!
 
סל הקניות שלי
   
truth-about-rad

  • לקראת פריסת רשת G5:

    האמת על הקרינה הסלולרית

     
    מה באמת גילה המדע? 
     
    באיזה מנגנונים קרינה סלולרית עלולה לפגוע בנו על פי המחקרים המדעיים?
    ומה הפתרון שאותו צריך לקדם, על מנת לאפשר לנו גם העברת נתונים במהירות הסילון וגם הגנה מנזקי הקרינה?



    מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
     
    לקראת הכוונה לפרוס רשת של G5 (הדור החמישי) של הסלולר, להלן סקירה קצרה על המנגנונים בהם היא עלולה להזיק וממצאי המחקרים בנושא.

    יש אי בהירות גדולה לגבי הנזק מקרינה מטלפונים סלולריים ואנטנות סלולריות.
    קרינה בתדרי הסלולר הינה קרינה בלתי מייננת, בניגוד למשל לקרינת רנטגן שהיא מייננת.
    קרינה מייננת היא קרינה המסוגלת להפוך אטום ליון, כלומר להוציא אלקטרון מתוך האטום (ומכאן השם מייננת- הופכת ליון).
    לפוטון (חלקיק קרינה) של קרינה בלתי מייננת, אין את האנרגיה לבצע פעולה זו.

    ישנה טענה שלקרינה בלתי מייננת, מלבד החום שהיא יוצרת, אין השפעה מזיקה, מכיוון שלפוטון בקרינה זו, אין את האנרגיה כדי להוציא אלקטרון ממולקולת ה- DNA וכך לגרום לנזק ל- DNA, שעלול להוביל להתמרה סרטנית.
    בכתבה זו נביא את המחקרים שמראים שהדבר לא כל כך פשוט ויש עדויות וממצאים שמראים על נזקים מובהקים עקב חשיפה לקרינה גם ללא אפקט החימום!

    לקראת הסוף, נדבר על מה ראוי לדעתי להיות הפתרון האמיתי לחברה ולכלכלה, שהרי אנחנו רוצים להנות מיכולת העברת נתונים מהירה, אבל גם רוצים לשמור על בריאותנו ולהימנע ממחלות סרטן וכו'.


    אז הנה המחקרים על המנגנונים בהם עלולה קרינה בתדרי הסלולר לגרום לנזק:
    מחקר מ- 2001 טוען שלמרות שלפוטון הבודד בתדרי הסלולר יש אנרגיה קטנה, יש לחשב את האנרגיה של סך הפוטונים הפוגעים ב -DNA  לאורך זמן [1].
    אנרגיה כזו, לדברי החוקרים יכולה לגרום נזק ל- DNA .

    משל למה הדבר דומה?
    לטיפת מים אין את האנרגיה לגרום לנזק כלשהו לסלע.
    אך אם נטפטף טיפות מים על סלע במשך אלפי שנים, ייווצר חור באותו המקום.
    כלומר, החשיפה המצטברת, גם אם למקור אנרגיה חלש, היא בעלת משמעות ויש לה יכולת לחולל שינוי גדול.

    חשיפה רגעית לקרינה בתדרי הסלולר וודאי שלא תגרום לנזק (בניגוד לקרינת רנטגן שגם בחשיפה רגעית יש לה אנרגיה המסוגלת לגרום לנזק ל- DNA).
    השאלה היא מה קורה בחשיפה מצטברת.
    אנו הרי חשופים לקרינה הסלולרית 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע ולא תמיד מבחירתנו.
    נסקור כעת את הממצאים שהתגלו במחקרים שבדקו את ההשפעה המצטברת של קרינה סלולרית.

    מחקר שפורסם ב -2003 מצא שכאשר חושפים חולדות לקרינה בתדר הסלולרי GSM , גם בעוצמה שאינה גורמת לחימום, יש דליפה של חלבון מתוך כלי הדם במח, אל רקמת המח [2].
    כלומר נוצר נזק למחסום הדם המוחי.
    בסבירות גבוהה, אם מולקולת חלבון גדולה דלפה אל רקמת המח, גם מולקולות אחרות, חלקן רעילות ומסוכנות למח דלפו אל רקמת המח ומשם אל תאי המח.
    החוקרים במחקר זה זיהו גם נזק לנוירונים עצמם בקליפת המח, בהיפוקמפוס (אזור שאחראי על הזכרון) ובאזורי מח נוספים.
    הנזק היה בקורלציה לכמות החלבון שחדר לרקמה מכלי הדם.
     
    מחקר נוסף מ -2008 שבדק שוב את השפעת הקרינה בתדרי GSM  על חולדות מצא ממצאים דומים [3]. גם שם החוקרים מצאו שהנזק לתאי המח היה בקורלציה לכמות החלבון שדלפה מכלי הדם.

    ראוי לציין, שלמרות המחקרים הנ"ל, מחקר מאוחר יותר מ- 2009 שניסה לשחזר ניסוי זה, לא מצא שיש דליפת חלבון אל רקמת המח בעקבות חשיפה לקרינה [4].
    מבקרי המחקר מ- 2009 טוענים שפרוטוקול לקיחת הדגימות היה שונה מזה שבמחקר המקורי מ- 2003 ולכן התוצאות שונות.

    מחקר שנעשה באוניברסיטת וושינגטון, מצא שחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בתדרי הסלולר, גם ברמות שלא גרמו לחימום, גרמה לשברים ב- DNA, בדומה למנגנון שנוצר בעקבות חשיפה לקרינת רנטגן [5].
     

    מחקר נוסף מאוסטרליה מצא שעכברים שהוקרנו בקרינה בתדרי הסלולר פיתחו לימפומה (סרטן של בלוטות לימפה) בשיעור גבוה משמעותית מעכברים שלא נחשפו לקרינה [6].
    נציין שבמחקר זה החוקרים השתמשו בעכברים עם נטייה גנטית קלה לפתח לימפומות.
    כלומר, אנו רואים שגם כאשר יש נטייה גנטית לפתח סרטן, חשיפה סביבתית משפיעה באופן מהותי על התפתחות הסרטן בפועל!
     
    מחקר מהארץ שנעשה במכון וויצמן ופורסם ב- 2007 מצא שחשיפה לקרינה סלולרית של תרבית תאים, בעוצמה שאינה גורמת לאפקט תרמי, גרמה להיווצרות רדיקלים חופשיים בתוך התאים והשפיעה על התקשורת הפנימית בתוך התא [7].
    המחקר הזה היה הראשון שהצליח להוכיח ולהסביר את ההשפעה המולקולרית של חשיפה לקרינה לתהליכים ביולוגיים בתוך התא.

    מחקר נוסף מישראל, שנעשה באוניברסיטת תל אביב, מצא שחשיפה של תאי דם לבנים לקרינה סלולרית גרמה לאי יציבות כרומוזומלית [8] (עודף כרומוזומים בתא שנוצרו במהלך שכפולו של התא).
    אי יציבות כרומוזומלית היא לא פעם המנגנון הראשוני שגורם לתא לעבור טרנספורמציה לתא סרטני.

    מתברר שישראל היא מעצמת מחקר בכל הקשור לקרינה סלולרית.
    מחקר נוסף והפעם מהטכניון, מצא שקרינה בתדרי הסלולר, שאינה גורמת לאפקט תרמי של חימום, גורמת נזק לעדשת העין [9].
    המחקר, שנעשה על עדשות של בקר, מצא שגם קרינה בעוצמה קטנה מהתקן המותר, גרמה נזק לעדשה. נציין שהנזק תוקן ברובו לאחר הפסקת החשיפה לקרינה, אך במיקרוסקופ ניתן היה לראות גם נזק קבוע שנוצר בעדשה.

    מחקר אפידמיולוגי מאוניברסיטת קליפורניה (UCLA), שאסף שאלונים מלמעלה מ -13,000 אמהות וילדים, מצא שחשיפה לקרינה סלולרית של האם בזמן ההיריון ושל הילד עד גיל 7, הייתה מלווה בעליה בשכיחות של בעיות התנהגות ובעיות קשב וריכוז [10].
     
    מחקר אפידמיולוגי גדול מאוד שמומן בחלקו ע"י חברות הסלולר באיחוד האירופאי, הינו מחקר האינטרפון שהסתיים כבר ב- 2005, אך תוצאותיו פורסמו רק ב- 2010, עובדה שכלכשעצמה גרמה להאמת גבות אצל מדענים רבים, בהמשך תבינו מדוע.
    המחקר [11] בדק את תבנית השימוש בסלולר בקרב 5000 אנשים שהתגלו אצלם גידולי מח משני סוגים. מסקנת המחקר היא ששימוש בסלולר לא מעלה את הסיכון ל- 2 גידולי המח שנבדקו (גליומה- סרטן של תאי תמך ומנינגיומה- סרטן של תאי קרום המח).
    אך קריאה מדוקדקת של המחקר דווקא מראה שדיבור של 27 דקות במוצע ביום (בזמן המחקר זה היה נחשב למשתמש כבד. כיום, זהו זמן דיבור נמוך מהממוצע), העלה את הסיכון לגידולי מח אלו ב- 40%.
    עיון בנספחים למחקר (שלא זכו לתהודה בתקשורת) אף מראה עליה של 85% בסיכון לגידולים בקרב אלו שדיברו 27 דקות ביום במשך 10 שנים ומעלה.
     
    מחקר משוודיה שפורסם ב- 2010 בדק את השימוש בסלולר בקרב אנשים שנפטרו מסרטן מח לעומת אנשים שנפטרו מסיבות אחרות [12]. הוא מצא שבקרב אלו שהשתמשו בסלולר מעל 10 שנים, הסיכון לגידול במח היה גדול פי 2.4 לעומת קבוצת הביקורת.

    מחקר מפולין בדק את שכיחות הגידולים הסרטנים בקרב חיילים בצבא פולין שנחשפו לקרינה ממכשירי קשר בתדרי סלולר ולקרינת מכ"ם בעת שירותם הצבאי [13].
    המחקר עקב אחרי החיילים במשך 15 שנה.
    במחקר נמצא כי לחיילים שנחשפו לקרינה כזו היה סיכון גבוה פי 2.07 לפתח גידולים סרטניים.

    חשוב לציין, יש עוד מאמרים רבים שמצאו השפעה שלילית של קרינה סלולרית.
    ויש לציין שישנם גם מאמרים נוספים שלא מצאו השפעה כזו.
    לכולם, גם למאמרים שמצאו בעיה וגם לאלו שלא מצאו בעיה, יש מתנגדים וביקורת.
    ביקורת על המסקנות, על אופן ביצוע המחקר, על מקורות המימון שלו וכו.

    חשוב להבין שהוכחה חד משמעית על קשר בין גורם סביבתי לתחלואה, אינה פשוטה ודורשת מחקרים ארוכי טווח, על אוכלוסיות גדולות, פיקוח הדוק ועוד.
    מטרת כתבה זו, היא לא להביא את כל המחקרים בתחום (מאות רבות) וגם לא לנתח אותם על אופן ביצועם ומסקנותיהם.
    מטרת הכתבה היא גם לא לטעון שיש הוכחה חד משמעית לנזק מקרינה סלולרית.
    הבאנו בכתבה כמה מחקרים בסיסיים שבדקו מנגנונים שונים לנזק פיזיולוגי בעקבות חשיפה לקרינה סלולרית (פגיעה במחסום הדם מח וחדירת חלבונים וחומרים זרים לרקמת המח, יצירת רדיקלים חופשיים בתוך התא, שיבוש תקשורת תאית פנימית, שברים ב- DNA ופגיעה ביציבות כרומוזומלית) והבאנו כמה מחקרים אפידמיולוגים שבדקו השפעה כללית על תחלואה ללא חיפוש המנגנון.
    חלק מהמחקרים הללו נעשו במכוני מחקר ואוניברסיטאות מהמובילות בעולם.
    אלו מחקרים שאי אפשר להתעלם מהם (למרות שגם עליהם תוכלו למצוא ביקורת).
     
    מטרת הכתבה היא להראות שגם אם אין עדיין הוכחה חד משמעית, יש עדויות חזקות שהקרינה מזיקה לאדם ולתאים ביולוגים.
    לקח למדע עשרות שנים כדי להוכיח למעלה מכל ספק, שסיגריות מסרטנות, אך שנים רבות קודם לכן, כבר היו עדויות ברורות לנזקי העישון.
    יש לנו היום עדויות ברורות לכך שקרינה סלולרית גורמת לנזק.
    לא כדאי לחכות עוד כמה עשרות שנים עד שהנזק הזה יהיה לעובדה מוגמרת ומוכחת.
    עקרון הזהירות המונעת, מחייב אותנו לנקוט כבר היום באמצעים שונים, כדי לצמצם את החשיפה לקרינה הסלולרית ואת הסיכון להתפתחות גידולים.

    מה לגבי רשת G5?
    כל המחקרים שהבאנו כאן, נעשו על תדרי הסלולר שנמצאים בשימוש כיום.
    רשת G5 משתמשת בגלי רדיו בתדר גבוה יותר מהתדרים הנמצאים היום בשימוש.
    אין כמעט מחקרים על השפעת תדרים אלו על גוף האדם. מעט המחקרים שנעשו על בעלי חיים, הראו השפעות שליליות מאוד.
    רשת G5 אמורה לספק לנו אינטרנט מאוד מהיר לכל מכשיר שיתחבר לרשת. היא תצטרך כמות אנטנות רבה מאוד וללא ספק תהפוך את המרחב הציבורי להרבה יותר רווי קרינה מאשר הוא היום (וגם היום המצב לא טוב מבחינה זו). 

    אז מה עושים? איך נמענים מהקרינה הזו?

    האסטרטגיה צריכה להתחלק לשתיים:

    1. כיצד ניתן לספק אינטרנט מהיר ויכולת העברת נתונים מהירה ללא חשיפה לקרינה ובמיוחד ללא כפיה של חשיפה לקרינה על כלל הציבור?
    זהו פתרון ברמה החברתית-לאומית.

    2. כיצד האדם הפרטי יכול למזער את הסיכון שחלילה יגרם לו נזק בעקבות חשיפה לקרינה סלולרית וכיצד ניצן להתמודד עם הקרינה הזו.

    הפתרונות ברמה האישית מחולקות לשתי קטגוריות:
    קטגוריה אחת הינה שימוש נכון במכשירי סלולר ואמצעים להפחת הקרינה ממנו (למרות שזה יפתור רק חלק קטן מהבעיה. כולנו חשופים לקרינה מהאנטנות הסלולריות, ללא קשר לשימוש האישי שלנו במכשיר).

    הקטגוריה השניה הינה אורח חיים בריא בכלל ותזונה בריאה באמת בפרט, שתצמצם את הסיכון להתפתחות גידולים סרטניים, גם אם נחשפנו לחומרים קרצינוגנים, או לקרינה.
    תזונה בריאה באמת, עשירה בנוגדי חימצון, גם תשפר את יכולת תיקון ה -DNA הקיימת בנו, גם אם חלילה יווצר בו נזק.
    חלק מהכללים לתזונה בריאה באמת נמצאים במדריך '72 הכללים לתזונה מיטבית' (ניתן להורדה בחינם), אם טרם קראתם. מעבר לאכילה של ירקות, פירות ועלים ירוקים, שעשירים בנוגדי חימצון, אני ממליץ מאוד להרבות באכילת המזון שהינו אחד המרוכזים ביותר בנוגדי חימצון, קראתי לו - המזון הבריא ביותר בכדור הארץ ובמיוחד בעולם רווי רעלים וקרינה, כנראה שכדאי להקפיד על צריכתו הקבועה.

    ומה לגבי החשיפה לקרינה מהאנטנות הסלולריות?
    פה צריכה להיות החלטה של החברה/המדינה.

    אני חושב שהפתרון הנכון הוא כדלקמן:
    כשם שפרסו את רשת החשמל ואת רשת הטלפון הקווי כך שהן מגיעות לכל דירה, כך ניתן לפרוס רשת של סיבים אופטיים לכל דירה (וזה כבר נעשה על ידי מספר חברות בישראל).
    הפתרון צריך להיות גלישה אינטרנטית במהירות הסילון, רק בבית/במשרד, כאשר מחוברים קווית לסיב האופטי.
    כאשר אנחנו ברחוב/ברכב, נוכל להסתפק בשיחות טלפון רגילות (וגם אותן כדאי לצמצם) ולא ביכולת לצפות בסרטי וידאו באיכות של 4K.
    אם נודה על האמת, אנחנו לא באמת צריכים יכולת כזו באמצע הרחוב או ברכב. אפשר בהחלט להסתפק ביכולת כזו כאשר נמצאים בבית/במשרד.

    צריך להפעיל לחץ ציבורי נגד פריסת רשת G5, שהשפעותיה טרם נבדקו לעומק.
    אנשי מדע רבים מודים, שנעשה כאן ניסוי המוני על בני אדם ושהחברה עלולה לשלם בשנים הבאות מחיר כבד.
    הציבור צריך לדרוש מחקרים שיראו את בטיחות הקרינה הזו ורק אז להסכים לפריסת רשת זו.
    במקביל, הציבור צריך לדחוף את הרשויות והחברות לפרוס רשתות סיבים אופטיים לכל בית בישראל.

    בעוד עישון הינה פעולה שיחידים בחרו לעשות והיא לא נכפתה על כל האוכלוסיה (במיוחד מאז החוק שאוסר לעשן במקומות ציבוריים ולחשוף אותנו לעישון פסיבי), במקרה של קרינה סלולרית, כופים על כל הציבור, כולל נשים בהריון ותינוקות, את החשיפה לקרינה זו.
    לכן חובת ההוכחה לבטיחות הטכנולוגיה הזו היא קריטית הרבה יותר, היא נדרשת הרבה יותר והיא לגיטימית הרבה יותר.

    כל עוד אין לנו וודאות שקרינה זו בטוחה (ומחקרים רבים מראים שהיא בעלת פוטנציאל נזק), זה הדבר הנכון לעשות- להאיץ את פריסת הסיבים האופטיים ולהמתין לביצוע מחקרים איכותיים על השפעת תדרי G5 על יונקים נוספים ועל בני אדם.
    עדיף להזהר כעת, מאשר להצטער מאוחר יותר.
    הנזקים עלולים להיות בלתי הפיכים.


    שלכם,
    גיל יוסף שחר MD

    המאמר הוסיף לכם ידע?
    נתן לכם נקודה לחשוב עליה?
    שתפו אותו עם הקרובים אליכם!




    תודתנו לאתר ללא קרינה בשבילך  על הסיוע בליקוט החומר המדעי ששימש לכתיבת המאמר.

  •  

     




     


     

     
     












  • נהניתם מהמאמר?
    הירשמו לניוזלטר וקבלו עדכונים על מאמרים חדשים שעולים לאתר. זה חינם.
    אנחנו שולחים לכל היותר מייל אחד בשבוע.
  • מקורות למאמר:
     
    1. Bioelectromagnetics. 2001 Apr;22(3):200-4. Why arguments based on photon energy may be highly misleading for power line frequency electromagnetic fields. Vistnes A
     
    2. Environ Health Perspect. 2003 Jun;111(7):881-3; discussion A408.
    Nerve cell damage in mammalian brain after exposure to microwaves from GSM mobile phones. Salford LG

     
    3. Electromagn Biol Med. 2008;27(3):215-29. Blood-brain barrier permeability and nerve cell damage in rat brain 14 and 28 days afterexposure to microwaves from GSM mobile phones. Eberhardt JL
     
    4. Radiat Res. 2009 Sep;172(3):359-67. Effects of head-only exposure of rats to GSM-900 on blood-brain barrier permeability and neuronal degeneration. de Gannes FP
     
    5. Int J Radiat Biol. 1996 Apr;69(4):513-21. Single- and double-strand DNA breaks in rat brain cells after acute exposure to radiofrequency electromagnetic radiation. Lai H
     
    6.  Radiat Res. 1997 May;147(5):631-40. Lymphomas in E mu-Pim1 transgenic mice exposed to pulsed 900 MHZ electromagnetic fields.Repacholi MH
     
    7.  Biochem J. 2007 Aug 1;405(3):559-68. Mechanism of short-term ERK activation by electromagnetic fields at mobile phone frequencies.Friedman J
     
    8.  Bioelectromagnetics. 2003 Feb;24(2):82-90. Exposure of human peripheral blood lymphocytes to electromagnetic fields associated with cellular phones leads to chromosomal instability. Mashevich M
     
    9.  Open Ophthalmol J. 2008 May 21;2:102-6. Non-thermal electromagnetic radiation damage to lens epithelium. Bormusov E
     
    10.  Epidemiology. 2008 Jul;19(4):523-9. Prenatal and postnatal exposure to cell phone use and behavioral problems in children. Divan HA
     
    11. Int J Epidemiol. 2010 Jun;39(3):675-94. Epub 2010 May 17. Brain tumour risk in relation to mobile telephone use: results of the INTERPHONE international case-control study. INTERPHONE Study Group
     
    12.  Neuroepidemiology. 2010 Aug;35(2):109-14. Epub 2010 Jun 15. Mobile phone use and the risk for malignant brain tumors: a case-control study on deceased cases and controls. Hardell L
     
    13.  Sci Total Environ. 1996 Feb 2;180(1):9-17. Cancer morbidity in subjects occupationally exposed to high frequency (radiofrequency and microwave) electromagnetic radiation. Szmigielski S 
 
הרשמה לניוזלטר 
הרשמו וקבלו מידע בעל ערך רב לבריאותכם ועדכונים על הפעילות שלנו ברחבי הארץ.
דואר אלקטרוני *              

  
 130,065 איש מנויים לניוזלטר! ואתם?


מתנה חינם!
 

 



 





 









 



 


 


  

 

 
 
 
 
 
 
אהבתם את האתר?
נודה ללייק קטן.
הנה ההזדמנות בקליק אחד!