!
 
סל הקניות שלי
   
the-forgotten-mitzva-of-sucot
מאמרים מקצועיים

 

 




 
 
  • המצווה הנשכחת של חג הסוכות

    - איך דווקא היא יכולה לרפא אתכם -

     

    מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
     
    בחג הסוכות יש שלוש מצוות.
    שלושתן כתובות בתורה במפורש.
    שתיים מהן כולם מכירים.
    את השלישית לא כולם מכירים ואלו שמכירים, לא פעם נוטים לשכוח.
    ויתכן שדווקא היא המצווה החשובה ביותר.
     
    שתי המצוות המוכרות של חג הסוכות:
    1. מצוות ישיבה בסוכה, שנאמר: "בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות" (ויקרא כג, מב).
    2. מצוות נטילת ארבעת המינים, שנאמר: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" (ויקרא ויקרא כג, מ).
     
    אבל יש גם מצווה שלישית-

    להיות בשמחה, שנאמר: "ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים" (ויקרא כג, מ).
    החג שמקושר יותר מכל לשמחה - הינו חג הסוכות.
     על חג הסוכות נכתב:
    "
    ושמחת בחגך" (דברים טז, יד),
     "והיית אך שמח" (דברים טז, טו).
     
    אלו דברים שלא נאמרו על שום חג אחר.
    חג הסוכות נקרא גם "זמן שמחתנו" (הרמב"ם, משנה תורה).
     בחג הסוכות היו שמחים בבית המקדש כל ימי החג - שמחה שנקראת שמחת בית השואבה.
    זו שמחה שעליה נאמר "כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו" (משנה, מסכת סוכה, פרק ה).

    על מה בדיוק השמחה?
    התורה לא מציינת את הטעם לשמחה זו.
    זו אמורה להיות שמחה ללא כל טעם.
    שמחה שאינה תלויה בדבר.

    בחג הסוכות השמחה היא שמחה ללא סיבה כלשהי.
    פשוט שמחה על עצם העובדה שאנחנו חיים!
    ועל כך שאנו שייכים לעם מופלא ומיוחד - עם ישראל.
    בתורת החסידות כתוב: "שמחה פורצת גדר".
    כלומר, לשמחה יש כח לפרוץ גדרות, להפיל חומות ולהסיר מניעות ועיכובים.
    היא כלי עוצמתי להגשים את המטרות שלנו.
    וזה נכון במיוחד לשמחה שהיא ללא כל סיבה. שמחה שאינה תלויה בדבר. שהרי אם לשמחה יש סיבה כלשהי, בטלה הסיבה - בטלה השמחה....
     
    לא צריך להרחיב הרבה על חשיבותה של השמחה בריפוי מחלות.
    הרמב"ם כותב שהוא ראה אנשים שהחלימו רק כי הם היו שמחים.
     כלומר לשמחה יש כח להסיר את המניעות שמעכבות אותנו מלהגיע לבריאות מושלמת.
    בהקשר הבריאותי, אנחנו יודעים שלמצב הנפשי שלנו יש השפעה עצומה על חוזקה של מערכת החיסון.
    מחלות רבות, חלילה, מתפרצות כאשר נמצאים במצב נפשי שהינו היפך השמחה.
     כך למשל לגבי התפרצות של מחלת קרוהן שלרוב קשורה למצב נפשי, כך לא פעם לגבי פסוריאזיס ועוד ועוד.
    רוב האנשים עם מחלות אוטואימוניות, יודעים לקשר את התפרצות המחלה, למצב נפשי לא טוב שבו הם היו באותו הזמן, או לסטרס כרוני גדול.
    אפילו שפעת תוקפת אותנו כאשר מערכת החיסון חלשה יותר.
    אין ספק, שלחוסן הנפשי ולמצב הנפשי שלנו יש השפעה עצומה על הבריאות.
    גם אם המחלה לא התפרצה על רקע העדר של שמחה, אין ספק שלשמחה יש חלק מרכזי בריפוי.
     
    המסר של חג הסוכות הוא להיות בשמחה.
    ללא כל סיבה.
    אל תחפשו סיבה.
    או למעשה תחפשו סיבה שהיא תמידית ואיננה יכולה להשתנות.
    תשמחו על עצם קיומכם, על המתנה הנפלאה שקיבלתם. מתנה שנקראת בשם חיים.
    תשמחו על כל יום שאתם פה.
    כל יום, זה עוד יום ללמוד ולהתפתח.
    החיים הם לא דבר מובן מאליו ועל כל יום שאנחנו פה, אנחנו צריכים להגיד תודה.

    שמחה גדולה, פנימית שאינה תלויה בשום דבר חיצוני או נסיבתי.
    זוהי המהות של חג הסוכות.
      
    איך מגיעים לשמחה?
    על איזה כפתור צריך ללחוץ כדי להיות שמחים?
     

    אז הנה כמה דברים שנוהגים לעשות בימי חג הסוכות, הקשורים לשמחה:

    1. נוהגים לשתות בסוכה כוסית יין בכל אחד מימי חג הסוכות.
    יין הינו אכן אמצעי שעוזר להגיע לשמחה.
    הנה כמה אמירות עוצמתיות  של חז"ל לגבי יין:
    "ויין ישמח לבב אנוש" (תהלים קד, טו)"אין שמחה אלא ביין" (פסחים קט/א)
    "פחד קשה- יין מפיגו" (בבא בתרא י/א)
    "צרה קשה והיין מתגאה ומשכחה" (קהלת רבה, פרשה ז, פסקה לז).

    מספר מחקרים מצאו שאנשים שנוהגים לשתות יין בקביעות, הסיכון לדיכאון נמוך יותר לעומת אלו שאינם שותים יין כלל. הדבר נכון במיוחד למבוגרים.
    ראוי לציין שמכיוון ששתיית יין הינה לרוב פעולה חברתית, יתכן והיא רק סמן לכך שלאדם השותה היין יש חיים חברתיים מפותחים יותר וזה הדבר שמקטין סיכון לדיכאון.
    במילים אחרות – קשה לדעת מי הביצה ומי התרנגולת. האם שתיית יין היא הכלי שמביא שמחה, או שהיא מגיעה בעקבות מצב של שמחה (ויתכן ששני הדברים נכונים).
    המחקרים בנושא לא הפרידו בין שתיית מים חברתית (יחד עם אדם נוסף) לשתיית יין לבד.
    (יש לשתות עד כוסית ביום. לא יותר מזה. שתיה מרובה יותר עלולה לגרום נזק לבריאות).

    2. לרקוד.
    תנועה מביאה לשמחה.
    מחקרים רבים מצאו שככל שמזיזים יותר את הגוף, כך שמחים יותר. פעילות גופנית מקושרת בצורה חזקה מאוד לשכיחות נמוכה של דיכאון ועוד.
    נוהגים בחג הסוכות לרקוד באירועים שנעשים לזכר שמחת בית השואבה שהייתה בבית המקדש.

    אבל מעבר לאמצעים הטכניים של יין, פעילות גופנית וריקוד, הכלי העוצמתי ביותר להגיע לשמחה הינו שינוי דפוסי החשיבה שלנו.
    מסופר על אדם שראה חסיד בערב יום כיפור, מפזז וצוהל. הוא ניגש אליו ושאל אותו " ערב יום כיפור היום ואתה מפזז ושמח כך? הרי בעוד כמה שעות זה יום הדין, המשפט! החתימה על גזר הדין! אתה לא מפחד?"
    "לפחד?!?" תמה החסיד- "השופט זה אבא שלי".

    חשוב שנזכור שכולנו הבנים של הקב"ה - "בנים אתם לה' אלוקיכם" (דברים יד, א) ואם אנו מרגישים שהוא מייסר אותנו, הרי זה כמו שאב מייסר את בנו - "את אשר יאהב ה' יוכיח" (משלי, ג, יב).
    הקב"ה דורש מאיתנו שנעשה עבודה פנימית, עבודה נפשית.
    הוא לא עושה לנו חיים קלים, בדיוק כמו שאב שרוצה לקדם את בנו, לא נותן לו הכל על מגש של כסף, אלא מאתגר אותו ונותן לו להתנסות, ללמוד ולפעמים גם לפול ולטעות, כי לפעמים זו הדרך היחידה ללמוד...
    והקב"ה אכן מאתגר אותנו לא פעם בניסיונות לא פשוטים.
    אבל כשם שאב מתאים את האתגר ליכולות של בנו הקטן, כך הקב"ה מתאים את האתגרים שלנו ליכולות שלנו.
    חז"ל מלמדים אותנו, שאין הקב"ה מעמיד אדם בניסיון שאין לו את הכוחות לעמוד בו.
    המילה ניסיון היא מהשורש 'נס' - כמו בביטוי "להרים על נס".
    מטרת הניסיון היא להרים אותנו כלפי מעלה, לרומם אותנו, לקדם אותנו, בדיוק כמו שאב רוצה לקדם את בנו.
    עם כל קושי שיש לנו, חשוב שנזכור עד כמה גדולה אהבתו של הקב"ה אלינו ושאת הכל הוא עושה כדי לקדם אותנו מעלה מעלה.
    (ספר הזהר כותב שאם אנשים היו יודעים עד כמה הבורא אוהב אותם, הם היו רצים אליו כמו אריות שואגים).
    האמונה שהכל לטובה, שכל מה שקורה לנו, זה כדי שנצמח מזה ונגדל מזה, היא הכלי העוצמתי ביותר להגיע לשמחה.
    כי אתגרים תמיד יהיו.
    השאלה היא איך מפרשים אותם.
    השמחה לא תלויה בנסיבות החיצוניות של החיים, אלא בפרשנות שאנחנו נותנים להם. והפרשנות של אירועי החיים היא בידיים שלנו.
     
    עוד אמצעי חשוב שמביא לשמחה הוא הכרת תודה.
    להגיד תודה על כל מה שיש לנו.
    כי שום דבר בחיים לא מובן מאליו. לא המשפחה, לא הילדים, לא ההורים, לא החברים ולא עצם החיים.
    אדם שעוצר להתבונן על כל השפע שכבר יש לו ומודה לבורא על השפע הזה- הינו אדם הרבה יותר שמח.
    כדאי פעם ביום, לפחות, לעצור את מירוץ החיים, להתבונן בפרוטרוט במשך כמה דקות בכל הטוב שיש לנו ופשוט להגיד תודה.

    ויש אמצעי עוצמתי נוסף שמסייע מאוד להגיע לשמחה – נתינה לזולת.
    האדם זקוק למשמעות.
    נתינה לזולת, יותר מאשר תורמת לזולת, תורמת לנותן.
    ולא מדובר רק במתן צדקה (שגם היא חשובה מאוד), אלא בעיקר על נתינה מהמשאבים האחרים שלנו ובעיקר הזמן שלנו.
    גם נתינה של צדקה, מהכסף שלנו לזולת, מביאה לסיפוק ולשמחה, אבל נתינה מהזמן שלנו מביא לסיפוק גדול עוד יותר.
    כנראה שהסיבה לכך היא שחלק מהכסף שלנו בכלל לא שייך לנו.
     חז"ל מסבירים שחלק מהכסף שהרווחנו שייך לנזקקים והבורא רק העביר אותו אליהם דרכנו, בין היתר כדי לתרגל אותנו בנתינה.
    כך שכאשר אנחנו נותנים צדקה אנחנו נותנים לזולת את מה שבעצם שייך לו. לכן השמחה היא לא באותה עוצמה.
    הזמן לעומת זאת הוא שלנו ורק שלנו.
    כאשר אנחנו נותנים מהזמן שלנו, אנחנו ממש נותנים מעצמנו. ממשאב שכל כולו שייך לנו. זו נתינה אמיתית.
    אנשים שעוסקים בנתינה על חשבון הזמן שלהם, מדווחים על תחושת סיפוק עצומה ועל שמחה.
    כחלק מתהליך ריפוי, חשוב לעסוק גם בנתינה.
    בכל מצב אפשר לתת.
    גם אם האדם מאושפז בבית חולים, הוא יכול לעסוק בנתינה לשאר המאושפזים שם.
    נתינה היא לפעמים להיות אוזן קשבת, להגיד מילה של חיזוק ועידוד. לעזור לשנות דפוסי חשיבה.
    זו נראית לנו פעולה פשוטה, אבל לפעמים היא מצילת חיים.
    הקשבה ומתן תשומת לב היא נתינה עצומה!
    לפעמים זה כל מה שהאדם השני זקוק לו.
    אז לא משנה היכן אתם נמצאים, בחדר הטיפולים לכימותרפיה, בחדר הדיאליזה, או בכל מקום אחר, אתם תמיד יכולים לעסוק בנתינה. לשמח אחרים.

    מילה של חיזוק ועידוד שמגיעה מפי אדם שנמצא באותו המצב כמו המצב שלכם, משפיעה הרבה יותר מאשר חיזוק של מישהו מהצד.
    כאשר אדם המתמודד עם מחלת הסרטן למשל, מעודד מתמודדים אחרים עם המחלה, זה הרבה יותר עוצמתי וחודר עמוק יותר מאשר מישהו מבחוץ שעושה זאת.
    חז"ל אומרים שאם הגעת למקום מסויים, זה לא במקרה. כנראה שיש מישהו שזקוק לך שם.
    ודווקא אתגרי החיים שלך מאפשרים לך לעזור לאנשים שמתמודדים עם אתגרים דומים.

    מעבר לעצם הנתינה לזולת, הנתינה תשמח אתכם.
    זאת עובדה.
     והשמחה והסיפוק הם הכלי המרכזי שיאפשר למערכות הגוף להתגבר על המחלה.
     
    אז לסיכום, הנה חמשה כלים להגיע לשמחה בכלל ובהקשר לחג הסוכות בפרט:
    1. שתיית כוסית יין ביום (אין לשתות צמוד ללקיחת תרופות. יש לשתות כשעה וחצי לפחות לפני או אחרי לקיחת תרופה כלשהי).
    2. תנועה ופעילות גופנית בכלל וריקוד בפרט. ריקוד משלב לא רק תנועה, אלא גם שירה או מוזיקה, שגם הם לכשעצמם משמחים.
    3. שינוי דפוסי חשיבה. הבנה שכל מה שקורה לנו בחיים, זה כדי שנצמח ונגדל ונתפתח מזה. כל אתגר הוא היזדמנות לצמיחה ולפיתוח יכולות חדשות.
    4. התבוננות ששום דבר שיש לנו בחיים אינו מובן מאליו ולהודות על כך על בסיס יומיומי.
    5. נתינה לזולת. במיוחד הענקה מהזמן שלנו.
     
     
    אז אל תשכחו את המצווה השלישית של חג הסוכות "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם".
    כדאי להדר במצווה זו לא פחות ממה שמהדרים בקניית אתרוג מהודר.
     
    חג סוכות שמח ובריא!
     
    שלכם,
    גיל יוסף שחר MD

    אהבתם את המאמר?
    שתפו אותו עם הקרובים אליכם.

     
     

    מאמרים בנושאים קשורים:

    מה הקשר בין ארבעת המינים לבריאות שלך?
    ארבעת המינים מזווית ראיה מעמיקה עם מסר חשוב לחיים


    מה זה בכלל הושענא רבה? מדוע הוא מצויין בכל לוחות השנה?
    ואיך הוא קשור לבריאות שלנו?
      
 
הרשמה לניוזלטר - חינם!
הרשמו וקבלו מידע בעל ערך רב לבריאותכם ועדכונים על הפעילות שלנו ברחבי הארץ.
דואר אלקטרוני *              

  
 
94,378
 איש מנויים לניוזלטר! ואתם?


מתנה חינם!
 
 










 



  



 

 

 
 
 
 
 
אהבתם את האתר?
נודה ללייק קטן.
הנה ההזדמנות בקליק אחד!