!
 
סל הקניות שלי
   
siesta
מאמרים מקצועיים

 

 




 
 
  • האם טוב לישון בצהריים? מה אומר על זה המדע?

    מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)

    האם שנת צהריים מועילה לבריאות? את השאלה הזו רצו לבדוק מספר חוקרים מאירופה.
    ידוע שבמדינות בהם שכיחה הסייסטה (שנת הצהרים), השכיחות של מחלות לב נמוכה יותר. השאלה היא האם הסייסטה תורמת לכך או שמא סיבות אחרות. כדי לבדוק זאת, החוקרים עקבו אחרי 23,681 אנשים שהיו ללא היסטוריה של מחלות לב, שבץ מוחי או סרטן וחיו במדינות בהן הסייסטה שכיחה [1].

    המשתתפים מילאו שאלונים על הרגיל התזונה, עישון, פעילות גופנית והרגלי השינה שלהם כולל הסייסטה- מספר פעמים בשבוע שהם ישנים בצהריים ומשך השינה בצהריים.
    החוקרים עקבו אחריהם במשך תקופה של כ 6 שנים.
    בתקופה זו של 6 שנים נפטרו 792 אנשים ממשתפי המחקר, מתוכם 133 אנשים נפטרו ממחלת לב.
    החוקרים ניתחו את השאלונים של אלו שנפטרו ממחלת לב לעומת אלו שנפטרו מסיבות אחרות ולעומת אלו שהיו עדיין בחיים.
    ניתוח התוצאות, לאחר ניטרול ההשפעה של עישון, תזונה ופעילות גופנית (עד כמה שאפשר):

    • בקרב גברים ונשים, באופן כללי, אלו שהסייסטה הייתה חלק משגרת חייהם (לאו דווקא על בסיס יומיומי) ובכל משך שינה שהוא, הסיכון היחסי לתמותה מסיבות לבביות ירד ב 34% . אפילו שינה של חצי שעה הייתה משמעותית.
    • כשפילגו את הנתונים לפי תדירות הסיייסטה, בקרב אלו שישנו בצהריים בתדירות נמוכה של 1-2 פעמים בשבוע היה סיכון נמוך של 12% לתמותה מסיבות לבביות. לעומת זאת, בקרב אלו שישנו בצהריים 3 פעמים בשבוע ומעלה – הסיכון היחסי לתמותה לבבית היה נמוך ב 37% .
    • החוקרים מציינים שהירידה בתמותה הייתה רק בקרב אנשים בריאים, ללא רקע של מחלת לב. בחולי לב, הסייסטה לא שינתה את הסיכון לתמותה ולמעשה בחולי לב שישנו מעל שעתיים בצהריים, הסיכון לתמותה אף עלה. (חושב לומר שאי אפשר לדעת ממחקר זה האם השינה הרבה בצהריים בקרב חולי לב היא הסיבה לעליה בתמותה, או שהיא רק סמן לכך שמדובר היה בחולים קשים יותר ועייפים יותר שלכם ישנו שינה ארוכה בצהריים.
    • תוצאות אלו (של הפחתה בתמותה לבבית בקרב הישנים בצהריים) היו במיוחד בקרב גברים עובדים.
    האם המחקר הזה מוכיח שאכן שנת הצהריים מקטינה סיכון להתקפי לב?

    המחקר לא מוכיח זאת.
    המחקר מוכיח שיש קורלציה בין שינה בצהריים לבים סיכון מופחת להתקפי לב, אבל הוא לא מוכיח קשר של סיבה ותוצאה.
     אולי אנשים שישנים בצהריים הם אנשים שלוקחים את החיים יותר בקלות ולכן מאפשרים לעצמם לעשות פסק זמן באמצע היום ולישון בצהריים?
    אולי הגישה לחיים היא זו שמשפיעה על הסיכון להתקפי לב ושינה בצהריים רק מעידה על אדם שיודע בעל גישה רגועה יותר לגבי מאורעות החיים?

    השאלות האלו מקבלות משנה תוקף, לאחר שיודעים שבמחקר שהתפרסם בנובמבר 2014 נמצא שבקרב קשישים בריטים, שנת צהריים הייתה קשורה לרמות CRP  בדם גבוהות יותר [2]. CRP( C Reactive Protein)   הינו מדד לרמת הדלקתיות הכללית בגוף. ככל שהוא גבוה יותר – רמת הדלקת הכללית בגוף גבוה יותר. רמות CRP  גבוהות נמצאו כמנבאות סיכון להתקפי לב.
    גם מחקר זה, חשוב לציין, לא מוכיח קשר של סיבה ותוצאה. יתכן שבקרב אנשים עם רמת דלקתיות גבוהה בגוף, יש עייפות רבה יותר ולכן הם ישנים בצהריים. כלומר, יתכן ושנת הצהרים היא לא הגורם לעליה ברמת הדלקתיות בגוף, אלא היא התוצאה של רמת דלקתיות גבוהה בגוף. (בהערת אגב, זו דעתי האישית. אני סבור שהשינה בצהריים במקרה זה היא רק סימפטום ולא הסיבה לעליה ברמת הדלקתיות).

    אז ראינו שני מחקרים שמצאו קשר הפוך בין שינה בצהריים לבין הסיכון לתמותה לבבית.

    מה יש לרמב"ם להגיד על כך?

    כותב הרמב"ם: "והשינה תעזור אל הבישול, וכל שכן למי הרגיל השינה ביום" (הנהגת הבריאות, שער ראשון, סימן 3).

    בישול בשפת הרמב"ם זה עיכול. כלומר, הרמב"ם כותב ששינה עוזרת בעיכול המזון, במיוחד למי שרגיל לישון ביום. על פי מקור זה נקרא שהרמב"ם לא מתנגד לשינה במהלך היום.
    אבל במקום אחר כותב הרמב"ם כך: "ולא יישן ביום" (משנה תורה, הלכות דעות, פרק ד).
    יש לנו כאן שתי מקורות של הרמב"ם הסותרים לכאורה זה את זה. את הספר משנה תורה כתב הרמב"ם בצעירותו. את הנהגת הבריאות הוא כתב בעשור האחרון לחייו. האם יתכן שהרמב"ם שינה את דעתו בעקבות הניסיון הקליני שצבר? אין לנו תשובה לשאלה הזו ובאמת בנושא השינה בצהריים אין לנו הנחיה חד משמעית מהרמב"ם.

    סיכום, מסקנות ודעתי האישית על שינה בצהרים:

    1. אין ספק שגישה חיובית לחיים, גישה קלילה שלא נלחצת ממאורעות החיים, תורמת רבות לבריאות. אנחנו לא באמת יודעים האם השינה בצהריים היא רק סימן לגישה נכונה יותר לחיים או שהיא בעצמה תורמת לבריאות.
    2. אני סבור כאמור, ששינה בצהריים לא מעלה רמת דלקתיות, אלא שרמת דלקתיות גבוהה בגוף – מובילה עייפות רבה יותר שגורמת לאדם לישון במהלך היום. הכלי המרכזי ביותר להורדת רמת דלקתיות הוא התזונה. תזונה עשירה בירקות, פירות, נבטים ירוקים ועלים ירוקים היא תזונה נוגדת דלקת. יש להרבות במזונות אלו.
    3. לגבי דבריו של הרמב"ם "ולא יישן ביום" – אני מאמין שהרמב"ם כתבה הנחיה זו בהנחה שאנשים ישנים בלילה את כמות השעות שהוא ממליץ עליה – כ 8 שעות! אדם שיישן 8 שעות כל לילה, כנראה באמת לא זקוק לשינה בצהריים. אבל אם אדם לא ישן את כמות השעות הזו, יש בהחלט מקום לשנת צהריים.
    4. אני סבור שבמציאות של ימנו, בה רוב האנשים לא ישנים 8 שעות בלילה (ולא פעם גם פחות מ 6 שעות בלילה) – יש בהחלט מקום לאפשר שינה בצהריים, במיוחד אם מרגישים עייפות (חשוב להקשיב לגוף).
    5. המחקר הראשון שהבאנו [1] מצא שגם שינה של 30 דקות בלבד בצהרים הייתה בעלת השפעה חיובית והקטינה את הסיכון למחלות לב. שנת הצהרים לא חייבת להיות ארוכה.
    6. אדם שמרגיש עייפות כרונית וצורך לישון ביום, גם אם ישן כ 7 שעות בלילה, חשוב שיעשה בדיקות כולל ברזל, המוגלובין ורמת CRP. שינה במהלך היום, יכולה להעיד לפעמים גם על בעיות בריאות כגון אנמיה, דיכאון, רמת CRP  גבוהה, דום נשימה בשנת הלילה, מחלת ריאות כלשהי, חוסר איזון בבלוטת התריס, מחלה אוטואימונית ועוד.
    7. אני מאמין שאדם שלא קם יקיצה טבעית, אלא עם שעון מעורר, כנראה שגופו היו צריך לישון קצת יותר. במקרה כזה, יש בהחלט מקום לישון בצהריים מידי פעם.


    בשורה התחתונה – אם אתם בריאים ובדיקות הדם שלכם תקינות וכמו רובנו, אתם חיים אורח חיים אינטנסיבי ולא פעם גם לחוץ, אם יש לכם היזדמנות מידי פעם, לשים את הראש ל 30-60 דקות של שנת צהריים – כנראה שזה יעשה לכם רק טוב. אם אתם סטודנטים, זה גם ישפר את יכולת הריכוז שלכם במהלך היום וגם תזכרו טוב יותר את מה שלמדתם (עיבוד המידע וקיטלוגו נעשה במהלך השינה).

    חלומות נעימים!

    מצאתם את המאמר מעניין ומועיל?
    תנו לעוד אנשים להנות ממנו.
    שתפו בו את הקרובים אליכם.

  • המאמר העשיר אתכם?
    הירשמו לניוזלטר וקבלו עדכונים על מאמרים חדשים שעולים לאתר. זה חינם.
    אנחנו שולחים לכל היותר מייל אחד בשבוע.
     
  • מקורות:

    1. Arch Intern Med. 2007 Feb 12;167(3):296-301. Siesta in healthy adults and coronary mortality in the general population. Naska A

    2. BMJ Open. 2014 Nov 11;4(11):e006071. doi: 10.1136/bmjopen-2014-006071. Daytime napping, sleep duration and serum C reactive protein: a population-based cohort study. Leng Y

 
הרשמה לניוזלטר - חינם!
הרשמו וקבלו מידע בעל ערך רב לבריאותכם ועדכונים על הפעילות שלנו ברחבי הארץ.
דואר אלקטרוני *              

  
 
79,465
 איש מנויים לניוזלטר! ואתם?


מתנה חינם!
 
 





 





  



 
 


 

 

 
 
 
 
 
אהבתם את האתר?
נודה ללייק קטן.
הנה ההזדמנות בקליק אחד!