!
 
סל הקניות שלי
   
purim
מאמרים מקצועיים

 

 




 
 
  •  
    מחיית עמלק, פורים וריפוי מחלות


    מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
     
    "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים, לא תשכח" (דברים כה, יט) – זהו הציווי של התורה למחות את זכר עמלק.
    לחג פורים יש קשר הדוק למצוות מחיית עמלק.
    הקשר הינו שהמן הרשע היה צאצא של אגג מלך עמלק (המן הרשע מכונה במגילה המן האגגי).
    לכן קבעו חז"ל שבשבת שלפני פורים יקראו בתורה את פרשת זכור – הפרשה בה מופיע הציווי על מחיית עמלק.

    אבל צריך להבין, הרי התורה היא לא רק ספר שמתאר את קורות עם ישראל מרגע היווסדו, אלא גם ספר הוראה לחיים שלנו (תורה מלשון הוראה).
    המצווה הזו של מחיית עמלק מעלה כמה קושיות:

    • כיצד מזהים מי שייך לגזע עמלק? הרי היום  אנחנו בכלל לא יודעים לזהות את עמלק, כך שאין לנו כל אפשרות לקיים את המצווה, גם אם היינו רוצים.
    • הרמב"ם פסק שמחיית עמלק תהיה אחת המשימות של המשיח. כך שזו בכלל לא מצווה עבורינו.
    • אם כך, מה בדיוק ההוראה לחיים שלנו מהמצווה למחות את זכר עמלק? זה נראה משהו ארכאי וכלל לא רלוונטי לחיים שלנו.

    אבל מסתבר שלמצווה הזו יש קשר עמוק מאוד לחיים שלנו בכלל ולבריאות שלנו בפרט.
    ולמעשה, כפי שמייד תראו, מצוות מחיית עמלק היא אולי המצווה הרלוונטית ביותר דווקא לימנו!

    חז"ל מלמדים אותנו שהאדם הוא עולם קטן ולכן, כל מה שיש בעולם, יש גם בתוכנו.
    כך שאם יש בעולם ישות שנקראת עמלק, יש בהכרח מהות רוחנית כזו גם בתוכנו ואותה אנחנו צריכים למחות.
    כדי להבין מהו עמלק בתוכנו, יש להתבונן מהי מהותו של עמלק בעולם ואז לחפש זאת בתוכנו.

    על עמלק אמרו חז"ל את האימרה – "מכיר את בוראו ומורד בו".
    כלומר, עמלק ידע את האמת, ידע שיש בורא לעולם ושהבורא החליט להוציא את עם ישראל ממצרים ולהביאם לארץ ישראל ובכל זאת עמלק החליט להילחם בעם ישראל ולנסות למנוע זאת.
    גם אנחנו לא פעם יודעים את האמת ובכל זאת לא מקיימים אותה או אפילו פועלים בניגוד אליה.
    אם אדם עדיין לא התוודע לאמת, זו נקודה אחרת שדורשת התייחסות.
    אבל כאן מדובר על אדם שכבר חקר ולמד והגיע למסקנה מה האמת.
    הוא יודע מה נכון לעשות ומה לא נכון לעשות ובכל זאת הוא לא פועל בצורה הזאת.
     
    הסיבות לכך יכולות להיות לחץ חברתי, כניעה לתאוות או סתם עצלות.
    עמלק בתוכנו הוא הכח בנפש שמונע מאיתנו לעשות את מה שאנחנו יודעים בוודאות שאנחנו צריכים לעשות.
    תחום הבריאות והתזונה הוא תחום בו רבים מאיתנו פועלים כמו עמלק.
    אנחנו יודעים שמאכלים מסויימים מזיקים לבריאות ובכל זאת, בוחרים לא פעם לאכול אותם.
    אנחנו יודעים שמאוד לא טוב לאכול בשעות מאוחרות לפני השינה ובכל זאת, לא פעם אנחנו אוכלים בשעות מאוחרות ועוד ועוד דוגמאות כגון אלו.

    מחיית עמלק מתוכנו היא להפסיק להיות מונעים על פי התאוות שלנו ולפעול על פי האמת.
    את האמת הרי אנחנו כבר יודעים.
    אם יש משהו שאתם יודעים שהוא האמת – תעשו אותו.
    זה נכון לכל תחום בחיים.
    מחיית עמלק מתוכנו, פרושה מחיית ההתנגדות הזו בנפש, שמונעת מאיתנו לממש ולעשות את מה שאנחנו יודעים ומבינים בשכל שצריך לעשות.
    חג פורים (ולמעשה היום שלפני פורים- תענית אסתר) זו היזדמנות שלנו לעשות חשבון נפש ולהתבונן בתוכנו, האם אנחנו באמת חיים על פי העקרונות והכללים שאנחנו יודעים שהם נכונים וראויים.
    לא רק בתחום שמירת הבריאות, אלא בכל תחום בחיינו.
    פורים זו ההיזדמנות שלנו קבל החלטה טובה לעשות את מה שאנחנו יודעים שצריך לעשות.
    ולמעשה, בפורים יש נתינת כח מלמעלה לקבל החלטות טובות בעניין זה, מכיוון שזה בדיוק מה שקרה בפורים הראשון בהיסטוריה!
     
    חז"ל מספרים לנו שבפורים (המקורי), עם ישראל "קיימו מה שקבלו כבר" (מסכת שבועות לט/א) וכוונתם שרק בפורים החל עם ישראל לקיים את מצוות התורה (שקיבלו בהר סיני) ברצון ובשלמות.
     
    הגמרא מספרת שבמתן תורה, עם ישראל אמנם קיבל את התורה והבין שזו האמת, אבל לא רץ לקיים אותה באופן מלא ומדוייק (חיפפו בלשוננו...) ואילו רק בפורים, החל עם ישראל לקיים את מה שהוא ידע שזו האמת, מבלי לוותר על אף מצווה קלה כחמורה ומתוך שמחה.
    כלומר, גם עם ישראל היה נגוע 'בעמלקיות' פנימית!
    ידע מה האמת ומה צריך לעשות, אבל מעצלות ומשיכה לתאוות, לא עשה זאת באופן שלם ובשמחה.
     
    במתן תורה עם ישראל אמנם אמר "נעשה ונשמע" אבל זה לא היה מבחירה שלמה ואמיתית כי בשעת מתן תורה – "כפה הקדוש ברוך הוא הר כגיגית על ישראל ואמר להם, אם אתם מקבלין את התורה מוטב ואם לאו, שם תהא קבורתכם" (מסכת עבודה זרה ב/ב) – כלומר, בשעת מתן תורה לא הייתה להם למעשה ברירה, אלא לומר "נעשה ונשמע"...
     
    פורים היה הפעם הראשונה מאז מתן תורה בהר סיני, שעם ישראל החליט מעצמו וללא "איום" מלמעלה, שהוא מקיים את מצוות התורה.
    כלומר פורים המקורי, היה זמן שבו עם ישראל מחה את עמלק הפנימי שבקרבו ועשה את מה שהוא ידע מזמן, שהוא צריך לעשות.
    לכן ביום זה יש לנו כח מיוחד לבצע זאת גם בחיים הפרטים שלנו.

    ההסבר לכך נובע מהבנת מהות הזמן ביהדות:

    ביהדות, ציר הזמן אינו קו ישר שנע מהעבר אל העתיד, כמו שלומדים בפיסיקה הקלאסית, אלא קו שנע במבנה של ספירלה אנכית.
    כל היקף מעגל הינו שנה. (ראו איור בצד שמאל)
    אירוע בעל השפעה רוחנית חזקה שמתרחש ביום מסויים, יקרין לכל הנקודות שנמצאות מתחתיו, כלומר לכל הימים שיהיו בדיוק שנה מאוחר יותר מהמועד המקורי וכך הלאה שנה אחר שנה.
    אור מיוחד שירד מלמעלה ביום מסוים, ימשיך להאיר את האור המיוחד שלו לכל הימים שנמצאים מתחתיו - באותו התאריך בשנים שלאחר מכן.
    למשל - בטו' בניסן ניתן כח מהבורא לצאת מהגלות לחרות (יציאת מצרים) וביום זה יש על פי היהדות, נתינת כח מיוחדת לכל אחד מאיתנו לצאת מכל מה שמגביל אותנו בחיים, מהגלות הפרטית שלנו.
    בפורים המקורי, עם ישראל, כאיש אחד, מחה את עמלק הפנימי שבקרבו ואותה אנרגיה עוצמתית שנוצרה אז בעולם, יורדת שנה אחרי שנה באותו התאריך, ב - יד' אדר (פורים) ומסייעת לנו לעשות את אותו הדבר- למחות את עמלק שבתוכנו.

    אפשר ללמוד מהסיפור של פורים עוד דבר מעניין.
    ברגע שעם ישראל מחה את עמלק מתוכו, גם נמחה עמלק בעולם! (המן ועשרת בניו הרשעים נתלו על עץ וכל שונאי ישראל שרצו להשמיד את עם ישראל, הושמדו הם).
    כלומר, אם נמחה את עמלק הפנימי מקרבנו, את כל מה שבתוכנו שמונע מאיתנו לעשות את הדרוש על פי האמת, גם הסיבות החיצונית שמונעות מאיתנו לחיות על פי האמת, יעלמו וימחו!

    זו המשמעות הראשונה של מחיית עמלק – להתחיל לחיות על פי האמת שאנחנו כבר יודעים.
    למחות את הקול הפנימי שמונע מאיתנו לעשות זאת.

    אבל יש משמעות נוספת למחיית עמלק בתוכנו:
    כדי להבין את המשמעות השניה, צריך להתבונן בפסוקים בתורה שמתארים את פעולת עמלק, שהרי מהבנת עמלק בעולם, נבין את עמלק שבתוכנו (עולם קטן).

    כך מתארת התורה את מעשיו של עמלק:
    "זכור את אשר עשה לך עמלק, בדרך, בצאתכם ממצרים. אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע" (דברים כה, יז-יח).

    את הביטוי "אשר קרך בדרך" מפרשים חז"ל 'אשר קירר אותך בדרך', כלומר 'קרך מלשון קור'.
    חום מסמל התלהבות ושמחה.
    קור מסמל כבדות, עצלות ועצבות.
    עמלק שבתוכנו מקרר אותנו.
    גורם לנו לא להתלהב משום דבר, לקחת הכל כמובן מאליו (ושום דבר הרי לא מובן מאליו...) ולהיות אדישים.
    התלהבות מביאה לשמחה ולא צריך להרחיב על הקשר הברור בין איכות חיינו בכלל והבריאות שלנו בפרט לשמחה.
    עמלק שבתוכנו זה אותו קול פנימי שאומר לנו לא להתפעל ולא להתלהב משום דבר ואת הקול הזה צריך למחות ולחזור להתלהב מכל דבר שרואים או שומעים.
    אתם בטח מכירים אנשים שכמעט על כל דבר אומרים "וואו זה מדהים".
    אלו לרוב אנשים עם שמחת חיים וחיות.

    לרוב הם גם אנשים בריאים יותר, בהשוואה לאלו שלא מתלהבים משום דבר.
    פורים זו ההיזדמנות שלנו לחזור ולהתלהב מהחיים – למחות את עמלק שבתוכנו.

    רואים מהפסוק דבר נוסף - עמלק תקף את נקודת התורפה של עם ישראל – "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך". הוא לא תקף את החזקים, בראש המחנה, אלא בחר לתקוף מאחורה את החלשים והנחשלים!
    עמלק שבתוכנו לא מתעמת איתנו במקומות בהם אנחנו חזקים (שם הוא יודע שאין לו סיכוי), אלא מנסה להפיל אותנו בנקודות החלשות שלנו.
    כל אחד והחולשות שלו.
    הוא מנסה לכבוש אותנו דרך נקודת התורפה שלנו.
    דווקא במקומות בהם קשה לנו, שם אנחנו צריכים להתחזק ולמחות את עמלק, את הקול הפנימי שמרפה את ידנו ואומר לנו משפטים כגון " אין לך סיכוי. במילא מחר שוב לא תחזיק מעמד. אתה הרי מכיר את עצמך. הרי כבר עשית עשרות דיאטות בחייך וכולם נכשלו. מה הסיכוי שהפעם תצליח. עדיף שתוותר ותשלים עם מצבך. לפחות תהנה- תראה איזה אוכל טעים!", או משפטים שאומר לנו הקול הפנימי כגון – "כמה פעמים בחייך התחלת לעשות ספורט והפסקת אחרי שבוע? אתה מכיר את עצמך. אתה הרי יודע שגם הפעם זה יקרה מתישהו".
    אם אתם שומעים בתוככם משפטים כגון אלו, תדעו לזהות שזהו עמלק!
    אותו אחד שיש למחות אותו לחלוטין ולא להשאיר ממנו זכר!

    המשך הפסוק הוא "ואתה עיף ויגע".
    עמלק תוקף את עם ישראל לא כאשר עם ישראל נמצא בשיא כוחו, אלא כאשר הוא מותש ועייף.
    כך גם עמלק בתוכנו.
    הוא לא מנסה לקרר אותנו לאחר הצלחה גדולה שהייתה לנו, או כאשר אנחנו בשמחה.
    הוא מגיע כאשר אנחנו מותשים וחלשים ונמצאים בתקופת משבר.
    כאשר אנחנו מזהים בעצמנו תקופה כזו, חשוב לדעת שעמלק אורב לנו ולהיות מוכנים.
    אם יש לנו מודיעין איכותי על האויב שמולנו ונדע מתי הוא עומד לתקוף, גדול הסיכוי שנצליח להתמודד איתו ולבלום אותו.
     
    בהערת אגב – במצבי חולשה נצליח, בעזרת השם, רק להתמודד עם עמלק ולנצח אותו בקרב, אך לא להשמיד אותו.
    כאשר עמלק תקף את עם ישראל במדבר, עם ישראל אמנם ניצח בקרב, אבל עמלק לא הושמד אז.
    את עמלק צריך למחות כאשר אנחנו בשיא כוחנו.
    שמואל הנביא מצווה את שאול לצאת להלחם ולהשמיד את עמלק, כאשר עם ישראל נמצא בתקופה טובה וחזקה וכאמור, את מחייתו הסופית של עמלק יעשה המשיח, כאשר עם ישראל יהיה בשיא כוחו.
    ההוראה מזה אלינו, היא שלא צריך לחכות שעמלק יתקוף ואז לנסות להתגונן (לא פשוט כלל כאמור), אלא לצאת למתקפת מנע כאשר אנחנו בשיא כוחנו – לאמץ הרגלי חיים נכונים ובריאים כאשר אנחנו בתקופה טובה ושמחה ואז גדול הסיכוי שנצליח לשמר הרגלים אלו גם בתקופות קשות יותר...

    ראינו גם בפסוק שעמלק תקף אותנו "בדרך, בצאתכם ממצרים".
    דרך מסמלת מקום שבו אנחנו בלי כל ההגנות שלנו, עם הרבה חוסר וודאות, בלי כל הציוד שיש לנו בבית. בית מסמל מקום בו אנחנו מוגנים ובטוחים.
    עמלק לא מנסה לתקוף אותנו "בבית" כאשר אנחנו במקום הנכון שלנו.
    הוא תוקף אותנו כאשר אנחנו בדרך, כשעוד לא הגענו למטרה.
    כיוצאים לדרך חדשה, זוגיות חדשה, עבודה חדשה, תוכנית טיפולית או תזונתית חדשה ועוד, צריך לדעת שבסבירות גבוה, עמלק ינסה לתקוף ולערער את הביטחון שלנו בדרך בה בחרנו.
    הוא ינסה לגרום לנו לשוב למצריים.
    אדם רק מנסה לצאת מהגלות הפרטית שלו, מהמייצרים שלו ומייד יש קול פנימי שאומר לו "אין לך סיכוי. אתה לא בנוי לזה. אין לך כוחות לזה. זה לא בשבילך". 
    חשוב לזכור שבכל שינוי בחיים שאנחנו עושים, עמלק מתעורר ומנסה לערער את הביטחון שלנו, במיוחד אם התחלנו סוף סוף ללכת בכיוון הנכון.
    כאמור, אם נכיר את האויב ואת אופן פעולתו, נצליח להתמודד איתו!

    יש משמעות עמוקה נוספת למחיית עמלק:
    חז"ל מלמדים אותנו שהגימטריה של המילה עמלק היא הגימטריה של המילה ספק (שניהם 240 בגימטריה). חז"ל לומדים מכך שמהותו של עמלק היא בעצם יצירת ספק.
    ספקות הם דבר שמפריע לנו להיות בשמחה.
    ספק משמעותו שאנחנו לא בטוחים מה הדבר הנכון.
    ספק גורם לנו להשתהות, לא לעשות ואף להתחרט, גם לאחר שכבר החלטנו.
    מחיית עמלק מתוכנו משמעותה היא להסתלק מן הספק.
    לא פעם יש ספקות מהותיים בחיינו, שעקב טרדות החיים, אין לנו זמן באמת לברר אותם ואנחנו ממשיכים לחיות עם הספק.
    אבל בתת מודע, הספק הזה עדיין מנכר ומפריע לנו להגשים את עצמנו ולהיות באמת בשמחה.
    פורים זו היזדמנות להתבונן בתוכנו, לנסות לזהות את הספקות בחיינו ולהתמודד איתם.
    בפורים יש לנו כאמור נתינת כח למחות את הספק (עמלק). כאשר נהיה שלמים בדרך בה בחרנו ולא יהיו לנו ספקות מהותיים, אין ספק שנהיה בשמחה פנימית גדולה יותר שללא ספק, תשפיע לטובה על חיינו ועל בריאותנו.

    חיזוק לכך שהמהות הפנימית של עמלק היא זריעת ספקות, מופיע בגמרא. במסכת חולין (חולין קלט/ב) שואלת הגמרא: "המן מן התורה מנין?" – כלומר, איפה בתורה יש רמז להמן הרשע? והתשובה שהיא עונה: "המן העץ", כאשר הכוונה היא לפסוק  "המן העץ אשר ציוויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת" (בראשית ג,יא).

    גמרא זו מעוררת קושיות גדולות:

    1. מה זאת אומרת "המן מן התורה מנין?" – למה בכלל שיהיה רמז להמן הרשע בתורה? המן בן המדתא האגגי (המכונה בפי כל המן הרשע) הרי חי הרבה שנים לאחר חתימת התורה!
    2. גם אם יש רמז כזה, נראה שאין שום קשר בין המן הרשע לבין הפסוק בבראשית שבו הבורא שואל את אדם הראשון האם הוא אכל מעץ הדעת (ובכלל, האותיות אמנם זהות, אבל הניקוד שונה. המן הרשע – מנוקד בפתח תחת האות מם והמן העץ יש חיריק תחת האות המם).


    ההסבר הוא, שהגמרא בעצם שואלת, היכן בתורה יש רמז לכח השורשי הרוחני של המן.
    היכן בתורה יש רמז לתכונת ה'עמלקיות'.
    ידוע מחז"ל, שהמהות של כל דבר מופיעה בפסוק הראשון בתורה שמתאר את אותו אוביקט או את אותה מהות.
    ההתמודדות של אדם הראשון עם אתגר עץ הדעת (לאכול או לא לאכול – נשמע לכם מוכר?) הייתה בעצם הספק הראשון בהיסטוריה!
    פעם ראשונה שהאדם התמודד עם ספק.
    האם לאכול מעץ הדעת "כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא לעיניים" (בראשית ב,ו) ובכלל הנחש הרי אמר שלא יקרה כלום אם נאכל ממנו, או להקשיב לבורא שאמר לא לאכול, גם אם אנחנו לא מבינים מה הבעיה בזה.
    זה היה הספק הראשון בהיסטוריה.
    לכן אומרת הגמרא שזהו הרמז להמן הרשע בתורה. כי המן היה הרי מזרע עמלק והגמרא רוצה בעצם להגיד לנו שעמלקיות פירושה – זריעת ספקות (כמו שעשה הנחש). 


    וקוריוז לפני סיום – את הספק (העמלק) הראשון בהיסטוריה נטע הנחש באומרו לחווה שלא יקרה כלום אם יאכלו מעץ הדעת.
    כדי למחות את הספק הראשון שבעקבותיו באו כל שאר הספקות בעולם, צריך כח רוחני באותה עוצמה לזו של זה שיצר אותה - הנחש.
    על פי הרמב"ם, מחיית עמלק, מחיית כל הספקות באופן מוחלט, יעשה המשיח. משיח בגימטריה 358. בדיוק הגימטריה של המילה נחש (רמז לכך שהם כוחות שקולים באותה עוצמה).

    סיכום המאמר – איך לזהות את עמלק שבתוכנו?

    • "מכיר את בוראו ומורד בו"– הקול הפנימי שמונע מאיתנו לעשות את מה שאנחנו יודעים שנכון וצריך לעשות ובכל זאת לא עושים.
    •  "אשר קרך בדרך" - מנסה לקרר אותנו ולקחת לנו את ההתלהבות מכל דבר בחיים.
    • "ויזנב בך כל הנחשלים" – תוקף אותנו בנקודות החולשה שלנו.
    • "ואתה עיף ויגע"  - תוקף אותנו כאשר אנחנו בתקופה לא טובה, מותשים וחלשים מבחינה נפשית.
    • "בדרך, בצאתכם ממצרים"  - תוקף אותנו לאחר שעשינו שינוי ויצאנו לדרך חדשה ועוד לא הגענו ליעדנו.
    • "המן העץ" – עמלק בגימטריה – ספק. עמלק שבתוכנו זה הקול הפנימי שמנסה לטעת בנו ספקות גם לאחר שכבר מצאנו מה נכון עבורינו.

    כל השנה אנחנו יכולים למחות את זכר עמלק הפנימי שבקרבנו.
    אבל בפורים יש לנו נתינת כח מיוחדת למשימה זו.
    השמחה היא כלי הנשק כדי לנצח את עמלק.
    לכן פורים הוא אחד הימים השמחים בשנה – יום של משתה ושמחה.
    לכן גם מתחפשים בפורים.
    תחפושות גורמות לנו לחייך ולשמוח וזו התחמושת כנגד עמלק.
    אחדות מביאה לשמחה.
    אחדות נותנת כח.
    כאשר אנחנו מאוחדים, שום כח פנימי או חיצוני לא יוכל להתגבר עלינו.
    לכן המצוות של חג הפורים הם מצוות שמטרתם להביא לאחדות:

    • "משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" (מגילת אסתר ט, כב). כאשר נותנים משלוח מנות אחד לשני זה לא רק משמח, אלא גם מחבר אותנו ומאחד אותנו.
    • מתנות לאביונים – לנחשלים, לחלשים שבקרבנו (כי כאמור, עמלק תוקף דווקא את הנחשלים), לעזור לחוליה החלשה בחברה, להתאחד גם עם החוליה החלשה בחברה.

    המלצות לפורים:

    • מי שיכול לאפשר זאת לעצמו - לא לעבוד ביום חג הפורים. כדאי לקחת יום חופש ביום המיוחד הזה. לעתיד לבוא כתוב שכל החגים יתבטלו חוץ מפורים! עד כדי כך כוחו וחשיבותו של יום זה.
    • במהלך היום עצמו (ביום דווקא ולא בלילה), לעשות סעודה עם חברים וקרובים. סעודה משותפת מאחדת ומחברת. חשוב שיהיה יין בסעודה שהרי "יין ישמח לבב אנוש" (תהילים קד, טו).
    • ללכת לשמוע קריאת מגילת אסתר. שמיעת סיפור המגילה דווקא כשזה בציבור, נותן לנו על פי חז"ל, את הכח למחות את עמלק מקרבנו.
    • להכין ולתת משלוחי מנות לקרובים לנו.
    • לתת צדקה לאביונים ולנזקקים. מנהג ישראל שבפורים נותנים צדקה לכל מי שמבקש, מבלי לבדוק האם אכן מגיע לו ורצוי להרבות בצדקה יותר מאשר במשלוחי המנות....
    • להתחפש!
    • לשמוח ולרקוד כמה שיותר (רצוי כל השנה ולא רק בפורים!)

    תנצלו את היום הזה, שהרי "לא כל יום פורים" !
    פורים שמח!

    גיל יוסף שחר MD

    המאמר נתן לכם זוית חדשה על חג פורים?
    שתפו אותו עם הקרובים אליכם!

    למתכון לאוזני המן בריאות במיוחד + הכתבה ההומוריסטית לפורים העוסקת בשאלה איך יתכן שמותר לאכול אוזני המן, שהרי המן היה רשע וודאי איננו כשר למאכל, לחצו כאן.

 
הרשמה לניוזלטר - חינם!
הרשמו וקבלו מידע בעל ערך רב לבריאותכם ועדכונים על הפעילות שלנו ברחבי הארץ.
דואר אלקטרוני *              

  
 
94,378
 איש מנויים לניוזלטר! ואתם?


מתנה חינם!
 
 










 



  



 

 

 
 
 
 
 
אהבתם את האתר?
נודה ללייק קטן.
הנה ההזדמנות בקליק אחד!