!
 
סל הקניות שלי
   
pesach-7-secrets
מאמרים מקצועיים

 

 




 
 
  •  
    - שביעי של פסח -
     
    מה קרה ביום הזה?

    איזו הארה רוחנית יורדת לעולם כל שנה ביום הזה?

    ואיך זה קשור לחיים שלנו היום?




    מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)

    היום השביעי של פסח, בשונה משאר ימי חול המועד פסח, הוא יום חג, יום טוב.

    מדוע יום זה הוא יום חג שאסורה בו כל מלאכה?
    המקור ליום חג בשביעי של פסח הוא מהתורה:
    "וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם, כל מלאכה לא יעשה בהם" (שמות יב, טז).

    ביום הראשון של פסח אנחנו יודעים מה קרה – יציאת מצרים,
    אבל מה קרה ביום השביעי של פסח שראוי לציון והפיכתו ליום חג ושמחה?

    התורה לא מספרת לנו מה קרה ביום הזה ומדוע זהו יום שבתון.

    במדרש (מכילתא) מוסבר מה התרחש בימים שלאחר יציאת מצרים:
    חז"ל מספרים לנו שכאשר פרעה שלח סוף סוף את עם ישראל, לאחר מכת בכורות, הוא שלח איתם גם שליחים מטעמו כדי לוודא שהם חוזרים לאחר שלושה ימים, כפי שמשה רבינו אמר לפרעה כמה וכמה פעמים: "דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו לה' אלוקינו" (שמות ח, כג).
    לאחר שלושה ימים, השליחים מטעמו של פרעה ראו שעם ישראל לא חוזר.
    ביום הרביעי הם חזרו לפרעה וסיפרו לו שעם ישראל בעצם בורח ולא מתכוון לחזור: "ויגד למלך מצרים כי ברח העם" (שמות יד, ה).
    פרעה החליט באותו הרגע לצאת למרדף אחר בני ישראל כדי להחזירם למצרים. ביום החמישי והשישי הם רדפו ובליל היום השביעי הם השיגו אותם ואז התרחש הנס של קריעת ים סוף וטביעת חיל פרעה בים.

    לרגל מאורע זה – קריעת ים סוף, נקבע לדורות יום חג באותו היום, מכיוון שיום זה סימל את היציאה הסופית מעבדות לחרות.

    מה המסר של קריעת ים סוף אלינו, היום, יותר מ- 3000 שנה אחרי אותו המאורע?
    המילה 'תורה' היא מלשון 'הוראה'.
    כל סיפור בתורה, אינו רק תיאור היסטורי של המאורעות שהתרחשו בתולדות עם ישראל, אלא הוא גם הוראה לחיים שלנו היום.

    אז מה ההוראה אלינו מסיפור קריעת ים סוף?
    האמירה המפורסמת ביותר של חז"ל על קריעת ים סוף היא האמירה המתייחסת לזוגיות בין גבר לאשה:
    "קשה לזווגם כקריעת ים סוף" (מסכת סנהדרין כב/א).
    רוב האנשים (וגם המפרשים השונים) מפרשים אמירה זו, שקשה למצוא את בן הזוג המיועד. קשה למצוא את הזיווג.
    נציע פירוש שונה וחדש לאמירה זו:
    שימו לב שלא נאמר 'קשה מציאת זיווגו של אדם כקריעת ים סוף' , אלא נאמר "קשה לזווגם"  - עצם הזיווג הוא קשה. זיווג הוא חיבור. כלומר עצם החיבור של גבר ואשה הוא זה שקשה ולא מציאת הזיווג.
    עצם החיים המשותפים בצוותא הוא זה שקשה.

    עכשיו צריך להבין, מה הקשר בין חיי זוגיות והקשיים והאתגרים שהם מציבים לפנינו, לבין קריעת ים סוף.

    ובכלל מתעוררת פה קושיה נוספת:
    נניח שאכן הבנו מדוע  עצם הזיווג (החיבור) בין גבר לאשה הוא לא פשוט (אני מניח שכל אדם שחי בזוגיות יכול להבין זאת), מדוע הקבילו את הקושי הזה דווקא לקושי שבנס קריעת ים סוף?
    חסר ניסים אחרים?
    האם הפיכת הנילוס לדם היא לא נס גדול ומרשים?
    האם מכת בכורות והפסיחה על בתי בני ישראל אינה נס גדול מספיק?

    מה מיוחד בנס של קריעת ים סוף יותר מאשר כל שאר הניסים בתורה, עד שבכל פעם שחז"ל רוצים לומר על משהו שהוא קשה, הם משווים אותו לקריעת ים סוף?

    יש הבדל מהותי בין רוב רובם של הניסים בתורה, לבין הנס של קריעת ים סוף.

    רוב הניסים היו ניסים שהתרחשו ברגע אחד.

    ברגע אחד הפכו מי הנילוס לדם, ברגע אחד מתו כל בכורי מצרים, ברגע אחד פתחה האדמה את פיה ובלעה את קורח וכל עדתו, ברגע אחד משה הכה בסלע ויצאו ממנו מים ועוד ועוד.

    לעומת זאת הנס של קריעת ים סוף היה שונה.
    זה היה נס מתמשך ולא פעולה רגעית.
    בני ישראל חצו את ים סוף "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" (שמות יד, כב).
    טבע המים הוא שהם אינם עומדים כחומה, אלא מצטברים במקום הנמוך ביותר שהם יכולים להגיע אליו.
    בקריעת ים סוף, המים עמדו כחומה בניגוד לטבעם.
     
    וזו לא הייתה פעולה רגעית או נס רגעי.
     
    החציה של עם ישראל נמשכה כל הלילה שנאמר: "ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה" (שמות יד ,כא) ורק לקראת בוקר סיים אחרון האנשים מעם ישראל לחצות את ים סוף (הם היו כמה מיליוני אנשים כולל נשים וילדים וזה לוקח זמן) ורק אז חומות המים נפלו והטביעו את המצרים "ויהי באשמורת הבוקר וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים" (שמות יד, כד).
    כלומר, כל משך החציה, כל הלילה, התרחש נס שבו המים עומדים כחומה מימינם ומשמאלם של עם ישראל.
    זה היה נס מתמשך.
    נס שנמשך כל משך החציה, בניגוד למרבית הניסים האחרים בתורה, שהתרחשו כהרף עין, ברגע אחד.
    כביכול, בכל שאר הניסים ה' צריך לעשות מאמץ רגעי וחד פעמי, שינוי רגעי בחוקי הטבע ואילו כאן הוא נדרש למאמץ מתמשך, שינוי מתמשך של חוקי הטבע.


    אמירת חז"ל "קשה זיווגם כקריעת ים סוף" רוצה לומר לנו מסר:
    גם החיבור בין גבר לאשה דורש מאמץ תמידי ומתמשך.
    אי אפשר ליצור זוגיות טובה ברגע אחד.
    זה דורש עבודה מתמשכת, בדיוק כמו הנס של קריעת ים סוף.

    לא רק הזיווג (החיבור) בין גבר לאשה דורש עבודה מתמשכת, גם שמירת הבריאות דורשת התמדה.

    אנשים רבים עושים 'תוכנית דיאטה' לכמה חדשים כדי לרדת במשקל, אבל לרוב, אם לא משמרים הרגלי חיים בריאים, קרוב לוודאי שהמשקל יעלה בחזרה.
    כדי לשמור על משקל בריא, יש לעשות מאמץ מתמשך ולא תוכנית זמנית, עוצמתית ככל שתהיה.
    גם בתוך עולם הבריאות יש אנשים שחושבים שסדנא לניקוי רעלים, או צום מיצים כלשהו באמת מנקים את הגוף מרעלים.
    אנשים רבים חושבים לעשות 'פרויקט ניקוי' כזה או אחר, אבל גם כאן, כדי לנקות את הגוף באמת מרעלים, יש לחיות כל החיים בצורה נכונה, להימנע מחשיפה לרעלים ולעודד את כוחות הניקוי היומיומיים של הגוף.

    זה לא 'זבנג וגמרנו'.

    יש בהחלט מקום לתוכנית ניקוי חזקה יותר מידי תקופה, קצת כמו טיפול שנתי לרכב ואני בהחלט מעודד זאת, אבל כל תוכנית ניקוי באשר היא, בשום אופן לא יכולה להחליף אורח חיים בריא באמת.
    גם אם תעשה לרכב שלך טיפול שנתי במוסך מורשה, מידי שנה בשנה, אם במשך כל ימות השנה, בין טיפול לטיפול תדלק את הרכב בדלק שאינו מתאים למנוע, במוקדם או במאוחר תפקוד הרכב יפגע עד כדי הפיכתו ל- total lost ... והנמשל מובן...
    כך גם לגבי ריפוי מחלות.
    אנשים רבים, כולל גם שוחרי בריאות, כאשר הם חולים, הם מחפשים את התרופה / הצמח / הפורמולה / הטינקטורה / תוסף התזונה /  שירפא אותם תוך זמן קצר.
    אבל חשוב להבין ולהפנים, שללא שינוי בהרגלי החיים שגרמו להופעת המחלה, גם אם ימצא הצמח שיעלים את הסימפטומים או אפילו ירפא באמת את המחלה, הרי שאם הרגלי החיים לא ישתנו, במוקדם או במאוחר המחלה תחזור בצורה כזו או אחרת (המחלה המקורית, או מחלה חדשה שנובעת מאותם סיבות ומצאה דרך אחרת להתבטא בגופנו).
    בהרבה מאוד מחלות, הריפוי אינו תהליך קצר, אלא עבודה מתמשכת ובמקרים רבים - עבודה לכל החיים.
    חולים רבים, במיוחד במחלות קשות, מחפשים נס שיציל אותם וירפא אותם, איזו תרופה חדשה, צמח אקזוטי כלשהו או תוסף ייחודי.
    בהחלט יש מקום לחפש פתרונות למצוקה הרפואית, בין אם זה ברפואה המערבית ובין אם זה ברפואה הטבעית, בטיפול מגע כלשהו, צמחי מרפא, תוספי תזונה ועוד.
    לא פעם הטיפולים, הקונבנציונלים וגם הטבעיים, עוצמתיים מאוד.
    אבל עוצמתיים ככל שיהיו, חשוב לזכור שהם בנוסף לתהליך אמיתי של ריפוי.
    הם לא יכולים להוות תחליף לתהליך פנימי ושינוי שעובר האדם.
    לפעמים הטיפול רק נותן לנו "להרוויח עוד זמן" כדי שבאמת נעבור תהליך מתמשך ופנימי של ריפוי.
    המסר של היום השביעי של פסח, הוא שהנס שאנחנו צריכים להתפלל עליו ולהתאמץ בשבילו, הוא נס כדוגמת קריעת ים סוף, נס מתמשך.
    ובשביל נס מתמשך צריך עבודה מתמשכת, כדוגמת "המאמץ" המתמשך שהשקיע הקב"ה בהעמדת המים כחומה מימינם ומשמאלם לאורך כל הלילה.
    בהרבה תחומים בחיים צריכים נסים גדולים.
    כמו הנס של קריעת ים סוף. נס גדול כזה דורש מאיתנו עבודה מתמשכת.
     
    לסיכום - זה המסר הפנימי של היום השביעי של פסח, היום בו התרחשה קריעת ים סוף:
    יש הישגים בחיים, כגון חיי זוגיות טובים, כגון בריאות טובה, פרנסה יציבה ועוד, שמצריכים עבודה מתמשכת ולא פעולה חד פעמית.
    אל לנו לחיות באשליות שאפשר להשיג בריאות טובה עם צמח כזה או אחר או תוסף כזה או אחר בלבד ללא שום פעולה נוספת.
    הם בהחלט יכולים לסייע ולא פעם יש להם מקום כחלק מרכזי מתהליך הריפוי וגם בשמירת הבריאות, אבל הם תמיד ישארו כתוספת לתהליך הריפוי האמיתי והשורשי – שינוי הרגלי החיים, הן בתזונה, הן בתנועה, הן בשינה ובמיוחד במחשבה, בשמחה ועוד.
    והעיקר שהשינוי יהיה מתמשך ולא זמני!

    ביום השביעי של פסח, מידי שנה, יורדת הארה רוחנית לעולם שקשורה לפעולה מתמשכת ותמידית, כפי שהיה הנס של קריעת ים סוף, נס מתמשך שגם סיים סופית את גלות מצרים.
    זה יום טוב לקבל בו החלטות טובות שקשורות להרגלים שאנחנו רוצים להתמיד בהם. ביום זה יש לנו כח רוחני מיוחד שמסייע לנו לעמוד בהחלטות שנקבל באותו היום.

    מועדים לשמחה וחג שמח!

    גיל יוסף שחר MD

    מומלץ לקרוא את הנספחים בהמשך העמוד:
    נספח א- ציר הזמן ביהדות. הסבר מעמיק.
    נספח ב- הקשר בין שביעי של פסח לגאולה שלנו.


    אהבתם את המאמר?
    הוא נתן לכם זוית חדשה על היום השביעי של פסח?
    שתפו אותו עם החברים שלכם
    !


     
    נספח א -  ציר הזמן ביהדות

    כדי להבין מדוע הארה רוחנית זו, שקשורה לפעולה מתמשכת, יורדת כל שנה דווקא ביום זה, נביא כאן הסבר על ציר הזמן ביהדות:

    בפיזיקה הקלאסית מקובל שהזמן הינו קו ישר שנע מהעבר אל העתיד.
    ביהדות, בתורת הקבלה, מוסבר שציר הזמן אינו קו ישר שנע מהעבר אל העתיד, אלא קו שנע במבנה של ספירלה.
    כל היקף מעגל הינו שנה. (ראו איור למטה)

    אירוע בעל השפעה רוחנית חזקה שמתרחש ביום מסויים, יקרין לכל הנקודות שנמצאות מתחתיו, כלומר לכל הימים שיהיו בדיוק שנה מאוחר יותר מהמועד המקורי וכך הלאה שנה אחר שנה.
    אור מיוחד שירד מלמעלה ביום מסויים, ימשיך להאיר את האור המיוחד שלו לכל הימים שנמצאים מתחתיו - באותו התאריך בשנים שלאחר מכן.

    למשל - בטו' בניסן ניתן כח מהבורא לצאת מהגלות לחרות (יציאת מצרים) וביום זה יש על פי היהדות, נתינת כח מיוחדת לכל אחד מאיתנו לצאת מכל מה שמגביל אותנו בחיים, מהגלות הפרטית שלנו.
    כך גם בשביעי של פסח.
    ביום זה הייתה הארה של פעולה נמשכת מצד הבורא (בשפה הניו-איג'ית, ביום זה יש אנרגיה של פעולה נמשכת).
    לכן, בכל שנה, באותו היום, יש את אותה הארה בעולם, מכיוון שהזמן הוא כאמור ציר ספירלי ואירוע אנרגטי ביום מסויים משפיע על כל הימים "מתחתיו", כלומר הימים שבאים בדיוק בכפולות שלמות של שנה.
    זו הסיבה שביום זה יש לנו כח לקבל החלטות שקשורות לדברים נמשכים שאנו רוצים שיהיו חלק מחיינו.


     


     

    נספח ב' - מה עוד קרה ביום זה על פי חז"ל, איך היום הזה קשור לגאולה שלנו ומהם מנהגי היום הזה?

    ראוי לציין שביום זה, שביעי של פסח, חלו עוד שני אירועים בעלי חשיבות:
    חז"ל מספרים לנו שביום זה, כא' בניסן, שמונים ואחת שנה לפני קריעת ים סוף, יוכבד הניחה את משה בתיבה ושלחה אותו על פני המים ובאותו היום, בת פרעה ראתה את התיבה ומשתה את משה מהמים.
    כלומר, זהו יום ההצלה הפרטי של משה רבינו.
    אירוע נוסף שהתרחש באותו היום, כא' ניסן, 79 שנים אחרי הולדתו של משה רבנו, הוא שביום זה הסכים משה רבנו לקבל עליו את השליחות של הבורא ולהנהיג את עם ישראל.
    חז"ל מספרים שהתגלות ה' אל משה בסנה הבוער הייתה בטו ניסן ושבמשך שבעה ימים ניסה ה' לשדל את משה להסכים לשליחות זו ולגאול את עם ישראל.
    משה רבינו סרב בתחילה ("כי כבד פה וכבד לשון אנכי") ורק ביום השביעי , בכא' בניסן, הוא הסכים לקבל עליו את המשימה.

    מדוע נוהגים לשתות ארבע כוסות יין בארוחה האחרונה ביום שביעי של פסח?
    הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות, אמר שביום האחרון של פסח מאיר גילוי הארת המשיח.
    עכשיו, אחרי שהבנו את מהותו הפנימית והרוחנית של שביעי של פסח, אנחנו יכולים להבין את הסיבה לכך שדווקא ביום זה מאיר אורו של משיח.
    שביעי של פסח הוא יום שבו יש אור רוחני של המשכיות ותמידיות כי ביום זה היה נס מתמשך ולא נס רגעי.
    גאולת מצרים הייתה גאולה זמנית, מכיוון שלאחריה הייתה שוב גלות (שנמשכת כבר כ- 2000 שנה).
    לעומת זאת, הגאולה העתידה, תהיה גאולה נצחית ותמידית, גאולה מתמשכת.
    מי שיביא את הגאולה הוא המשיח, לכן דווקא ביום זה, שביעי של פסח, יום שבו יורדת כל שנה הארה רוחנית של המשכיות ותמידיות (בניגוד לארעיות), יש הארה של משיח שמסמל גאולה המשכית ותמידית – הגאולה האמיתית והשלמה.

    הבעל שם טוב, נהג לערוך סעודה ביום זה, אחה"ץ, לפני השקיעה, ממש לפני שנגמר היום וקרא לסעודה זו "סעודת משיח".

    גם לולא אמירתו המפורשת של הבעל שם טוב, יש לנו רמזים נוספים לקשר בין היום השביעי של פסח לגאולה העתידה ולמשיח.
    ההפטרה שקוראים באותו היום בבתי הכנסת מסתיימת בפסוק שמדבר ישירות על המשיח: "מגדול ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם" (שמואל ב, כב, נא).
    בחו"ל, שם חוגגים את שביעי של פסח במשך יומיים (יום טוב שני של גלויות), ביום השני קוראים הפטרה שכל כולה עוסקת בתיאור הגאולה העתידה ובמיוחד במהותו של משיח ותיאור תכונותיו (ההפטרה – ישעיהו פרק י).
    יתרה מזאת, ההפטרה רומזת ממש ובגלוי למאורע של קריעת ים סוף.
    בהפטרה זו מסופר שכשם שביציאת מצרים נחצה הים והייתה מסילה לעם ישראל בתוך הים, כך בגאולה העתידה, יקרע נהר פרת לשבעה חלקים ועם ישראל ילך במסילה בדיוק כפי שהיה בקריעת ים סוף: "והניף ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים. והיתה מסילה לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר הייתה לישראל ביום עלתו מארץ מצרים" (ישעיהו י, טו-טז).
    רמז נוסף לקשר בין היום השביעי של פסח למשיח הוא העובדה שזהו כאמור היום בו ניצל משה רבינו ממוות על ידי בת פרעה.
    משיח הוא גלגול נשמתו של משה רבינו שנאמר "גואל ראשון הוא גואל אחרון".
    עוד רמז לקשר הזה הוא השם שניתן ליום האחרון של פסח בחו"ל.
    לא מכנים אותו יום טוב שני של שביעי של פסח (כמו יום טוב שני של שבועות) או יום טוב שני של גלויות, אלא 'אחרון של פסח'.
    המשיח נקרא גם גואל אחרון.
    כך שגם לולא אמירתו המפורשת של הבעל שם טוב, יש רמזים רבים שרומזים לקשר בין יום זה לבין הגאולה העתידה והמשיח.

    מנהג שהתפשט ברבות מקהילות ישראל הוא לשתות בסעודה זו ארבע כוסות יין, כשם שעושים בליל הסדר.
    ארבע הכוסות בליל הסדר רומזים לגאולת מצרים (כנגד ארבע לשונות של גאולה שמוזכרות בסיפור יציאת מצרים) ולכן אנחנו שותים גם בסעודה זו ארבע כוסות יין, שרומזות לארבע לשונות של הגאולה דלעתיד לבוא.
    הרבי מלובביץ ביקש להפיץ מנהג זה של שתיית ארבע כוסות בסעודת משיח, בכל קהילות ישראל, עד שיתקבל המנהג בכל בית יהודי.
    הרבי מלובביץ הוסיף שהמספר ארבע קשור מאוד לגאולה העתידית והשלמה כפי שמתנבא הנביא ישעיהו באותה הפטרה שאותה קוראים ביום האחרון של פסח: "ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ" (ישעיהו, יא, יב) וכן בנוסח התפילה אנו מבקשים בכל יום "וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו".

     ________

    פרטים "טכניים" לגבי סעודת משיח:

    *בחו"ל נוהגים לערוך סעודת משיח ביום האחרון של פסח, יום טוב שני של גלויות.
    בארץ ישראל, נוהגים לערוך סעודת משיח בשביעי של פסח.
     בסעודה זו שנערכת הן בבתים ו/או בבתי הכנסת לאחר תפילת מנחה, נוהגים לאכול מצות ולשתות ארבע כוסות יין כאמור, כאשר מכוונים (במחשבה) ששתיית הכוסות היא לקירוב הגאולה האמיתית והשלמה של עם ישראל והעולם כולו.
    בארץ ישראל, כאשר שביעי של פסח חל ביום שישי, מפאת כבוד השבת, מקפידים לטול ידיים לסעודה לפני השעה 16:00 ולסיים את הסעודה לפני השקיעה.


    אהבתם את המאמר?
    הוא העשיר אתכם?
    שתפו אותו בין מכרכם
    .










  • אהבתם את המאמר?
    הרשמו לניוזלטר וקבלו עדכונים על מאמרים חדשים שעולים לאתר
 
הרשמה לניוזלטר - חינם!
הרשמו וקבלו מידע בעל ערך רב לבריאותכם ועדכונים על הפעילות שלנו ברחבי הארץ.
דואר אלקטרוני *              

  
 
94,378
 איש מנויים לניוזלטר! ואתם?


מתנה חינם!
 
 










 



  



 

 

 
 
 
 
 
אהבתם את האתר?
נודה ללייק קטן.
הנה ההזדמנות בקליק אחד!