!
 
סל הקניות שלי
   
paleo
מאמרים מקצועיים

 

 




 
 
  •  
    בחינה ביקורתית של גישת הפליאו

    המעודדת אכילת מזון מן החי

    מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
     
    דיאטת הפליאו, הצוברת תאוצה בעולם, מעודדת אכילה רבה של מזון החי, במיוחד של בשר. בנוסף, היא מתנגדת לחלוטין לאכילה של דגנים על כל סוגיהן (חיטה, אורז, כוסמת, קינואה וכו').
    הדיאטה בעצם מבוססת על הרבה מזון מן החי (בשר, מוצרי חלב, ביצים ודגים) ופירות וירקות. הרעיון עליו הם נסמכים הוא הטיעון האבולוציוני. לשיטתם, האדם אכל בשר במשך מיליוני שנה והוא מותאם פיזיולוגית וגנטית לאכילה מרובה של בשר, בעוד דגנים התווספו לתזונת האדם רק לאחר המהפכה החקלאית לפני מספר אלפי שנים,  והם אינם מיועדים למאכל אדם. הם מסתמכים על חברות הציידים- לקטים, חברות שהשיגו את מזונם באמצעות ציד בעלי חיים וליקוט של פירות וירקות מזדמנים.
    בכתבה זו, לא נביא את שלל המחקרים המעידים על נזקים גדולים לבריאות בעקבות תזונה עתירת חלבונים מן החי. גם לא נדבר על החסרונות הרבים באכילת מזון מן החי בעולם מזוהם כעולמנו. גם לא נביא את שלל המחקרים המעידים על התועלת העצומה בתזונה צמחונית, טבעונית או קרובה לכך.
    מטרתי בכתבה זו היא להראות את הכשלים הלוגיים בטיעונים המרכזים עליהם עומדת כל גישת הפליאו.
    חלק מהטיעונים הנ"ל נאמרו על ידי בעימות בו השתתפתי בתיאטרון גבעתיים בנושא מזון מן החי במאי 2013. מפאת מגבלת הזמן לכל דובר בעימות, לא הספקתי בזמן העימות להציג את כל הטיעונים, כמו גם להגיב לכל הטיעונים של הצד שתמך באכילת מזון מן החי. בכתבה זו אגיב לעוד מספר טיעונים מרכזיים שנאמרו ע"י הדובר שייצג את גישת הפליאו.

    להלן הנחות היסוד השגויות בגישת הפליאו
     
    1. האדם אכל בשר משחר ההיסטוריה, אך כלל לא ברור מהי כמות הבשר שהוא אכל. ההבדל בין 2-3% מזון מן החי (כמו שאוכלת השימפנזה הננסית למשל) לבין 70% מזון מן החי הוא עצום.
    אין שום דרך לדעת כמה בשר באמת אכל האדם הקדמון והחוקרים חלוקים מאוד בשאלה זו. 
    אבל לצורך הדיון, נניח מעתה שהאדם הקדמון אכן אכל כמות גדולה של בשר, ונפריך את הטענה שמכאן הראיה שגם כיום אנחנו צריכים לאכול כמות רבה של בשר.

    2. גם אם האדם הקדמון אכל כמות רבה של בשר, מי אמר שהאדם הקדמון אכל מה שטוב לו? האדם הקדמון אכל כדי לשרוד. הוא אכל את מה שהיה זמין בסביבתו וניתן לעיכול. כלל לא בטוח שהרגלי אכילה אלו האריכו את חייו. לכן גם אם איש המערות אכל הרבה בשר, לטיעון האבולוציוני אין שום הגיון.
    נסביר את הדברים
    אריכות חיים ובריאות טובה בגיל מבוגר הם לא מטרות האבולוציה. (הערה- אי אפשר באמת לדבר על מטרות האבולוציה שכן אין לה מטרות. אבל נשתמש בביטוי זה כדי לתאר את הכח המניע את הפרט הפועל על פי שיקולים אבולוציוניים). אחרי שנולדו הצאצאים והגיעו לעצמאות מספקת, מבחינת תיאוריית האבולוציה אין חשיבות להישרדותו של הפרט ובריאותו (מן הסתם בסביבות גיל 40). כל עוד המזון שהאדם הקדמון אכל הצליח להשאיר אותו בכשירות עד שצאצאיו הגיעו לעצמאות, זה מספיק מבחינת הברירה הטבעית. האבולוציה כבר השיגה את מטרתה - וידוא ההמשכיות של המין הביולוגי.
    מה שקורה אחר כך לא רלוונטי מבחינת האבולוציה, גם אם הפרט חולה מאוד או מסיים את חייו עקב מחלות.
    סיכום הטיעון:
    אכילת בשר הביאה את הפרט לגיל בו הוא מסוגל להביא צאצאים ולגדלם לעצמאות סבירה. אי אפשר להסיק מכאן שום ראיה שהתזונה הזו טובה גם כדי להבטיח לפרט אריכות חיים ללא מחלות, מכיוון שהאבולוציה כלל לא דואגת לעניין זה.

     
    3. טענת הפליאו היא שהתזונה כיום, שהינה ברובה צמחית, אינה מתאימה לאדם אבולוציונית ושבעבר האדם הקדמון אכל את התזונה שמתאימה לו. 
    אז אם כבר טוענים שהאדם הקדמון ידע מה טוב לו והולכים אחורה בזמן כדי ללמוד על התזונה המתאימה לנו כיום, בוא נלך עוד כמה שנים אחורה בזמן, אל האב הקדמון, ממנו על פי תיאוריית האבולוציה, התפתחנו אנחנו והשימפנזות. השימפנזות, הדומות לנו ביותר מבחינה גנטית, אוכלות 2-5% מזון מן החי בלבד. כנראה כך גם אכל האב הקדמון שלנו. 
    אז אולי זו התזונה המתאימה לאדם? על פי מה קובעים את נקודת העצירה במנהרת הזמן כדי לדעת מה טוב לאדם כיום? גישת הפליאו עצרה שרירותית, בלא שום טיעון הגיוני, דווקא בנקודה בה המין האנושי אכל כמות רבה של בשר (בהנחה שאכן כך הדבר). באותה המידה היא יכלה לעצור בתקופה קדומה יותר, בה המין האנושי אכל כמות זעומה של מזון מן החי. אז מדוע עצרה שיטת הפליאו דווקא בנקודה זו ולא אחרת? האם יתכן שזה היה כדי להצדיק לעצמם אכילה רבה של בשר גם בימנו?

     
    4. לחילופין, בואו נעצור בנקודה מאוחרת יותר. אם האדם הקדמון ידע מה טוב לו, מדוע מפסיקים לסמוך על הדיאטה שלו כשהוא עובר לחקלאות? אם האדם הקדמון ידע מה טוב לו, הוא גם ידע למה הוא עבר לחקלאות ברגע שהוא פיתח את היכולות לכך. הרי הנחת היסוד של גישת הפליאו היא שהאדם הקדמון בחר לאכול את מה שטוב לו ומתאים לו ביותר. במסגרת אותו הגיון אפשר גם לומר שהאדם הקדמון ידע מה הוא עושה כאשר עבר לגדל דגנים. יתרה מזאת, דווקא כאן הטיעון האבולוציוני הוא לצידנו; ברגע שעבר האדם הקדמון לחקלאות וגידול מסיבי של דגנים מן הצומח, ההתרבות שלו גדלה עשרות מונים והמין האנושי התפשט על פני כל כדור הארץ- בדיוק מטרת האבולוציה! אז אם כבר מחפשים הגיון אבולוציוני, הוא רק מחזק ומצדיק את המעבר לחקלאות.
     
    5. ובכלל, אם דיאטת הציידים לקטים כה טובה לשגשוג המין האנושי, כיצד ייתכן שכמעט כל בני האדם בעולם עברו לחקלאות ברגע שהייתה להם האפשרות, וכמעט לא שרדו חברות ציידים-לקטים באזורים שהתאימו לגידול חקלאי? האבולוציה הרי לא נעצרה עם המעבר לחקלאות. האם יתכן שהאבולציה טעתה?
     
    6. טענה נוספת של גישת הפליאו היא שהאדם מסוגל ומותאם לאכילה ועיכול כמות רבה של בשר מבושל או צלוי ולכן, זו התזונה שמתאימה לנו. בטענה זו יש הנחה סמויה - הנחה שכל מה שאנחנו מסוגלים לאכול ולעכל, אכן טוב לנו. להנחה זו אין כל בסיס מדעי ונביא דוגמא:
    אנשים ממוצא אירופי מתאימים לעיכול ופירוק אלכוהול משום שהם מייצרים את האנזים אלכוהול דהידרוגינאז בכמות רבה יותר ממזרח אסיאתים למשל. האם זה אומר שכדאי להם לשתות הרבה אלכוהול?הם אמנם מסוגלים לעכל היטב את האלכוהול, הרבה יותר טוב מאשר מזרח אסייאתים, אבל אם הם ישתו את כמות האלכוהול שהם מסוגלים לעכל, הם יגרמו נזק גדול מאוד לכבד שלהם. 
    סיכום הטיעון: 
    זה שאנחנו מסוגלים לעכל מזון מסוים, לא מעיד על-כך שהמזון הזה טוב לנו ושכדאי לנו לאכול ממנו בכמות רבה.

     
    7. אם מסתמכים על התאמה גנטית ויכולת עיכול כדי לקבוע מה התזונה המתאימה לאדם, בוא נבחן את ההתאמה לאכילת דגנים. כל בני המין האנושי מכילים את הגן לייצור עמילאז, האנזים שמפרק את העמילן (שנמצא כמעט בלעדית רק בדגנים). ברוק של כל בני המין האנושי נמצא את העמילאז. כלומר, האדם מתאים גנטית ופונקציונאלית גם לאכילת דגנים, והוא גם מעכלם בצורה טובה. כל ההתפתחות של עיכול עמילנים הוא הרי התפתחות אבולוציונית. האם יתכן שהאובלוציה טעתה כאשר פיתחה יכולת טובה לעיכול עמילנים? ואם כן, אז אולי היא גם טעתה כאשר פיתחה יכולת לעיכול בשר צלוי. מדוע גישת הפליאו נוהגת איפה ואיפה? אם מסתמכים על האבולוציה, הרי שיש להרבות גם בדגנים, אותם שוללת גישת הפליאו מכל וכל. היכן העקביות בטיעון האבולוציוני?
     
    8. טענה נוספת של גישת הפליאו היא שהציידים- לקטים הצורכים כמות רבה של בשר, לא סובלים ממחלות כלי דם ולב. כמו כן הם טוענים שהשלדים שנמצאו באזורים אלו מעידים על בריאות האנשים. האמנם? האינואיטים (אסקימוסים) החיים באזור הקוטב הצפוני היו אולי התרבות צורכת הבשר הגדולה בהיסטוריה. עקב העדר פירות וירקות באזורם, החוקרים משערים שתזונתם הסתמכה כמעט בלעדית על מזון מן החי (בשר בכמות רבה ודגים) וכ- 2% בלבד של פירות וירקות.
    בשנת 2013 פורסם בעיתון lancet  מחקר שבדק את שכיחות טרשת העורקים במומיות מאזורים שונים בעולם. החוקרים עשו סריקות CT  לכל הגוף של המומיות כדי לאתר את טרשת העורקים. נמצא ש- 60% ממומיות האינואיטים (3 מתוך ה-5 שנבדקו) שנמצאו באזור הקוטב הצפוני סבלו מטרשת עורקים מתקדמת. גיל המומיות היה 25-50 במותן והן תוארכו לתקופה של לפני כ -4000 שנה. מכאן רואים שאכילת כמות גדולה של בשר לאו דווקא היטיבה את בריאותם של האינואיטים.

     
    9. טיעון נוסף של תומכי דיאטת הפליאו, שגם נאמר בעימות, הוא כדקלמן:
    רואים בצורה ברורה (באמצעות גרפים מרשימים) שבעשורים האחרונים, ככל שהחברה האמריקאית הפחיתה את כמות המזון מן החי, שכיחות מחלות לב עלה, אחוז החולים בסכרת מבוגרים הלך וגדל ובנוסף תופעת ההשמנה בחברה האמריקאית הפכה למגפה. כלומר, ההפחתה בצריכת בשר חלב וביצים, היא האחראית למגפת התחלואה בארה"ב, והפתרון הוא לחזור לאכול כמות גדולה של בשר מוצרי חלב וביצים. 
    הפרכת הטיעון:
    ישנו כשל לוגי מהותי בטיעון זה. נסביר זאת באמצעות דוגמא. אפשר לראות (באמצעות גרפים מרשימים לא פחות) שככל שמהירות המעבדים של אינטל הלכה וגדלה, כך גדלה שכיחות מחלות הלב בארה"ב, כמו גם עליה במספר השמנים וחולי הסכרת. 
    נראה שמצדדי דיאטת הפליאו התבלבלו בין קורלציה לבין קשר של סיבה ותוצאה. לא לכל שני תהליכים המתרחשים במקביל על ציר הזמן, יש קשר של סיבה ותוצאה. העובדה שהפחתה בצריכת מזון מן החי התרחשה במקביל לעליה בתחלואה, עדיין לא מוכיחה שההפחתה הזו היא זו שגרמה לעליה בתחלואה, בדיוק כשם שאף אחד לא יחשוד שהעליה בכח החישוב של מעבדי אינטל, שגם היא התרחשה במקביל, אחראית לעליה במספר חולי הסכרת.

    לא צריך ללכת רחוק כדי למצוא את הסיבות לעליה בתחלואה בארה"ב. הממרח הנפוץ בארה"ב הינו חמאת בוטנים וריבה. חמאת הבוטנים מכילה שומן מחומצן השוקע בעורקים והריבה מכילה כמות גדולה של סוכר לבן. בנוסף, המשקה הנפוץ בארה"ב הינו קוקה קולה, האמריקאים הם צרכני המיונז הגדולים בעולם, כמות המזון התעשייתי והמעובד הלכה וגדלה בעשורים האחרונים, הם צרכנים גדולים של ממתקים וחטיפים, צי'פס מטוגן ועוד ועוד. לא חסרות סיבות הגיוניות הרבה יותר כדי להסביר את העלייה בתחלואה, מאשר להטיל את האשמה על ההפחתה בצריכת מזון מן החי.

     
    10. טיעון נוסף שנאמר בעימות על ידי מייצג שיטת הפליאו, הדוגל בתזונה עתירת בשר, היה תוחלת החיים של שבט ההדזה מטנזניה, ש -54% מסך הקלוריות שלהם מגיעות ממזון מן החי. הדובר טען ש -24% מהם עוברים את גיל 76. כלומר- על פי דבריו, זוהי הוכחה ניצחת לכך שלא רק שאכילת בשר בכמות רבה לא מזיקה לבריאות, אלא אף מיטיבה עם הבריאות.
    יש מספר תשובות לטיעון זה:
    א. מי אמר ש- 24% מבני משבט ההדזה הגיעו לגיל 76 בזכות אכילת כמות גדולה של בשר? אולי הם הגיעו לגיל זה למרות אכילת כמות גדולה של בשר? למעשה אין לי ספק שכך הדבר ושאם הם היו מפחיתים משמעותית את צריכת הבשר שלהם ומגדילים את כמות הפירות, הירקות, העלים הירוקים, הנבטים והדגנים המלאים, הם היו מגיעים לגיל מופלג הרבה יותר.
    ב. מה עם 76% הנותרים? מדוע אכילת בשר לא היטיבה גם עימם? בעצם, מיקי הראה לנו שרק מיעוט קטן מבני שבט ההדזה זוכה להגיע לגיל 76. סביר להניח שמצב זה הינו בין היתר עקב צריכת כמות רבה של בשר.
    ג. בני שבט ההדזה חיים באזור ללא זיהום אוויר ומפעלי תעשיה, הם לא מעשנים, הם חיים בקהילה תומכת של ציידים-לקטים, אין להם את גורמי הסטרס של החברה המערבית, המזון הצמחי שלהם הינו אורגני, הבשר שהם צדים הינו אורגני, ללא כל אנטיביוטיקות, הורמונים וכדומה, הם מאוד פעילים גופנית, אינם אוכלים מזון מעובד, חשופים לשמש ולמרות זאת רק 24% מהם זוכה להגיע לגיל 76?! הרי אפילו בישראל, בה אחוז המעשנים הינו לא קטן, כמות המזון התעשייתי הינה עצומה, הדגנים הלבנים, הירקות והפירות המרוססים, זיהום האוויר, העדר בפעילות גופנית, חוסר חשיפה לשמש, אכילת מזון מן החי הגדל באופן תעשייתי ולא בריא, הסטרס העצום בו אנו חיים ועוד ועוד, תוחלת החיים הינה כ -82 שנה.
    האם נתון של 24% המגיעים לגיל 76 הינו נתון שיש להתגאות בו לאור התנאים הסביבתיים והחברתיים של שבט ההדזה? אני הייתי מתבייש בנתון הזה. אין ספק שלרפואה המערבית וליכולתה להציל חיים במקרי חירום וטראומה, כמו גם לאחר התקפי לב, היכולת לתקן מומים מולדים ועוד, יש חלק נכבד בהבדל בין תושבי ישראל לשבט ההדזה, אך בהחלט יתכן שגם לאכילת הבשר העצומה של ההדזה יש חלק לא מבוטל בהשפעה על חייהם הקצרים.
    ד. למעשה, אם כבר מדברים על תרבויות ילידיות, ראוי לציין, שמתוך חמשת הקהילות המאריכות חיים ביותר בכדור הארץ (אזורים הנקראים blue zones), ארבעה מהן חיות על תזונה שמבוססת כמעט בלעדית על מזון צמחי.

    11. ראינו שגם אם מתבוננים בגנים, כלל לא ברור שהמסקנה היא שיש לאכול הרבה בשר. אבל מעבר לכך, גם אם הגנים מעידים שיש לאכול בשר (ולא כך הדבר), יש בכלל בעיתיות לנסות ולגזור את הדיאטה המתאימה לאדם על פי התבוננות בגנום האנושי. רוב הגנים שלנו כלל לא באים לידי ביטוי והגנים שכן באים לידי ביטוי, מושפעים מאוד מהסביבה שקובעת האם הם יתבטאו או לא ובאיזו מידה. מעבר לכך, ל- 95% מה- DNA שלנו, אין למדע כל הסבר.
    אף אחד לא יודע מה תפקידו של רוב ה- DNA של האדם. מצאו שם מקטעי DNA  של וירוסים שכנראה חדרו ל- DNA  שלנו ונמצאים שם במצב רדום ודברים מוזרים אחרים שלאף אחד אין באמת מושג מה הם עושים שם. בקיצור- גנטיקה זה נושא מסובך ומורכב מאוד והגנים שלנו אינם מתכון ברור ופשוט לחיים ארוכים, בריאים ומאושרים.
     
    לסיכום
     
    ראינו שברוב הנחות היסוד של דיאטת הפליאו יש כשלים לוגיים מהותיים. למרות זאת, מבחינה אבולוציונית טהורה, אולי באמת יש הגיון בלאכול כמות רבה של בשר.
    אכילת כמות רבה של קלוריות וחלבונים מן החי מאיצה גדילה והתפתחות ולכן אולי גם תורמת ליכולות ציד. בזכות אכילת בשר מרובה, הילדים גדלים ומתפתחים מהר, הופכים לגברים חסונים מהר יותר, ויכולים לקחת חלק בציד של בני שבטם ובכך לתרום להגדלת סיכויי ההישרדות של השבט (גם מול חיות הבר וגם מול שבטים אחרים). אך כמעט כל המחקרים שבדקו זאת, מצאו שדווקא הגבלה של כמות הקלוריות, ובמיוחד הגבלה של כמות החלבונים מן החי מועילה יותר אם רוצים להאריך ימים. 
    אז נשאלת השאלה - מה אנחנו מחפשים? גדילה מואצת, או בריאות ואריכות ימים?
    לאבולוציה יש מטרה מאוד ברורה – הישרדות. כיום, לאחר שהישרדותנו בקרב מול חיות הבר כבר אינה מוטלת בספק (אלא אם כן נשמיד את עצמנו), עברנו לשלב הבא – השגת חיים ארוכים ובריאים לפרט. אם זה מה שאתם מחפשים, לאור הידוע לנו כיום, הגישה הנכונה להשגת מטרה זו הינה הפחתה משמעותית בצריכת מזון החי.
    מזונכם צריך להיות מורכב כמעט בלעדית מפירות, ירקות, עלים ירוקים, שקדים ואגוזים מושרים, קטניות מונבטות ,דגנים מלאים (רצוי שגם הם יהיו מונבטים) ושמנים יציבים המופקים מפירות, כגון שמן זית ושמן קוקוס. תזונה כזו לא רק תיטיב עם הפרט, אלא גם עם כדור הארץ, וכך תגדיל את סיכויי ההישרדות של המין האנושי בכללותו.
    כלומר, אבולוציונית, כאשר לא מסתכלים בראיה קצרת טווח, על התועלת לשבט אחד האמור להילחם על שטח מחיה עם שבטים מתחרים, אלא על תועלת לכלל המין האנושי ולשיפור בריאות כדור הארץ, מגיעים למסקנה שגם אבולציונית, התזונה המתאימה לאדם הינה תזונה הקרובה לטבעונית.

    *תודה מיוחדת לנדב קורץ על ההערות הבונות בכתיבת המאמר
     
  • המאמר העשיר אתכם?
    הירשמו לניוזלטר וקבלו עדכונים על מאמרים חדשים שעולים לאתר. זה חינם.

     
 
הרשמה לניוזלטר - חינם!
הרשמו וקבלו מידע בעל ערך רב לבריאותכם ועדכונים על הפעילות שלנו ברחבי הארץ.
דואר אלקטרוני *              

  
 
94,378
 איש מנויים לניוזלטר! ואתם?


מתנה חינם!
 
 










 



  



 

 

 
 
 
 
 
אהבתם את האתר?
נודה ללייק קטן.
הנה ההזדמנות בקליק אחד!