החוקרים רצו לבדוק יכולת שנקראת Brain Plasticity או בשם Neuroplasticity.
בתרגום לעברית אפשר לקרוא לזה "גמישות מוחית".
המח שלנו מסוגל לייצר קשרים חדשים בין נוירונים ואף לשנות מבנה קשרים קיים למבנה אחר לחלוטין.
היכולת הזאת לעשות "חיווט מחדש" בין נוירונים הוא זה שמאפשר לנו ללמוד דברים חדשים.
הוא גם זה שמאפשר לאדם שעבר פגיעה מוחית ואיבד עקב כך יכולות מסויימות, לרכוש אותן בשנית.
לא ניכנס לאופן הטכני היחסית מורכב בו החוקרים בדקו זאת (מי שמעוניין להעמיק, יכול להקליק על הקישור בתחתית העמוד ב"מקורות" למאמר ולקרוא את המחקר המלא, כולל אופן ביצוע הבדיקה), אך החוקרים יצרו תנאים שמחייבים את המח ליצור קשרים חדשים באיזור ספציפי נתון כלשהו במח.
המחקר הזה, שפורסם ב – 2020 באחד מכתבי העת הנחשבים ביותר במדעי המח, היה הפעם הראשונה בהיסטוריה שהקשר בין עודף משקל לגמישות מוחית נבדק בצורה מדעית.
אז מה היו התוצאות? האם עודף משקל משפיע על גמישות מוחית?
הממצאים של החוקרים מראים שחד משמעית כן.
בעלי עודף המשקל היו עם גמישות מוחית מופחתת לעומת בעלי המשקל התקין.
המשמעות של מחקר זה היא שיכולת למידה נפגעת כאשר יש עודף משקל.
האם יש מגבלות למחקר?
בהחלט. כמו כל מחקר, גם למחקר זה יש מגבלות.
ראשית הוא נעשה על מספר קטן של אנשים וראוי לחזור עליו עם כמות אנשים גדולה יותר.
שנית, שאלה מעניינת היא האם הגמישות המוחית משתפרת כאשר בעלי עודף המשקל יורדים במשקל וחוזרים למשקל תקין. דבר זה לא נבדק מעולם.
אך חשוב לומר, שגם אם היכולת המוחית לא משתפרת בעקבות ירידה במשקל של אנשים בעלי עודף משקל, יתכן תיאורטית שעודף משקל משאיר נזק קבוע ובלתי הפיך למח, כך שבדיקה כזו, לא בהכרח תחזק או תחליש את ממצאי המחקר הנוכחי. זו פשוט בדיקה מעניינת.
החוקרים מציינים עוד מגבלה למחקר שלהם.
בקרב אנשים עם עודף משקל, תופעת דום נשימה בשינה הרבה יותר נפוצה, בהשוואה לאנשים ללא עודף משקל וסקירה מ – 2015 מצאה שדום נשימה בשינה יכול לגרום לשינויים במח ומן הסתם גם לפגוע בגמישות המוחית.
החוקרים מציינים שהם לא בדקו האם הנבדקים במחקר שלהם סבלו מדום נשימה בשינה.
כלומר, יתכן שעודף משקל פוגע בגמישות המוחית, לא ישירות, אלא כתוצאה מכך שהוא מגדיל סיכון לדום נשימה בשינה.
אבל החוקרים מציינים שבשאלון על איכות השינה שקיבלו הנבדקים, לא היו הבדלים בין הקבוצות, כך שעל פניו כנראה שלא תופעה זו גרמה להבדלים בגמישות המוחית.
ולבסוף, החוקרים מציינים שהם בדקו גמישות מוחית באיזור ספציפי במח (הקורטקס המוטורי) ויתכן תיאורטית שרק שם יש פגיעה עקב עודף משקל ואילו באיזורי מח אחרים לא תהיה פגיעה כזו.
(מצד שני, יתכן שבאיזורי מח אחרים תהיה פגיעה גדולה עוד יותר. כאמור, טרם נבדק).
אז כן, למחקר יש מגבלות, אבל למרות המגבלות, הממצאים שלו בהחלט מטרידים.
עודף משקל, כך נראה, משפיע לרעה גם על המח.
אם הגמישות המוחית חשובה לכם, אל תתעלמו מעודף משקל.
זו מחלה לכל דבר ועניין וכך ראוי ונכון להתייחס לבעיה זו.
חשוב לומר שתהליך ירידה במשקל צריך להיעשות בצורה נכונה ובריאה, אחרת שכרו עלול לצאת בהפסדו (לנזקים של ירידה במשקל שמתבצעת בצורה לא נכונה, נקדיש מאמר נפרד).
וכמובן שהאתגר האמיתי והגדול באמת הוא לא עצם הירידה במשקל, אלא שמירה על המשקל התקין, לאחר שמגיעים אליו.
יש דרכים בדוקות שמסייעות לכך ומגדילות את הסיכוי שתשמרו על המשקל שהגעתם אליו.
אם אתם מתקשים לבצע תהליך זה לבד, או שאתם לא בטוחים שאתם עושים אותו בצורה בריאה ונכונה, שתחזיק מעמד לאורך זמן, פנו למטפל מנוסה שילווה אתכם בתהליך.
מטפלים כאלה נמצאים גם בקליניקה שלנו.
אתם מוזמנים לפנות.
זה יכול לא רק להקטין משמעותית את הסיכון שלכם להרבה מאוד מחלות ואולי לשפר את הגמישות המוחית שלכם, אלא ממש להציל את חייכם.
תהיו בריאים,
ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
