!
 
סל הקניות שלי
   
natural-components-effective-for-allergy

  • המולקולות בטבע שמווסתות תגובה אלרגית

    מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)

    מבוא קצר לאלרגיה

    אלרגיה היא תגובת יתר של המערכת החיסונית כנגד חומרים שונים.
    היא שכיחה מאוד בחברה המערבית ומהווה סיבה נפוצה לפניה לרופא המשפחה.
    היא פוגעת מאוד באיכות החיים של הסובלים ממנה והערכות נעות בין 15-30% מהאוכלוסיה שסובלים מתגובות אלרגיות בדרגות חומרה שונות.
    באופן תקין יודעת המערכת החיסונית שלנו לזהות גורמים שעלולים להזיק לגוף כגון חיידקים או נגיפים ולהגיב נגדם ולהשמידם, אולם לעיתים היא "מתבלבלת" ומגיבה נגד מולקולה שאין בה איום פוטנציאלי כמו אבקני פרחים, קרדית אבק הבית, חיות מחמד ומזונות שונים. מולקולה כזו מכונה אלרגן.

    תסמינים של אלרגיה עונתית ואלרגיה רב שנתית תלויים במולקולה שגרמה לתגובה האלרגית, והם יכולים להשפיע על דרכי הנשימה, הסינוסים ומעברי האף, העור ומערכת העיכול.
    התגובה האלרגית יכולה לנוע מתגובה קלה שגורמת לאי נוחות ואומללות ועד לתגובה מסכנת חיים.

    ההבדל בין אלרגיה למחלות אוטואימוניות
    ישנם שני סוגים של מחלות שנובעות כתוצאה מרגישות יתר של מערכת החיסון – אלרגיה ומחלות אוטואימוניות.
    עם זאת, אלרגיה שונה מאד ממחלות אוטואימוניות.
    באלרגיה התגובה של מערכת החיסון היא תגובה כביכול נורמלית של המערכת, אלא שהיא תגובה מוגזמת בעוצמתה כנגד גורם זר שאינו באמת מזיק, בעוד שבמחלות אוטואימוניות מערכת החיסון תוקפת את הרקמות של הגוף עצמו.
    לפעמים התגובה האלרגית מקבלת שם של מחלה. אסטמה ואטופיק דרמטיטיס ("אסטמה של העור") הן דוגמא לבעיות בריאות/מחלות שנובעות לרוב מתגובה אלרגית חריפה.
     
    אנשים שונים מפתחים תגובות אלרגיות שונות כגון:
    נזלת אלרגית מתמשכת או עונתית ("קדחת השחת"), גודש באף, צריבה בעיניים, עיטושים חוזרים ונשנים, גרד באף, גרד בעיניים ובחיך העליון, נזלת מימית, עיניים דומעות, עיניים אדומות או נפוחות (דלקת הלחמית), גרד, אדמומיות, קשקשת או קילוף העור ועוד.
    בחלק מהמקרים חלה התכווצות של דרכי הנשימה ומכאן קוצר הנשימה (התקף אסטמה).
    בד"כ המערכות הראשונות שנפגעות כתוצאה מהאלרגיה הינן המערכות שבאות במגע עם העולם החיצוני - העור והריריות של מערכת הנשימה.
     
    מה קורה מבחינה ביולוגית במערכת החיסון בהתקף אלרגיה?
    תאי מערכת החיסון מזהים את האלרגן כאיום ומייצרים נוגדנים מסוג IgE כנגדו.
    בחשיפה הראשונה לרוב אין תגובה אלרגית, אך מהחשיפה השניה לאותו אלרגן, כמות הנוגדנים שהגוף מייצר גדלה.
    נוגדנים אלו נקשרים לתאים של מערכת החיסון שנקראים תאי פיטום (mast cells) ומפעילים אותם.
    תאים אלו מפרישים חומרים שנקראים היסטמנים, שהם אלו שאחראים לכל התופעות האלרגיות שאנו מכירים.

    (יש לציין שישנן גם תגובות אלרגיות שלא מתווכחות על ידי נוגדני IgE.
    גם תגובה זו באה לידי ביטוי בסופו של דבר בהפרשה רבה של היסטמנים מתאי הפיטום, אך לרוב התגובה מאוחרת יותר וקשורה בעיקר למערכת העיכול.
    העובדה שהתסמינים מופיעים מספר ימים לאחר החשיפה ולא תוך שעות, מקשה לא פעם על זיהוי הגורם במקרים אלו).


    מה הסיבה לעליה הדרמטית במספר האנשים האלרגים?
    כאמור, על פי הערכות של רופאים וחוקרים, בין 20% לשליש מאוכלוסיית העולם סובלים מתופעות אלרגיות.
    מספרם עולה משנה לשנה, במיוחד בקרב ילדים.

    הסיבה לעליה הגבוהה בשכיחות אלרגיות איננה ידועה לעת עתה, אך ישנן מספר תיאוריות לכך:
      
    1. חוקרים רבים סבורים שזיהום אוויר שפוגע בריריות של מערכת הנשימה, הוא זה שאחראי על העלייה הדרמטית בשכיחות התופעות האלרגיות בעשורים האחרונים.
    2. תיאוריה אחרת שמכונה 'תיאורית ההגיינה' טוענת שכאשר מערכת החיסון פעילה כנגד חיידקים, טפילים, תולעי מעיים וכו', עוצמת התגובה הקשורה לייצור נוגדני IgE קטנה משמעותית.
      התיאוריה מסבירה שכיום בעקבות החיים בסביבה מאוד נקיה והגיינית, אין מה שיפחית את תגובת מערכת החיסון לאלרגנים. 
      אולי שמירה הדוקה על הילדים שלא יכניסו שום דבר לפה גם היא תורמת לעניין (אולי כדאי לא לשטוף את המוצץ לאחר שהוא נפל...) ואולי שמירת יתר על הילדים וצמצום האפשרות לילדים לשחק בחצר עם נמלים, תולעים, אדמה, בעלי חיים וכו' גם היא תורמת לכך.
    3. תיאוריה שלישית אומרת ששימוש תכוף מידי באנטיביוטיקה, גרם לכך שמערכת החיסון לא "התאמנה" מספיק בתגובה כנגד חיידקים ומזהמים שונים ואז הפעילות מתווכת נוגדני IgE איננה מאוזנת.
    4. תיאוריה רביעית אומרת שחיסונים יצרו חוסר איזון במערכת החיסון ושכמות החיסונים הרבה שילדים מקבלים כיום, הביאה לכך שמערכת החיסון מוטת לכיוון ייצור נוגדנים, כולל ייצור נוגדנים כנגד פולשים שאינם מהווים איום אמיתי כמו האלרגנים. 
      כמו כן, החוקרים מסבירים שדווקא התחלואה במחלות ילדים, כנגדם מחסנים, נמצאה כמקטינה את הסיכון לאלרגיות. מספר לא מובטל של מחקרים מצאו עדויות לתיאוריה זו הקושרת את ההימנעות ממחלות ילדים באמצעות חיסונים לאלרגיות, כולל שכיחות של אטופיק דרמטיטיס ואסטמה. 

    יתכן כמובן ששילוב כזה או אחר של כל הסיבות הללו ביחד, הוא זה שגורם לעליה המטאורית בשכיחות התופעות האלרגיות ומחלות כגון אטופיק דרמטיטיס ועוד. סביר להניח ששילוב של גנטיקה ותנאים סביבתיים הוא זה שגורם להתפרצות תגובות אלרגיות (אפיגנטיקה - השפעת הסביבה על ביטוי של גנים).

    הפתרון הטבעי - המולקולות הטבעיות שמסוגלות לווסת את התגובה האלרגית
     
    פוליפנולים הם משפחת מולקולות שנמצאות בעולם הצומח.
    צריכה רבה שלהם בתזונה נמצאה כמקטינה סיכון לסרטן ולמחלות לב וכלי דם.
    הם נחקרו רבות גם בהקשר להשפעתם המווסתת על תגובה אלרגית.
    עקב השכיחות הרבה של תופעות אלרגיות באוכלוסיה, מאמצים רבים מושקעים במציאת פתרונות וכמות המחקרים בנושא אלרגיה הינה עצומה.

    אני סוקר כאן מעט מכמות המחקרים שמצאה את הקשר בין פוליפנולים לויסות ואיזון התגובה האלרגית.
    לרוצים להעמיק בנושא מבחינה מדעית, סקירה מחקרית מקיפה מ-2015 מפרטת לעומק את המנגנונים הביו-מולקולרים בהם פוליפנולים מווסתים תגובה אלרגית [1].

    מאמר מ-2018 מתאר גם הוא את המנגנונים בהם פועלים פוליפנולים על מערכת החיסון וסוקר את תאי מערכת החיסון בהם יש רצפטורים לפוליפנולים [2].
    בין היתר לתאי הפיטום (mast cells) יש רצפטורים לפוליפנולים שמחדירים אותם אל התא ושם ככל הנראה חל האיזון של פעילות תאים אלו ומניעת תגובה מוגברת.

    ב-2018 התפרסם ספר שלם שעוסק בממצאי המדע על הפעילות הביולוגית של פוליפנולים והשפעתם להקטנת סיכון וטיפול במגוון רחב של מחלות.
    פרק שלם מתוך הספר עוסק בהשפעתם המתווכחת והמאזנת על תגובות אלרגיות [3].

    מחקר נוסף מתאר את הפעילות של פוליפנולים הן במניעה והן כטיפול לתופעות אלרגיות [4].
    במחקר מ-2012 החוקרים מצאו שהשפעתם של פוליפנולים על תאי מערכת החיסון מסוג T-helper 2 היא ככל הנראה המנגנון העיקרי להשפעתם המעכבת על התפתחות האלרגיה [5].

    פוליפנולים נמצאו כמשפיעים גם על תאי T-helper 17 ועל אינטרלוקין 17 שמקושרים למחלת הפסוריאזיס ומכאן השפעתם המיטבית גם במחלה זו (שקשורה גם היא להפעלה לא מאוזנת של מערכת החיסון).
     
    לסיכום, פוליפנולים נמצאו במחקרים רבים כבעלי השפעה ישירה על המנגנונים הרלוונטים, הן במניעה והן כטיפול לתגובות אלרגיות.

    איפה מוצאים פוליפנולים?
    יש אלפי סוגים של פוליפנולים והם מיוצרים על ידי צמחים ומקנים לפרחים שלהם בין היתר את מגוון הצבעים הססגוני שאנחנו מכירים.
    במזונות שאנו מכירים, הם נמצאים במיוחד בצמחי תבלין, תה, יין, קקאו, קפה וזיתים (ושמן זית) וכן בפירות, ירקות, אגוזים ומזונות נוספים.

    במאמר הזה החוקרים מביאים רשימה של 100 המקורות התזונתיים המרוכזים ביותר בפוליפנולים [6].

    למרות שאנשים צורכים מזונות אלו, אנחנו עדיין רואים שכיחות גבוהה מאוד לתופעות אלרגיות.
    הסיבה היא שככל הנראה שצריך ריכוז גבוהה שלהם על מנת להגיע להשפעה תירפויטית משמעותית.
    כנראה שרק ממזון, שימוש בשמן זית לתיבול, שתיית תה/קפה וצריכת שוקולד, אכילת ירקות ופירות וכו' לא מקבלים ריכוז מספיק גבוה של פוליפנולים בעל השפעה תרפויטית.

    לאלו שסובלים מתופעות אלרגיות אני ממליץ על תוסף תזונה שכל כולו פוליפנולים.
    מדובר בתוסף בשם אליוויום.
    זהו מיצוי פטנטי ומרוכז של פוליפנולים מזיתים, עלי זית ושמן זית.
    התוסף פותח במקור לסייע לסובלים מפסוריאזיס (ואכן מחקר קליני הראה יעילות גבוהה למטרה זו).
    התוסף זכה בפרס תוסף התזונה הטוב ביותר באירופה בשנת 2018 ולרגל הגעתו לישראל כתבנו עליו מאמר מקיף.
    למרות שטרם בוצע מחקר ייעודי על כך, לאור כל המידע המדעי שהצטבר על פוליפנולים ואלרגיות, הריכוז הגבוה של פוליפנולים בתוסף האליוויום הינו בעל פוטנציאל להשפעה מאזנת גם על תגובה אלרגית.

    ניסינו זאת על מספר לא מבוטל של פונים אלינו עם בעיות אלרגיות ואכן קיבלנו בשנה האחרונה תגובות רבות ומשובים טובים מאוד על הפחתה משמעותית בתגובה אלרגית בעקבות צריכה של תוסף זה.
    אנשים רבים דיווחו שכבר תוך מספר ימים, (במקרים מסויימים לקח עד 7-10 ימים), הם הרגישו הטבה משמעותית מאוד בתופעות האלרגיות שלהם.

    אז אם אתם סובלים מתופעות אלרגיות, כולל אטופיק דרמטיטיס ואסטמה, אני ממליץ לנסות את תוסף האליוויום.
    בסבירות גבוהה תרגישו הקלה במצב וגם אם לא (כי אף פעם אין 100% הצלחה), קיבלתם תוספת של פוליפנולים טבעיים שכאמור נמצאו גם כמקטיני סיכון לסרטן ומחלות לב וכלי דם.

    תהיו בריאים!

    שלכם,
    ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)

    המאמר העשיר אתכם?
    שתפו אותו. אולי הוא יביא למזור לאנשים שסובלים מאלרגיות!



    המלצות לצריכת אליוויום במצבי אלרגיה:
    במצבים קלים/בינוניים - 2 כמוסות ליום.
    במצבים קשים - 3 כמוסות ליום.
    לאחר שחולפות התופעות, למניעה - 1 כמוסה ביום.
    ניתן לקחת לפני/אחרי האוכל (לא ידוע על הבדל בהשפעה בהקשר זה).
    ילדים: ניתן לפתוח את הכמוסה ולשפוך את תכולתה לשייק/מחית פירות/דייסה/מיץ וכו'. מינון לילדים 1-2 כמוסות ליום, בהתאם לגיל ולחומרת התגובה האלרגית.

    למידע המלא על תוסף האליוויום ולרכישה - לחצו כאן.
    לרכישת שלישיה במחיר מוזל - לחצו כאן.


  •      



     





     








     













     





     


     









     













     



     
  • מקורות למאמר:


    1.    Juríková T, Mlček J, Sochor J, Hegedűsová A (2015) Polyphenols and their Mechanism of Action in Allergic Immune ResponseImmune Response. Glob J Allergy 1(2): 037-039
     
    2.    Ding S, Jiang H, Fang J. Regulation of Immune Function by Polyphenols. J Immunol Res. 2018 Apr 12;2018:1264074
     
    3.    Polyphenols: Prevention and Treatment of Human Disease (Second Edition) 2018, Pages 253-261 . Chapter 21 - Effects of Polyphenols on Inflammatory-Allergic Conditions: Experimental and Clinical Evidences. קישור לתקציר הפרק הנ"ל
     
    4.    Singh A, Holvoet S, Mercenier A. Dietary polyphenols in the prevention and treatment of allergic diseases. Clin Exp Allergy. 2011 Oct;41(10):1346-59.
     
    5.    Magrone T, Jirillo E. Influence of polyphenols on allergic immune reactions: mechanisms of action. Proc Nutr Soc. 2012 May;71(2):316-21.
     
    6.    Pérez-Jiménez J, Neveu V, Vos F, Scalbert A. Identification of the 100 richest dietary sources of polyphenols: an application of the Phenol-Explorer database. Eur J Clin Nutr. 2010 Nov;64 Suppl 3:S112-20. קישור למאמר המלא והרשימה


     
 
הרשמה לניוזלטר 
הרשמו וקבלו מידע בעל ערך רב לבריאותכם ועדכונים על הפעילות שלנו ברחבי הארץ.
דואר אלקטרוני *              

  
 
 146,2
97 איש מנויים לניוזלטר! ואתם?


מדריך בחינם