מדוע באמת מדליקים מדורות בל"ג בעומר ומהו המסר העוצמתי החבוי ביום מיוחד זה?

ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
מדוע באמת מדליקים מדורות בל"ג בעומר? בתמונה מדורה וקרש שמיהו מכניס אליה

מאז היותנו ילדים חיכינו למדורות של ל"ג בעומר.
ללא ספק אחד החגים האהובים על הילדים.
אין כמו אש כדי להפנט אותנו ובמיוחד להיות אטרקציה לילדים.

כולנו לקחנו חלק במנהג הזה וככל הנראה מבלי לדעת מה בכלל מקורו ומה מציינים בהדלקת מדורות אלו.

אז למה באמת מדליקים מדורות בל"ג בעומר?

רבים חושבים שהסיבה היא לזכר המדורות שהודלקו באותו ערב כדי להעביר את הידיעה על פרוץ המרד של היהודים ברומאים ששלטו אז בארץ.
אבל מהתבוננות קלה נראה שהסבר זה לא ממש הגיוני. בלשון המעטה.
המרד של בר כוכבא היה כשלון חרוץ מבחינה צבאית!
למעשה הוא הביא חורבן על עם ישראל.
מנהיגי המרד נהרגו (בר כוכבא עצמו נהרג) או נלקחו בשבי, הגליל וירושלים נחרבו, מאות אלפי יהודים נהרגו ורבים אחרים נמכרו לעבדות או הוגלו.
למעשה המרד האיץ את סיומו של הישוב היהודי בארץ ישראל.
לא נראה הגיוני שיקבעו זכר משמח ומלא אור למאורע (פרוץ המרד), שלא רק שהיה כישלון, אלא שהביא כל כך הרבה צער וסבל ומוות על עם ישראל.

אז מה כן הסיבה למנהג הדלקת המדורות בל"ג בעומר?

ביום זה על פי המסורת, נפטר רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י).
בספר הזוהר מסופר שביום פטירתו של רשב"י, הוא כינס את תלמידיו הבכירים, אמר להם שהיום זהו יום פטירתו והודיע להם שהוא הולך ללמד אותם את הסודות הגדולים ביותר, סודות שהוא לא לימד אותם כל חייו.
רבי שמעון בר יוחאי חיבר את ספר הזוהר, ספר הקבלה החשוב ביותר ביהדות וביום פטירתו, ל"ג בעומר, הוא גילה את הסודות הגדולים ביותר מהכתוב בספר הזוהר.
לזכר האור הגדול שירד אז לעולם בדמות אותם גילויים וסודות שגילה רשב"י, נוהגים להדליק מדורות בל"ג בעומר.

אבל מסתבר שהגיבור האמיתי של ל"ג בעומר הוא בכלל לא רבי שמעון בר יוחאי.
בל"ג בעומר קרה עוד משהו גדול ועצום.
על פי המסורת 24,000 תלמידי רבי עקיבא שמתו במגפה, פסקו מלמות בל"ג בעומר.

רבי עקיבא הקדיש עשרות שנים מחייו על מנת ללמד את תלמידיו הרבים
והנה בתקופה קצרה (מפסח ועד ל"ג בעומר) מתו כולם.
כל מפעל חייו ירד לטמיון.
רבים היו מתייאשים לנוכח מפעל חייהם היורד לטמיון, בוכים ומאבדים טעם לחיים.
כל עמלו היה לחינם!
לא רק זאת אלא שהוא הקריב את כל חייו האישיים למען תלמידיו!
עשרים וארבע שנים הוא לא ראה את אישתו! והתמסר ללימוד תלמידיו יום ולילה והנה מתברר שכל עמלו היה לריק!
הקורבן האישי שהוא הקריב בוויתור על חיי משפחה, היה לחינם!
לא נשאר זכר מכל אותם עשרות שנים של מסירות.
היה כלא היה.
קשה לתאר מה הרגיש רבי עקיבא לנוכח מה שקרה בזמן כה קצר.
זה לא רק האבל הנורא על מות תלמידיו, אלא כל מפעל חייו שירד לטמיון.

מה עושה רבי עקיבא בעקבות מפעל חייו שקרס לנגד עיניו?

הוא לא מאבד יום אחד.
הוא הולך ומוצא חמישה תלמידים חדשים וביום זה, בל"ג בעומר, היום בו מתו אחרוני תלמידיו, הוא מתחיל ללמד אותם את כל תורתו מההתחלה.

רבי שמעון בר יוחאי היה אחד מאותם חמישה תלמידים אלו.
רבי עקיבא פותח דף חדש. למרות החורבן האישי של כל מפעל חייו.
והוא עושה זאת מייד וללא שהות.

המסר העוצמתי החבוי ביום ל"ג בעומר הוא, שלא משנה איזה חורבן עובר על האדם, הוא יכול תמיד להתחיל מההתחלה.
לא משנה איזה פגיעה חווה האדם, איזה הפסדים נגרמים לו, איזה נזקים נגרמים לו, הוא תמיד יכול להתחיל מההתחלה.
ל"ג בעומר היה היום שבו רבי עקיבא התחיל מההתחלה.
אז מצד אחד זה היום בו פסקו תלמידיו מלמות.
אבל מצד שני זה היום שבו הוא התחיל את מפעל חייו מחדש.
הכל תלוי מאיזו זווית בוחרים להסתכל על היום הזה.
האם זה היום שבו הפסיק משהו, או יום שבו התחיל משהו…

התחלתו השניה של רבי עקיבא נשאה פרי.
רוב רובה של התורה בעל פה שיש לנו היום, היא מאותם חמישה תלמידים שהסמיך רבי עקיבא בל"ג בעומר.

כולנו חווים הפסדים ונזקים כאלה ואחרים.
זה יכול להיות בתחום הבריאות, בתחום המשפחתי, בתחום הכלכלי, בתחום החברתי ועוד ועוד.

המסר של ל"ג בעומר, שלא משנה מה קרה, אפשר וצריך תמיד להתחיל מההתחלה.
רבי עקיבא לא רק מת על קידוש השם, הוא בעיקר חי על קידוש השם.
הוא הראה לנו שאפשר להתגבר על כל אסון ולהתחיל מההתחלה.
רבי עקיבא משמש לנו מודל לחיקוי ומראה לנו את התגובה הנכונה לכל משבר ולכל אסון שחלילה פוקד אותנו.

אז האור הגדול שיש ביום זה והמדורות שמדליקים ביום זה, הן הודות לרבי שמעון בר יוחאי, בזכות האור הרוחני שהוא הוריד לעולם ביום זה, אבל המסר הגדול של היום הזה, מסר שרלוונטי לכל אחד מאיתנו, הוא בזכות רבו של רבי שמעון בר יוחאי – רבי עקיבא.

בכל פעם שמעשה ידכם יורד לטמיון, תיזכרו ברבי עקיבא ובתגובה שלו למפעל חייו שירד לטמיון.
ביום זה, ל"ג בעומר, יש לכל אחד מאיתנו כח להתחיל מחדש.
גם אם לא התחלנו עד היום והיינו שקועים באירועי העבר, אפשר כעת להתחיל מחדש.
אף פעם לא מאוחר מידי.
זה מה שרבי עקיבא מלמד אותנו.

ל"ג בעומר שמח!

שלכם,
גיל יוסף שחר MD

מנהגי היום הם להדליק מדורות, לזכר האור הגדול שירד לעולם באותו היום וללמוד מספר הזוהר, אותו חיבר רבי שמעון בר יוחאי ובעיקר לרקוד ולהיות בשמחה!

הרעיון העיקרי למאמר זה נלקח משיעור שהעביר הרב שניאור אשכנזי

אהבתם את המאמר?