הכרות עם מחלת הפה והגפיים
המעוניינים לדלג ישירות למוצר שמסייע להעלים את הפצעים במהירות לחצו על התמונה:
מחלת הפה והגפיים הינה מחלה וירלית שתוקפת בעיקר ילדים מתחת לגיל 5.
היא נגרמת על ידי וירוס הקוקסאקי. רבים מתבלבלים בין מחלה זו לבין מחלת הפה והטלפיים, אך אין קשר בין המחלות. האחרונה תוקפת אך רק בעלי חיים (בעיקר צאן ובקר) ולא יכולה לעבור לבני אדם.
מדוע מבוגרים כמעט ולא חולים במחלה?
הסיבה שהמחלה כמעט ולא תוקפת מבוגרים, היא שהם לרוב נחשפו לוירוסים ממשפחה זו בילדותם ופיתחו נוגדנים לכל החיים. ולכן כאשר הם נדבקים שוב בוירוס זה, או שהם לא חולים כלל, או שהם חולים במחלה קלה מאוד, לרוב כמעט ולא מורגשת.
כיצד נדבקים במחלה?
וירוס הקוקסאקי מדבק מאוד ונמצא בהפרשות כגון: רוק, נזלת וצואה. זו הסיבה שבמיוחד ילדים בגן שבאים במגע עם הפרשות של ילדים אחרים נדבקים בקלות רבה. גם התעטשות ושיעול מפיצים את הוירוס שכן הוא נמצא בחלקיקי הרוק הקטנים שיוצאים מהפה בסיטואציות אלה.
הוירוס נפוץ בישראל בעיקר בתקופת הסתיו, בחודשים אוקטובר-דצמבר.
כיצד ניתן להקטין את הסיכון להדבקות?
שמירה על הגיינה כגון: שטיפת ידיים לילדים אחרי השירותים והקפדה על שטיפת ידיים של המטפלת במעון בין החלפת חיתול למשנהו יכולים בהחלט לעזור ולצמצם את הסיכון להדבקה, אבל חשוב לזכור שילדים קטנים במעונות ובגנים באופן טבעי נחשפים להפרשות רוק ונזלת של חבריהם ואין הרבה מה לעשות כדי למנוע זאת.
הרחקת ילד חולה מהגן (פעולה שמתרחשת בכל מקרה שכן הילד לא מרגיש טוב) מסייעת רק באופן חלקי. הסיבה לכך היא שהוירוס נמצא בהפרשות מספר ימים לפני הופעת החום. כך שהילד עדיין לא מרגיש חולה (ולכן הולך לגן) ובימים אלו הוא עלול להדביק את שאר חבריו.
בנוסף לכך, גם לאחר שהילד החלים לחלוטין, מסתבר שהוירוס עדיין נמצא בצואה למשך מספר שבועות נוספים! (ובמקרים מסויימים אף חודשים רבים לאחר ההחלמה) לכן האמצעים שלנו להקטנת הסיכון להדבקות הם מצומצמים ביותר והיעילות שלהם חלקית בלבד.
האתגר העיקרי במחלה זו הוא לקצר את מספר הימים שהילד סובל.
הסימפטומים של מחלת הפה והגפיים
הילד לרוב מפתח חום, חולשה, ירידה בתאבון ולפעמים גם כאב גרון. יום או יומיים לאחר מכן מופיעה פריחה על כפות הידיים והרגלים (מכאן שמה של המחלה) וכן על רירית הפה, מה שמכונה אפטות.
הפריחה על כפות הידיים והרגלים עלולה לעיתים רחוקות להתפשט לשאר חלקי הגפיים ולפעמים גם לעכוז, אך גם היא התפשטה מדובר בפריחה שאינה מגרדת ולא כואבת.
הסבל העיקרי מהמחלה, מעבר לחולשה, הינם הפצעים בפה.
פצעים אלו מתפשטים ללשון, לחניכיים ולכל רירית הפה. הפצעים בפה גורמים לסבל רב, כאבים ולרוב גם גורמים לילד להימנע מאכילה ושתיה.
יש לציין שהסכנה השכיחה ביותר במחלה זו (שלרוב אינה מסוכנת כלל) היא התייבשות של הילד, שנגרמת עקב החום (שגורם להזעה ואיבוד נוזלים מוגבר) ועקב כך שהילד נמנע משתיה בגלל הפצעים הכואבים בפה.
כיצד מאבחנים שאכן זו המחלה?
הרופא מאבחן אותה על פי הסימפטומים. אין בדיקת מעבדה זמינה לאבחון המחלה (ניתן עקרונית לזהות את הוירוס בבדיקות צואה ובמשטח גרון, אך הדבר מצריך שליחה של הדגימה למעבדה שמתמחה בזיהוי וירוסים והדבר לא נעשה בשגרה על ידי קופות החולים)
כמה זמן נמשכת מחלת הפה והגפיים?
לרוב 7-10 ימים.
האתגר העיקרי בימים אלו הוא לקצר את מספר הימים בהם הילד סובל מהפצעים ולכן נמנע מאכילה ושתיה.
מהו הטיפול הקונבנציונלי במחלה?
מכיוון שמחלת הפה והגפיים נגרמת עקב וירוס, אין תרופה ספציפית שמקצרת את משך המחלה (נכון להיום אין חיסון למחלה זו, אך מספר חברות תרופות עובדות על פיתוח של חיסון כזה).
הטיפול הניתן על ידי רופאי הילדים ורופאי המשפחה הוא לרוב משככי כאבים ומורידי חום, כגון אקמול, נורופן וכו', מה שמכונה ברפואה, טיפול תומך בלבד.
האם מחלת הפה והגפיים מסוכנת?
לרוב לא. כאמור, החלמה מלאה תוך כ – 7-10 ימים.
סיבוך נדיר מאוד של המחלה הינו דלקת קרום המח. במידה ויש הקאות מרובות וכאבים בעורף/נוקשות בצוואר) והחום לא יורד לאחר מספר ימים, יש לגשת לחדר מיון.
כאמור, הסכנה היותר נפוצה (במיוחד אצל תינוקות וילדים עד גיל 4) היא התייבשות שנגרמת עקב הימנעות משתיה של הילד בגלל הפצעים בפה.
חלב עזים לא מפוסטר – האם זה יעיל ובטוח?
מה המקור לשימוש בחלב עזים והאם הוא באמת אנטי ויראלי?
ברפואה העממית, מטפלים רבים מתחום הרפואה המשלימה ממליצים על שתיה/גרגור של חלב עזים לא מפוסטר לטיפול בפצעים אלו בפה, כאשר לרוב ההמלצה היא ממש לשתות ישר מהעטין של העז.
אז ראשית, לחלב עזים יש פעילות אנטי ויראלית הרבה יותר מאשר לחלב פרה ופסטור של החלב לא מבטל פעילות זו, אבל מפחית אותה. כך כותבים חוקרים ישראלים במאמר סקירה על התכונות האנטי וראליות של חלב עזים שפורסם ב – 2021 [4].
אבל זה מאמר שניתח את חלב העזים במבחנות המעבדה.
ומה לגבי מחקרים על בני אדם?
אני לא מצאתי מחקרים שבדקו את היעילות של חלב עזים לא מפוסטר על בני אדם. כנראה שלא נעשו.
העדר מחקרים עדיין לא שולל יעילות ואפילו יעילות גבוהה, אבל יש לציין שישנם סיכונים בשתיה של חלב לא מפוסטר וחשוב להכיר סיכונים אלו.
הסיכון העיקרי בשתיה של חלב עזים לא מפוסטר
אם העזים לא מטופלות כראוי (ולפעמים גם אם כן), הן עלולות להיות נגועות בחיידק בשם ברוצלה.
חיידק זה, שבכמעט 100% מהמקרים עובר לבני אדם בעקבות שתיה של חלב עזים לא מפוסטר, גורם למחלה אצל בני אדם בשם ברוצלוזיס שהינה מחלה קשה הרבה יותר מאשר מחלת הפה והגפיים [1,2,3]. היא עלולה לגרום לחום ממושך, הזעות לילה, דלקת פרקים ממושכת ועוד.
ל – 90% מהחולים בישראל שנדבקו בברוצלה נצפתה גם מעורבות של השלד, כלומר דלקת בעצם ובמח העצם, שעלולה לעבור גם למפרקי הירך או מפרקי האגן. חיידק הברוצלה עלול לגרום גם לדכאון, מיוקרדיטיס, דלקת באשך ועוד.
חשוב לציין שלא כל שתיה של חלב עזים לא מפוסטר תגרום לברוצלוזיס, אלא רק אם העז נגועה בחיידק זה. הבעיה היא שברוב המקרים אין לנו דרך לדעת. חיידק הברוצלה מושמד בפסטור.
ומעבר לסוגיית היעילות והבטיחות של הטיפול באמצעות חלב עזים לא מפוסטר, הנגישות של טיפול זה לכל האוכלוסייה הינה בעייתית. לא לכולנו יש עז אורגנית בחצר האחורית, כך שכנראה זה לא הפתרון שרוב ההורים יבחרו בו.
האם יש טיפול טבעי יעיל ובטוח לפצעים בפה?
כן. בהחלט.
לאחרונה נחשפתי למוצר מזון חדש המיוצר מחומרי גלם טבעיים בלבד, בשם לימזור שקבל מאות רבות של עדויות של הורים לילדים שסבלו ממחלת הפה והגפיים, על כך שתוך שעות ספורות ולכל היותר תוך יום, הפצעים הצטמצמו מאוד עד ממש העלמות והילד חזר לאכול ולשתות ללא כל בעיה וללא כאבים.
מה יש בלימזור שסייע למאות רבות למנוע ולהחלים מהתופעה?
נפגשתי עם מפתחי המוצר על מנת ללמוד על מרכיבי מוצר המזון הזה ועל מנגנון הפעולה שלו.
הלימזור הינו בעצם קרטיבון טבעי המופק מקבוצת זנים ייחודים ובלעדיים של לימונים (שנבחרו מתוך מאות זנים), תוך שימוש בשיטות חדשניות המשמרות את החומרים הפעילים שלהם לאורך זמן.
זני לימון אלו מאופיינים במספר תכונות ייחודיות.
לדוגמא, מידת החומציות שלהם שונה מהותית ופחותה דרמטית לעומת זני לימון "קלאסיים" (Ph של מעל 5 לעומת 2-3 בפירות הדר רגילים! מדובר על רמת חומציות הנמוכה פי 1000 לעומת מיץ הלימון המוכר לכולנו).
פועל יוצא מכך, שגם ילדים עם פצעים בפה / אפטות, הרגישים מאוד למיצי פרי חומציים, מסוגלים לשתות אותו מבלי לחוש צריבה וכאב.
ולהיפך, הדבר המדהים הוא שהשימוש במוצר מביא להרגעת הכאב ולריפוי מהיר משמעותית של הפצעים בפה.
איזה מרכיב ספציפי בזני הלימון הייחודיים הללו הביא לריפוי הפצעים? אנחנו לא יודעים. בכל זן לימון יש אלפי חומרים פעילים ולא נעשה מחקר לבודד אותם ולחקור אותם בנפרד. אבל גם בלי להבין את המנגנון המולקולרי הספציפי, את הריפוי עצמו רואים בעיניים.
גם לי הייתה הזדמנות לבחון את הלימזור בעצמי באופן ישיר.
לא על מחלת הפה והגפיים, אלא במקרה של פטרת בפה.
הבן הקטן שלי, כאשר היה בין חודשיים פיתח פטרת בפה, כנראה קנדידה.
כל הפה היה עם תפליט לבן, כולל הלשון והחיך.
נתתי לו למצוץ את הלימזור. כל כמה שעות נתתי לו למצוץ לכמה דקות (והוא שיתף פעולה!). כבר תוך יממה נצפתה הקלה משמעותית ותוך פחות מ – 48 שעות, הקנדידה נעלמה לחלוטין.
הורים רבים מדווחים שהלימזור יעיל מאוד גם לכאבי גרון והצטננויות, כך שלא מזיק שיהיו בבית כמה קרטיבים של לימזור.
לימזור מכיל שני מרכיבים בלבד: תערובת ייחודית של מיץ לימונים וגואר גם (סיבים של זן שעועית שתורמים ליצוב מרקם הקרטיב).
הוא אינו מכיל סוכר, חומרים משמרים, צבעי מאכל או חומרי טעם וריח.
(ראוי לציין שהלימזור מראה יעילות רבה גם לפצעים בפה שנקראים בשם מוקוזיטיס. אלו פצעים כואבים מאוד שנגרמים כתופעת לוואי של טיפול כימותרפי. הם גורמים לסבל רב, הימנעות מאכילה ועוד.
אם אתם מכירים אנשים שעוברים/עומדים לעבור טיפול כימותרפי, שלחו להם קישור לכתבה הזו שעוסקת כל כולה במוקוזיטיס והטיפול בפצעים אלו).
לאתר של חברת לימזור – לחצו כאן
והנה טעימה מהעדויות הרבות של הורים לילדים שנדבקו במחלת הפה והגפיים. העדויות מדברות בעד עצמן:
