!
 
סל הקניות שלי
   
fluorescent

  • הסכנות בשימוש בנורות חסכניות ואמצעי הזהירות הנצרכים


    מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)

    הנורות החסכניות, שהן בעצם נורות פלורסצנט קומפקטיות, (compact fluorecent light - CFL)  קנו את מקומן ברוב מקומות העבודה והבתים בישראל, בזכות העובדה שהן חוסכות כ 80% מצריכת החשמל בהשוואה לנורות לבון (נורות להט) ובזכות אורך החיים הארוך שלהן (פי 10 עד פי 20 יותר מאשר נורת להט).

    נורות להט ממירות לחום כ 90% מהאנרגיה שהן צורכות (זו הסיבה שהנורה לוהטת במגע ), בעוד נורות פלורסנטיות ממירות לחום רק כ 30% מהאנרגיה שהן צורכות.
    עקב כך, כדי לספק את אותה עוצמת תאורה, זקוקה הנורה הפלורסנטית להספק של רבע עד חמישית מההספק שצורכת נורת להט.
    סיבות אלו הפכו את תאורת הפלורסנט (הרגילה או הקומפקטית) לתאורה הנפוצה ביותר במקומות עבודה, בתי ספר, משרדים, מבני ציבור בשנים האחרונות גם בבתים פרטיים רבים.
     
    הנורות אכן חסכוניות, אך מתברר שיש מחיר בריאותי לחסכון הזה.
    נורות להט, מפיקות אור באמצעות מעבר זרם חשמלי בתיל שמתחמם ופולט קרינה גם בתדר הנראה.
    נורות פלורסנטיות לעומת זאת עובדות במנגנון אחר לגמרי, ללא שימוש בחוט תיל.
    טווח הקרינה של נורות פלורסנטיות הינו גדול יותר ונמצא בחלקו בספקטרום האולטרה סגול (UV)  בעוד ספקטרום הקרינה של נורות להט הינו בתדר האינפרא אדום שאינו מסוכן לאדם.

    קרינה אולטרה סגולה, עלולה להגדיל את הסיכון לפגמים ב DNA  וכך למחלות ממאירות.
    הסוכנות הלאומית לבריאות של אנגליה מצאה שחשיפה של שעה ביום לתאורה פלורסנטית הנמצאת במרחק של 30 ס"מ מהאדם מביאה לקרינה מצטברת העולה על המותר על פי התקן האירופאי [3].
    לכן לא מומלץ להשתמש בנורות אלו כנורות שולחן או למקמם בגובה נמוך.
    במרחק של מטר וחצי ויותר עוצמת הקרינה נמוכה מאוד ולכן, ככל הנראה, אין חשש בריאותי מבחינת אספקט זה.
    במחקר שפורסם בעיתון science נמצא שחשיפה לאור פלורסנטי גרמה לשינויים ממאירים בתרביות תאים [10].
    שינויים אלו לא נצפו בעקבות חשיפה לתאורה רגילה. 
     גם חוקר ישראלי, פרופ' אברהם חיים, מאוניברסיטת חיפה מתנגד נחרצות לשימוש בנורות אלו.
    מחקריו מראים שהקרינה הנפלטת מנורות פלורסנטיות מגדילה סיכון לסרטן הערמונית וסרטן השד.

    ראוי לציין שיש נורות פלורסצנטיות "אטומות" עם מיגון (encapsulated CFL), שכבה נוספת כציפוי, שבולעת את רוב הקרינה האולטרה סגולה עד שרמתה נהיית זניחה לחלוטין.
    נורות אלו בטוחות לשימוש מבחינת הקרינה שהן פולטות.

    אך בעיית הקרינה מהנורות אינה הבעיה היחידה.
    מתברר שהנורות החסכניות גורמות לשינויים במתח בחוטי החשמל בקיר וכך מביאות ליצירת שדות אלקטרומגנטיים לא תקינים המופקים מחוטי החשמל בקירות הבית (שינויים בתדירות גבוהה במתח החשמלי).
    אפקט זה נקרא  "חשמל מלוכלך".
    נמצא שחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים לא תקינים אלו, מביאה לרמות סוכר קשות לאיזון בחולי סכרת [4] . מחקר מ- 2008 על מורים בבית ספר בקליפורניה מצא שכיחות גבוהה יותר של סרטן בקרבם בהשוואה לעוסקים במקצועות אחרים.
    נמצא שבבית הספר יש שינויים בתדר גבוה במתח החשמלי ושהעליה בשכיחות מחלות הסרטן הייתה בקורלציה לחשיפה להפרעות חשמליות אלו [5].
    כאמור, הנורות החסכניות יוצרות הפרעות ברשת החשמל מסוג זה. (כתבה על חשמל מלוכלך ועל האפשרויות להתגונן מפניו תועלה לאתר בהמשך).

    השפעה על המערכת ההורמונאלית:
    לנורות החסכניות יש אפקט שלילי נוסף- נורות פלורסנטיות מפיקות אור לבן (בהשוואה לנורות להט המפיקות אור צהוב יותר).
    נמצא שחשיפה לאור בכלל ואור לבן בפרט, בשעות הערב, גרמה לדיכוי הפרשת מלטונין.
    ככל שתדר האור היה קרוב ללבן, כך גדל דיכוי הפרשת המלטונין, בהשוואה לאור צהוב או אור עמום [2]. מלטונין הינו לא רק ההורמון שמשרה שינה (ולכן חשיפה לאור בכלל ולאור לבן בפרט לפני השינה עלולה ליצור הפרעות שינה), אלא הוא גם נוגד חמצון עוצמתי [6] החיוני במיוחד לשמירה על תקינות מולקולת ה DNA בגרעין התא [8]. 
    התברר שיש לו גם פעילות נוגדת דלקת ותוצריו מפעילים תאי דם לבנים של מערכת החיסון [7].
    נמצא שרמות נמוכות שלו קשורות לעליה בסיכון למחלות ממאירות [9].
     
    מחקר מ- 2011 מצא שאור לבן עיכב את הפרשת המלטונין פי 5 בהשוואה לאור צהוב [1].
    האור הלבן גם נעים לעין פחות מהאור הצהוב המופק מנורות להט, אור היוצר תחושת חמימות.
    בהקשר זה חשוב לדעת שיש נורות חסכניות, המפיקות "אור לבן חם" הדומה יותר לאור המופק מנורת להט רגילה (ראו המלצות בנושא בסוף הכתבה). לאור המחקרים, סביר להניח שנורות אלו יגרמו לדיכוי מופחת בהפרשת מלטונין בהשוואה לנורות החסכניות הרגילות.
     
    אך עדיין לא סיימנו עם הבעיות הנובעות מנורות חסכניות.
    לנורות יש השפעה נוספת שאינה רצויה:
    נמצא גם שמרבית הנורות החסכניות מהבהבות בתדירות של 100Hz (מאה פעם בשניה).
    אנו לא מבחינים בהבהובים מהירים אלו, אך המח מבחין והדבר עלול להביא לתחושה לא נעימה אצל חלק קטן מהאנשים, במיוחד לאלו הרגישים לאור. קבוצות אוכלוסיה נוספות העלולות להיות רגישות להבהוב מהיר זה הם אוטיסטים, חולי אפילפסיה, ואנשים עם תסמונת העייפות הכרונית.
    נמצא שחשיפה לתאורה פלורסנטית מביאה להחמרה במחלת הלופוס.
    תאורה זו עלולה לגרום לאנשים הרגישים כאבי ראש.
    הריצוד המהיר, שכאמור אינו מובחן, מעייף את העיניים, בדומה לצפיה בטלויזיה או מסך מחשב.
     
    חושבים שסיימנו עם הבעיות? ממש לא.
    הנורות מהוות גם מפגע בטיחותי.
    הן מכילות כספית לצורך יצירת הקרינה האולטרה סגולה שמאירה את הציפוי הזרחני.
    כאשר נורת פלורסנט, רגילה או קומפקטית נשברת, משתחררים אדי כספית לחלל החדר.
    כספית הינה המתכת השנייה ברעילותה לאחר פלוטוניום.
    שאיפת אדי הכספית מסוכנת בטווח הארוך.
    הכספית נוטה להצטבר בגוף ויש לה השפעות רבות שליליות על הבריאות, הזיכרון, מצב הרוח ועוד.
     
    השפעה אקולוגית:
    לא רק על הבריאות הנורות הללו משפיעות, אלא גם על כדור הארץ.
    בעיה נוספת בנורות צצה כאשר הן נשברות או כאשר היא מסיימת את חייה ויש צורך לזורקה.
    הנורות החסכניות מכילות כאמור כספית.
    אין לזרוק את הנורות באשפה מכיון שהן ישברו וישחררו אדי כספית לאטמוספירה.
    הכספית גם עלולה לחדור למי התהום ולזהם את מקורות המים שלנו.  
    תיאורטית, את הנורות יש להעביר לאתר הפסולת המסוכנת ברמת חובב.
    כיום, רוב רובה של האוכלוסיה לא דואגת לסילוק בטוח של נורות אלו למצבורי פסולת רעילה מאובטחים (מכיון שבישראל אין גוף שאחראי על הנושא) והרשויות מתעלמות מבעית הזיהום הנוצרת לאחר זריקתם.
     
    ישנה טענה, שכמות הכספית הנפלטת לאטמוספירה בעקבות זריקה של נורה חסכונית, פחותה משמעותית מכמות הכספית הנפלטת מיצור החשמל, שאמור לספק אנרגיה לנורת להט ועל כן, דווקא הנורות החסכוניות טובות להקטנת זיהום האוויר.
    הדבר נכון באם ייצור החשמל הינו באמצעות תחנות כוח פחמיות, שפולטות כספית (ורעלים רבים נוספים) לאטמוספירה.
    אך אם החשמל מופק באמצעות תחנות כוח הפועלות על גז טבעי, הרי שהנורות החסכניות מזהמות הרבה יותר.
    נכון שבעיית הזיהום מתחנות כוח פחמיות הינה חמורה, אך החלפתה בזיהום מהנורות, הינה החלפת בעיה אחת בבעיה אחרת, קטנה לא פחות (במיוחד לאר ההשלכה הבריאותית).
    הפתרון הנכון, הוא לעבור לייצור אנרגיה נקייה יותר כגון שימוש בגז טבעי כברירה מידית וזמינה ובעתיד שימוש מסיבי באנרגיית שמש/מים/רוח ולא להכניס את החומר הרעיל לתוך הבתים.
     
    אז מה הפתרון הטוב יותר לתאורה, כיום?
    העתיד אולי מצוי בנורות הלד הבייתיות.
    צריכת האנרגיה של נורות הלד הינה אפסית, אין בהן כספית, הן לא מפיקות קרינה מסוכנת ויש להן אורך חיים ארוך מאוד.
    נכון להיום, החסם היחיד לשימוש בייתי בנורות אלו, הוא מחירן הגבוה.
    פתרון נוסף אפשרי הינו נורות הפועלות באמצעות פנלים סולארים (כבר קיים היום כתאורה בצמתים בהם אין תשתית חשמל).
     
    המלצות מעשיות לסיכום:
    1. השתדלו לעבוד בחדרים מוארים באור יום טבעי שבהם אין צורך בתאורה מלאכותית. אין ספק שאור השמש הינו החסכוני ביותר והנעים ביותר.
     
    2. היזהרו בעת הרכבה ופירוק של נורות פלורסנט (רגילות או קומפקטיות). במידה ונשברה נורה, פתחו חלונות ותנו לחדר להתאוורר 15 דקות לפני שאתם חוזרים אליו וזאת במטרה להקטין את ריכוז אדי הכספית ככל האפשר.
     
    3. אם אתם מחפשים תאורה המשלבת הימנעות מסיכון בריאותי וחסכון באנרגיה- הבחירה הנכונה היא נורות לד בייתיות, המתברגות לכל בית מנורה רגיל. (פתרון יקר)
     
    4. במידה ואתם רוכשים נורות פלורסנטיות קומפקטיות, וודאו שמדובר בנורה אטומה, encapsulated, שאינה פולטת קרינה מסוכנת.
     
    5. אל תשתמשו בנורות שולחן פלורסנטיות! הן ממוקמות קרוב אליכם ואתם מסתכנים בקרינה אולטרה סגולה בכמות רבה. ככל שמהמרחק ממקור הקרינה גדל, פוחתת עוצמת הקרינה ונזקה הפוטנציאלי. כמנורת שולחן, אנו ממליצים על מנורות לד. הן הבטוחות והחסכוניות ביותר.
     
    6. סביר להניח שבנורות פלורסנטיות (רגילות או קומפקטיות) הממוקמות גבוה בתקרת החדר ודולקות בשעות הערב בלבד, אין סכנה בריאותית משמעותית. לאור החיסכון המשמעותי בחשמל (וכן גם תרומה להפחתה נכרת בזיהום האוויר הנפלט מתחנות כח פחמיות שעדיין נפוצות לצערנו), נראה ששימוש מושכל בתאורה כזו, הינו בטוח לשימוש, בוודאי אם רכשתם את הנורות הפלורסנטיות "האטומות".
     
    7. כאשר אתם רוכשים נורות חסכוניות, בקשו מהמוכר את הנורות המפיקות "אור לבן חם" (לעיתים רשום עליהם warm whit  או soft white  או 2700K ). כאמור, הן נעימות יותר לעין וככל הנראה יגרמו לירידה פחותה יותר ברמת המלטונין שלכם.
     
    8. כאשר אתם בונים בית חדש, שבצו בו חלונות רבים וגדולים כל האפשר, כדי לאפשר שימוש באור יום טבעי כמה שיותר.
     
    9. פעם בשבוע, כבו את האורות בבית (ואת הטלויזיה והמחשב) ועשו פעילות שקטנה עם בני המשפחה... לאור נרות. איכלו ארוחת ערב לאור הנרות, ספרו לילדים סיפור לאור הנרות ולמדו אותם שעד לא לפני הרבה זמן, כך חיו אנשים את כל חייהם. ערב משפחתי כזה, לא רק יתרום משמעותית לכדור הארץ (אם כולם יאמצו המלצה זו), אלא גם יתרום לגיבוש המשפחתי ולשלווה והרגיעה האישית שלכם.

    מצאתם את המידע בכתבה מועיל וחשוב? שלחו קישור לכתבה לקרובכם. 

    שלכם,
    גיל יוסף שחר MD
  • נהניתם מהמאמר?
    הירשמו לניוזלטר וקבלו עדכונים על מאמרים חדשים שעולים לאתר. זה חינם.
    אנחנו שולחים לכל היותר מייל אחד בשבוע.
  • מקורות למאמר:

    1.    J Environ Manage. 2011 Oct;92(10):2714-22. Epub 2011 Jul 13. limiting the impact of light pollution on human health, environmentand stellar visibility. Falchi F
    2.    Eur J Cancer Prev. 2007 Aug;16(4):357-62. Prevention of melatonin suppression by nocturnal lighting: relevance to cancer. Kayumov L
    3.    "Emissions from compact fluorescent lights" (PDF). Health Protection Agency. 2008. Retrieved 2009-08-31.
    4.    Havas M (2008). "Dirty electricity elevates blood sugar among electrically sensitive diabetics and may explain brittle diabetes". Electromagn Biol Med 27 (2): 135–146. PMID 18568931
    5.    Am J Ind Med. 2008 Aug;51(8):579-86. A new electromagnetic exposure metric: high frequency voltage transients associated with increased cancer incidence in teachers in a California school. Milham S
    6.    Endocrine. 2005 Jul;27(2):119-30. Antioxidative protection by melatonin: multiplicity of mechanisms from radical detoxification to radical avoidance. Hardeland R
    7.    J Neuroimmunol. 2005 Aug;165(1-2):139-49. Anti-inflammatory actions of melatonin and its metabolites, N1-acetyl-N2-formyl-5-methoxykynuramine (AFMK) and N1-acetyl-5-methoxykynuramine (AMK), in macrophages. Mayo JC
    8.    Reiter RJ, Acuña-Castroviejo D, Tan DX, Burkhardt S (June 2001). "Free radical-mediated molecular damage. Mechanisms for the protective actions of melatonin in the central nervous system". Ann. N. Y. Acad. Sci. 939: 200–15
    9.    Schernhammer ES, Rosner B, Willett WC, Laden F, Colditz GA, Hankinson SE (June 2004). "Epidemiology of urinary melatonin in women and its relation to other hormones and night work". Cancer Epidemiol. Biomarkers Prev. 13 (6): 936–43
    10. Fluorescent light induces malignant transformation in mouse embryo cell cultures. Kennedy AR, Ritter MA, Little JB. Science. 1980 Mar 14;207(4436):1209-11.
 
הרשמה לניוזלטר - חינם!
הרשמו וקבלו מידע בעל ערך רב לבריאותכם ועדכונים על הפעילות שלנו ברחבי הארץ.
דואר אלקטרוני *              

  
 
94,378
 איש מנויים לניוזלטר! ואתם?


מתנה חינם!
 
 













 



  



 


 

 

 
 
 
 
 
אהבתם את האתר?
נודה ללייק קטן.
הנה ההזדמנות בקליק אחד!