!
 
סל הקניות שלי
   
detox-infusion
  • חליטת הפיגם - חליטה בייתית לניקוי רעלים


    מאת יעל עובדיה
    סיימה בהצטיינות את לימודי הרפואה התזונתית במרכז לרפואת הרמב"ם



    צמח הפיגם המצוי ידוע בשמו הערבי רוטה או רודה, ושמו המדעי הינו  Ruta  Chalepensis.
    זהו צמח בעל עמידות גבוהה, רב שנתי, הגדל בר, כמעט בכל אקלים. תפוצתו ברחבי העולם מרוכזת בעיקר באזור הים התיכון, וכן באזור תימן שבדרום אסיה, וקליפורניה שבצפון אמריקה.
    בן הזוג שלו, הנפוץ באירופה, נקרא Ruta graveolens. זן זה דומה מאד לפיגם הישראלי באופיו ובתכונותיו, וההבדלים ביניהם מועטים ביותר.בארצנו הקטנטונת והיפה תוכלו למצוא את הפיגם ברוב אזורי צפון הארץ ומרכזה (גולן, גליל, עמקים, שפלה, שומרון והרי יהודה), ועונת הפריחה שלו נמשכת בין החודשים פברואר – יוני.

    אם אתם סיירים-לקטים רציניים, עליכם לחפש צמח בעל נוכחות בולטת ודומיננטית, בגובה מטר לפחות, שעליו מנוצים וגזורים כמעין כף יד, המפיץ ריח חריף חזק יחסית.
    ריח עז זה מאפיין את ייחודיותו של הפיגם : הוא מפריש שמנים אתריים המכילים חומרים קוטלי חרקים ומדיפים  ריח חריף, וזאת כמנגנון הגנה המשמיד חרקים אוכלי צמחים, ומרחיק גם בעלי חיים, לפעמים אפילו חתולים!
    (אם אתם רוצים להרחיק חתולים מהחצר או מהגינה שלכם, נסו לשתול שם פיגם...  )
    מעניין לציין כאן, כדוגמא לתופעת טבע מרתקת המכונה בעולם המדע "קו-אבולוציה", את בעל החי האחד ויחיד החי "בשלום" עם צמח הפיגם : זהו זחל הפרפר "זנב הסנונית הנאה" (אחד הפרפרים היפים בארצנו). הזחל פיתח עמידות לאותם שמנים רעילים ועל כן יכול לאכול את עלי הצמח וכן להטיל עליהם ביצים.
    עמידות חזקה זו של הפיגם ויכולתו להרחיק מעליו אויבים על ידי החומרים המיוחדים המצויים בו, מעניקה לו תכונות מיוחדות כצמח מרפא המועיל עבור מגוון בעיות בריאותיות, כפי שתוכלו לקרוא בהמשך.
    פעילות הצמח והשפעתו חזקות ועל כן השימוש בו מומלץ ומספיק באופן נקודתי ולתקופה קצרה בלבד, ואף אין צורך במינונים גבוהים.
    הצמח אינו מוערך מספיק בעולם הריפוי הטבעי של ימינו, אף שברפואה המסורתית היה לו מקום מכובד. לאור מעלותיו הרפואיות כדאי בהחלט לערוך היכרות מחודשת עם תכונותיו על מנת ליהנות מאיכויותיו ולהפיק תועלת מסגולותיו המיוחדות.

    חומרי הריפוי שבצמח הפיגם
    כל מיליוני הפרטים שבעולם הצומח- כל סוג של צמח, ירק או פרי, מכילים עשרות חומרים; חלקם ייחודיים לאותו סוג באופן ספציפי, וחלקם משותפים לו ולצמחים אחרים.
    להלן נמנה את החומרים העיקריים אותם מכיל צמח הפיגם, ונציין לצידם את תכונותיהם המרכזיות.
    תחילה חשוב להבין שהחומרים השונים בצמח נחלקים לשתי קבוצות: תוצרים ראשוניים - פחמימות, שומנים וחלבונים, ותוצרים משניים, שהינם מכלול החומרים המיוצרים בו בנוסף לתוצרים הראשוניים. חומרים אלה הם בעלי איכויות רבות והשפעתם על הבריאות חשובה ביותר; הם הם המקנים לצמח את תכונותיו הרפואיות. מבין התוצרים המשניים המצויים בפיגם:
    פלבונואידים(Flavonoids)  : הפלבונואידים הם תרכובת המצויה בצומח ומקנה לו את צבעיו, והינם בעלי תכונות רפואיות חשובות ומשמעותיות ביותר : נוגדי חמצון עוצמתיים במיוחד, בעלי יכולת עיכוב פעילות פרו-דלקתית, בעלי פעילות אנטי דלקתית, אנטי אלרגית, אנטי חיידקית, אנטי פטרייתית ואנטי ויראלית, בעלי השפעה נוגדת שלשול, יעילים להפחתת הסיכון לסרטן ולסוכרת, ותורמים לאיזון מערכת הלב וכלי הדם.

    מבין הפלבונואידים שסווגו מצמח הפיגם:
    רוטין (Rutin) : חומר פעיל זה, המצוי בצמח בריכוז גבוה מאד, הינו נוגד חימצון חזק [1], [2] ; נוגד דלקת [3] ; נוגד אלרגיה ; מחזק את דופנות הנימים ; מגביר טונוס ורידים ועל כן יעיל מאד לטיפול בטחורים ובדליות ; מדלל את נוזל הדם ומשפר את זרימתו ; נוגד קרישה [4] ועל ידי כך מונע קרישי דם ויעיל לטיפול עבור אנשים בסיכון להתקף לב או שבץ [5].
    (מעניין לציין שהרוטין נמצא גם בתה שחור, תה ירוק, פטרוזיליה, כוסמת, פירות הדר, קליפת תפוחים, אפרסקים, תותים למיניהם, ועוד).
    קומרינים (Coumarins) : תרכובת כימית המצויה בצמח על מנת לאפשר לו להגן על עצמו  ממזיקים בסביבה הטבעית. הקומרינים נחשבים למדללי דם (ועל כן לנוגדי קרישי דם), נוגדי עוויתות, נוגדי חמצון ונוגדי פטריות. כמו כן הם משפרים את הניקוז הלימפטי ואת פעילות מערכת החיסון. בעת חשיפה לשמש עלולים לגרום לגירוי יתר (ראו התוויות נגד לפיגם בהמשך המאמר).
    מבין הקומרינים שסווגו מצמח הפיגם:
    furocoumarin chalepin ; [6]
    rutalpinin , chalepin and chalepensin [7].
    (קומרינים מצויים גם באזוביון- לבנדר, שוש קרח- ליקוריץ', חילבה, אשכולית, קינמון, משמשים, דובדבנים, תותים, דומדמנית שחורה, ועוד).
    אלקלואידים ( (Alkaloids: אלקלואידים הם חומרים חנקניים אורגניים טבעיים בעלי תכונה בסיסית-אלקלית. לאלקלואידים השפעות ריפוי על בני אדם ובעלי חיים והינם מתאימים לטיפול במגוון בעיות, ובעיקר לאיזון מערכת העצבים המרכזית והרגעתה, לאלחוש ולשיכוך כאבים, להרגעת עוויתות וכיווצים, להרפיית שרירים, ולסתירת רעלים.
    מבין האלקלואידים שסווגו מצמח הפיגם :
    taifine, isotaifine, 8-methoxytaifine, 9-ethyl-8-methoxy-furo[2,3]quinol-4-one , 9-ethyl-7,8-dimethoxy-furo-[2,3]quinol-4-one . [8], [6]
    chaloridone, skimmianine, kokusaginine, graveoline [7]
    (אלקלואידים נמצאים בשפע צמחים ומזונות, מביניהם: ארניקה, ילקוט הרועים, אכינצאה, ולריאן, שן הארי, שעוונית- פסיפלורה, שיח אברהם, אשווגנדה, צפורן החתול- אונה דה גאטו, מאקה, תה ירוק, קפה, שיבולת שועל, בטטה, חילבה, פטל אדום, אלפלפא- אספסת, זיתים, ג'ינג'ר, פטריית ריישי, ועוד).
    *הערה של ד"ר גיל יוסף שחר: האלקלואידים היא משפחת חומרים גדולה. חלק מהם נמצאו כבעלי תכונות מרפאות במצבים מסויימים וחלק לא קטן מהם נמצאו כרעילים (השפעה פסיכואקטיבית על מערכת העצבים המרכזית). לכן יש לבחון כל אחד מהם לגופו ואי אפשר להתייחס אליהם בהכללה.
    טאנינים (Tanins) : טאנינים הם חומרים המיוצרים בצמח כאמצעי הגנה מפני מזיקים ; יש להם יכולת להיקשר לחלבון ולפגוע בתפקוד שלו. לטאנינים תכונות אנטי ויראליות, אנטי חיידקיות, אנטי דלקתיות, נוגדות חמצון, עוצרות דימומים, מורידות נפיחויות ובצקות, מסייעות בריפוי פצעים פנימיים וחיצוניים, ועוד.
    (את הטאנינים תמצאו גם בתה ירוק, קינמון, שעורה, אגוזי מלך / פקאן / קשיו / ברזיל, רימון, חמוציות, תפוחים אדומים, קיווי, ענבים ירוקים ואדומים, אשכולית אדומה וצהובה, אגס חום וירוק, תותים, יין שאוחסן בחביות אלון)
    *הערה של ד"ר גיל יוסף שחר: טאנינים נמצאו גם כמעכבי ספיגה של ברזל ממערכת העיכול אל מחזור הדם. לכן, לא מומלץ לאכול או לשתות מאכלים עתירי טאנינים בארוחה שמכילה גם ברזל. התה השחור (הרגיל והמוכר) הינו אחד המקורות המרוכזים לטאנינים ולכן לא מומלץ לשתות תה רגיל לאחר הארוחה. הימצאותם גם בחלק לא מבוטל של הפירות, היא עוד סיבה מדוע חשוב להפריד אכילת פירות משאר הארוחה.

    תכונות הצמח באופן כללי על פי מחקרים שונים:
    צמח הפיגם נחקר רבות במהלך השנים ובמדינות שונות בשל השפעותיו הדומיננטיות. להלן מספר דוגמאות למחקרים שנערכו ולממצאים שהתקבלו :
    מחקר משנת 1990 מצא כי הצמח יעיל לריפוי דלקות, להרגעה, ולהורדת חום [9]. מיצוי אלכוהולי של חלקי הצמח העיליים (עלים ופרחים) ניתן לעכברי מעבדה על מנת לבדוק את יכולת הרפוי של הצמח והוא אכן הוכח כבעל תכונות המעכבות משמעותית הופעת בצקות והיווצרות דלקות. בדיקות נוירולוגיות שונות הראו את יעילותו בדיכוי פעילות מערכת העצבים המרכזית (CNS- Central Nervous System), וכן הוכחה יכולתו להביא להורדת חום במצבי היפר תרמיה (חום גבוה).
    (ריפוי הדלקת על ידי הפיגם מושפע מהיותו מניע וממריץ זרימת דם ונוזלי לימפה. בעקבות זאת משתפר ניקוז נוזלי הדלקת החוצה, מה שמאיץ את תהליך הריפוי).
    מחקר שנערך בשנת 1998 בדק מגוון צמחי מרפא הגדלים באזור ירדן בפרט והים התיכון בכלל, ומצא תכונות מאלחשות ונוגדות כאבים בצמח הפיגם [10].
    מחקר שנערך בשנת 2004 מלמד כי בזכות התכונות האנטי דלקתיות של הצמח, הוא יעיל גם להגנה מפני רעלים הנמצאים בדם (תופעה המכונה Enodotoxemia) [11]. מסקנת החוקרים היתה כי לפיגם  תכונות חיסוניות חזקות ביותר המנטרלות גם רעלים קטלניים. הניסוי בוצע על עכברי מעבדה, ובמהלכו הוזרק לדמם מיצוי של צמח הפיגם 7 ימים לפני שהוזרק להם חומר רעיל. בעקבות זאת נצפתה ירידה בולטת בשיעור המוות : 32.5% מקרי מוות בקבוצת המחקר, לעומת 85% מקרי מוות בקבוצת הבקרה  (שלא קיבלה את מנת מיצוי הפיגם)!
    מחקר שבוצע בשנת 2006 על עכברים בדק אף הוא את השפעת הצמח על מערכת העצבים המרכזית. תמצית מרוכזת שהופקה מחלקי הצמח העיליים ניתנה בקביעות לעכברי מעבדה והתוצאות שנצפו נבחנו בהקשר לתופעות הבאות : התקפי פרכוסים ועוויתות הנגרמים על ידי נטילת תרופות המכילות pentylenetetrazole(PTZ), מצב היפנוטי (רגיעה והרפייה עמוקות) הנגרם על ידי נטילת סם הרדמה מבוסס sodium pentobarbital , בדיקת תהליכי זיכרון, חרדות ותחושות כאב. תוצאות הניסוי הראו את העובדות הבאות:
    עיכוב בהופעת התקף והפחתה בשלב הטוני (איבוד הכרה תוך מתיחה פתאומית של השרירים) ובתמותה הנגרמים על ידי החומר- PTZ ; הארכת משך המצב ההיפנוטי הנגרם על ידי  sodium pentobarbital; ירידה משמעותית בתגובות החרדה ; הפחתה בהתנהגויות הבאות בעקבות תחושות כאב. ההשפעה המרגיעה, משרת השינה, נוגדת החרדה, נוגדת העוויתות והפרכוסים, ונוגדת הכאב מצביעות על כך שצמח הפיגם משפיע על דיכוי פעילות מערכת העצבים המרכזית. [12]

    אז איך משתמשים בצמח המופלא הזה?
    הכינו את החליטה: הרתיחו במשך 10 דקות 100 גרם עלים וגבעולים ב-1 ליטר מים וסננו את הנוזל. העבירו את התמצית לבקבוק זכוכית סגור היטב ושמרו אותו במקרר.
    חשוב להשתמש במסננת צפופה מאד (ניתן להשיג בכשרות הבד"ץ) המבטיחה סינון מלא של הנוזל. כאמור, זחלי פרפרים וביציהם מצויים על הצמח ועל כן יש סבירות גבוהה לנגיעות בעלים ובגבעולים.
     
    ניתן להשתמש בחליטה בדרכים רבות:
    שתייה: החליטה טובה כהקלה ואף כתרופה למצבים הבאים: שיעול, הרעלת קיבה, בחילות, עוויתות וכיווצים בקיבה, תולעים בבטן, כאבי בטן והתכווצויות בזמן ווסת, איחור בהגעת הווסת, התקפי אפילפסיה (להקלה על תסמיני ההתקף, ואף למניעתו מראש), לאחר הכשת נחש, להפרעות קשב, במצבי אי שקט ואף לחץ, חרדה והיסטריה (פיגם עוצר את ההידרדרות ממצב של פחד למצב של חרדה. ניתן לצרוך אותו גם בשלב האקוטי וגם למניעה מראש של המצב).
    מריחה: על הקרקפת לאחר החפיפה להרחקת כינים.
    טפטוף: לתוך עיניים מודלקות.
    רטיות טבולות בחליטה:  לדלקות עיניים, להרפיית העיניים, לכאבי ראש, להורדת חום גבוה (להניח על המצח ועל הבטן), לשיעול (להניח על בית החזה), לחיטוי פצעים, לכאבי ווסת, לפטריות עור וציפורניים, ליבלות, לבצקות ברגלים.
    אינהלציה: יעיל במצבי שיעול: להכין 1 ליטר משרה, ובעודו רותח לרכון על הכלי, לכסות את הראש והכלי במגבת ולנשום את האדים במשך 20 דקות. (בעקבות זאת הראש מתחמם, לכן, מיד לאחר האינהלציה אין לעבור בפתאומיות לחדר קר).

    התוויות נגד
    חשיפה לשמש: לאחר שימוש חיצוני בצמח יש להימנע מחשיפה לשמש, שכן קרני השמש העל סגוליות הבאות במגע עם חומרי הצמח עלולות לגרום להיפר פיגמנטציה, לגירוי ולהופעת שלפוחיות, תופעה המכונה Phytophotodermatitis [13] , [14]. לרוב יופיע הגירוי 24 שעות לאחר החשיפה ויגיע לשיא לאחר 48-72 שעות מעת החשיפה. חשוב לציין שלעיתים התגובה תופיע רק לאחר מספר חשיפות חוזרות, וכן שלבעלי עור בהיר רגישות גבוהה יותר לכך.
    הריון: הצמח אסור לשימוש בתקופת ההריון כיון שנחשב לאמנוגוג (בעל תכונות ממריצות רחם ומחיש הגעת וסת).
    מחקר משנת 2000 מצא [15] כי לצמח השפעה רעילה על העובר. במסגרת הניסוי קיבלו עכברים מיצוי פיגם תוך 14 ימים מתחילת תהליך ההריון. סימנים פיזיים ונוירולוגיים שונים המצביעים על התפתחות תקינה של העובר לא הופיעו בזמן, וכמו כן נצפו הישגים נמוכים מן הרגיל בבדיקת חבל הטבור ויכולת השחייה. בדיקת רקמות הראתה אי איזון באספקת הדם לשליה, חולשה במחסום הדם מוח (האמור להגן על המוח מפני מזהמים ונוגדנים, וכן לשמור על הרכב הנוזל המוחי בו נמצאים הנוירונים), חולשה בתימוס, וחולשה בפרוזדור ה- Pery Lymph שבאוזן הפנימית.
    הנקה: לא נמצא מספיק מידע לגבי שימוש בצמח במשך תקופת ההנקה ועל כן, על פי עקרון הזהירות המונעת, מומלץ שלא להשתמש בו.
    אי-ספיקת כליות: הצמח אסור לשימוש עבור אנשים הסובלים מאי ספיקת כליות (חוסר תפקוד של הכליות).
    בנוסף לחליטה, ראוי להקדיש מקום גם לאופני השימוש האחרים בפיגם בתור צמח מרפא:
    על פי הרפואה המסורתית ניתן להפיק מן הפיגם תועלות בריאותיות גם על ידי הצורות הבאות: 
    שמן: השמן הינו בעצם שמן בסיס הספוג בחומרי הפיגם. זו הייתה בעיקר צורת השימוש המסורתית בצמח.
    מלאו בקבוק זכוכית בשמן זית איכותי עד למחצית מגובהו, דחסו עלים וגבעולים עד שמפלס השמן יעלה לצוואר הבקבוק וסגרו היטב.
    כעת המתינו כשבוע, או לחילופין הרתיחו מים בסיר, והכניסו את הבקבוק לסיר למשך שתי דקות. כך השמנים האתריים שבפיגם מתערבבים בשמן.
    לפני השימוש בשמן מומלץ לחמם אותו מעט בסיר מים כנ"ל.
    השימושים בשמן: לעיסוי הרקות, שרירים כואבים, גב, אזורים מודלקים, פרקים, נקעים, בטן כואבת בזמן דימום ווסתי.לחיטוי פצעים.למריחה על טחורים, דליות.למריחה על בית החזה והגב להקלת אסטמה. לטפטוף לתוך אוזן מודלקת. לטיפול בזיהומים ויראליים כגון הרפס. לטיפול בפטריות. למריחה על הקרקפת לאחר החפיפה להרחקת כינים. לטשטוש ולריכוך צלקות טריות. לזירוז לידה טבעי – אך ורק לאחר הופעת צירים והתחלת תהליך הלידה באופן טבעי!! – עיסוי כפות הרגלים, אזור האגן ועמוד השדרה.
    פיגם מעורב בדבש: למריחה על אבעבועות רוח (עפ"י גמרא מסכת ע"ז דף כח')
    טינקטורה: זהו מיצוי אלכוהולי של הצמח. נטילת מספר טיפות לתקופה מסוימת, בהתאם להוראות מטפל, מפעילה את ההשפעות המרפאות של הצמח שצוינו לעיל.
    וחוץ מתרופה...
    מלבד השימוש הרפואי, בתקופות הקדומות יותר הפיגם קיבל מקום חשוב גם בשאר תחומי החיים. להשלמת התמונה, נציין מספר דוגמאות לשימושים הנוספים בפיגם:
    בתחום המיסטי רוחני: סגולה להרחקת שדים ורוחות רעות ולשמירה מעין הרע על ידי תליית ענף פיגם על דש הבגד או מעל מיטת התינוק. (יש הרואים בצורת העלים את ה"חמסה").
    בתחום הביתי: נפטלין טבעי, דוחה עש מארונות.
    בתחום הקולינרי:תיבול תבשילים, תיבול זיתים כבושים, תבלין המוסיף ארומה לשמן זית, תבלין לפירות

    ולסיום עם טעם טוב...
    מתכון לתיבול פירות על פי הרמב"ם:
    לערבב היטב את החומרים הבאים ולטבול את הפירות בתערובת:
    1 כף מלח
    1 כף כמון
    2 כפות עלי פיגם יבשים כתושים
    2 כפות עלי נענע יבשים כתושים
    טיפ לרכישת הפיגם: פיגם אינו מצוי בכל חנויות התבלינים אך ניתן לקנות עציץ קטן במשתלה ולגדלו באופן עצמאי.
    ....בהצלחה, ושנהיה בריאים!


    המאמר העשיר אתכם?
    תנו לעוד אנשים להנות ממנו.
    שתפו אותו עם הקרובים לכם.
     


     
    יעל עובדיה, מאמנת אישית, סיימה בהצטיינות את לימודי הרפואה התזונתית במרכז לרפואת הרמב"ם. עובדת בשמחה עם יחידים וקבוצות: אפשרות למפגשים אישיים, סדנאות והרצאות בנושא בניית אורח חיים בריא ומאוזן והתאמת התזונה לצורכי הגוף, בשילוב כלים מעולם הקואוצ'ינג וה- NLP על מנת ליצור ולהטמיע את השינוי גם ברמת תת המודע והנפש.
    לפרטים: 050-6738761 או: [email protected]

  • נהניתם מהמאמר?
    הירשמו לניוזלטר וקבלו עדכונים על מאמרים חדשים שעולים לאתר. זה חינם.
    אנחנו שולחים לכל היותר מייל אחד בשבוע.

     

  • מקורות

    [1] Antioxidant and Antibacterial Properties of Mesembryanthemum crystallinum and Carpobrotus edulis Extracts. Bouftira Ibtissem, Chedly Abdelly and Souad Sfar, Advances in Chemical Engineering and Science, 2012, Vol. 2 No. 3, pages 359-365
    [2]Metodiewa, Diana; Kochman, Agata; Karolczak, Stefan (1997). "Evidence for antiradical and antioxidant properties of four biologically active N,N-Diethylaminoethyl ethers of flavaone oximes: A comparison with natural polyphenolic flavonoid rutin action".IUBMB Life 41 (5): 1067
    [3] Guardia; et al.; Juarez, AO; Pelzer, LE (2001). "Anti-inflammatory properties of plant flavonoids. Effects of rutin, quercetin and hesperidin on adjuvant arthritis in rat". Il Farmaco 56 (9): 683–7.
    [4] Navarro-Núñez; et al.; Palomo, M.; Martínez, C.; Vicente, V.; Castillo, J.; Benavente-García, O.; Diaz-Ricart, M. et al. (2008). "Apigenin Inhibits Platelet Adhesion and Thrombus Formation and Synergizes with Aspirin in the Suppression of the Arachidonic Acid Pathway". J. Agric. Food Chem. 56 (9): 2970–6.
     [5] "Chemical found in apples, onions and green tea can help beat blood clots". London: Mail Online. Retrieved 11 May 2012.
    [6] Further furoquinolone alkaloids from Ruta chalepensis
    Phytochemistry, Volume 21, Issue 7, 1982, Pages 1838-1839
    [7] Alkaloids and coumarins from roots of Ruta chalepensis
    Phytochemistry, Volume 27, Issue 2, 1988, Pages 650-651
    [8] Chapter 31 - The quinoline alkaloids. Supplements to the 2nd Edition of Rodd's Chemistry of Carbon Compounds, Volume IV, 1975

     

 
הרשמה לניוזלטר - חינם!
הרשמו וקבלו מידע בעל ערך רב לבריאותכם ועדכונים על הפעילות שלנו ברחבי הארץ.
דואר אלקטרוני *              

  
 
79,465
 איש מנויים לניוזלטר! ואתם?


מתנה חינם!
 
 





 





  



 
 


 

 

 
 
 
 
 
אהבתם את האתר?
נודה ללייק קטן.
הנה ההזדמנות בקליק אחד!