!
 
סל הקניות שלי
   
day-care-or-home-what-is-better-for-the-baby
מאמרים מקצועיים

 

 




 
 
  • מעון / משפחתון / להישאר עם התינוק בבית – 

    מה באמת עדיף ומאיזה גיל?

    ומה אומר על כך המדע?

     

    מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)

    אוגוסט 2018

    _________________________

    אמהות רבות מתחבטות בשאלה הזו.

    האם כדאי להישאר עם הילד בבית (או לדאוג לו למטפלת צמודה) או אולי לשלוח אותו למעון/משפחתון. ואם כן לשלוח, אז מתי?

    במאמר זה נניח שאין כאן שיקולים רגשיים, כלכליים או רצון של האמא לצאת לעבוד.
    במאמר זה נניח שהאמא יכולה לבחור האם להישאר עם התינוק בבית, או לחילופין שיש לה יכולת כלכלית להחזיק מטפלת פרטית לתינוקה והשאלה היא מה באמת עדיף לתינוק.

    האם עדיף שהוא ישאר בבית עם אמו ואם כן, עד איזה גיל?
    או שאולי יש דווקא יתרונות מוכחים למשפחתון / מעון.

    בואו נראה מה אומרים המחקרים.

    מחקר שפורסם בכתב העת המדעי new England journal of medicine השווה בין 225 חולים בלימפומה מסוג הודג'קין (גידול ממאיר של מערכת הלימפה) לבין 447 אנשים בריאים כקבוצת ביקורת [1]

    הממצאים היו כדלקמן:

    • נבדקים בעלי חמישה אחים או יותר היו בעלי סיכון מופחת של 50% ללקות בלימפומת הודג'קין, בהשוואה לנבדקים בעלי אח אחד או ללא אחים.
    • ככל שהנבדק נולד אחרון בסדר האחים, כך קטן הסיכון שלו ללימפומה
    • מספר כפול של נבדקים שהיו חולים בלימפומת הודג'קין גדלו בבתים פרטיים ולא בבניינים משותפים ושיחקו בצעירותם עם פחות ילדים לעומת נבדק הביקורת.

     

    החוקרים חושבים שחשיפה לוירוסים ומחלות ילדות למינהם מגנה מפני לימפומת הודג'קין.
    חשיפה לוירוסים שונים בילדות, הגיל שבו מתפתחת ומתעצבת מערכת החיסון, מביאה לבשלות טובה יותר של מערכת החיסון ואיזון טוב יותר בין חלקיה השונים.
    ילדים במשפחות ברוכות ילדים, חשופים להרבה יותר וירוסים לעומת ילדים ללא אחים או עם אח אחד בלבד.
    ככל שהילד נולד מאוחר יותר במשפחה כך הוא חשוף לווירוסים שמביאים אחיו ואחיותיו מהגן ובית הספר ולכן מערכת החיסון שלו מעוצבת נכון יותר כבר מגיל צעיר ומגיעה לבשלות טובה יותר.

    לפי ההיגיון הזה, נראה שאם ילדים ישהו במעון/ פעוטון / משפחתון , יחד עם ילדים נוספים, כך תגדל החשיפה שלהם לוירוסים שונים ומערכת החיסון שלהם תגיע לבשלות נכונה יותר ובריאה יותר, לעומת ילדים שנשארו בבית עד גיל מאוחר.

    בואו נראה מה מצאו במחקרים.

    מחקר מ- 2004 שהשווה בין 565 חולים בלימפומת הודג'קין בהשוואה ל- 679 אנשים בקבוצת ביקורת מצא שבקרב נבדקים בגילאי 15-49 שהיו בפעוטון / גן ילדים זמן רב יותר, הסיכון ללימפומה מסוג הודג'קין היה נמוך משמעותית בהשוואה לאלו ששהו תקופה קצרה יותר במעון / משפחתון [2]. 

    מחקר נוסף מ-2011 מצא אף הוא שהסיכון של ילדים שהלכו למעון בגיל הרך או גדלו עם לפחות שני אחים גדולים לחלות בלימפומה, היה קטן משמעותית לעומת ילדים שלא נשלחו למעון [3] .

    מטא-אנליזה שפורסמה ב- 2010 וסקרה 14 מחקרים שבדקו את הקשר בין לוקמיה מסוג ALL , לבין שהיה במעון בגיל הרך [4].
    הם מצאו שבקרב אלו שהיו במעון בגיל הרך, הסיכון ללוקמיה זו היה נמוך משמעותית בצורה מובהקת לעומת אלו שנשארו בבית עד גיל מאוחר יותר.
    הסיכון ללוקמיה זו היה נמוך ב 24% בקרב אלו שהלכו למעון בגיל הרך.

    במחקר בהולנד [5] רצו החוקרים לבדוק את הקשר בין מחלות זיהומיות בשנת החיים הראשונה לבין הסיכון ללוקמיה מסוג ALL .
    החוקרים בדקו את הנתונים של ילדים שחלו בלוקמיה לעומת ילדים באותו הגיל שלא חלו בלוקמיה.

    הנה הממצאים שלהם:

    1. לתינוקות שחלו במחלות זיהומיות בשנת החיים הראשונה היה סיכון נמוך ב- 20% לחלות בלוקמיה בשנים מאוחרות יותר.
    2. לתינוקות שחלו במחלה זיהומית חמורה שאף הצריכה אשפוז בשנת החיים הראשונה היה סיכון נמוך ב- 40% לחלות בלוקמיה לעומת ילדים שלא חלו בשנת החיים הראשונה.
    3. לילד הבכור היה סיכון גבוה ב- 80% לחלות בלוקמיה לעומת ילדים שאינם בכורים.
    4. לילדים במשפחה עם ילד אחד היה סיכון גדול ב- 40% לחלות בלוקמיה לעומת ילדים במשפחות עם שני ילדים ומעלה.

     

    במחקר גדול נוסף שפורסם ב- 2014 ובחן נתונים של מעל 3,400 ילדים שחלו בלוקמיה, מצאו החוקרים שחשיפה לווירוסים כגון וירוס השפעת או וירוסים אחרים הקשורים למערכת הנשימה בשלושת החודשים הראשונים לחיים, הקטינה משמעותית את הסיכון ללוקמיה, בהשוואה לאלו שנחשפו לוירוסים אלו רק החל מחודש תשיעי לחיים [6]. 

    האם המשמעות של נתונים אלו היא שכדאי לשלוח את הילדים למעון לפני גיל שלושה חודשים, על מנת להגדיל את החשיפה שלהם לוירוסים וכך להקטין את הסיכון ללוקמיה?

    מחקר שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי BMJ בדקו החוקרים שני מדדים המייצגים חשיפה מוגברת למחלות זיהומיות בגיל הרך: פעילות חברתית ושהות במעון [7].
    לתינוקות ששהו במעון היה סיכון מופחת ב- 42% ללוקמיה בהשוואה לאלו שנשארו בבית.

    והנה הנתון המעניין -

    ילדים שהגיעו למעון במהלך שלושת החודשים הראשונים לחייהם נהנו מירידה גדולה עוד יותר בסיכון ללוקמיה בהשוואה לאלו שהגיעו למעון לאחר גיל שלושה חודשים.
    החוקרים מסכמים שחשיפה מסוימת למחלות זיהומיות בגיל הרך חשובה לבריאות הילד.

    גם המחקר הזה מצרפת מצא שהסיכון ללוקמיה של ילדים שהחלו ללכת למעון לפני גיל שלושה חודשים, היה נמוך ב- 40% לעומת אלו שלא הלכו בכלל למעון [8].
     ילדים שהגיעו למעון לאחר גיל שלושה חודשים נהנו מירידה בסיכון של 20% לעומת אלו שלא הלכו כלל למעון (אלא נשארו בבית עם אמא/מטפלת).

    תשאלו בצדק- ומה לגבי התועלת הידועה של הנקה לתקופה ארוכה?
    שאלה טובה.
    מסקנות והמלצות – בסוף המאמר.

    במחקר על ילדים ביוון שפורסם גם הוא בכתב העת המדעי BMJ , ניתחו החוקרים נתונים על ילדים שחלו בלוקמיה בהשוואה לקבוצת ביקורת [9].
    ילדים ששהו במעון לפחות שלושה חודשים לפני גיל שנתיים, היו בסיכון מופחת של 28% לחלות בלוקמיה לעומת אלו שלא שהו במעון לפני גיל שנתיים. החוקרים כותבים שבמעונות יש צפיפות גדולה של ילדים ומתאפשרת הפצה יעילה של גורמי מחלה, שבתורם גורמים להבשלה טובה יותר של מערכת החיסון ולכן לסיכון מופחת ללוקמיה.

    אז מה המסקנות מכל המחקרים הללו?

    1. חשיפה לווירוסים ומחלות זיהומיות בגיל הרך איננה בהכרח דבר רע. למעשה המחקרים מראים שיש לה תועלת רבה בהבשלה תקינה של מערכת החיסון.
    2. ממש לא כדאי להשאיר את הילד בבית עד גיל שנתיים (ובטח ובטח שלא לאחר מכן).
    3. יש יתרון בריאותי משמעותי בלגדול עם אחים ואחיות רבים. הסיכוי לחלות ולהידבק במחלות זיהומיות בגיל הרך (אם אתה האח הקטן) הינו גדול יותר וכך טוב יותר עבור הילד.
      יש הטוענים שיש גם יתרונות פסיכולוגיים והתפתחותיים רבים לגדילה עם אחים ואחיות רבים.
      ילדים זה שמחה.
      לא רק להורים.
      גם אחד לשני.
    4. אם אתם מתלבטים האם לחכות עם הילד הבא, אז לאור המחקרים הנ"ל, למרות שהדבר לא נבחן ישירות, נראה שיש יתרון למרווח קטן יחסית בין ילד לילד.
      ככל שגילאי האחים קרובים יותר, גדל הסיכוי שהם ידבקו אחד מהשני וכאמור יש בכך תועלת רבה.
      תעשו אותם צפופים :)
      או לפחות תחליטו לא להחליט ולהשאיר לבורא להחליט האם ומתי תזכו לעוד ילדים.
    5. גם אם יש לכם חדר לכל ילד, כדאי מאוד שהילדים ישנו בחדר אחד. זה טוב להם גם מבחינה חברתית. מבחינה רפואית גדל הסיכוי שהם ידבקו אחד מהשני בצורה כזו וכאמור- יש בכך יתרון רב.
    6. עד שאתם שולחים את הילד שלכם למעון/ משפחתון, כדאי ליזום מפגשים עם תינוקות נוספים. המגע בין הילדים יגדיל את חשיפתם לוירוסים שונים וישפר את הבשלת מערכת החיסון שלהם.
    7. הורים רבים מתבאסים כשהילד הקטן חולה.
       הם צריכים להישאר בבית, להפסיד ימי עבודה וכו'.
       אל תתעצבנו אם הילד חולה עם איזה וירוס! הוא רק מרוויח מזה. תזכרו שמחלות אלו מבשילות בצורה בריאה ונכונה את מערכת החיסון שלו ומקטינות משמעותית את הסיכון שלו ללוקמיה וללימפומה מסוג הודג'קין.
    8. במשפחות רבות מבטלים מפגשים משפחתיים כי האחיין הגדול קצת חולה ולא רוצים שהוא ידביק את התינוק.
      טעות! לא יקרה כלום אם התינוק ידבק.
      אל תפחדו אם ילדכם הרך יחטוף איזה וירוס. זה רק יאזן את מערכת החיסון שלו.
    9. במשפחתונים / מעונות לפעמים כועסים על הורים שמביאים ילד שעוד לא החלים לגמרי, מחשש שמא ידביק את הילדים האחרים.
      אז אין צורך לכעוס.
      להיפך – צריך לשמוח.
      עוד הזדמנות לחשל ולהבשיל בצורה נכונה את מערכת החיסון של כל שאר הילדים.
    10. אמהות רבות חיות ברגשי אשמה וייסורי מצפון על כך שהן נאלצו לשלוח את הילד למעון/משפחתון "ולהפקירו" בידיים זרות. אחת המטרות של מאמר זה היא שנשים תדענה, שהנה, יש גם יתרונות משמעותיים לשליחת הילד למעון/משפחתון.
      רגשי אשמה בכל מקרה לא מועילים לבריאות. לא לאמא ולא לתינוק.
      אם נאלצתן או בחרתן לשלוח את הילד למעון/משפחתון, תראו את התועלת המדעית שנמצאה לכך!
    11. זה אמנם טרם נבדק במחקרים, אבל על פי מה שידוע לנו עד כה, נראה שיש יתרון למעון על פני משפחתון, בזכות הכמות הגדולה יותר של ילדים.
      כך גדל הסיכוי שהילד יחשף לוירוסים שונים ויבנה בצורה בריאה את מערכת החיסון שלו.
      יש כמובן שיקולים נוספים וחשובים להחלטה בין מעון למשפחתון כגון איכות הצוות, המלצות מחברים ועוד ועוד, אך לא כאן המקום להיכנס אליהם. כאמור, אנחנו מתייחסים במאמר זה רק להתפתחות מיטבית של מערכת החיסון של התינוק. בהחלט יתכן ובמקרים רבים שיקולים אחרים יגברו על שיקול זה. צוות מנוסה, חם ואוהב עולה כנראה על כל קריטריון אחר...

     

    נדגיש שוב את מה שכתבתנו בראש המאמר - 
    ההמלצות הללו מתייחסות רק לפן הנוגע בהתפתחות מיטבית של מערכת החיסון של התינוק.
    יש כמובן עוד הרבה שיקולים נוספים בבואנו להחליט האם, מתי, ולאן לשלוח את התינוק, כגון שיקולים רגשיים, אילוצי תחבורה והסעות, רצון האם, שיקולים כלכליים, האם יש מעון/משפחתון טוב עם המלצות באיזור שלכם ועוד.

    אז מבחינת הבשלה בריאה ונכונה של מערכת החיסון, להישאר עם הילד שנתיים בבית, זו כנראה טעות, אלא אם כן אתם מקפידים שמספר פעמים בשבוע יגיעו תינוקות נוספים לבקר אותו ולשהות במחיצתו למספר שעות (ובעצם אתם מדמים משפחתון).

    אז מתי נכון לשלוח אותו למעון/ משפחתון? באיזה גיל?

    הרי שליחתו לפני גיל חצי שנה משמעותה ברוב המקרים הפסקה של הנקה מלאה (לא בהכרח, אפשר לשאוב ולהביא למעון, אבל המציאות מראה שרק מיעוט מהאימהות מצליחות לעשות זאת באופן מלא).

    התשובה לשאלה זו נכתבת ללא התייחסות לשיקולים כלכליים, זוגיים, או לרצון האם לחזור לעבוד, אלא נטו לפן הבריאותי של הילד.

    לדעתי, להנקה מלאה במשך חצי שנה יש יתרונות כל כך גדולים (שמגובים בעשרות רבות של מחקרים), כולל הפחתת סיכון למספר סוגי סרטן ועוד, שלא נכון לוותר על זה.
    אם האמא יכולה ורוצה לשאוב חלב כך שיהיה לילד תזונת חלב אם מלאה, נראה שאין בעיה ואף תועלת לשלוח אותו גם בגיל צעיר מאוד למעון.
    אך אם הדבר יבוא על חשבון הנקה מלאה, כדאי שהילד יישאר בבית.
    ההנקה המלאה חשובה יותר.

    *למותר לציין שרצוי מאוד להניק לפחות עד גיל שנה וחצי ואפילו שנתיים, אבל ההחלטה האם ובאיזה גיל לשלוח את התינוק למעון/משפחתון לא תשפיע על כך, מכיוון שאפשר כמובן להניק אותו לפני היציאה למעון, כאשר הוא חוזר מהמעון, בשעות הערב וגם בלילה לפי הצורך.
    השאלה היא מה לעשות כאשר שליחה למעון/משפחתון באה על חשבון הנקה המלאה ולגבי שאלה זו ענינו- שההנקה המלאה חשובה כנראה יותר.

    נגמרה ההנקה המלאה והוא כבר מקבל כמות קלוריות מכובדת ממזון אמיתי. עד מתי להשאיר אותו בבית?

    קשה לומר תשובה חד משמעית.
    לאור כל המחקרים הנ"ל, לדעתי נכון לשלוח את הילד למעון/ משפחתון החל מגיל שנה ולכל המאוחר בגיל שנה וחצי.
    ובכל מקרה, לא משנה מה החלטתם, עד שאתם שולחים אותו למעון, תנסו לחשוף אותו לכמה שיותר ילדים ותינוקות. אין מה לחשוש ממחלות ויראליות בגיל הרך. בדיוק להיפך.

    ויש גם פיתרון נוסף – 

    לא חייבים לשלוח את הילד למעון / משפחתון מהבוקר ועד 16:00.

    אם האמא בבית והיא מעוניינת בכך, אפשר בהחלט לקחת את הילד חזרה מהמעון לאחר מספר שעות.
    כך אפשר להנות מכל העולמות.
    גם חשיפה של הילד לילדים רבים אחרים וכך הבשלה טובה יותר של מערכת החיסון שלו וגם שעות איכות רבות יותר עם האמא, הנקה מלאה ואוכל ביתי בריא, יותר מזה שכנראה נותנים במעון...

    שלכם,

    גיל יוסף שחר, M.D

     

    אהבתם את המאמר?

    הוא נתן לכם נקודת מבט חדשה על מחלות זיהומיות בגיל הילדות?

    שתפו אותו עם הקרובים אליכם!  

    מקורות למאמר:

    1. Childhood social environment and Hodgkin's disease. N Engl J Med. 1981 May 7;304(19):1170-1.
    2. Chang ET, Zheng T,.Childhood social environment and Hodgkin's lymphoma: new findings from a population-based case-control study. Cancer Epidemiol Biomarkers Prev. 2004 Aug;13(8):1361-70.
    3. Rudant J, Orsi L. Childhood Hodgkin's lymphoma, non-Hodgkin's lymphoma and factors related to the immune system: the Escale Study (SFCE). Int J Cancer. 2011 Nov 1;129(9):2236-47.
    4. Urayama KY, Buffler PA,. A meta-analysis of the association between day-care attendance and childhood acute lymphoblastic leukaemia. Int J Epidemiol. 2010 Jun;39(3):718-32.
    5. van Steensel-Moll HA, Valkenburg HA, Childhood leukemia and infectious diseases in the first year of life: a register-based case-control study. Am J Epidemiol. 1986 Oct;124(4):590-4.
    6. Marcotte EL, Ritz B,. Exposure to infections and risk of leukemia in young children. Cancer Epidemiol Biomarkers Prev. 2014 Jul;23(7):1195-203.
    7. Gilham C, Peto J, UKCCS Investigators. Day care in infancy and risk of childhood acute lymphoblastic leukaemia: findings from UK case-control study. BMJ. 2005 Jun 4;330(7503):1294.Epub 2005 Apr 22.
    8. Jourdan-Da Silva N, Perel Y,. Infectious diseases in the first year of life, perinatal characteristics and childhood acute leukaemia. Br J Cancer. 2004 Jan 2;90(1):139-45.
    9. Petridou E, Kassimos D,. Age of exposure to infections and risk of childhood leukaemia. BMJ. 1993 Sep 25;307(6907):774.
  • מעוניינים לקבל עדכונים על מאמרים חדשים שעולים לאתר ומידע על הפעילות שלנו ברחבי הארץ?
    הרשמו לניוזלטר. זה חינם.
  • מקורות למאמר
 
הרשמה לניוזלטר - חינם!
הרשמו וקבלו מידע בעל ערך רב לבריאותכם ועדכונים על הפעילות שלנו ברחבי הארץ.
דואר אלקטרוני *              

  
 
94,188
 איש מנויים לניוזלטר! ואתם?


מתנה חינם!
 
 












 



  



 


 

 

 
 
 
 
 
אהבתם את האתר?
נודה ללייק קטן.
הנה ההזדמנות בקליק אחד!