מאכלי חלב בשבועות – מדוע נוהגים לאכול אותם והאם זה באמת כדאי?

ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
מאכלי חלב בחג שבועות

מנהג ישראל לאכול מוצרי חלב בחג שבועות.
רבים פנו אלי ושאלו האם אני מקפיד על מנהג ישראל זה למרות שמוצרי חלב אינם בדיוק מזון בריאות בדורנו.
עקב כמות הפניות והשאלות בנושא, החלטתי לכתוב על כך.

אז ראשית בואו נראה מהם הטעמים לאכילת מוצרי חלב בחג השבועות.

יש מספר טעמים למנהג זה:

  1. חג שבועות הוא חג מתן תורה. היום בו התרחש מעמד הר סיני.
    חז"ל המשילו את התורה לחלב.
    כשם שחלב אם מספק את כל צרכיו החומריים של התינוק היונק, כך התורה מספקת את כל הצרכים הרוחניים של האדם.
    כשם שחלב אם מכיל את כל מה שגופו של התינוק זקוק לו על מנת להתפתח בצורה המיטבית, כך התורה מכילה את כל מה שהנשמה זקוקה לו, על מנת להתפתח בצורה מיטבית.
  2. במעמד הר סיני ניתנו לעם ישראל כל החוקים, כולל חוקי הכשרות הכוללים גם הנחיות לשחיטה ולהכשרת הכלים.
    זה היה יום חג ויש מצווה ביום זה לאכול סעודה עשירה ומכובדת.
    מכיוון שעד מתן תורה, בני ישראל לא נהגו על פי הלכות אלו, הבשר שהיה להם והכלים שלהם הפכו להיות באותו היום ללא כשרים. הם לא יכלו לאכול בשר ביום זה.
    הם גם לא יכלו להכשיר את הכלים ולשחוט בשר טרי, מכיוון שהתורה ניתנה בשבת ובשבת אסור לשחוט ולהכשיר כלים.
    האלטרנטיבה שהייתה להם, הייתה לאכול חלב.
  3. טעם על פי תורת הקבלה: ביהדות יש תרי"ג מצוות.
    רמ"ח (248) מצוות עשה ושס"ה (365) מצוות לא תעשה.
    ספר הזוהר כותב שכל מצוות לא תעשה היא כנגד יום מסויים בשנה (365 ימים בשנה, בדיוק כמניין מצוות לא תעשה).
    כל יום קשור רוחנית במיוחד למצוות לא תעשה ספציפית. מהי מצוות הלא-תעשה הקשורה ליום חג השבועות?
    בספר שמות יש פסוק המתייחס לחג השבועות:
    "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקיך לא תבשל גדי בחלב אמו".
    חג השבועות נקרא גם חג הביכורים – היום הראשון שבו מתחילים במנהג הבאת הביכורים – מנהג שבו העולים לרגל מודים לבורא על הארץ הטובה שהוא נתן להם ועל יבול האדמה.
    בפסוק זה יש שני חלקים.
    החלק הראשון הינו מצוות עשה – להביא ביכורים. והיום הראשון לקיום מצווה זו, הוא יום חג השבועות.
    החלק השני של הפסוק הינו מצוות לא תעשה: "לא תבשל גדי בחלב אמו".
    מכיוון שהחלק הראשון של הפסוק מדבר על חג השבועות, גם החלק השני מקושר ליום זה.
    כלומר, מצוות הלא תעשה הקשורה ליום חג השבועות הינה האיסור לערבב בין בשר לחלב, איסור שנלמד מהמילים "לא תבשל גדי בחלב אמו".
    לכן נוהגים ברבים מקהילות ישראל ביום זה להדגיש את מצוות לא תעשה זו על ידי כך שאוכלים ביום חג השבועות ארוחה חלבית וארוחה בשרית ונוהגים להפריד ביניהן, כדי לציין את מצוות לא תעשה של איסור ערבוב בין בשר וחלב.
    בחלק מקהילות ישראל המנהג הוא שנוהגים לאכול בליל החג, לאחר הקידוש, מנה חלבית. עושים הפסקה של שעה ולאחר מכן אוכלים סעודת חג חגיגית הכוללת בשר, כאשר כמובן היא נאכלת בכלים אחרים ולאחר שמחליפים את מפת השולחן, וזאת על מנת להדגיש את האיסור על ערבוב בשר וחלב באותה ארוחה.
  4. הטעם הרביעי קשור למאורע נוסף שקרה ביום זה עשרות שנים לפני מעמד הר סיני.
    מאורע שכמעט אף אחד לא עושה את החיבור שלו לתאריך המיוחד הזה (כולל רוב רובם של שומרי התורה והמצוות. אתם מוזמנים לבחון אותם 🙂
    בתאריך זה התרחש נס מיוחד וחלב היה חלק מהנס הזה.
    הנה הפרטים:
    משה רבינו נולד בתאריך ז' אדר.
    המצריים ידעו שעמרם חזר לאישתו יוכבד (לאחר שגרש אותה בעקבות הגזרה "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו") וספרו תשעה חודשים מרגע הנישואים השניים שלהם ללידה הצפויה, כדי לוודא שיוכבד מקפידה לקיים את גזרת פרעה של "כל הבן הילוד, היאורה תשליכוהו".
    אבל משה רבינו נולד פג. על פי המדרש הוא נולד בסוף החודש השישי להריון.
    כך יוכבד יכלה להשאירו בבית עד תום תשעת החודשים מבלי חשש שיבואו לבדוק.
    היא ידעה שבתום תשעת החודשים יבואו המצרים לבדוק האם היא ילדה ויקחו את התינוק וישליכו אותו ליאור.
    שלושה חודשים לאחר ז' אדר, יוצא בדיוק ו' סיון – יום מתן תורה שמתרחש שמונים שנה לאחר מכן.
    ביום זה, ו' סיון, יוכבד לוקחת את משה רבינו ומניחה אותו בתיבה ביאור.
    כולנו מכירים את המשך העלילה.
    בתיה, בת פרעה יוצאת לטייל על שפת הנהר ושומעת תינוק בוכה.
    היא מושה אותו מן המים.
    היא מבינה שהוא בוכה כי הוא רעב. היא מביאה אשה מצרייה שתניק אותו, אבל משה רבינו מסרב לינוק.
    בתיה שולחת להביא אשה מצרייה אחרת וגם ממנה משה רבינו מסרב לינוק.
    בתיה אובדת עצות ולא יודעת מה לעשות.
    מרים, אחותו של משה רבינו, שהתחבאה בין קני הסוף וצופה בכל המתרחש, נגשת אליה ושואלת אותה האם היא תרצה שהיא תביא מנקת מן העבריות.
    בתיה מסכימה ומרים רצה להביא את אמה, יוכבד.
    יוכבד מגיעה וכמובן שמשה רבינו מסכים לינוק ממנה.
    בתיה אומרת לה לקחת אותו אליה הביתה ולהחזיר לה אותו אחרי שמשה רבינו נגמל מהנקה.
    אם כך – יום זה, ו' סיון, הוא לא רק יום מתן תורה, אלא גם יום ההצלה של משה רבינו מגזרת פרעה!
    מכיוון שבסיפור ההצלה שלו ביום זה, מעורב חלב (סרובו לינוק חלב מאשה מצרייה והתעקשותו לינוק רק מאשה עבריה), נוהגים ביום זה לאכול מוצרי חלב.

    אלו ארבעת הטעמים המרכזיים למנהג אכילת מוצרי חלב בקרב כל עדות ישראל.
    ישנם עוד טעמים נחמדים שמצאו חז"ל כרמז וכחיזוק למנהג:
    הגימטריה של המילה חלב היא 40, מרמז על 40 הימים שמשה רבינו עלה להר סיני על מנת לקבל את לוחות הברית. 40 ימים שהחלו ביום זה – ו' סיוון.
    גבינה בגימטריה 70, מרמז על 70 פנים לתורה, שניתנה ביום זה.

האם חלב הוא מזון בריא בימינו? האם כדאי מבחינה בריאותית לאכול מוצרי חלב?

אפשר לכתוב על כך מאמרים רבים.
לא נפרט את כל הנימוקים וההסברים לכך (ויש הרבה), רק נגיד שכיום מוצרי החלב רחוקים מאוד מאוד מאיך שהם היו בתקופות עבר.

נציין כמה נקודות בהקשר זה:
א. המזון של הפרות (והעזים) ברפתות השונות שמבוסס רובו על חציר צהוב וזרעונים, אינו דומה למזון המתאים לפרות ועזים שהינו עשב ירוק.

ב. הפרות כיום נחלבות גם בחודשי הריון מתקדמים יחסית ולכן מכילים הורמונים בהרכב שונה מזה שהיה במוצרי החלב בעבר.

ג. התרופות הרבות (אנטיביוטיקות לרוב) שמקבלות הפרות ובכלל התזונה שלהן שלא מותאמת להן, פוגעת בפלורת המעיים שלהן, עד כדי כך שהיא לא מייצרת ויטמין B12 (נוצר על ידי חיידקים ספציפיים במערכת העיכול של הפרה) ויש צורך לתת להן ויטמין זה כתוסף תזונה.

ואלו רק שלוש נקודות מתוך טעמים רבים מדוע חלב הוא מזון בעייתי מאוד בדורנו.

מכל הסיבות הנ"ל וסיבות רבות נוספות, אני נמנע שנים רבות מאכילת מוצרי חלב.

אז מה אני עושה בשבועות? יש הרי מנהג ישראל לאכול מוצרי חלב וראינו את הטעמים הרבים והיפים למנהג זה

אז הנה התשובה.
אני אוכל מאכלי חלב בשבועות. למעשה, אני ממש מקפיד על כך.

הסיבה היא שלחיבור לעם ישראל שנוהג במנהג עתיק זה יש חשיבות רבה בעיני.
חלק מהבריאות שלנו קשורה להיותנו פרטים בתוך קולקטיב.
להיות חלק מקבוצה בעלת ערכים משותפים, היסטוריה משותפת, מנהגים משותפים וחזון משותף.
הנשמה שלנו רוצה להיות חלק מקבוצה כזו.

והאמת היא שגם אם מאכלי חלב לא באמת בריאים בדורנו (ואכן כך המצב), שום נזק לא יגרם מאכילה חד פעמית של כמות קטנה.
הבריאות שלנו לא תלויה רק באיזה חומרים כימיים אנחנו מכניסים לגוף, אלא גם איזה תכנים רוחניים אנחנו מכניסים לנפש ועם מה אנחנו מזינים את הנשמה שלנו.

אני מרגיש שהימנעות מאכילת מוצרי חלב בשבועות תפגע במידה מסויימת בעוצמת החיבור שלי אל הקבוצה המדהימה שנקראת עם ישראל.
קבוצה שאני גאה להיות שייך אליה.

שותפות גורל במנהגים שעברו מדור לדור חשובה בעיני מאוד.
המנהג הזה של אכילת מוצרי חלב בשבועות מופיע כבר בתלמוד, בספר הזוהר ועוד.
המנהג של אכילת מאכלי חלב בשבועות החזיק מעמד אלפי שנים.
אני לא רוצה להיות זה שינתק את השרשרת.
אני לא רוצה להיות זה שממנו יפסק המנהג הזה במשפחה שלי.
לכן בחרתי לאכול מוצרי חלב בשבועות.

כדי לקיים את המנהג, לא חייבים לאכול הרבה.
האמת היא שאפילו באכילת פירור של מאכל חלבי כלשהו, מקיימים את המנהג.

אני משתדל לאכול מוצרי חלב בריאים ככל האפשר בחג השבועות.
עדיפות למוצרי חלב עזים אורגני.
אני אוכל אותם בשמחה ומרגיש מחובר למיליוני בתים בעולם, של יהודים שנוהגים ביום זה להקפיד לאכול מאכלי חלב.

אז גם אם אתם נמנעים כל השנה ממאכלי חלב (ובצדק!), בחג השבועות יש שיקולים נוספים, אולי חזקים הרבה יותר מכל שאר השיקולים.

מאחל לכם חג שבועות שמח ובריא!
שתזכו לקבל את התורה בשמחה ובפנימיות,

שלכם,
גיל יוסף שחר MD

אהבתם את המאמר?