כורכומין הוא החומר הפעיל העיקרי שבצמח הכורכום והוא מופק מהשורש של הצמח.
הכורכומין שייך למשפחת הכורכומונואידים, שהם פיגמנטים ממשפחת הפוליפנולים המקנים לכורכום את הגוונים העזים של צבעי הכתום וצהוב שכל כך מאפיינים אותו.
הכורכומין הוא נוגד החימצון החשוב ביותר בצמח הכורכום ונעשו עליו אלפי מחקרים מדעיים שהראו יעילות למגוון מצבי בריאות שונים.
הוא מוכר לציבור הרחב בעיקר כנוגד דלקת עוצמתי (אנטי דלקתי) אך מחקרים רבים מצאו גם השפעה מיטיבה על רמות השומנים בדם, פעילות אנטי סרטנית, הפחתת סיכון למחלות לב ועוד.
הבעיה הגדולה ביותר שעומדת בפני האפשרות להנות משלל היתרונות הבריאותיים של הכורכומין היא בעיה כפולה:
א. הריכוז של הכורכומין בצמח הכורכום הוא נמוך מאוד, כ – 5% בלבד.
ב. ספיגתו של הכורכומין דרך המעי מוגבלת מאוד ולכן זמינותו הביולוגית נמוכה מאוד.
בחלק מהמחקרים שנעשו על בעלי חיים אף התברר שרק 1% מהכורכומין נספג ממערכת העיכול אל מחזור הדם וכל השאר יצא בצואה.
מהסיבות הללו לא ניתן לצרוך כמויות ראויות של כורכומין על ידי שימוש בתבלין כורכום או שורש כורכום טרי שנמצא כיום כמעט בכל בית.
בעיה זו הובילה לפיתוח שיטות טכנולוגיות שמאפשרות להפיק משורש הכורכום ריכוז גבוה מאוד של 95% כורכומין במקום 5% כאמור. חומר גלם זה נקרא כורכומין 95% והוא זה שנמצא ברוב רובם של תוספי הכורכומין השונים.
בכדי להתגבר על הבעיה השניה שהיא כאמור בעיית הספיגה של הכורכומין אל מחזור הדם, פותחו טכנולוגיות מגוונות המאפשרות לשפר את הספיגה הנמוכה. לבעיה זו, האמצעים והטכנולוגיות שפותחו לפתרונה, נקדיש מאמר נפרד.
כעת נחשוף בעיה שלישית שהיא לא פחות מ"מדהימה ומרתקת", בעיה שהציבור הרחב אינו מודע לקיומה.
לאור מאות ואלפי המחקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות על תועלתו הבריאותית של הכורכומין, הביקוש מצד הצרכנים הרקיע שחקים.
במקביל גם "התמריץ" של יצרני הכורכומין וספקי המשנה של חומרי הגלם, לזייף ולמהול ובכך למקסם במאות אחוזים את הרווח הכספי, גם הוא "הרקיע שחקים".
כך קמה והתפתחה לה "תעשיה" שלמה שעוסקת בהונאה וזיוף של כורכומין.
אבקה של כורכומין טבעי ניתן לזייף בצורה פשוטה וקלה על ידי הוספה ודילול של חומר הגלם המקורי עם חומרים אחרים וזולים.
נמצאו זיופים שונים שבהם ערבבו כורכומין טבעי עם אבקת גיר או אבקות אחרות שמקורן כלל לא ידוע.
גם זיוף ומהילה על ידי הוספה של צמחים זולים שאינם מצמח הכורכום תועדו.
אבל מסתבר שהזיוף המתוחכם והנפוץ ביותר הינו הוספה של כורכומין סינתטי המופק משיירים של דלקים פטרוכימיים.
שימוש בכורכומין סינתטי תועד לראשונה החל משנת 2010 כאשר הביקוש העולמי לכורכומין גדל בבת אחת במאות ואף אלפי אחוזים ונוצר מחסור גדול בהספקה של כורכומין טבעי.
אז החלו להופיע בשוק אבקות של כורכומין סינתטי ממש כמו פטריות לאחר הגשם.
כורכומין סינתטי הוא זול בצורה משמעותית לייצור, בהשוואה להפקת כורכומין טבעי מהשורש עצמו ולכן מהווה מקור משיכה כלכלי לזייפנים.
להמחשה: בשנת 2017 מחיר חומרי הגלם של הכורכומין הטבעי היה כ – 150 דולר לק"ג ואילו הכורכומין הסינתטי נמכר במחיר של כ – 50 דולר לק"ג. רווח של פי 3 ליצרנים.
חשוב להסביר:
הרגולציה והתקנים לא מבדילים בין כורכומין טבעי לכורכומין סינתטי ולכן אין חובת דיווח או חובה לציין על התווית האם הכורכומין הוא ממקור טבעי או סינתטי.
ההונאה היא כאשר מספקים ליצרן או לצרכן תוסף כורכומין כאשר הלקוח בטוח שהוא צורך את המולקולה הטבעית שהופקה משורש הכורכום ולא מעלה בדעתו שהכורכומין שלו הופק בכלל מנפט ומעולם לא היה קשר בין הכורכומין שלו לבין צמח הכורכום.
האם הכורכומין הסינתטי מסוכן?
ה – FDA האמריקאי יצא בהצהרה שאין זהות בין כורכומין סינתטי לבין כורכומין טבעי (שמופק משורש הכורכום) ושאין מידע לגבי הבטיחות והיעילות שלו.
במסמך הנחיות שפרסם ה – FDA בשנת 2016 הוא כותב שהעתק סינתטי של מולקולה שנמצא בעולם הצומח אסור לשימוש כחלק מתוספי תזונה.
עוד כותב ה – FDA שמולקולה סינתטית שיוצרה במעבדה, גם אם המבנה שלה זהה למולקולה טבעית, אך היא מעולם לא הייתה חלק מצמח או פטריה כלשהי, איננה יכולה להיחשב כמרכיב תזונתי.
(ראו הצהרה זו של ה – FDA בעמוד 38 במסמך הזה).
כך שאין מידע מספק על הבטיחות של כורכומין סינתטי.
כורכומין סינתטי לא עבר מבדקי בטיחות ומבדקים ליעילות פרמקולוגית (השפעה ביולוגית).
יש לציין שבמחקר על תרביות תאים במבחנה, לבדיקת פעילות מאוד מסוימת ונקודתית, נמצא שהכורכומין הסינתטי היה יעיל באותה המידה כמו הטבעי [1].
הנושא לא נבדק בבני אדם ואין שום ערובה שכך הדבר קורה גם בתוך גוף האדם.
מעבר לכך, יעילות לפעולה ספציפית, עדיין איננה אינדיקציה לבטיחות של הכורכומין הסינתטי. כאמור, ה – FDA מציין מפורשות שאין מידע מגובה על היעילות והבטיחות של כורכומין סינתטי בבני אדם.
נקודה נוספת שעלולה להיות בעייתית בהקשר לכורכומין הסינתטי, היא המצאות חומרים זרים ואולי רעילים ששימשו לתהליך הייצור הסינתטי.
כאשר מייצרים חומר סינתטי משיירים של דלקים מתעשיית הפטרו-כימיה, בסבירות גבוהה מאוד יהיו גם שאריות של חומרים זרים מתהליך היצור, חלקם רעילים כגון, בנזן שהינו חומר קרצינוגני.
עד כמה נפוץ הכורכומין הסינתטי בתוספי התזונה? האם זה באמת משהו שנתקלים בו במציאות?
כאשר החלטתי לשדרג ולחפש את תוסף הכורכומין האיכותי ביותר שקיים שבו אשתמש ועליו אמליץ לגולשי האתר, בקשתי מהיצרנים השונים אליהם פניתי שיחשפו בפני את האנליזה של הכורכומין ובנוסף התעקשתי שיהיה כתוב מפורשות במפרט חומר הגלם שהכורכומין הוא טבעי ולא סינתטי.
נדהמתי לגלות שיצרני כורכומין רבים שפניתי אליהם סרבו לתת הצהרה שכזו! יצרן אחרי יצרן הם פשוט סרבו לתת לנו הצהרה שמעידה על מקור וזהות הכורכומין.
חלקם כבר בשיחות הטלפון וההתכתבות במיילים טענו שהם לא יכולים לעמוד מאחורי הצהרה שכזו (אומר דרשני) ואילו חלקם אמרו בטלפון שהכורכומין שלהם 100% טבעי אבל כאשר ביקשנו זאת בכתב כחלק מהאנליזה הרשמית שהם שולחים עם חומר הגלם, הם סרבו לתת…
זה השלב שבו החשדות שלי הובילו אותי להתחיל ולבצע תחקיר ארוך זה, שבסופו של דבר לימד אותי שחלק ניכר מתעשיית הכורכומין משתמשת בכורכומין סינתטי או חלילה ממש מזויף.
חוסר הרצון של היצרנים לתת הצהרה שכזו הוא מובן לי.
במידה והכורכומין שלהם הינו סינתטי והם מצהירים בכתב שהוא טבעי הרי שהם חשופים לתביעות ייצוגיות מכל הלקוחות שלהם ברחבי העולם.
רק חברה שמייצרת באמת 100% כורכומין טבעי משורש כורכומה לונגה (Curcuma longa) כמו שאמור להיות!, יכולה לתת הצהרה שכזו בכתב.
לאחר חיפושים רבים מצאתי יצרן כזה שסיפק לנו אנליזה חתומה שאכן הכורכומין שהוא מספק הינו 100% כורכומין טבעי וזה הכורכומין שבו אני משתמש בתוסף הכורכומין שלנו.
התוסף שעליו אני ממליץ מכיל שילוב של 200 מ"ג של כורכומין 95% טבעי ובנוסף 200 מ"ג של ננו כורכומין טבעי (השימוש בננו כורכומין טבעי הוא לשם הגברת הספיגה).
גם מיצרן הננו כורכומין דרשתי הצהרה כתובה וחתומה שאכן הכורכומין שבו הוא משתמש כדי לייצר את חלקיקי הננו כורכומין הינו מכורכומין טבעי ולא סינתטי.
האם הצהרה של היצרן מספיקה? ועוד נקודה חשובה להבהרה:
הזיוף וההונאה אינם ברמת המותג של המוצר הסופי שמייצר את תוסף התזונה מסוג כורכומין. לרוב, יצרן התוסף הוא "קורבן" בדיוק כמו הלקוח הסופי.
ההונאה מתחילה ברמת המפעל שמייצר את חומר הגלם, מעביר אותו לספקים שמוכרים אותו למפעלים המייצרים, שמוכרים זאת למותגים השונים, שמייצרים את תוסף התזונה.
יצרן מותג תוסף התזונה חייב להיות אחראי ולדרוש מספק חומר הגלם שלו הצהרה חתומה על כך שהוא אכן מקבל כורכומין טבעי ולא סינתטי או מהול ומזויף.
סירוב של יצרן חומר הגלם לתת הצהרה שכזו, אומר דרשני.
חלק מיצרני מותגי תוספי התזונה כלל לא מודעים לסוגיה וחלקם לא טורח לדרוש מסמך חתום ומחייב מהיצרן שלו לגבי סוג ומקור חומר הגלם, כלומר טבעי או סינתטי. כלומר, הם מייצרים ומשווקים תוסף כורכומין מבלי לדעת שהם משווקים כורכומין סינתטי!
גם תוספי כורכומין שנחשבים לאיכותיים ומכילים פטנטים הקשורים לשיפור ספיגת הכורכומין, כגון פוספוליפידים, ליפוזומים ועוד מיוצרים מחומר גלם של כורכומין 95% וכאמור ללא וידוא מיצרן חומר הגלם, גם תוספים איכותיים עם ספיגה משופרת ופטנטית, במקרים רבים יוצרו מכורכומין סינתטי.
כאשר אתם קונים תוסף תזונה של כורכומין, חשוב לוודא שרשום על תווית המוצר כורכומין טבעי.
רק יצרן שווידא את מקור חומר הגלם שלו ירשה לעצמו לכתוב זאת על גבי המוצר.
כל יצרן היה רוצה להתהדר בכיתוב כורכומין טבעי, ולכן במקרים רבים, אם לא כתוב במפורש כורכומין טבעי, כנראה שיש לכך סיבה.
אבל האם הכיתוב על התווית מספיק?
האם אפשר להאמין ליצרן שמצהיר שהכורכומין שלו 100% טבעי ולא מיוצר מדלקים פטרוכימיים?
שאלה טובה והנסיון מראה שבמקרים רבים הכיתוב על התווית לא קשור למציאות…
הפתרון הוא לבדוק בעצמנו.
מסתבר שאפשר לזהות גם בבדיקות מעבדה האם הכורכומין הינו ממקור סינתטי או טבעי.
בדיקת HPLC הינה בדיקת מעבדה שמאפשרת להפריד בין חומרים שונים הנמצאים בתמיסה נוזלית ולציין את כמותם.
כאשר עושים בדיקה זו לכורכומין סינתטי מקבלים גרף של 'פיק' אחד, שכן כורכומין סינתטי מכיל מולקולה אחת בלבד.
לעומת זאת, כאשר מבצעים את הבדיקה לכורכומין טבעי, מתקבל גרף של 3 'פיקים' שמעידים על שלוש נגזרות שונות שמופיעות בכורכומין טבעי, בניגוד לכורכומין סינתטי שבו מופיע 'פיק' בודד.
כך שחובה לדרוש עבור הכורכומין גם בדיקת מעבדה של HPLC מהיצרן. לצערנו, אי אפשר להסתפק בהצהרה בלבד.
זה מה שעשינו ושלחנו למעבדה מוסמכת לבדיקות HPLC את חומרי הגלם כורכומין 95% ולננו כורכומין שנמצאים במוצר שלנו.
בקישור הזה אתם יכולים לראות את תוצאות בדיקת HPLC לכורכומין 95% שנמצא בתוסף שלנו.
ובקישור הזה אתם יכולים לראות את תוצאות בדיקת HPLC לחומר הגלם ננו-כורכומין, שנמצא בתוסף.
(למעוניינים להעמיק, בנספח למאמר זה תמצאו הרחבה שמסבירה לעומק את ההסבר לשלושת 'הפיקים' בכורכומין הטבעי).
אבל מסתבר שגם בדיקת HPLC לא תמיד מספיקה!
הזייפנים ידעו שהדרך הפשוטה לעלות על הזיוף שלהם היא באמצעות בדיקת HPLC, שהינה בדיקה יחסית לא יקרה.
לכן, כיום הזיופים עצמם מכילים עוד מולקולות שמדמות את ה'פיקים' המקוריים והטבעיים של הכורכומין!
מומחים בינלאומיים לבדיקות מעבדה של תוספי תזונה מסבירים שכיום לא רק שהצהרת יצרן לא מספיקה, אלא שאי אפשר להסתפק גם בבדיקת HPLC על מנת להבדיל בין כורכומין טבעי לסינתטי!
אז איך כן אפשר לדעת האם מדובר בכורכומין טבעי או סינתטי?
יש בדיקה, יקרה מאוד, שנקראת בדיקת פחמן 14.
בדיקה זו מאפשרת לזהות האם מקור הכורכומין הוא טבעי מן הצומח, או שהוא סינתטי שהופק מדלקים.
פחמן 14 נוצר באטמוספירה ונמצא בכל האורגניזמים החיים (כולל צמחים) כחלק ממעגל הפחמן.
ברגע שאורגניזם מת, הוא מפסיק להחליף אטומי פחמן עם העולם שסביבו ואז מיום ליום רמת פחמן 14 הולכת ויורדת שכן הוא מתפרק בקצב קבוע.
(מכיוון שקצב פירוק פחמן 14 הינו קבוע, שיטה זו הינה אחת השיטות לתארוך של גיל עצמות וכו').
כורכומין טבעי יכיל פחמן 14 בכמות רבה (שכן הוא הופק משורש כורכום "שמת" לפני זמן קצר) ואילו כורכומין שהופק משיירים של תעשיית הדלקים, יכיל כמות זעומה של פחמן 14.
המצאות פחמן 14 בדגימה עדיין איננה ראיה שמדובר ב – 100% כורכומין טבעי, שכן יתכן שהיצרן ערבב כורכומין טבעי עם כורכומין סינתטי (ואכן כך התברר בתביעה ייצוגית כנגד אחד מייצרני הכורכומין 95% הגדולים בעולם!), כך שדרושה מעבדה שיהיה לה סטנדרט של אחוז הפחמן 14 שיש בכורכומין טבעי ושמתמחה בבדיקות אלו, כדי לדעת האם חומר הגלם הוא 100% טבעי או שמעורבבים בו כורוכמין טבעי וסינתטי ביחד.
נכון להיום, יש מעבדות ספורות בלבד בעולם שמתמחות בבדיקה זו עם סטנדרטיזציה לכורכומין טבעי.
לא חסכנו ולא התעצלנו ושלחנו את חומרי הגלם שבמוצר עליו אנחנו ממליצים גם לבדיקת פחמן 14 במעבדה שמתמחה בבדיקות אלו ובמיוחד לכורכומין.
בקישורים בשורה זו תוכלו לראות את תוצאות בדיקת פחמן 14 שמעידה שגם הננו כורכומין שלנו וגם הכורכומין 95% שבתוסף שלנו מכיל 100% כורכומין טבעי.
אז לפני שאתם רוכשים תוסף כורכומין כלשהו, אם אתם רוצים להיות בטוחים שאתם צורכים כורכומין טבעי שהופק מצמח הכורכום ולא סינתטי שהופק מתוצרי נפט, דרשו לראות את בדיקות המעבדה הנ"ל שיעידו על מקור הכורכומין.
מכיוון שהיקף השימוש בכורכומין סינתטי הינו עצום, פעמים רבות המפעל המייצר וכך גם בעל המותג בעצמו לא יודעים האם הוא משתמש בכורכומין סינתטי או טבעי.
תוסף הכורכומין שלנו הינו היחיד בישראל שמציג בפומבי את בדיקות המעבדה, הן HPLC והן בדיקת פחמן 14.
רק שילוב בדיקות אלו ביחד יכול להוכיח שהכורכומין הינו אכן 100% טבעי ולא סינתטי.
לפרטים המלאים על תוסף הננו-כורכומין שלנו לחצו כאן.
(התוסף עליו אני ממליץ מכיל גם מיצוי זעפרן פטנטי שלו תועלות רבות שנמצאו במחקרים קלינים. על הזעפרן נכתוב מאמר נפרד בהמשך).
שלכם,
ד"ר גיל יוסף שחר (MD)
– נספח –
כיצד ניתן להבחין במעבדה בין כורכומין טבעי לסינתטי?
דגימות שמקורן בכורכום טבעי מכילות בדרך כלל תערובת של כורכומין (כ – 75%–80%), דמטוקסיקרוקמין (כ – 15%–20%), ודידמטוקסיקורקום – הידוע גם בשם ביסמתאתוקסיקרוקמין (מתחת ל – 5%). יחד, שלושת הכורכומינואידים הללו מהווים את החומרים הפעילים המרכזיים של הכורכומין. תערובת סטנדרטית זו מכונה בדרך כלל בתעשייה "כורכומין 95%".
בתחילה, כאשר רק צצו אבקות הכורכומין הסינתטי, ניתן היה לזהות בקלות את הזיוף באמצעות בדיקת HPLC. בדיקה זו מפרידה בין מולקולות שונות בתערובת כלשהי.
כאשר מבצעים בדיקה זו לכורכומין טבעי מקבלים 3 'פיקים' שונים המייצגים את שלושת סוגי הכורכומינואידים העיקריים בכורכום.
כורכומין סינתטי יראה 'פיק' אחד בלבד.
אבל מהר מאוד, בגלל התמריץ הרב לזייפנים, הם השתכללו והצליחו לייצר אבקת כורכומין סינתטי שבבדיקת HPLC תיתן את אותם שלושה 'פיקים' שנראים בכורכומין הטבעי.
כאמור, זו הסיבה שחייבים לבצע לחומר הגלם גם בדיקות של פחמן 14 כפי שהסברנו במאמר.
