!
 
סל הקניות שלי
   
corona-virus-part-e

  • קורונה וירוס – חלק ה'

    מהו אחוז המקרים הקשים ומהו אחוז התמותה האמיתי מקורונה?

    מחקר חדש חושף נתונים שמשנים את כל התמונה!

     
    מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)

    הבהרה:
    אין לראות במאמר זה, או בכל אחד ממאמרי הקורונה האחרים באתר זה, כל המלצה שלא לנהוג על פי הנחיות משרד הבריאות.
    אבל למרות שיש לנהוג לפי הנחיות משרד הבריאות, במדינת ישראל (עדיין) מותר להביא נתונים ועובדות ממאמרים מדעיים ומגופי בריאות רשמיים כגון ה-WHO (ארגון הבריאות העולמי) ומותר אפילו לתהות בקול רם האם החלטות הממשלה מועילות או מזיקות.
    ובמיוחד (עדיין) מותר לחשוב בצורה הגיונית.
    תנצלו זאת כל עוד זה כך. זה לא מובן מאליו.


    אחד הנתונים החשובים לגבי כל מחלה ובוודאי לגבי מחלה חדשה, הוא אחוז המקרים הקשים ואחוז התמותה מבין כל אלו שחלו.
    בכל הנוגע לוירוס הקורונה, רשויות הבריאות בעולם משתמשות בנתונים אלו כדי להצדיק צעדים דרסטיים והטלת הגבלות על האוכלוסייה, כולל שימוש באמצעים הפוגעים בזכויות הפרט.

    חישוב אחוזי תחלואה קשים ואחוזי תמותה הוא דבר מורכב ולא פשוט בכלל.

    לא ניכנס במאמר זה לכל הסוגייה המורכבת הזו ולפני שנסקור את המחקר החדש והמפתיע רק נמנה כמה מגבלות שגורמות לכך שיתכן שהנתונים המפורסמים רחוקים מאוד מהאמת:
     
    1. אין נתונים מדוייקים על מספר החולים. חולים רבים כלל לא מגיעים לספקי שירותי הבריאות, אלא נשארים בבית.
       
    2. יתכן וחלק גדול מהחולים חווים מחלה ללא כל סימפטומים, כך שלא רק שרשויות הבריאות לא יודעות שהם חולים, גם הם בעצמם לא יודעים שהם חולים. 
       
    3. מהן ההנחיות לצוות הרפואי שרושם את סיבת המוות בתעודת הפטירה.
      האם בדיווח הנתונים על מקרי תחלואה קשים ומקרי תמותה נכנסים אך ורק מקרים וודאים של מחלת קורונה, שאומתו באמצעות בדיקות מעבדה, או שנרשמים גם מקרים בהם על סמך הסימפטומים, הרופאים מניחים שמדובר בקורונה, ללא הוכחה מעבדתית. 
      אם ההנחיות מאפשרות לרשום את סיבת המוות מקורונה גם ללא הוכחה מעבדתית חד משמעית, סביר להניח שמספר המתים מהמחלה נמוך מהמספר המדווח.
       
    4. מהי הרגישות והספציפיות של בדיקות המעבדה לאבחון קורונה.
      מהו אחוז המקרים בהם האדם לא חולה במחלה, אך הבדיקה מראה שהוא חולה (תופעה שמכונה בשם (False positive ומהו אחוז המקרים בהם הבדיקה מראה שהאדם לא חולה במחלה, אך למעשה הוא כן חולה במחלה והבדיקה "פספסה" אותו (False negative)?
      בדיקות האבחון לקורונה הן חדשות ואין עדיין נתונים מדוייקים על הרגישות והספציפיות של הבדיקות.
       
    5. כיצד מדווחים את סיבת המוות.
      יתכן שאנשים רבים מתו בבתי החולים והיה להם גם קורונה שנמצאה בבדיקת מעבדה, אך למעשה הם מתו מסרטן, שפעת, התקף לב, דלקת ריאות (מוירוס או חיידק אחר) ולמעשה הם כלל לא מתו מהקורונה.
      האם במקרים כאלה סיבת המוות נרשמת קורונה או סרטן לדוגמא...
       
    6. יש מקרים בהם לאדם הייתה מחלה כלשהי והוא גם נדבק בקורונה, שאכן החמירה מאוד את מצבו והאיצה את מותו.
      האם גם במקרה של החמרה במחלה קיימת, שגם כך הייתה מביאה בסבירות גבוהה מאוד למותו של החולה בטווח זמן קצר, נרשמת סיבת המוות כקורונה? או המחלה הראשית שהייתה לאדם ושהייתה מביאה למותו בכל מקרה בטווח זמן קצר. 
      רופאים בכירים בארץ ובעולם אמרו שלדעתם רוב רובם של האנשים שמתו מקורונה, היו מתים בלאו הכי מסיבות אחרות ימים / שבועות ספורים / חודשים ספורים לאחר מכן. כך למשל אמר ראש המרכז הרפואי שערי צדק. 
      ברור לנו שהוספת מקרים אלו למקרי התמותה מקורונה, לא משקפת באמת את אלימותו של הוירוס.

    אלה ששת הפרמטרים העיקריים, אך יש עוד גורמים נוספים שגורמים לכך שכל דיווח על אחוז תמותה ממחלה / אחוז המקרים הקשים שמגיעים להנשמה וכו', נתונים להטייה משמעותית מאוד, לפי רצונו של קובע המדיניות ולפי פרמטרים אוביקטיבים התלויים ברגישות בדיקות המעבדה, כמות הבדיקות המבוצעות, ההחלטה את מי לבדוק ואת מי לא ועוד ועוד פרמטרים שהופכים כל פרסום נתון כזה כעלול להיות רחוק מאוד מהמציאות.

    וכעת למחקר החדש ששופך אור חדש על כל התמונה:
     
    באפריל 2020 פורסם מכתב שמתאר מחקר שנעשה בניו-יורק, בכתב העת המדעי הנחשב ביותר בעולם הרפואה, ה-New England Journal of Medicine.
    כתב עת זה מפרסם אך ורק מאמרים/מחקרים פורצי דרך, ו/או מאמרים בעלי חשיבות רבה וכמובן אך ורק מאמרים שנחשבים לאיכותיים במיוחד.
     
    במכתב למערכת החוקרים מתארים מחקר שהם ביצעו.
    מחקר זה נותן לנו לראשונה הצצה אל מאחורי הקלעים של וירוס הקורונה.
    המחקר שופך לראשונה אור על הפרמטר השני מבין השישה שמנינו כאן, פרמטר בעל חשיבות עליונה בקביעת אחוזי התמותה ואחוזי המקרים הקשים.
    החוקרים החליטו לבצע בדיקות אבחון לקורונה ל-215 נשים שהגיעו ללדת בשני מרכזים רפואיים בניו-יורק.
    התוצאות נותנות לנו מידע בעל ערך רב שמשנה את כל התמונה.

    אז הנה התוצאות:
     
    1. ל-1.9% מהנשים שהגיעו לחדר לידה (4 נשים) היה חום או סימפטומים אחרים שעשויים להתאים לקורונה. כל ארבעת הנשים הללו נמצאו חיוביות לווירוס הקורונה בבדיקת המעבדה שנעשתה להן.
    2. בקרב הנשים שלא היו להם סימפטומים, 29 נמצאו כחיוביות לקורונה בבדיקת המעבדה.
      כלומר, מבין כל הנשים שנמצאו כחיוביות לקורונה בבדיקת מעבדה, 87.9% היו ללא כל סימפטומים!
    3. רק 10% מהנשים שהיו ללא סימפטומים בעת ההגעה לבית החולים והיו חיוביות לווירוס הקורונה, פיתחו סימפטומים מספר ימים לאחר מכן.

    אתם יכולים לקרוא על המחקר באתר ה-New England Journal of Medicine בקישור הזה.

    בואו נסביר את המשמעות של התוצאות:

    זה המחקר הראשון (למיטב ידיעתי) שבדק את אחוז חולי הקורונה באוכלוסיה הכללית (במקרה הזה, נשים שהגיעו לחדר לידה).
    כ-88% מחולות הקורונה היו ללא כל סימפטומים!
    כלומר, יתכן שמספר החולים האמיתי בעולם הינו פי 8 מהמספר המדווח.
    אם אכן כך, הרי שאחוז התמותה מקורונה קטן פי 8 מאחוז התמותה המדווח על ידי הרשויות!

    הרשויות הרי לא בודקות את כל האוכלוסייה, אלא רק או בעיקר את מי שהיה במגע עם חולה מאומת, או פיתח סימפטומים החשודים כקורונה. כך שלאור העובדה המתגלית במחקר זה, שרוב רובם של חולי הקורונה הם ללא כל סימפטומים, הם בוודאות מפספסים את רוב רובם של החולים!
    אי גילוי רוב רובם של החולים, מגדיל מאוד את אחוז התמותה ואחוז המקרים הקשים.
     
    החוקרים עוד מגדילים וכותבים שבסבירות גבוהה, מספר החולות שהם מצאו קטן מהמספר האמיתי וזאת לאור העובדה שלבדיקה עצמה יש False negative  משמעותי (כלומר, הבדיקה מראה תוצאה שלילית, שאין קורונה, בעוד למעשה האדם חולה בקורונה).
    כלומר, החוקרים בעצמם רומזים לכך שכנראה אחוז החולים ללא סימפטומים הינו גדול בהרבה, אפילו מהנתונים שהם מצאו.

    רק מהמחקר הזה לבדו נראה שאחוז התמותה האמיתי מקורונה (וכך גם אחוז המקרים הקשים) עשוי להיות נמוך פי 8 מהדיווחים של הרשויות.
    הנתון הזה כל כך דרמטי, שזו כנראה הסיבה שעורכי כתב העת הכניסו את המחקר הזה לעיתון הנחשב היוקרתי ביותר והחשוב ביותר בעולם הרפואה.
    נכון שהתוצאות רלוונטיות רק לגבי נשים בגיל הפוריות בניו-יורק, אבל גם אם יש פה טעות גדולה ואחוז התמותה מקורונה נמוך "רק" פי 4 מהאחוז המדווח על ידי הרשויות, הרי שזה פער עצום בין הדיווחים לבין המציאות.

    חשוב לזכור שפער עצום זה מתייחס אך ורק לסיבה מספר 2 ברשימת הפרמטרים שהבאנו בתחילת המאמר!
    כלומר, בסבירות גבוהה מאוד, אם מתחשבים גם בשאר הפרמטרים, אחוז התמותה ואחוז המקרים הקשים מקורונה, כנראה נמוך עוד הרבה הרבה יותר!


    המחקר הזה, למרות חשיבותו הרפואית הרבה, לא זכה להיכנס למהדורות החדשות.
    הוא לא זכה להופיע באתרי החדשות ובעיתונים.
    מדוע???

    האם זה בגלל שהרשויות לא רוצות שהציבור ידע שאחוז התמותה מהמחלה הינו נמוך ממה שהם מדווחים?
    למי עוד יש אינטרס להראות אחוז תמותה ואחוז מקרים קשים גבוה?
    האם יתכן שחברות התרופות, שעובדות בימים אלה סביב השעון לפתח חיסון לקורונה והן בעלות השפעה גדולה על כלי התקשורת, מעוניינות להראות אחוז תמותה גבוה ככל האפשר וזאת כדי לקבל הקלות במחקרי הבטיחות לחיסון שהן מפתחות?

    תשאלו בצדק, לאור כל המגבלות שתיארנו בתחילת מאמר זה, איך אפשר לדעת מה אחוז התמותה האמיתי מקורונה?
    קשה מאוד לדעת, אבל הדבר הנכון לעשות כדי לדעת האם המחלה החדשה הזו באמת מסכנת את המין האנושי והאם היא באמת כל כך קטלנית, זה הדבר הפשוט הבא:
    יש לבדוק את אחוז מקרי המוות ממחלות כלשהן (ללא תאונות דרכים, ללא רציחות וללא פיגועים/מלחמות) ביחס לגודל האוכלוסייה בחודשים מרץ-אפריל בחמש השנים האחרונות ולהשוות זאת לאחוז מקרי המוות ממחלות בחודשים מרץ-אפריל 2020.
    אם המחלה החדשה הזו באמת כל כך קטלנית, אנחנו אמורים לראות קפיצה משמעותית באחוז מקרי המוות במרץ-אפריל 2020 לעומת השנים הקודמות.

    אם אחוז המתים באוכלוסייה ממחלות כאלו ואחרות זהה ב-2020 לשנים קודמות, המשמעות היא שכל מי שמת מקורונה, היה מת בחודשיים אלו מסיבות אחרות, אם לא הייתה קורונה...ובעצם אם התוצאה תהיה כזו או קרובה מאוד לזו, המשמעות היא שלווירוס הקורונה אין כמעט כל השפעה על בריאות הציבור.

    אנחנו, הציבור, צריכים לדרוש לראות את הנתון הזה.
    אין שום הצדקה לכך שלא מפרסמים אותו.
    למעשה, העדר פרסום נתון זה, מעוררת חשד כבד שאחוז התמותה מהמחלה החדשה הזו ואחוז מקרי התחלואה הקשים, הינו נמוך משמעותית מהמדווח.

    כאשר מסתכלים על נתון זה, יש לקחת בחשבון דבר נוסף.
    יתכן שעקב הבהלה שיצרו הרשויות והתקשורת מהווירוס, אנשים רבים נמנעו מלהגיע לבתי חולים ויתכן שדבר זה הגדיל תמותה.
    למעשה, לא רק יתכן, אלא זה מה שקרה.
    חוקרים מאיטליה מדווחים ב-15 למאי 2020 שמספר הפונים אל בתי החולים בעקבות מקרים של התקף לב היה נמוך משמעותית בחודשים האחרונים לעומת שנים קודמות ולכן אחוז התמותה מהתקפי לב עלה בצורה משמעותית!
    אתם יכולים לקרוא את המחקר מאיטליה בקישור הזה.
    כלומר, כאשר מחשבים את אחוז התמותה במרץ-אפריל 2020 יש לקחת בחשבון שמספר המתים ממחלות לב ובסבירות גבוהה גם בעיות רפואיות אחרות, עלה בגלל הימנעות של הציבור מלגשת לקבל טיפול רפואי הולם וזאת עקב הבהלה שיצרו הרשויות והתקשורת!

    המחקר הזה מניו-יורק, נתן לנו לראשונה, הצצה אל מאחורי הקלעים של וירוס הקורונה ומה שנראה מאחורי הקלעים, זה שאלימותו וקטלניותו של הווירוס הזה כנראה מנופחים בסדרי גודל, לעומת האמת.

    העובדה שהמחקר הזה לא דווח בתקשורת צריכה להדיר שינה מעינינו.
    האם גם התקשורת מעוניינת ביצירת מצג שווא של מחלה מסוכנת, בעוד האמת שונה מאוד?

    לנו יש רק דבר אחד שאנחנו יכולים לעשות – לדרוש לראות את הנתון על אחוז מקרי המוות מתחלואה בחודשים מרץ-אפריל בחמש השנים האחרונות, לעומת אחוז מקרי המוות מתחלואה בחודשים מרץ-אפריל 2020.
     
    שלכם,
    גיל יוסף שחר (M.D)

    המידע במאמר חשוב ורלוונטי בעיניכם?
    שתפו אותו עם הקרובים אליכם.

     







 
הרשמה לניוזלטר 
הרשמו וקבלו מידע בעל ערך רב לבריאותכם ועדכונים על הפעילות שלנו ברחבי הארץ.
דואר אלקטרוני *              

  
 130,065 איש מנויים לניוזלטר! ואתם?


מתנה חינם!
 

 



 





 









 



 


 


  

 

 
 
 
 
 
 
אהבתם את האתר?
נודה ללייק קטן.
הנה ההזדמנות בקליק אחד!