!
 
סל הקניות שלי
   
corona-virus-part-c
  •  
    קורונה וירוס – חלק ג'



    כיצד וירוס הקורונה חודר לתאי הגוף?

    וכיצד ניתן להקטין את הסיכון למחלת קורונה קשה?

     
    מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
     
    *לאלו שכאן לראשונה, מומלץ לקרוא קודם את חלק א' וחלק ב' בסדרת מאמרי הקורונה.

    אנחנו יודעים שרוב רובם של הנדבקים בקורונה, חווים מחלה קלה בלבד ללא צורך באשפוז.
    (בישראל מאשפזים נכון לרגע זה את רוב רובם של החולים, לא כי הם צריכים טיפול, אלא לצורך בידוד ומניעת העברת המחלה לאחרים וזה בהחלט צעד הגיוני)
    למרות שכאמור, ברוב המקרים מדובר במחלה קלה, אחוז לא קטן, במיוחד אנשים מעל גיל 70, מפתח סיבוכים ומחלה קשה ולצערנו גם עד תמותה.
    טרם נעשו מחקרים אפידמיולוגים מסודרים וגדולים על גורמי הסיכון למחלת קורונה קשה ולסיבוכים, אבל כבר יודעים שאחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר למחלה קשה ולתמותה בעקבות הדבקות בוירוס הקורונה הינו יתר לחץ דם [4].


    מומחה למחלות זיהומיות משוויץ העלה לראשונה את ההשערה, שלא לחץ הדם הוא גורם הסיכון, אלא התרופות ליתר לחץ דם [1].

    נסביר מה הקשר האפשרי בין תרופות ליתר לחץ דם לבין מחלת קורונה קשה:
    וירוסים חייבים לחדור לתא של יצור חי על מנת לשרוד ולהתרבות.
    מסתבר שבתאים הנגועים בוירוס הקורונה, מוצאים על מעטפת התא כמות רבה יותר של חלבון שנקרא בשם ACE2.
    חלבון זה הוא בעצם אנזים שנמצא על מעטפת התא (אנזים טרנס-ממברנלי) ותפקידו המקורי בגוף הינו לפרק מולקולה בשם אנגיוטנסין 2 שנעה בזרם הדם.
    האנגיוטנסין 2 נקשר לחלבון ACE2, שבעצם מהווה קולטן (רצפטור) עבורו ואז עובר פירוק.

    מה התפקיד של אנגיוטנסין 2 ומה הקשר לתרופות ליתר לחץ דם?
    אנגיוטנסין 2 הינו אחד האנזימים העיקריים בגוף שאחראים על שמירה על לחץ דם תקין.
    זהו אנזים שתפקידו לוודא שלחץ הדם לא יורד יותר מידי, או במילים אחרות זהו אנזים שמעלה לחץ דם.
    חלק מהתרופות להורדת לחץ דם, מעכבות את ייצורו של אנגיוטנסין 2 וכך מורידות את לחץ הדם.
    אלו תרופות ממשפחת ה- ACE inhibitor,
    ראשי תיבות Angiotensin converting enzyme Inhibitor .
    זוהי משפחת תרופות מהנפוצות ביותר לטיפול ביתר לחץ דם.
    עליה נמנים תרופות מוכרות כגון אנלדקס, אנלפרי, וזודיפ קומבו, טריטייס, רמיטנס, סילאזפריל, סילריל, קפוטן ואסריל.

    נחזור לחלבון המעטפת ACE2.
    הוא בעצם האנזים שמפרק עודפי אנגיוטנסין 2 על מנת שלחץ הדם לא יעלה יותר מידי.
    סוג של מנגנון ויסות ובקרה פנימי של הגוף על מנת לשמור על לחץ דם תקין.
    כאשר לוקחים תרופות ממשפחת ה- ACE inhibitor, התוצאה היא שיש פחות אנגיוטנסין 2 חופשי בזרם הדם.
    "החיישן" לאנגיוטנסין 2, שהינו החלבון ACE2, שנמצא על מעטפת התא, נשאר ריק וללא עבודה.
    שום אנגיוטנסין 2 לא נקשר אליו, פשוט כי יש הרבה פחות ממנו בזרם הדם.
    התאים שאמורים לפרק את עודפי האנגיוטנסין 2 לא "מבינים" שלא נקשר אליהם אנגיוטנסין 2 כי יש תרופה שעיכבה את יצורו.
    הם "חושבים" שאולי הסיבה שלא נקשר אליהם אנגיוטנסין 2 היא כי כנראה אין מספיק "חיישנים" על גבי מעטפת התא.
    בעקבות זאת התאים עליהם נמצא החלבון ACE2 מייצרים כמות רבה יותר של חלבון מעטפת זה, על מנת להגדיל את הסיכוי שהאנזימים המעטים מסוג אנגיוטנסין 2 הנעים בזרם הדם, יקלטו אליהם ויחדרו אליהם.
    זה אכן מה שקורה בעקבות צריכה של תרופות להורדת לחץ דם ממשפחת ה- ACE inhibitor

    מה הקשר בין כל זה לבין וירוס הקורונה?
    מחקרים מחודש מרץ 2020 מצאו שגם וירוס הקורונה חודר לתאים דרך החלבון ACE2 [2,13,14,15,16].


    אם יש הרבה קולטנים מסוג ACE2 ודרך אותם קולטנים גם וירוס הקורונה חודר לתאים, עלול להיות מצב שצריכה של תרופות ממשפחת ה- ACE inhibitor, שגורמים לייצור וביטוי מוגבר של חלבוני ACE2 על מעטפת התא, תגרום לחדירת וירוסים רבה יותר אל התאים ולכן למחלה קשה יותר וסיבוכים.
    זאת ההשערה לא רק של אותו חוקר משוויץ, אלא גם של חוקרים נוספים [4].
     
    החלבון ACE2 נמצא בכמות רבה על תאים בריאות, במעיים, בכליה ובתאי האפיתל של כלי הדם עצמם.
    נתון זה יכול להסביר את השכיחות הגבוהה של סיבוכי ריאה במחלת הקורונה בקרב אנשים עם יתר לחץ דם וגם את העובדה שחלק מהחולים דיווחו על שלשולים ובעיות במערכת העיכול.

    במחקרים שבדקו את הקשר בין חומרת המחלה לפרמטרים נוספים, אחד הדברים שחזרו על עצמם היה שימוש בתרופות ממשפחת ה- ACE inhibitor [4].
    במחקר שפורסם ב- 17 למרץ 2020, חוקרים מצאו שהחלבון ACE2 מופיע בכמות רבה על תאי האפיתל (התאים הפנימיים של נאדיות הריאה והמעי), לא רק בקרב אלו שצורכים תרופות ממשפחת ה-ACE inhibitor , אלא גם בקרב אנשים המטופלים בתרופות להורדת לחץ דם ממשפחת ה- ARBS [5].
    על תרופות אלו נמנות בישראל: לוסרטן, ואלסרטן, קנדסרטן. הן נמצאות בסל הבריאות אך נפוצות מעט פחות מהתרופות ממשפחת ה- ACE inhibitor.
    עובדה זו על הקשר בין התרופות הללו להורדת לחץ דם וכמותו של חלבון המעטפת ACE2 התגלתה כבר ב- 2017 במחקר על חולים שצרכו תרופות אלו [6].

    הנתון המפתיע ביותר שהחוקרים מצאו היה שגם בקרב חולי סכרת סוג 1 וסוג 2 יש כמות רבה יותר של רצפטור זה וזאת ללא קשר לתרופות ללחץ דם [5].
    נתון זה יכול להסביר מדוע גם סכרת נמצאה במחקרים עד כה כגורם סיכון למחלת קורונה קשה יותר (למרות שראינו במאמר קורונה וירוס – חלק ב' שסוכר גבוה בדם מוריד מהפעילות של תאי NK, כך שיתכן שהסיכון המוגבר למחלה קשה בקרב חולי סכרת נובע מיותר ממנגנון אחד).

    בדברי הסיכום שלהם החוקרים מעלים את ההשערה שלאור כל הנתונים הנ"ל, המנגנון בו סכרת וצריכה של תרופות כנגד יתר לחץ דם ממשפחות ה- ACE inhibitor ו- ARBS מגדילים סיכון למחלת קורונה קשה עם סיבוכים, הינו העובדה שפקטורים אלו מעלים את כמות חלבון המעטפת ACE2 שכאמור, דרכו חודר וירוס הקורונה לתאים.

    מסתבר שהקשר בין וירוס הקורונה לחלבון המעטפת ACE2 איננו חדש.
    כבר ב- 2003 חוקרים מבוסטון מצאו שחלבון המעטפת ACE2 קשור לחדירה של וירוסים ממשפחת הקורונה לתאים [3].
    וירוס הסארס שגם הוא ממשפחת וירוסי הקורונה, שהתפרץ בשנת 2002, כבר נמצא לפני כמעט שני עשורים כחודר לתאים באמצעות חלבון המעטפת ACE2 [17].

    האם המסקנה מכל הנ"ל, שמי שצורך תרופות אלו להורדת לחץ דם כדאי להפסיק לצרוך אותן?
    לא.
    ראשית יש להבהיר שאין להפסיק או לשנות מינון של תרופה ללא תיאום עם הרופא המטפל.

    שנית, הקשר בין התרופות הללו לבין מחלת קורונה קשה הינו עדיין השערה.
    אמנם השערה מאוד הגיונית לאור המנגנון הביו-מולקולרי, אבל זו עדיין לא הוכחה.
    לעומת זאת יתר לחץ דם מוכח כגורם סיכון ודאי לשבץ מוחי והתקפי לב.

    אז מה כן כדאי לעשות?
    החוקרים שהעלו את ההשערה הראשונה ממליצים לשקול להחליף את התרופות ממשפחת ACE inhibito ו- ARBS לתרופות אחרות להורדת לחץ דם, כמובן בתיאום עם הרופא המטפל.

    אני חושב שכדאי לנסות לאזן את לחץ הדם בדרכים טבעיות ואז בצורה הדרגתית ויחד עם הרופא המטפל, להיגמל לחלוטין מהתרופות ליתר לחץ דם.
    ללא קשר לקורונה, כדאי לאזן את יתר לחץ הדם ללא צורך בתרופות (מכיוון שלכל תרופה יש תופעות לוואי בטווח הקצר והארוך) ובוודאי כאשר הנתונים מראים שיתר לחץ דם ותרופות ליתר לחץ דם הן גורם סיכון למחלת קורונה קשה ותמותה חלילה.

    אם תבצעו מעקב לחץ דם יומי ותראו לרופא את הטבלה בה הערכים יורדים ומשתפרים, הוא לא יראה מניעה להוריד בצורה הדרגתית ומבוקרת את מינון התרופות, עד גמילה מלאה.

    אז איך מאזנים את לחץ הדם בצורה טבעית? (סיכום תמציתי)

    לרוב לא יודעים את הסיבה האמיתית ליתר לחץ דם ויתכן שיש מספר סיבות במקביל.
    כנראה שאחת הסיבות העיקריות היא איבוד גמישות כלי הדם. הסתיידות של העורקים.

    להלן האמצעים שמניסיוני בקליניקה שילובם יחד מסייע פעמים רבות להגעה לאיזון לחץ דם בצורה טבעית וללא כל תרופות. כל אחד מאמצעים אלו בנפרד גם נמצא במחקרים כמאזן ומוריד לחץ דם:
     
    1. תזונה טבעית של מזון טבעי ושלם. תזונה עתירת פירות, ירקות ונבטים ירוקים. הקפדה על תזונה מגוונת שכוללת סוגים רבים של ירקות ועלים ירוקים, שקדים, אגוזים ומוצרי סויה אורגניים.
    2. להימנע ממזון תעשייתי ומעובד שמכיל כמויות גדולות של נתרן. הימנעות מרטבים מוכנים, אבקות מרק, מאפים ועוגיות קנויות, חטיפים וכדומה.
    3. פעילות גופנית סדירה וקבועה.
    4. נשימות סרעפתיות עמוקות ואיטיות, שלוש פעמים ביום, כאשר כל מחזור נמשך כ-10 דקות. נשימות סרעפתיות נמצאו כמאזנות לחץ דם. רצוי לעשות זאת לאחר כל ארוחה. המחקרים בנושא מראים שפעולה זו גם מסייעת לוויסות רמות הסוכר לאחר ארוחה.
    5. ירידה במשקל. כל ירידה במשקל מביאה ברוב המקרים גם לירידה בלחץ הדם.
    6. אמצעים להפגת סטרס – יציאה לטבע, מוזיקה מרגיעה, מפגשים חברתיים (בהתאם להנחיות משרד הבריאות וההגבלות על הקהלות), שינוי דפוסי חשיבה, ריקוד, שירה ועוד.
    7. אכילה רבה של סלק [11]. סלק מכיל ניטראטים שמסייעים בוויסות לחץ דם.
    8. שימוש בתוספי תזונה שהמרכיבים שלהם נמצאו במחקרים כבעלי השפעה מיטיבה על לחץ הדם. יש לציין שתוספי תזונה לא מטפלים בשורש הבעיה. המטרה בצריכת תוספי התזונה היא לאזן את לחץ הדם עד אשר התזונה הבריאה, הפעילות הגופנית וניקוי העורקים יביאו לאיזון יתר לחץ הדם ללא צורך בתוספי התזונה. כלומר, השימוש בהם הינו זמני ומהווה "גשר" עד להגעה לאיזון מטבולי טבעי.

    תוספי תזונה שהמרכיבים בהם נמצאו במחקרים כבעלי השפעה מיטיבה על לחץ הדם:
    יש הרבה מאוד כאלה.
    אפרט את אלו בהם אנו משתמשים בקליניקה שלנו ורואים איתם תוצאות טובות מאוד:
     
    1. Balance  Hema - מיצוי נוזלי של תמצית עלי זית ועוזרר. צמחים אלו נמצאו במחקרים רבים כבעלי יכולת לאזן יתר לחץ דם ובמספר רב של מנגנונים.
      העוזרר מרחיב את כלי הדם ומרפה את שרירי כלי הדם, משפר זרימת דם ועוד. הוא נמצא כמוריד לחץ דם [7].
      יש לציין שאחד המנגנונים בהם עלי זית מווסתים לחץ דם הינו עיכוב האנזים ACE, כך שלכאורה גם שימוש בעלי זית עלול להגביר ביטוי של הרצפטור ACE2 ואם השערת החוקרים נכונה, להגדיל סיכון למחלת קורונה קשה.
      אבל יש לציין שזהו רק אחד מהמנגנונים בהם עלי זית עוזרים לווסת לחץ דם והאפקט הנ"ל שלהם אינו באותה עוצמה כמו התרופות, כך ששימוש בעלי זית ללא ספק עדיף על התרופה, כל עוד לחץ הדם מאוזן.
      במחקר מ-2011 השוו בין יעילות התרופה קפטופריל לבין מיצוי עלי זית בהורדת לחץ הדם. נמצאה יעילות זהה [8].
      המינון המומלץ: 3-4 מזלפים, פעמיים ביום עם רבע כוס מים. לנער היטב לפני השימוש.
      חשוב לזכור שהאפקט של צמחים אלו, במיוחד העוזרר אינו מיידי ויש להשתמש בצמחים לפעמים מספר חודשים על מנת להגיע לאפקט הרצוי.
       
    2. שום שחור מותסס + קו אנזים Q10 – שום בכלל נמצא במחקרים כבעל יכולת לאזן לחץ דם [9]. השום השחור המותסס מכיל כמות רבה של נוגדי חמצון שגם שומרים על כלי הדם.
      חוסר בקו אנזים Q10 נמצא גם הוא בשכיחות יתרה באנשים עם יתר לחץ דם.
      מינון: קפסולה אחת ביום על קיבה ריקה.
       
    3.  Power Mushroom – תוסף שהמרכיב העיקרי שבו הינו מיצוי של פטריית ריישי שגם היא נמצאה במחקרי מעבדה ובמחקרים פרה-קליניים על יונקים כמווסתת לחץ דם [10]. 
      מיצוי הריישי בתוסף זה מכיל 30% פוליסכרידים. 
      מינון: 4 קפסולות ליום. על קיבה ריקה. 2 בוקר ו-2 ערב.
       
    4.  ליקוריץ – מיצוי ליקוריץ הוכח במחקרים כמקטין את גודל הפלאק הטרשתי ובעצם "מנקה את העורקים". אפקט זה לוקח זמן, לעיתים שנה ואף יותר. כאשר העורקים מתנקים ומתרחבים, לחץ הדם יורד. 
      אנחנו ממליצים על מיצוי הליקוריץ של חברת צמח החיים, שהינו המיצוי המקורי שנחקר במחקרים הקליניים שנעשו בטכניון ונמצא כבעל יעילות למניעת חמצון כולסטרול וניקוי הפלאק הטרשתי. 
      מינון: 2 קפסולות ליום. על קיבה ריקה. 
      למאמר המלא  'הצמח שנמצא במחקרים כמנקה את העורקים' – לחצו כאן.
       
    5.  שמן זרעי מרווה מרושתת – מקור צמחי ויציב לאומגה 3 שגם היא נמצאה במחקרים כמסייעת לוויסות יתר לחץ דם. 
      מינון: כפית שמן / 4 קפסולות ליום.

    לחץ דם היא תופעה שונה מאדם לאדם שגם מגיבה שונה מאדם אחד למשנהו.
    בחלק מהמקרים אנחנו רואים ירידה כבר בשבועות הראשונים ובחלק מהמקרים זה לוקח מספר חודשים ולעיתים גם שנה.
    המפתח הוא התמדה.
    דרושה סבלנות והתמדה בכל האמצעים שמפורטים כאן על מנת להתגבר בצורה טבעית על בעיה זו.
    השכר של המאמץ יהיה בהרבה מקרים לחץ דם מאוזן וללא כל תרופות.
     
    אני חוזר ומדגיש שאין לבצע כל שינוי בתרופות ללא תיאום מלא עם הרופא המטפל.

    מטפלים טבעיים רבים בארץ יוכלו ללוות אתכם בתהליך טבעי של איזון יתר לחץ הדם.
    אתם מוזמנים גם לפנות לקליניקה שלנו. נשמח לעזור לכם.

    ניתן גם להיעזר בקו התמיכה לייעוץ בנושא תוספי תזונה במספר: 03-7207791 שלוחה 2.

    את התוספים הנ"ל ניתן למצוא בחנות האינטרנטית שלנו.
    אבל חשוב לזכור שכשמם כן הם - "תוספים". הם רק תוספת לכל שאר הכללים שכתובים בעמוד זה.
    יש להם חשיבות והם תורמים לבריאות, אבל הם לא יכולים להחליף שינוי יסודי בהרגלי החיים.

    תנצלו את השהייה הכפויה בבית שנכפתה על כולנו עקב וירוס הקורונה, על מנת לעשות סדר בהרגלי החיים שלכם ולאזן את המטבוליזם שלכם.
    נצלו את הזמן הזה אולי גם כדי לעבור תהליך שבסיומו תהיו עם לחץ דם מאוזן וללא תרופות.
    זה אפשרי.


    שלכם,
    גיל יוסף שחר M.D

    המאמר חידש לכם והעשיר את הבנתכם על וירוס הקורונה?
    מכירים אנשים המתמודדים עם יתר לחץ דם?

    שתפו אותו עם הקרובים אליכם. 
    הם יודו לכם.


     
    * לרוצים להעמיק עוד על הקשר האפשרי בין תרופות להורדת לחץ דם ומחלת הקורונה, בתחתית עמוד זה, לפני רשימת המקורות למאמר, כתבתי נספח העמקה על הנושא.

    __________________

    מעוניינים ללמוד כלים נוספים לחיזוק יכולת ההתמודדות של הגוף עם מחלות בכלל ווירוסים בפרט?

    ההרצאה 'איזון מערכת העצבים ככלי לריפוי' שרבים הגדירו בתור ההרצאה העוצמתית ביותר של ד"ר גיל יוסף שחר (M.D) זמינה כעת לרכישה לצפייה אונליין, לזמן מוגבל.

    בהרצאה תלמדו 18 כלים פרקטים, לאיזון מערכת העצבים שלכם ומערכת החיסון ועוד הרבה מעבר.

    לפרטים המלאים על ההרצאה לחצו כאן


     



  • נספח – העמקה על הקשר האפשרי בין התרופות להורדת לחץ דם למחלת הקורונה

    כפי שראינו השערת החוקרים נכון להיום היא שתרופות להורדת לחץ דם מגדילות סיכון למחלת קורונה קשה.
    הסברנו לעומק את המנגנון שבו זה קורה.
    אבל האמת היא שראוי לציין שיש גם תיאוריה הפוכה.
    היא שייכת לאחד משלנו - חוקר ישראלי, פרופ' דוד גורביץ, שהינו פרופ' לביוכימיה מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב [12].
    הוא מצטט חוקרים מסין העלו השערה שהנזק שנגרם לריאות בחולי הקורונה, מקורו לא בוירוס הקורונה עצמו, אלא בחלבון אנגיוטנסין 2 שמסתובב חופשי בכמויות גדולות בדם!
    החלבון הזה, אמור לעבור פירוק באמצעות חלבון המעטפת ACE2 , אבל כעת חלק ניכר מחלבונים אלו תפוסים על ידי וירוס הקורונה!
    כבר ב- 2005 נמצא שכמות רבה של החלבון ACE2  שכאמור מפרק את אנגיוטנסין 2 , הקטינה נזק לרקמת הריאה [18].
    פרופ' גורביץ טוען שיתכן שהתרופות להורדת לחץ דם שמביאות לעליה בכמות החלבון ACE2 הן דווקא הפתרון להקטנת הסיכון למחלה קשה.
    נכון שהן גורמות ליותר "נקודות כניסה" לוירוס ולכאורה מקלות על הוירוס לחדור לתאים, אבל באותה נשימה, הן גם מגבירות פירוק של האנזים אנגיוטנסין 2 ומונעות ממנו להסתובב חופשי בדם ולגרום לנזק לתאים.
    פרופ' גורביץ מעלה השערה שהוירוס בכל מקרה יחדור לתא, כך או אחרת, ולכן הוא יותר מוטרד מכמות החלבון אנגיוטנסין 2 שמסתובבת חופשי בדם ואולי גורמת לנזק לרקמת הריאה.
    מבולבלים?
    בצדק.
    אלו שתי השערות הפוכות לחלוטין!
    ברור שרק אחת מהן צודקת, או שהתרופות ללחץ דם מעלות סיכון למחלה קשה, או שהן מקטינות סיכון למחלה קשה.
    רק אחת מהתיאוריות נכונה ועדיין אין הוכחה חד משמעית לאף אחד מהן.

    והתשובה מי מהן צודקת תלויה בתשובה לשאלה הבאה:
    מי גורם את הנזק הקשה לתאי הריאה? וירוס הקורונה עצמו או החלבון אנגיוטנסין 2 שכעת בגלל הוירוס לא יכול לחדור לתאים וכמותו בדם הולכת וגדלה?
    נכון לרגע זה, אין תשובה לשאלה הזו. המדענים לא יודעים מה בדיוק המנגנון המולקולרי שבו נגרם הנזק הקשה לתאי הריאות.
    אם התשובה היא שוירוס הקורונה עצמו גורם לנזק, הרי שיש להפסיק את צריכת התרופות שמעלות את כמותו של החלבון ACE2 שדרכו הוירוס חודר לתאים.
    אבל אם התשובה היא שהחלבון אנגיוטנסין 2  הוא זה שגורם לנזק לתאים כאשר כמותו גדלה, הרי שיש להגדיל את כמות החלבון ACE2  שמפרק את ה- אנגיוטנסין 2 וזה הרי בדיוק מה שהתרופות הללו להורדת לחץ דם עושות.

    למרות שההשערה של פרופ' גורביץ מעניינת, המספרים שמגיעים עד כה מדינות העולם, מראים שככל הנראה ההשערה הראשונה היא הנכונה.
    הנתונים האפידמיולוגים מראים שצריכה של תרופות אלו להורדת לחץ דם מעלה סיכון למחלת קורונה קשה וסיבוכים.
    אם התיאוריה של פרופ' גורביץ הייתה נכונה, היינו אמורים לראות שצריכת תרופות אלו מורידה את הסיכון למחלה קשה ולא כך הדבר.
    יתרה מזאת, המחקרים הראו שגם לחולי סכרת יש סיכון מוגבר למחלת קורונה קשה וגם בקרב חולי סכרת יש כמות רבה יותר של הרצפטור ACE2.
    עובדה זו מחזקת את הכיוון שנראה שכמות רבה של הרצפטור ACE2 על פני מעטפת התאים היא לא גורם מגן במחלת הקורונה, אלא בדיוק הפוך, גורם שמעלה סיכון למחלה קשה.
    כאמור, התרופות ליתר לחץ דם מעלות את כמותו של הרצפטור על פני התאים ולכן ככל הנראה כן מגדילות סיכון למחלה קשה.
    כאמור, אי אפשר עדיין לומר זאת בבטחון גמור, אבל כך מסתמן מהנתונים שזורמים ממדינות העולם.


    מקורות למאמר:
       
     
    1.  https://www.bmj.com/content/368/bmj.m810/rr-2?fbclid=IwAR0ZvrSM5Ts0glaYPVZiT7QKsp7_XEIlsU4vGDwOGuaGPVNaREG1a4VuYDE
     

    2.    Hoffmann M, Kleine-Weber H, Schroeder S, Krüger N, Herrler T, Erichsen S, Schiergens TS, Herrler G, Wu NH, Nitsche A, Müller MA, Drosten C, Pöhlmann S. SARS-CoV-2 Cell Entry Depends on ACE2 and TMPRSS2 and Is Blocked by a Clinically Proven Protease Inhibitor. Cell. 2020 Mar 4.
     
    3.    Li W, Moore MJ, Vasilieva N, Sui J, Wong SK, Berne MA, Somasundaran M, Sullivan JL, Luzuriaga K, Greenough TC, Choe H, Farzan M. Angiotensin-converting enzyme 2 is a functional receptor for the SARS coronavirus. Nature. 2003 Nov 27;426(6965):450-4.
     
    4.    ang L, Karakiulakis G, Roth M. Are patients with hypertension and diabetes mellitus at increased risk for COVID-19 infection? [published online ahead of print, 2020 Mar 11]. Lancet Respir Med. 2020;S2213-2600(20)30116-
     
    5.    Wan Y, Shang J, Graham R, Baric RS, Li F. Receptor Recognition by the Novel Coronavirus from Wuhan: an Analysis Based on Decade-Long Structural Studies of SARS Coronavirus. J Virol. 2020;94(7):e00127-20. Published 2020 Mar 17.
     
    6.    Li XC, Zhang J, Zhuo JL. The vasoprotective axes of the renin-angiotensin system: Physiological relevance and therapeutic implications in cardiovascular, hypertensive and kidney diseases. Pharmacol Res. 2017;125(Pt A):21–38.
     
    7.    Walker AF, Marakis G, Morris AP, Robinson PA. Promising hypotensive effect of hawthorn extract: a randomized double-blind pilot study of mild, essential hypertension. Phytother Res. 2002;16(1):48–54.
     
    8.    Susalit E, Agus N, Effendi I, et al. Olive (Olea europaea) leaf extract effective in patients with stage-1 hypertension: comparison with Captopril. Phytomedicine. 2011;18(4):251–258.
     
    9.    Zeb F, Safdar M, Fatima S, et al. Supplementation of garlic and coriander seed powder: Impact on body mass index, lipid profile and blood pressure of hyperlipidemic patients. Pak J Pharm Sci. 2018;31(5):1935–1941.
     
    10.    Lee SY, Rhee HM. Cardiovascular effects of mycelium extract of Ganoderma lucidum: inhibition of sympathetic outflow as a mechanism of its hypotensive action. Chem Pharm Bull (Tokyo). 1990;38(5):1359–1364.
     
    11.    Bonilla Ocampo DA, Paipilla AF, Marín E, Vargas-Molina S, Petro JL, Pérez-Idárraga A. Dietary Nitrate from Beetroot Juice for Hypertension: A Systematic Review. Biomolecules. 2018;8(4):134. Published 2018 Nov 2. 

    12.    Gurwitz D. Angiotensin receptor blockers as tentative SARS-CoV-2 therapeutics [published online ahead of print, 2020 Mar 4]. Drug Dev Res. 2020;10.1002
     
    13.     "Gene: ACE2, angiotensin I converting enzyme 2". National Center for Biotechnology Information (NCBI). U.S. National Library of Medicine. 2020-02-28.
     
    14.    Zhou P, Yang XL, Wang XG, et al. A pneumonia outbreak associated with a new coronavirus of probable bat origin. Nature. 2020;579(7798):270–273.
     
    15.    Xu X, Chen P, Wang J, et al. Evolution of the novel coronavirus from the ongoing Wuhan outbreak and modeling of its spike protein for risk of human transmission. Sci China Life Sci. 2020;63(3):457–460.
     
    16.    Walls AC, Park YJ, Tortorici MA, Wall A, McGuire AT, Veesler D (2020). "Structure, function and antigenicity of the SARS-CoV-2 spike glycoprotein". bioRxiv: 2020.02.19.956581
     
    17.    Kuba K, Imai Y, Rao S, et al. A crucial role of angiotensin converting enzyme 2 (ACE2) in SARS coronavirus-induced lung injury. Nat Med. 2005;11(8):875–879.
     
    18.    Imai Y, Kuba K, Rao S, Huan Y, Guo F, Guan B, et al. (July 2005). "Angiotensin-converting enzyme 2 protects from severe acute lung failure". Nature. 436 (7047): 112–6.



     
 
הרשמה לניוזלטר 
הרשמו וקבלו מידע בעל ערך רב לבריאותכם ועדכונים על הפעילות שלנו ברחבי הארץ.
דואר אלקטרוני *              

  
 
101,245
 איש מנויים לניוזלטר! ואתם?


מתנה חינם!
 
 



 
 

 





 


 


  

 

 

 
 
 
 
 
אהבתם את האתר?
נודה ללייק קטן.
הנה ההזדמנות בקליק אחד!