המוטציה בנגיף הקורונה – מה אנחנו יודעים עליה?

ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
המוטציה בנגיף הקורונה – מה אנחנו יודעים עליה?

לפני הדיון במוטציה – מסמך שחובה שכל אזרח בישראל יקרא.

בהחלטה על הסגר השלישי אין כל היגיון רפואי.

לא אני אומר את זה.
רופאים בכירים, אנשי מדע בכירים, בינהם פרופ' צ'חנובר מהטכניון, זוכה פרס נובל, אומרים זאת בריש גלי.
מנהלי בתי חולים אומרים את זה.

קבוצת הרופאים ואנשי המדע הבכירים הללו חיברה מסמך מטלטל.
הוא מראה כיצד המידע שסיפק משרד הבריאות לוועדה שהחליטה על הטלת סגר נוסף, הכיל נתונים שגויים, מסולפים ובעיקר לא הכיל את המידע הרלוונטי ביותר לצורך קבלת החלטה מסוג זה.
לקרוא ולא להאמין.

אם טרם קראתם את המסמך שחושף על סמך איזה נתונים התקבלה ההחלטה על הסגר השלישי –
הוא נמצא בקישור הזה.
מסמך חובה לכל אזרח בישראל.

המסמך הזה רלוונטי גם להתייחסות שלנו לחיסון הקורונה.
בהצעה לסגר שהגיש משרד הבריאות לחברי הכנסת,
הם כתבו בין היתר, בצורה מפורשת שקיים חשש
שהמוטציה שהתרחשה לאחרונה בנגיף הקורונה,
תפגע ביעילות החיסונים שהגיעו לארץ!

אם כך, כיצד לנו הם אומרים בכלי התקשורת בדיוק הפוך
ומעודדים אותנו לרוץ ולהתחסן?

מבוא חשוב לגבי המוטציה בנגיף הקורונה:
באנגליה מתפשטת מוטציה של נגיף הקורונה.
הסימון של המוטציה הוא: B.1.1.7

על פי הדיווחים, גירסה זו של הנגיף מהווה כעת מעל 60% ממקרי ההדבקה בלונדון (לפי אחד הפרסומים אפילו 80% ממקרי ההדבקה בדרום אנגליה היו של הנגיף המוטציוני).
ההתפשטות המהירה של מוטציה זו, מחזקת את הטענה שהמוטציה החדשה מדבקת מהר יותר מנגיף הקורונה המקורי.

איזו מוטציה בדיוק התרחשה בנגיף ומה המשמעות שלה?

מסתבר שנגיף הקורונה עבר בחודשים האחרונים כ – 1-2 מוטציות בחודש, כך שעצם קיומן של מוטציות אינו מפתיע ואף היה צפוי.
מה שמיוחד במוטציה B.1.1.7 היא העובדה שהתגלו כ –17 שינויים גנטיים במוטציה זו!
זו כמות חריגה במיוחד.

הנתון שיש לשים אליו לב, הוא העובדה ש – 8 מתוך 17 המוטציות הללו, קרו בחלבון הספייק, אותו חלבון שנמצא על מעטפת הוירוס ואחראי על ההיקשרות של הנגיף לתאים האנושיים (דרך הרצפטור ל – ACE2).
זהו גם אותו חלבון בדיוק שאליו מכוונים החיסונים של פייזר ומודרנה.

אחת המוטציות בחלבון הספייק גורמת לנגיף להקשר חזק יותר לתאים האנושיים, מה שעשוי להסביר את העובדה שהנגיף מדבק יותר.
מוטציה אחרת שזוהתה, מקנה לנגיף יכולת עבירות גבוהה יותר בין תאי הגוף.
מוטציה שלישית שזוהתה, מאפשרת, לדברי החוקרים לנגיף להתחמק טוב יותר ממערכת החיסון, אצל אנשים מסויימים.

האם המוטציה החדשה מסוכנת יותר?

על פי הידוע עד כה, התשובה היא לא.
מהנתונים שהצטברו עד היום, אנשים שאומתו עם הנגיף המוטציוני, לא פיתחו מחלה קשה יותר, בהשוואה לנדבקים בנגיף המקורי.

האם אנשים שכבר נדבקו בקורונה, יכולים להדבק שוב בנגיף המוטציוני?

על פי מה שידוע לנו עד כה, התשובה היא לא.
נכון לרגע זה לא דווח אפילו על אדם אחד שנדבק בעבר בקורונה ונדבק כעת שוב בנגיף המוטציוני.

האם החיסון של פייזר ומודרנה יהיה יעיל גם כנגד הנגיף המוטציוני?

זו שאלת השאלות.
התשובה הנכונה והאמיתית היא שאנחנו עדיין לא יודעים האם החיסון יהיה יעיל גם עבור הנגיף החדש עם 17 המוטציות.
לא נעשה מחקר שבדק זאת, לא על בעלי חיים ולא על בני אדם.
מדענים רבים אופטימיים שהחיסונים שפותחו יהיו יעילים גם כנגד המוטציה.
הסיבה לאופטימיות שלהם, היא העובדה שהחיסון מתוכנן לייצר מגוון נוגדנים כנגד מקטעים שונים בחלבון הספייק והם חושבים שגם אם מקטעים מסויימים בחלבון עברו שינוי, הרי שיהיו גם נוגדנים כנגד מקטעים שלא עברו שינוי והם אלו שינטרלו את הנגיף המוטציוני.
בהחלט יתכן שכך יתברר, אבל אנחנו עדיין לא יודעים זאת.

ההיגיון הבריא אומר שאם כעת החיסון מייצר מגוון נוגדנים קטן יותר כנגד הנגיף, הרי שיעילות החיסון במקרה הטוב תהיה זהה, ובמקרה הפחות טוב, עלולה להיות נמוכה יותר. בכמה? אנחנו לא יודעים.

האם הנוגדנים שיוותרו, יהיו נוגדנים מנטרלים, או רק נוגדנים שנקשרים לנגיף ולא מונעים ממנו לחדור לתא?
גם את זה אנחנו עדיין לא יודעים.
הניסיון שלנו עם וירוסי שפעת מידי חורף, מראה לנו שמוטציות בווירוס לא פעם הופכות את החיסון הקודם ללא רלוונטי ולא יעיל כלל.

החשש שהחיסונים שהגיעו לא יהיו יעילים בצורה מספקת כנגד המוטציה, הועלתה גם על ידי אנשי משרד הבריאות בעצמם! (כפי שכתוב מפורשות בדו"ח שהם הגישו לחברי הכנסת).
כך שספק וודאי יש פה.

למה מחכים עכשיו? איך ומתי נדע האם חיסוני הקורונה של פייזר ומודרנה יעילים גם למוטציה?

המוטציה הזו כבר התגלתה במספר מדינות, כולל בישראל וחשוב לציין שבמדינות רבות כלל לא בודקים את סוג הנגיף, כך שיתכן שהוא כבר נמצא במרבית המדינות.
חברות פייזר ומודרנה פרסמו הודעה שהם יצטרכו כ – 6 שבועות לכל הפחות כדי לתת תשובה ראשונית לשאלה האם החיסון שלהם יעיל גם כנגד מוטציה זו.

למעשה, צריכים לחכות ולראות האם אנשים בקבוצת המחקר (מקבלי החיסון) נדבקים בנגיף החדש, בשיעור זהה או מופחת לעומת קבוצת הפלצבו.
אם בקבוצת הפלצבו לא יהיו מספיק נדבקים בנגיף המוטציוני, לא נוכל לדעת האם החיסון באמת מגן כנגדו או לא.

כמה זמן זה יקח? האם יספיקו 6 שבועות?

זה לא תלוי בפייזר ומודרנה.
זה תלוי בקצב התפשטות הנגיף ובקצב החשיפה של משתתפי המחקר לנגיף החדש.
יתכן ורק בעוד 2-4 חודשים, תהיה לנו תשובה ראשונית לגבי יעילות החיסון הנוכחי למוטציה.

אגב, פה נכנס היתרון הגדול של חיסוני mRNA.
גם אם יתברר שהחיסון הנוכחי לא יעיל מספיק כנגד המוטציה, הרי שניתן במהירות רבה לייצר חיסון חדש כנגד חלבון הספייק החדש.
זה משהו שלא היה אפשרי עד היום.

מה המשמעות לגבינו?

גישה אחת אומרת, שאם עוד לפני שידענו על קיומה של המוטציה, היה הגיון בלהמתין ולראות מה באמת היעילות והבטיחות של חיסוני הקורונה, הרי כעת – הגעת המוטציה לישראל, רק מחזקת זאת יותר, מכיוון שיתכן שהחיסון לא יהיה יעיל כלל למוטציה שעלולה להיות המוטציה המרכזית בישראל, בדיוק כפי שכבר קורה בלונדון.
ואם הוא לא יהיה יעיל, אז מדוע להסתכן בתופעות לוואי לא ידועות לחינם?

מעבר לכך, המוטציות שהנגיף עובר, גם מגדילות את סימן השאלה לגבי הסיכון ל – AED (תופעה שהסברנו בהרחבה במאמר הקודם. בקצרה – משמעותה שאדם שהתחסן חווה מחלה קשה יותר מאדם שלא התחסן. התופעה זכתה לסקירה מדעית מקיפה בהקשר לחיסוני הקורונה).
מדענים סוברים שאחד הדברים שעלול להגדיל סיכון ל – AED, הוא שינוי ביעילות של הנוגדנים שנוצרו מהחיסון בנטרול הנגיף וזה בהחלט משהו שיכול לקרות עקב מוטציה בנגיף.

מהצד השני נמצאת הגישה שאומרת, שבגלל הסיכוי הגבוה שהחיסונים הקיימים ימצאו בסופו של דבר יעילים גם כנגד מוטציה זו, הרי שכדאי להקדים ולהתחסן, כדי לבלום אותה כמה שיותר מהר.
אי אפשר לשלול את ההיגיון שיש גם בגישה הזו.

כאשר אני מתבונן בעובדות, אני רואה שסימני השאלה לגבי בטיחות החיסון נותרו על כנם ואפילו גדלו עוד יותר וכעת נולדו סימני שאלה חדשים, שלא היו קודם גם על יעילות החיסון.

חשוב לומר שאין הוכחה לצדקת אף אחת מהגישות ובכל גישה יש סיכון הן לפרט והן בהשפעה על כלל האוכלוסייה.

עד כאן הידוע על נגיף הקורונה המוטציוני, נכון להיום.
לנו נשאר בעיקר להמתין ולראות מה ילד יום.

שלכם,
ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)

הבהרה חשובה: אין לראות במאמר זה כל המלצה האם להתחסן או לא להתחסן. המאמר סוקר ומנתח את הידוע לנו על המוטציה וההשלכות האפשריות שלה על יעילות ובטיחות החיסון.

אהבתם את המאמר?