תוסף ויטמיני B (בי קומפלקס) – האם זה באמת יעיל?

ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)

אנשים רבים צורכים תוסף של בי קומפלקס (B complex).
אחד מויטמיני ה B הוא ויטמין B6.
מחקר חדש בדק את הקשר בין צריכת ויטמין B6 לשכיחות של גידולים סרטניים.
החוקרים סקרו מעל 120 מחקרים שבדקו קשר זה [1].

אבל לפני התוצאות של הסקירה הגדולה והמקיפה הזו, כמה מילים על ויטמין B6:
לוויטמין זה מאות רבות של תפקידים.

להלן רשימה חלקית של תפקידיו ופעולותיו בגוף האדם:

  • הפיכת חומצות אמינו לצורתן הפעילה ופירוק חומצות אמינו
  • אחראי על יצירה של חומצות אמינו (אבני הבניין של החלבונים)
  • יצירת גלוקוז כאשר יש צורך בכך (תהליך שנקרא גלוקו-נאוגנזה)
  • חיוני ליצירת ההמוגלובין וכדוריות הדם האדומות (חסר בוויטמין B6 מביא לאנמיה בדומה לחסר ברזל)
  • חיוני לתפקוד מערכת החיסון, חיוני לתפקוד תקין של מערכת העצבים (למעשה הריכוז הגבוה ביותר של ויטמין זה נמצא במח ובנוזל השדרה)
  • תפקיד חשוב ביצירת המיאלין (שכבת הבידוד של העצבים בגופנו)
  • חיוני לספיגה טובה של ויטמין B12
  • בעל תפקיד מרכזי בהפחתת רמות הומוציסטאין (רמות גבוהות של הומוציסטאין נמצאו כקשורות לסיכון גבוה למחלות לב)

אז מה מצאו בסקירה המקיפה והגדולה על וויטמין B6 וסרטן?

מסיכום של כל המחקרים (מטא-אנליזה), החוקרים מצאו שצריכה רבה של ויטמין B6 במזון נמצאה כמפחיתה סיכון לכל סוגי הסרטן ב – 22%.
ספציפית לגידולים במערכת העיכול (כגון: סרטן המעי הגס, סרטן הקיבה, סרטן הוושט), נמצא שצריכה גבוהה של ויטמין B6 נמצאת בקורלציה לסיכון מופחת של 32% בהשוואה לאוכלוסייה שצרכה את הכמות הקטנה ביותר של ויטמין B6.
הצורה הפעילה של ויטמין B6 נקראת PLP (pyridoxal-5'-phosphate).
ממעבר על כלל המחקרים בנושא, החוקרים מצאו שרמה גבוה של PLP בדם קשורה לסיכון מופחת של 34% לכל סוגי הסרטן ולסיכון מופחת של 44% לגידולים במערכת העיכול.

האם כדאי לרוץ לקחת תוסף של מולטי ויטמין או תוסף של B קומפלקס או תוסף שמכיל רק את ויטמין B6?

אז זהו שלא.
כאשר החוקרים בדקו את הקשר בין היארעות סרטן וצריכה כוללת של הוויטמין, הן מהמזון והן מתוספי תזונה, נמצא קשר חלש משמעותית ואפילו לא קיים!
יתרה מזאת, מחקרי התערבות אקראיים ומבוקרים היטב (מחקרים בהם נותנים לנבדקים את הוויטמין בהשוואה לקבוצת ביקורת שמקבלת פלסבו) לא מצאו שתוסף של ויטמין B6 הקטין את הסיכון לסרטן.

מה ההסבר לסתירה הזו?

החוקרים בעצמם מעלים את האפשרות שלא ויטמין B6 הוא זה שמגן מסרטן, אלא שצריכה גבוהה שלו ורמה גבוהה של PLP (הצורה הפעילה שלו) בדם, הם סמן למרכיבים אחרים שיש במזונות השונים, שמגיעים ביחד עם ויטמין B6, והם אלו שמפחיתים סיכון לסרטן.
זו גם הסיבה שתוספי תזונה שהכילו ויטמין B6 לא נמצאו כמפחיתים סיכון לסרטן, בעוד צריכה שלו מהמזון כן הפחיתה סיכון.
סיבה נוספת אפשרית לכישלון תוספי התזונה שמכילים B6 להקטין סיכון לסרטן היא שככל הנראה הן הספיגה של הוויטמין ויתכן שגם הפעילות בגוף פחותות משמעותית לעומת הוויטמין שמגיע מהמזון.
המסקנה מהסקירה המחקרית הגדולה הזו היא שממש לא כדאי להסתמך על תוספי ויטמינים, תוספי B קומפלקס ודומיהם. השפעתם לא משתווה לזו של צריכת מזונות שלמים וטבעיים.
אם אתם רוצים להקטין את הסיכון שלכם לסרטן בעשרות אחוזים, המנעו מקלוריות ריקות (בעיקר סוכר ושמן שמוסף למזונות מעובדים ותעשייתיים) והקפידו שכל מה שאתם מכניסים לגופכם יהיו מזונות שלמים וטבעיים.
כל ויטמיני ה – B קומפלקס ובתוכם ה – B6 נמצאים בשפע במגוון גדול של מזונות, החל ממזונות מן החי (במיוחד דגים) וכלה בקטניות, אגוזים ושקדים (במיוחד פיסטוקים), ירקות (במיוחד פלפל אדום פלפל חריף), קמחים מלאים, נבט חיטה, שמרי בירה ועוד ועוד.
אנחנו לא יודעים בדיוק איזה מרכיבים במזון מקטינים סיכון לסרטן. אנחנו כן יודעים שהם שם.
כל משקה ממותק, כל חטיף, מאפה, עוגייה או עוגה קנויה, כל מזון מעובד וכל מוצר מקמח לבן שאתם אוכלים או שותים, בא על חשבון מזון טבעי ומלא, עשיר בוויטמינים ומינרלים הנמצאים בסינרגיה.
הקפידו לאכול מזונות אלו (מזון מלא, בצורתו הטבעית) ותקטינו את הסיכון שלכם לכל סוגי הסרטן בעשרות אחוזים. הקפידו על גיוון רב ככל האפשר. זה מה שיבטיח לכם אספקה נאותה של כל אותם מרכיבים עלומים במזון, הם אלו שמקטינים את הסיכון לא רק לסרטן, אלא לרוב תחלואי החברה המערבית.

שלכם,

גיל יוסף שחר MD



הערה חשובה: במקרים מסויימים, של חסרים תזונתיים משמעותיים, יש בהחלט מקום לשקול שימוש בתוסף של ויטמיני B (בי קומפלקס). לפעמים, כמו למשל במקרים של מחלות מעיים קשות, יש מקום גם לעירוי של ויטמיני B. אך תמיד יש עדיפות ראשונה להשלמה באמצעות תזונה מדוייקת ומותאמת לאדם ולמצבו.

[1] Mocellin S, Briarava M, Pilati P. Vitamin B6 and Cancer Risk: A Field Synopsis and Meta-Analysis. J Natl Cancer Inst. 2017 Mar 1;109(3):1-9

אהבתם את המאמר?