!
 
סל הקניות שלי
   
astaxanthin
 

  • -סקירה מדעית-

    אסטקסנטין - מלך נוגדי החמצון

    במה הוא יכול לשפר את הבריאות שלנו?
    ובמה הוא שונה מנוגדי חמצון אחרים?


     

    מאת: ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
    סייע בכתיבת המאמר: ד"ר פיליפ נמוי (Ph.D)   
    ד"ר פיליפ נמוי הינו מומחה למדעי הים, עמית מחקר במכון ללימודי ים על שם רקנאטי, אוניברסיטת חיפה.

    מומלץ מאוד לקרוא את המאמר המלא שיתן לכם הבנה מעמיקה על הנושא ועל ההבדלים בין האסטקסנטין לשאר נוגד החימצון וכן סוקר את המחקרים על האסטקסנטין, אבל לאלו שמאוד קצרים בזמן, להלן תקציר המאמר:

    אסטקסנטין (Astaxanthin) הוא נוגד חמצון היעיל והעוצמתי ביותר שנמצא עד כה.
    אסטקסנטין שייך למשפחת הקרוטנואידים, כמו β-קרוטֶן וליקופֶן. בזכות מבנה כימי מיוחד, אסטקסנטין יכול לנטרל רדיקלים חופשיים פי 500 יותר מאשר קרוטנואידים אחרים.
    אסטקסנטין טבעי מיוצר על ידי אצה מיקרוסקופית בשם המטוקוקוס (Haematococcus pluvialis) כדי להתגונן מפני תנאי סטרס חמצוני (הסבר מושג זה בהמשך העמוד).

    בגוף האדם אסטקסנטין עוזר במגוון מצבים: הגנה על העור מפני קרינת השמש, תפקיד בשמירה על בריאות העיניים, הגנה על מערכת העצבים מפני מחלות זקנה, שיפור יכולת קוגניטיבית, חיזוק מערכת החיסון, ויסות רמות כולסטרול וסוכר בדם, מניעת סרטן ושיפור איכות תאי הזרע אצל גברים.

    המקור הטבעי היעיל והבטוח לאסטקסנטין הוא תוספי תזונה שמכילים אצת המטוקוקוס בשלמותה, על שלל החומרים שהיא מכילה.

    רוב תוספי האסטקסנטין מכילים מיצוי של האסטקסנטין ולא את האצה השלמה.
    באצת ההמטוקוקוס עצמה, מעבר לאסטקסנטין, ישנם 12% סיבים תזונתיים, מינרלים רבים, ויטמינים נוספים, נוגדי חימצון נוספים, כולל לוטאין טבעי, שהינו אחד מנוגדי החימצון החשובים לבריאות העיניים.

    האסטקסנטין באצה נמצא במספר צורות כימיות (אסטקסנטין חופשי, מונו-אסטר ודי-אסטר אסטקסנטין) ותמיד רצוי לקבלו על שלל מופעיו הכימיים כפי שהוא נמצא בטבע.
    כמו כן, מסתבר שבאצה השלמה, האסטקסנטין נמצא בשלוש צורות מרחביות שונות (איזומרים שונים) ולרוב לכל צורה פעילות שונה ויתכן שגם ברקמות שונות.
    אין ממש מידע איזו צורה מרחבית היא הפעילה ביותר בגוף ולכן הגיוני יותר לצרוך את האסטקסנטין בכל שלושת המבנים המרחביים שלו, בדיוק כפי שהם באצה השלמה.
    בסבירות גבוהה ועל סמך ספיגה של חומרים אחרים מעולם הצומח, גם הספיגה של האסטקסנטין תהיה טובה יותר כאשר הוא נצרך יחד עם כל מרכיבי האצה, בסינרגיה (למרות שחשוב לציין שהבדלי ספיגה בין תוספי אסטקסנטין שונים לא נבדקו במחקרים).


    אסטקסנטין  - המאמר המלא
    בכתבה זו נעמיק את הדיון על אורח חיים בריא ברמה של כל תא בגוף האדם.
    תאי הגוף שלנו מבצעים בכל רגע מיליוני פעולות, מה שידוע בשם הכולל "מטבוליזם".
    במילים אחרות מטבוליזם הינו סך כל התגובות הכימיות המתרחשות בכל תא ובגוף כולו.
    מטרת אורח החיים הבריא הינה לשמור על מטבוליזם תקין ולהנות מפעילות תקינה של הגוף.

    חלק גדול מהתגובות הכימיות בגופנו מערבות חמצן.
    חמצן הוא הגז שמניע אותנו, תרתי משמע, מכיוון שבזכותו אנו מסוגלים לנצל את האנרגיה של המזון בצורה פי 15 יעילה יותר מאשר בלעדיו. לצד היתרון העצום ביכולת ניצול מזון, למטבוליזם תלוי החמצן יש כמה חסרונות.
    יצירת רדיקלים חופשיים הוא אחד ה"באגים" של מטבוליזם תלוי חמצן.

    רדיקלים חופשיים הם מולקולות בלתי יציבות ש"גונבות" אלקטרונים למולקולות אחרות [1].
    רוב הרדיקלים החופשיים מכילים חמצן, ולכן מכנים אותם גם תרכובות חמצן פעילות (Reactive Oxygen Species, ROS).
    תרכובות חמצן פעילות נוצרות ומושמדות באופן שוטף ואילו רדיקלים חופשיים שלא נוטרלו, מגיבים בצורה בלתי מבוקרת  ועלולים לגרום נזק לכל רכיבי התא: לחלבונים, לממברנות ואפילו ל-DNA.

    סטרס חמצוני (oxidative stress) נובע מחוסר איזון בין היווצרות רדיקלים חופשיים לבין קצב הנטרול שלהם בגוף, כך שמצטברים רדיקלים חופשיים בכמות רבה מידי.
    סטרס חמצוני הוא "הרוצח השקט" שגורם לאורך זמן למגוון מחלות בכל מערכות הגוף, בעיקר בעקבות גיל והשפעות הסביבה [2].
    רובנו חיים היום בסביבה שמעודדת היווצרות סטרס חמצוני.
    הגורמים להתפתחות סטרס חמצוני הם זיהום אויר, עישון, חשיפה ממושכת לקרינת שמש חזקה, תזונה לא בריאה (דלה בנוגדי חמצון), חוסר שינה וכמובן סטרס נפשי (דאגות, פחדים, כעסים, תסכול ועוד).

    היות ולא ניתן למדוד את חומרת הסטרס החמצוני ישירות, תוצאותיו מתבטאות רק כעבור זמן בצורה של מחלות שונות, החל מדלקות ועד מחלות לב, מחלות נוירולוגיות כמו אלצהיימר ופרקינסון, וסרטן לסוגיו. למזלנו, קיימת בגוף מערכת לניטרול הסטרס החמצוני, ובאפשרותינו אף לתגבר מערכת זו לפי הצורך.  
        
    נוגדי חמצון (antioxidants) הם חומרים שמנטרלים את הרדיקלים החופשיים ובכך מונעים היווצרות של סטרס חמצוני. הם למעשה מוסרים לרדיקל החופשי אלקטרון שנמצא אצל נוגדי החמצון בעודף וכך מונעים ממנו לגנוב אלקטרון למולקולות חיוניות בגוף.
    חלק מנוגדי החמצון נוצרים בגוף וחלק אפשר לקבל רק מהמזון או מתוספי תזונה.

    נוגד החימצון המפורסם ביותר הוא ויטמין C, שניתן לקבלו רק מבחוץ. גופנו לא יודע לייצר אותו.
    פירות, ירקות, עלים ירוקים ונבטים ירוקים, מכילים נוגדי חמצון רבים ומכך נובעים חלק מהיתרונות התזונתיים של אכילת מזונות אלו.
    אצות הן אחד המקורות המבטיחים ביותר לנוגדי חמצון ובמיוחד לנוגד החימצון העוצמתי ביותר, שהגוף שלנו לא יודע לייצר בעצמו - אסטקסנטין.

    אצה ירוקה מיקרוסקופית חד תאית בשם המטוקוקוס (Haematococcus pluvialis) מייצרת את נוגד החמצון האדום אסטקסנטין כדי לשרוד במצבי סטרס חמצוני [3].
    קרינת שמש חזקה יחד עם עלייה בטמפרטורה ומליחות, או ירידה בריכוז חומרי דשן במים (רעב) גורמים    להמטוקוקוס לייצר אסטקסנטין בריכוז גבוה מאוד, מה שהופך את צבע האצה מירוק לאדום (איור 1).


    איור 1: שלבי החיים של אצת המטוקוקוס. A – אצה בתנאי גידול מיטביים, BD מעבר למצב קיום בתנאי סטרס. האצה מייצרת אסטקסנטין שצבעו אדום ככל שרמת הסטרס שהיא נחשפת אליו הולכת וגדלה. קנה מידה 10 µm. מקור [3].

    בזכות היכולת לייצר ולאגור אסטקסנטין, אצות המטוקוקוס יכולות לשרוד בתנאי גידול קיצוניים: במי ים ומים מלוחים, במים מתוקים של נחלים ואגמים, בבריכות ונחלים עונתיים.
    חיות מים שניזונות מהמטוקוקוס מקבלות צבע וורוד עד אדום: הצבע הורדרד של דגי סלמון ופלמינגו תלוי בנוכחות אסטקסנטין בתזונתם.

    אסטקסנטין או אסטזנטין בתעתיק נוסף מ-Astaxanthin הוא נוגד חמצון טבעי, שייך למשפחת הקרוטנואידים כמו β-קרוטֶן וליקופֶן.
    למבנה ולתכונותיו הכימיות הייחודיות של האסטקסנטין יש יתרונות משמעותיים בתפקידו כנוגד חמצון, ולכן מכנים אותו "מלך הקרוטנואידים".
    אסטקסנטין יוצר קשרים עם מולקולות אחרות (ester bonds) ובכך יציבותו נשמרת לאורח זמן [4].

    יכולתו של האסטקסנטין ליצור קשרים עם מולוקולות שומניות ועם חלבונים מאפשרת לו לחדור דרך וגם לתוך ממברנות.
    אסטקסנטין הינו הקרטנואיד היעיל ביותר בהגנה על הממברנות והוא נמצא כנוגד החימצון היעיל ביותר מבין הקרוטנואידים [5]. 
    מתברר שהוא לא רק מנטרל רדיקלים חופשיים שנמצאים בצמוד לממברנה, אלא גם בעל יכולת לנטרל (למסור אלקטרון) לרדיקלים חופשיים שחדרו אל הממברנה עצמה! (איור מספר 2)


    איור מס 2. בתמונה ניתן לראות ממברנה של תא (הקרום שעוטף כל תא בגופנו). כפי שניתן לראות, ויטמין C אינו נטמע בממברנה של התאים, אלא נמצא רק מחוץ להם בעוד האסטקסנטין נטמע בתוך ממברנת התא ומסוגל לנטרל גם רדיקלים חופשיים שנמצאים בתוך הממברנה עצמה וכן להעביר אלקטרונים משני צידי הממברנה לפי הצורך.

    בני אדם יכולים לקבל אסטקסנטין מאכילת דגים וגם מתוספי תזונה שמבוססים על מיצוי אסטקסנטין מאצת המטוקוקוס, או מצריכה של אצת המטוקוקוס שלמה.
    גידול המטוקוקוס בחקלאות מים נעשה באקלים מדברי ברחבי העולם, ואחד המגדלים המובילים נמצא בישראל (איורים 2, 3). האקלים המדברי חיוני על מנת לגרום לתנאים קיצוניים וקשים עבור האצה, על מנת לגרום לה לייצר את נוגד החימצון יקר המציאות - האסטקסנטין.

    נטילת אסטקסנטין נמצאה במחקרים מדעיים כמועילה לגוף במגוון רחב של מצבים:
    1. הגנת העור והעיניים מפני קרינת השמש
    2. שיפור מראה העור
    3. חיזוק מערכת החיסון
    4. הגנה על מערכת העצבים מפני מחלות גיל (דמנציה ואלצהיימר) ושיפור היכולת הקוגניטיבית
    5. איזון רמות סוכר וכולסטרול בדם
    6. שיפור איכות נוזל הזרע ותאי הזרע והגדלה של אחוזי הכניסה להריון בקרב זוגות עם קשיי פוריות (על כך נכתוב מאמר נפרד).

    בריאות העור
    חשיפת העור לשמש חזקה ידועה כגורם לסטרס חמצוני וכתוצאה מכך להזדקנות, לדלקות ולסרטן. קרוטנואידים הם נוגדי חמצון יעילים בהגנה מפני קרינת UV [4], ואסטקסנטין נמצא היעיל ביותר ביניהם בזכות הפעלה וחיזוק המערכות הטבעיות של נוגדי חמצון בגוף [5,6]. 

    בשנת 2006, במחקר מבוקר פלצבו עם כפל סמיות (double-blind, placebo-controlled) נמצא שנטילת 4 מיליגרם אסטקסנטין ביום במשך 6 שבועות תרמה לעליה בגמישות העור ולירידה בקמטים ובסימני הזדקנות, גם בהערכה עצמית וגם בהערכה על ידי דרמטולוגים [7]. 

    מאז ועד היום נעשו יותר מ-30 מחקרים קליניים רק על השפעת אסטקסנטין על העור. סקירה שיטתית של המאמרים הללו הראתה מספר מסלולים בהם אסטקסנטין תורם להגנת העור, כולל פעילות אנטי-דלקתית, עידוד הפעילות החיסונית ועידוד מערכות לתיקון DNA מנזקי חמצון [8].  

    בריאות העיניים
    קרינת UV מהשמש מזיקה לעיניים הרבה יותר מאשר לעור. כ-10% מקולטני האור בעין מוחלפים מדי יום בגלל נזקי עקה חמצונית. 
    גם עבודה ממושכת מול מחשב תורמת לעקה חמצונית בעיניים.
    אסטקסנטין בהחלט יכול למזער את נזקי העקה החמצונית לעיניים, כפי שנבדק במחקרים קליניים בבני אדם [9, 10]. 

    במחקר שבדק את השפעת האסטקסנטין על ראייה של מבוגרים בריאים נמצא שיפור ניכר בחדות הראייה בטווח רחוק (far visual acuity) לאחר 28 יום של נטילת 4 או 12 מ"ג אסטקסטנטין ליום, בהשוואה לקבוצות שנטלו 0-2 מ"ג אסטקסנטין ליום [9].

    מחקר קליני בדק את השפעת תוסף תזונה עם 10% אסטקסנטין ורכיבים פעילים נוספים, ויטמינים ותמציות צמחים, על תסמונת העין היבשה [11]. 

    תסמונת העין היבשה (Dry Eye Syndrome, DES) הינה הסיבה השכיחה ביותר לפנייה לרופא עיניים.
    DES מזוהה עם דלקת כרונית של בלוטת הדמעות ומטופלת בעזרת דמעות מלאכותיות. 
    במחקר זה השתתפו 20 מטופלי תוסף תזונה מול 23 מטופלי פלצבו בגילאי 20 עד 75 שסבלו מ-DES בשיעור זהה. 
    בקבוצת הטיפול נמצא שיפור משמעותי ביציבות מסך הדמעות (Tear film breakup time) לאחר 4 שבועות, וגם ירידה משמעותית בריכוז תרכובות חמצן פעילות בדמעות לאחר 8 שבועות של נטילת תוסף אסטקסנטין, כאשר בקבוצת הפלצבו המדדים הללו נשארו זהים לאורך 16 שבועות של המחקר. 
    תוצאות מחקר זה מצביעות על יכולת של אסטקסנטין למתן את תסמונת העין היבשה. 
    בעוד שהטיפול בדמעות מלאכותיות מקל על התסמינים (תחושת צריבה בעין), הטיפול באסטקסנטין יכול לנטרל את הדלקת שהיא הגורם ל-DES, כך מציעים החוקרים האחראים למחקר. 

    השפעת אסטקסנטין על תפקוד מוחי – שיפור הזיכרון 
    מוח צורך חמצן בכמות גבוהה ולכן רדיקלים חופשיים נוצרים במוח בצורה מתמדת, מה שגורם לירידה ביכולת קוגניטיבית עם הגיל. 
    אסטקסנטין יכול למזער את נזקי העקה החמצונית במוח, ובכך להאט את הירידה ביכולת הקוגניטיבית. השפעת אסטקסנטין על יכולת קוגניטיבית של אנשים בגילאי 50 עד 69 נבדקה במחקר כפל סמיות מבוקר פלצבו ביפן [12].
    (מחקר כפול סמיות משמעותו שגם הנבדק וגם הרופא שעוקב אחר הנבדק ובודק את ההשפעה, לא יודעים האם הנבדק קיבל את האסטקסנטין או כמוסה ללא כל חומר פעיל. מחקרים מסוג זה הם האיכותיים ביותר בתחום המחקר על חומרים פעילים).

    במחקר זה הנבדקים חולקו ל-3 קבוצות: טיפול באסטקסנטין במינון גבוה (12 מ"ג), טיפול באסטקסנטין במינון נמוך (6 מ"ג) ופלצבו שהכיל את כל הרכיבים מלבד האסטקסנטין. 
    במהלך 12 שבועות המחקר, נטילת אסטקסנטין במינון נמוך (6 מ"ג) שיפרה את הזיכרון המרחבי קצר-טווח ונטילת אסטקסנטין במינון גבוה (12 מ"ג) שיפרה בנוסף גם את היכולת הקוגניטיבית לפי מדד CogHealth. 
    בשתי קבוצות הטיפול לא נצפו תופעות לוואי ולא שינויים במדדי הגוף (בדיקות דם ושתן), מה שהצביע על בטיחות השימוש באסטקסנטין גם במינון גבוה.
    יש לציין שהשיפור המשמעותי נצפה כבר תוך 12 שבועות. יתכן שבצריכה ממושכת יותר, הפער בין קבוצת מקבלח האסטקסנטים לעומת אלו שלא קיבלו היה הולך וגדל עוד יותר.  

    חיזוק מערכת החיסון 
    תאי מערכת החיסון רגישים מאוד לעקה חמצונית בגלל שהם מייצרים יותר רדיקלים חופשיים מתאים אחרים באופן טבעי. 
    רדיקלים חופשיים נחוצים למערכת החיסון כדי להילחם בחיידקים / ווירוסים הפולשים לגוף. 
    זאת אומרת, שאותם חומרים שעוזרים לגוף לנטרל ולאכול ווירוסים וחיידקים, יכולים לגרום נזק לתאי מערכת החיסון או לגרום לדלקות בעקבות פעילות יתר של מערכת החיסון, מה שמכונה מחלות אוטו-אימוניות. 

    יעילות האסטקסנטין לחיזוק מערכת החיסון נבדקה במחקר קליני מבוקר בשנת 2010 [13]. 
    נטילת אסטקסנטין בריכוז 8 מ"ג במשך 8 שבועות גרמה לירידה משמעותית בנזק ל-DNA של תאי מערכת החיסון, ובמקביל לעלייה בתפקוד תאי NK – אותם תאים האחראים על לכידה והרג של תאי הגוף שנדבקו בווירוס. 

    מחברי המאמר מציינים שמנת 200 גרם של דג סלמון יכולה להכיל עד 7 מ"ג אסטקסנטין. 
    צריכת 6 עד 10 מ"ג אסטקסנטין כתוסף תזונה מהווה תחליף יעיל ובטוח לצריכת הדגים.

    איזון רמות סוכר וכולסטרול בדם
    הסיכוי להתפתחות סכרת מסוג 2 (סכרת מבוגרים) מושפע מאוד ממצבי עקה חמצונית. יעילותו של אסטקסנטין במניעת סכרת ובהקלה על תסמיני המחלה נבדקו מחקרית.
     
    מחקרים בלתי תלויים על חולדות מצאו שאסטקסנטין תורם לירידה ברמת הסוכר בדם וגם עוזר לשיקום תאי מערכת חיסון שנפגעים כתוצאה מסכרת [14, 15].

    הוספת אסטקסנטין למזון הורידה את רמות הסוכר והכולסטרול בדם וגם מנעה נזקים לכבד של חולדות שגדלו על דיאטה עתירת סוכר ושומנים [16]. 

    לאור הממצאים הללו, צריכת אסטקסנטין מומלצת למניעת מחלות כלי דם ולמניעת השמנת יתר [17].

    חשוב להדגיש שצריכת תוסף מזון אסטקסנטין בצורת מיצוי של אצות המטוקוקוס נמצאה בטוחה במחקר קליני [18] ואף קיבלה אישור של GRAS (Generally Regarded As Safe) מסוכנות המזון והתרופות האמריקאית (FDA).

    לסיכום
    נוגדי חמצון הם המפתח לאורח חיים בריא ביחס למגוון רחב של מצבים. 
    אסטקסנטין הוא נוגד החמצון היעיל ביותר שנמצא עד כה.
    יחד עם נוגדי חמצון ממקורות יבשתיים כמו פירות וירקות, תוסף מזון אסטקסנטין מאצת המטוקוקוס יכול להשלים את הצורך בנוגדי חמצון בצורה יעילה ובטוחה. 
    הצורה הטבעית ביותר לצרוך את האסטקנטין היא מתוסף שמכיל את כל מרכיבי האצה שמייצרת את החומר- אצת ההמטוקוקוס.

    המחקרים השונים השתמשו במינונים של 4-12 מ"ג אסטקסנטין ליום.
    המוצר שלנו מכיל 167 מ"ג של whole algae powder (אבקה של האצה השלמה, על כל מרכיביה) עם תקן אורגני, שמקנים 5 מ"ג אסטקסנטין בכל כמוסה. 
    בנוסף, הוספנו לכל כמוסה 100 מ"ג של אבקת קליפת רימון, שעשירה מאוד בנוגדי חימצון וכן 100 מ"ג של אבקת פקעות ורדים שעשירה בויטמין C טבעי ובעוד נוגדי חימצון רבים ושונים.

    מינון בסיסי הינו כמוסה אחת ליום.
    לאנשים שעובדים רוב היום מול מסך מחשב/ אנשים עם בעיות עיניים או עיניים רגישות / אנשים שחיים בסטרס / לא ישנים מספיק - אני ממליץ על מינון של 2 כמוסות ליום (10 מ"ג של אסטקסנטין).

    תהיו בריאים!

    שלכם,
    ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)

    לרכישת התוסף בחנות תוספי התזונה של המרכז לרפואת הרמב"ם בקישור הזה



     
    המאמר העשיר אתכם?
    אם אתם חושבים שראוי שעוד אנשים ידעו על היתרונות הבריאותיים של אסטקסנטין,
    שתפו אותו!


     
  •   


  •   
      


     










     







     


     


     






     


     


    מקורות למאמר:
    [1] Lobo, V., Patil, A., Phatak, A., & Chandra, N. (2010). Free radicals, antioxidants and functional foods: Impact on human health. Pharmacognosy Reviews, 4(8): 118–126. 
     
    [2] McCord, J. M. (2000). The evolution of free radicals and oxidative stress. The American Journal of Medicine, 108(8): 652–659. 
     
    [3] Shah, M., Mahfuzur, R., Liang, Y., Cheng, J. J., & Daroch, M. (2016). Astaxanthin-producing green microalga Haematococcus pluvialis: from single cell to high value commercial products. Frontiers in Plant Science, 7, 531.
     
    [4] Naguib, Y.M. A. (2000). Antioxidant activities of astaxanthin and related carotenoids. Journal of Agricultural and Food Chemistry, 48: 1150–1154. 
     
    [5] Nemzer, B. V., Yashin, A. Y., Vedenin, A. N., Yashin, Y. I., Yashunsky, D. V., Nifantiev, N. E., & Kalita, D. (2019). Selected powerful natural antioxidants: structure, food sources, antioxidant activities, and important health benefits. Journal of Food Research, 8(1): 60–79.
     
    [6] Camera, E., Mastrofrancesco, A., Fabbri, C., Daubrawa, F., Picardo, M., Sies, H., & Stahl, W. (2009). Astaxanthin, canthaxanthin and β‐carotene differently affect UVA‐induced oxidative damage and expression of oxidative stress‐responsive enzymes. Experimental Dermatology, 18(3): 222–231.
     
    [7] Yamashita E. (2006). The effects of a dietary supplement containing astaxanthin on skin condition. Carotenoid Science, 10:91–95.
     
    [8] Singh, K. N., Patil, S., & Barkate, H. (2020). Protective effects of astaxanthin on skin: Recent scientific evidence, possible mechanisms, and potential indications. Journal of Cosmetic Dermatology, 19(1): 22–27.
     
    [9] Nakamura, A.; Isobe, R.; Otaka, Y.; Abematsu, Y.; Nakata, D.; Honma, C.; Sakurai, S.; Shimada, Y.; Horiguchi, M. (2004) Changes in visual function following peroral astaxanthin. Journal of Clinical Ophthalmology. 58: 1051–1054.
     
    [10] Giannaccare, G., Pellegrini, M., Senni, C., Bernabei, F., Scorcia, V., & Cicero, A. F. G. (2020). Clinical applications of astaxanthin in the treatment of ocular diseases: Emerging insights. Marine Drugs, 18(5): 239.
     
    [11] Huang, J. Y., Yeh, P. T., & Hou, Y. C. (2016). A randomized, double-blind, placebo-controlled study of oral antioxidant supplement therapy in patients with dry eye syndrome. Clinical Ophthalmology, 10: 813–820.
     
    [12] Katagiri, M., Satoh, A., Tsuji, S., & Shirasawa, T. (2012). Effects of astaxanthin-rich Haematococcus pluvialis extract on cognitive function: a randomized, double-blind, placebo-controlled study. Journal of Clinical Biochemistry and Nutrition, 51(2): 102–107.  
     
    [13] Park, J. S., Chyun, J. H., Kim, Y. K., Line, L. L., & Chew, B. P. (2010). Astaxanthin decreased oxidative stress and inflammation and enhanced immune response in humans. Nutrition & Metabolism, 7(1): 18.
     
    [14] Uchiyama, K., Naito, Y., Hasegawa, G., Nakamura, N., Takahashi, J., & Yoshikawa, T. (2002). Astaxanthin protects β-cells against glucose toxicity in diabetic db/db mice. Redox Report, 7(5): 290–293.
     
    [15] Otton, R., Marin, D.P., Bolin, A.P., dos Santos, R.D.C.M., Polotow, T.G., Sampaio, S.C., & de Barros, M.P. (2010). Astaxanthin ameliorates the redox imbalance in lymphocytes of experimental diabetic rats. Chemico-Biological Interactions, 186(3): 306–315.
     
    [16] Bhuvaneswari, S., Arunkumar, E., Viswanathan, P., & Anuradha, C. V. (2010). Astaxanthin restricts weight gain, promotes insulin sensitivity and curtails fatty liver disease in mice fed a obesity-promoting diet. Process Biochemistry, 45(8): 1406–1414.
     
    [17] Visioli, F., & Artaria, C. (2017). Astaxanthin in cardiovascular health and disease: mechanisms of action, therapeutic merits, and knowledge gaps. Food & Function, 8(1): 39–63.
     
    [18] Spiller, G. A., & Dewell, A. (2003). Safety of an astaxanthin-rich Haematococcus pluvialis algal extract: a randomized clinical trial. Journal of Medicinal Food, 6(1): 51–56.
 
הרשמה לניוזלטר 
הרשמו וקבלו מידע בעל ערך רב לבריאותכם ועדכונים על הפעילות שלנו ברחבי הארץ.
דואר אלקטרוני *              

  
 
 146,2
97 איש מנויים לניוזלטר! ואתם?


מדריך בחינם