!
 
סל הקניות שלי
   
algea-healthy-or-not
  •  
    -תחקיר מקיף ובלעדי-
     
    יוד - המינרל הנשכח שיכול לשפר מנת משכל!


    האם הוא באמת חסר לנו בתזונה?

    מאיפה כדאי לצרוך אותו?

    ובמיוחד מאיפה ממש לא כדאי לצרוך אותו?

     

     
    תחקיר מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
     
    אפריל 2019
    _______________________________
     
    יוד הוא מינרל חיוני לבריאות האדם ולתפקוד מיטיבי.
    התפקיד המרכזי שלו הוא יצירת הורמוני בלוטת התריס – ההורמון T4 שמכיל ארבעה אטומי יוד וההורמון הפעיל יותר T3 שמכיל שלושה אטומי יוד.
     
    להורמוני בלוטת התריס יש מאות תפקידים הקשורים לחילוף החומרים שלנו, וויסות הטמפרטורה, קצב הלב ועוד.
     
    בזמן ההריון ובתחילת החיים ( 1-2 שנים ראשונות) יש להורמוני בלוטת התריס תפקיד מרכזי בהתפתחות המח.
    חסר אימהי ביוד בזמן ההריון ובתקופת ההנקה, עלול להביא לפגיעה קוגניטיבית ובמקרים של חסר גדול מאוד, אף לפיגור ממש אצל הילוד.
    חוקרים רבים בעולם טוענים שחסר ביוד בזמן ההריון ובתקופת ההנקה עלול להביא לירידה של בין 8-12 נקודות ב- IQ (מנת המשכל).

    האם חסר יוד לתושבי ישראל?
    מחקר מקיף שנערך ב- 2016 בקרב אלפי נשים הרות וילדים בישראל, בקרב כל המגזרים (חילונים, דתיים, יהודים, ערבים), מצא נתון מדאיג.

    ל- 85% מהנשים בישראל היו רמות יוד בשתן נמוכות מהנורמה.
    בקרב הילדים, ל– 62% מהם היו רמות יוד נמוכות מהנורמה.

    בקרב הנשים ההרות, רמת היוד בשתן הממוצעת הייתה 61 מיקרוגרם לליטר, כאשר הטווח התקין לאשה בהריון הינו 150-249 מיקרוגרם לליטר.
    רמה זו בהחלט עלולה לפגוע ברמת המשכל של התינוק שיוולד.

    מהשוואה למצב במדינות נוספות בעולם, ישראל נמצאת בעשירון התחתון מבחינת משק היוד באוכלוסייה.
    יתכן ואחת הסיבות לכך היא גם העליה בכמות המים המותפלים ששותים בישראל (מים שאין בהם יוד כלל) וכן שימוש מסיבי בטכנולוגיות סינון מים ופילטרים בייתים עוצמתיים, כגון אוסמוזה הפוכה.
    יש בהחלט סיבה טובה לסנן את מי השתייה בישראל, אבל המחיר הינו ברוב המקרים, מים ללא יוד.


    אז מה עושים?
    באיזה מזונות יש יוד והאם צריך לקחת תוסף?

    יוד נמצא בעיקר בים ולכן במזונות שמקורם בים, דהיינו דגים ואצות.
    גם מוצרי חלב וביצים מכילים כמויות מכובדות של יוד (עם הסתיגות שנראה בהמשך).
    בצומח, כמות היוד תלויה מאוד בכמות היוד באדמה בה גדלים הפירות והירקות.
     
    לאור החסר הרוחבי בכל המגזרים בישראל, ניתן להבין שכמות היוד באדמה בארץ הינה נמוכה ולא מספקת.
    כך שמזון צמחי, כגון ירקות, פירות וכדומה, לא יכול להחשב כמקור ליוד בישראל.

    בואו ננתח כל אחד מהמקורות שציינו ונראה האם הוא באמת מתאים כמקור ליוד.
    נתחיל ממוצרי חלב וביצים.
    כמות היוד בהם תלויה מאוד בכמות היוד בתזונה של הפרות/עזים ובכמות היוד בתזונה של התרנגולות.
    לא הצלחתי למצוא נתונים על כמות היוד במוצרי החלב ובביצים המשווקים בישראל.
    גם אין לנו מידע על כמות היוד שיש ביצים אורגניות.
    מהמחקר שנעשה ישראל ב- 2016 ובו נמצא ש- 85% מהנשים ההרות סובלות מחסר ביוד ומכיוון שצריכת מוצרי חלב וביצים הינה גבוהה בישראל, ניתן להסיק שמוצרי מזון אלו אינן מהווים מקור מספק ליוד (אם הם היו מכילים כמויות ראויות של יוד - לא היינו מגלים חסר ביוד בקרב רוב רובן של הנשים והילדים).
     
    נשארנו עם הדגים והאצות.
    בדגים יש יוד. אפילו הרבה יוד.
    מדובר על דגי ים בלבד.
    בדגי בריכה אין כמויות יוד מספיקות.
    הבעיה בדגים היא שהם מכילים גם מתכות כבדות ורעלים רבים אחרים.
    לכן לא טוב להרבות בדגים.
    יש בהחלט מעלה באכילת  1-2 מנות של דגים בשבוע בזמן ההריון.
    הדגים יספקו לא רק יוד, אלא גם אומגה 3 מסוג DHA ומסוג EPA  , אבל חשוב להקפיד לאכול דגים קטנים בלבד ורצוי דגים שחיים בלב ים ולא מגודלים בחוות דגים.
    כלומר, עדיפות גדולה לסרדינים על פני טונה (דג גדול מאוד) ועל פני סלמון (דג שגדל בחוות דגים צפופות).
    הסיבה להעדפת דגים קטנים היא העובדה, שדגים קטנים מכילים הרבה פחות רעלים בהשוואה לדגים גדולים יותר.
     
    אבל מה יעשו הצמחונים והטבעונים שאינם אוכלים דגים?
    מה יעשו כל אותם אלו שפשוט לא אוהבים דגים?

    נשארו עם מקור אחרון ליוד – אצות.
    אצות נחשבות למאכל של שוחרי הבריאות.
    הם מוסיפים אותם לסלט, לשייקים ולתבשילים השונים.
      
    הצמחונים והטבעונים שאינם אוכלים דגים והם בעלי תודעה לבריאות, הכניסו לתפריט שלהם את האצות השונות:
    אצת הווקאמה, אצת ההיזיקי, אצת הקומבו וכמובן אצת הנורי, ממנה מכינים את הסושי.
     
    השאלה היא, האם האצות באמת בריאות?
    האם כדאי להסתמך עליהן כמקור ליוד?
     
    יצאנו לבדוק.
    לפניכם התחקיר המקיף שעשינו על האצות הנמכרות בישראל.
     
    מזה מספר שנים ידוע שלאצות יש נטיה לספוח ארסן.
    רכשנו בחנויות הטבע את כל סוגי האצות המיובשות שנמכרות בישראל ושלחנו אותן לבדיקת רמת ארסן במעבדה מוסמכת.
     
    ארסן הינה מתכת רעילה ומסוכנת.
     
    חשיפה לארסן במזון, לא גורמת לכל סימפטום או בעיה רפואית מיידית.
    גם חשיפה אקראית מדי פעם למזון המכיל כמות ארסן גדולה, לא תגרום לכל נזק.
    הבעיה היא בחשיפה כרונית ובתדירות גבוהה במשך שנים רבות.
     
    להלן ההשפעות הבריאותיות שנמצאו במחקרים, לחשיפה מתמשכת לארסן במזון או במים:
     
    • סיכון מוגבר למחלות הממאירות הבאות: סרטן הריאות, סרטן העור וסרטן שלפוחית השתן. מקור 1 , מקור 2 , מקור 3 , מקור 4 , מקור 5
      ארגון הבריאות העולמי הגדיר את הארסן כחומר קרצינוגני.
    • סיכון מוגבר ליתר לחץ דם מקור
    • סיכון מוגבר למחלות לב מקור 1 , מקור 2
    • סיכון מוגבר לסכרת סוג 2 (סכרת מבוגרים) מקור 1 , מקור 2
    • ארסן גורם נזק לנוירונים (תאי העצב במח) מקור 1 , מקור 2
    • מגדיל סיכון לקטרקט מקור
    • הצרות בעורקי הצוואר המזינים את המח - הגדלת סיכון לשבץ מוחי מקור
    • בקרב בני נוער, חשיפה לארסן הביאה לפגיעה בריכוז, בזכרון וביכולת הלמידה ,פגיעה כללית באינטיליגנציה וקושי בהסתגלות חברתית./מקור 1מקור 2 , מקור 3 , מקור 4  ,מקור 5
    • ארסן עובר דרך השיליה לעובר. צריכה גדולה של ארסן במזון בזמן ההיריון, הביא לסיכון מוגבר למומים מולדים ולבעיות התפתחות. מקור 1מקור 2
     
     
    האם יש תקן לרמת ארסן במזון?
    ואם כן, מהו?
     
    יש תקן.
     
    בישראל, ברוב המזונות התקן הוא עד 1 מ"ג ארסן לק"ג מזון.
    כך גם לגבי אצות.
    לאצות מיובשות ולתוספי תזונה המכילים אצות, התקן המותר הוא עד רמת ארסן של 5 מ"ג/ לק"ג.

    מעל רמה זו, אסור למזון להימכר בישראל!
    גם במדינות רבות בעולם, התקן לרמת ארסן זהה לתקן הישראלי.
     
    תשאלו בצדק מדוע התקן במזון הוא עד 1 מ"ג ארסן לק"ג ואילו באצות מיובשות התקן הינו גבוה פי 5.
    התשובה היא שאם היו מחילים תקן זה גם על אצות מיובשות ותוספי אצות, אי אפשר היה למכור אותם.
    אז פשוט שינו את התקן כך שניתן יהיה לשווק אותם לציבור...
    אבל נניח לעניין הזה.

    בואו נבדוק מה המצב בשטח?
     
    תוצאות התחקיר שלנו, לפניכם:
     
    (לצפייה בדוחות המעבדה המקוריים, הקליקו על שם האצה)
     
    סוג האצה רמת הארסן (mg/kg)
    ווקאמה (אמבר) 47.6
    ווקאמה (טעם אסיה) 37
    ווקאמה (מזרח ומערב) 41.1
    אצות נורי לסושי (טעם אסיה) 17.7
    אצות נורי לסושי – גולד (מזרח ומערב) 17.3
    אצות נורי לסושי (יממוטו) 18.5
    אצות נורי לסושי – פרמיום (טעם אסיה) 14.8
    אצות נורי לסושי - סילבר (טעם אסיה) 20.9
    אצות נורי לסושי (רקוטו) 16.2
    אצת קומבו  (מזרח ומערב) 40.4
    אצת היזיקי (מזרח ומערב) 91.5
    אצת ארמה (אמבר פרמיום) 18.8
     
     
    הממצאים מטרידים.
    בלשון המעטה...
     
    כל האצות המיובשות הנמכרות בישראל חורגות בהרבה מהתקן לאצות מיובשות (5 מ"ג/ק"ג).
    מדובר על חריגה במאות אחוזים!
     
    למעשה על פי התקן של משרד הבריאות עצמו, אסור לאצות אלו להיכנס לתחומי ישראל ולהימכר בישראל!
      
    תשאלו, איך זה בכל זאת נמכר?

    התשובה פשוטה.

    העובדה שיש תקן, עוד לא אומרת שהוא נאכף.
     
    למשרד הבריאות אין את תקציבי הענק הבלתי מוגבלים, העומדים לרשות המרכז לרפואת הרמב"ם (בלשון סגי נהור...) והם לא מבצעים בדיקות לרמת הארסן באצות המיובאות לכאן.
     
     
    אז מה המסקנה?
    אסור לאכול אצות?
    אי אפשר יותר לאכול סושי? 
     
    לסושי ולאצת הנורי נגיע בהמשך.
    בואו נתחיל משאר האצות.
     
    ההיזיקי, הקומבו והוואקמה –
    המלצתי היא להימנע לחלוטין מאכילה של אצות אלו.

    הן מכילות את כמויות הארסן הגדולות ביותר מבין כל מיני וזני האצות המיובשות שבדקנו.
    דווקא ציבור שוחרי הבריאות, מתוך מחשבה שאצות הן מזון בריא, אוכלים אצות אלו בכמות רבה יחסית, מבלי לדעת שהם מכניסים לגופם כמויות גדולות מאוד של ארסן.
     
    האם יש בכל זאת איזושהי אצה שאפשר ומומלץ לאכול באופן חופשי?

    כן.
    מסתבר שיש עוד מותג אצות שנמכר בישראל ורמת הארסן בו תקינה לחלוטין!
    מדובר על מותג ישראלי.
    כן, כן.
     
    מסתבר שבישראל, כמו ביפן, מגדלים בשנים האחרונות אצות ים טריות!
     
    חברה ישראלית בשם סיקורה, מגדלת אצות ים בצורה מבוקרת בברכות שנמצאות על היבשה.
    הבריכות מכילות מי ים שעוברים תהליך ייחודי להפחתת רמת הרעלים במים.
    מדובר באצה בשם אלווה, שם בוטני ulva ohino.
    שלחנו כמובן גם אותה לבדיקת רמת ארסן.
     
    הנה דוח המעבדה של אצת האלווה
     
    פחות מ- 0.1 מ"ג/ק"ג.
    סף הגילוי של הבדיקה הינו 0.1 מ"ג/ק"ג.
    המכשיר לא זיהה ארסן ולכן אין מספר מדוייק אלא רק התחייבות שהתוצאה נמוכה מ- 0.1 מ"ג/ק"ג.
     
    תגידו בצדק שההשוואה לא הוגנת.
     
    אצת האלווה הינה אצה טרייה (נמכרת כאצה קפואה בחנויות) ואילו האצות האחרות הן אצות מיובשות.
    טבעי והגיוני שבאצות מיובשות תהיה רמת ארסן גבוהה הרבה יותר מאשר באצות טריות או קפואות.
    צריך להשוות בין תפוח לתפוח ולא בין תפוח לבננה...
    הרי יתכן שאם נייבש את אצת האלווה, גם בה נגלה רמות ארסן גבוהות מהתקן.
     
    טענה נכונה.
     
    אז שלחנו לבדיקה גם את אצת האלווה המיובשת.
     
    רמת הארסן באצת האלווה המיובשת נמצאה כ- 2.55 מ"ג/ק"ג.
    הנה דוח המעבדה המקורי של אצת האלווה המיובשת
     
    תוצאה זו לא רק עומדת בתקן לאצות מיובשות (פחות מ- 5 מ"ג/ק"ג) , אלא היא נמוכה משמעותית בהשוואה לכל האצות המיובשות האחרות הנמכרות בישראל.
     
    מהתחקיר שלנו התברר שאצת האלווה היא האצה הנקייה ביותר הנמכרת בישראל ואני בהחלט ממליץ על צריכתה.
    היא מהווה מקור מעולה ליוד וללא החיסרון של ארסן בכמות גבוהה.

    האם כולם צריכים לצרוך יוד כתוסף תזונה?

    זאת שאלה שקשה לענות עליה.
    אבל בדבר אחד אין ספק.
    צמחונים וטבעונים, שלא אוכלים דגים, חייבים לקבל יוד מאצות או מתוסף.
    כך גם נשים בהריון ונשים מניקות.
    צריכת היוד בזמן הריון והנקה עולה משמעותית.
    עקב חשיבותו הרבה של היוד להתפתחות העובר והילוד, ראוי לוודא אספקת יוד נאותה לכל אשה הרה/מניקה, וזאת ללא תלות האם היא צמחונית או לא.
     
    יש עדיפות רבה לקבל כל מינרל או ויטמין ממזון שלם ולא כחומר מבודד.
    לא תמיד זה אפשרי.
    אבל אם זה אפשרי, אין ספק שזה עדיף משמעותית מאשר לקיחת תוסף סינטטי.
    הסינרגיה של מאות חומרים ביחד המרכיבים מזון שלם, ברוב רובם של המקרים תהיה עדיפה על פני בידודו של חומר פעיל אחד בלבד במעבדה.
    זו הסיבה שאני לא בעד תוספי יוד מבודדים (תוסף שמכיל רק יוד ולא מזון שלם), בטח ובטח כאשר אפשר לקבל את היוד ממזון שלם כגון אצות.
     
    כאמור, לאור תוצאות התחקיר שלנו, אני ממליץ רק על אצת האולווה הישראלית כמקור ליוד.
    שאר האצות לצערנו הרב, מזוהמות מאוד.

     
    בחלק מחנויות הטבע ניתן למצוא את האצות הקפואות ולשלבם בתזונה (מרקים, סלטים, ממרחים, תבשילים ועוד) אך יש להזהיר שהטעם דומיננטי, אינו מוכר לחיך הישראלי ולא לכולם זה טעים, או אפילו אכיל.

    כיום יש גם אלטרנטיבה טבעית נוספת:
    ניתן לרכוש תוסף תזונה שמכיל את אצת האולווה בקפסולות.
    מזון שלם שארוז בקפסולה ולא תוסף יוד מבודד.

    חברת סיקורה ייבשה את האצה שלהם, טחנה לאבקה וארזה אותו בקפסולות, כך שאפשר לקבל היום יוד, גם ללא אכילה של אצות, אלא בלקיחת תוסף של אצות מרוכז.

    רוב רובם של האנשים לא יאכלו אצות טריות (או טריות שעברו הקפאה) על בסיס קבוע ויומיומי והן גם זמינות במעט מאוד מקומות.
    הפתרון הנכון לכל מי שלא אוכל את האצה הטריה/הקפואה הוא צריכת אצת האולווה המיובשת כתוסף.
     
    אין ספק שזו הדרך הנכונה והטבעית ביותר לקבל יוד.
    ממזון שלם בלבד.
    לאור הזמינות של התוסף, העובדה שמדובר במזון שלם ולא במינרל מבודד, כיום זו הדרך בה אני ממליץ למטופלי לקבל יוד.
    אצת האולווה, כמזון שלם, מעבר ליוד, מכילה גם כמות רבה של מגנזיום ומינרלים נוספים וכמובן מאות רבות של חומרים נוגדי דלקת, נוגדי סרטן וויטמינים שונים.

    היא גדלה בתנאים אורגניים וללא מרכיבים מן החי.
    אני בוחר בקפדנות רבה את המוצרים והתוספים עליהם אני ממליץ וזאת לאחר בדיקה יסודית ומעמיקה ככל שאפשר.
    ביקרתי בחברת סיקורה, ראיתי את ברכות הגידול ולמדתי על שיטת הטיהור הייחודית של מי הים המגיעים לברכות בהם גדלה אצת האולווה.
    התרשמתי מאוד לטובה למהחברה ומאיכות המוצר.
    לחווה טכנולוגייה ייחודית אקולוגית כמגדלת אצות-ים בצורה מבוקרת על היבשה.
    היא מייצאת את רוב האצות שלה למדינות שונות בעולם ולכן עומדת בסטנדרטים קפדניים במיוחד למתכות כבדות, חומרי הדברה ומזהמים ביולוגים.
    במיוחד שימח אותי לראות, שסוף סוף יש תוסף של יוד שאינו סינטטי ושאפשר לקבל את המינרל החשוב הזה ממזון שלם ונקי מרעלים (לא אפס רעלים, אבל הכי פחות שניתן להגיע בעולם הלא נקי שלנו...)

    אני ממליץ על תוסף זה, של אצת אולווה, לכל אשה בהריון, אשה מניקה ולכל צמחוני/טבעוני.

    ההנחיות של רשויות הבריאות בעולם הן צריכה של לפחות 150 מיקרוגרם יוד ליום לאדם מבוגר.
    לאשה בהריון ההנחיה היא לפחות 220 מיקרוגרם של יוד ליום ולאשה מניקה ההנחיה של רשויות הבריאות היא לצרוך לפחות 290 מיקרוגרם של יוד.

    כל קפסולה של אצת אולווה מכילה 150 מיקרוגרם של יוד, לכן המינון הרגיל (לגבר או לאשה שאינה הרה או מניקה) הינו קפסולה אחת ביום.
    בזמן הריון הנקה המינון הינו שתי קפסולות ליום.
    המלצתי שכל אשה בגיל הפוריות, תצרוך קפסולה אחת ביום של אצת אולווה וזאת על מנת להתחיל את ההריון עם מאגרים טובים ומספקים של יוד.

    בפעולה קטנה ניתן להבטיח אספקת יוד ממקור טבעי ושלם ונקי מרעלים וכך להבטיח מיצוי יכולת קוגניטיבית לילוד.
     
    לדעתי אצת האולווה צריכה להיות חלק אינטגרלי מהערכה של כל אשה בהריון ואשה מניקה וחלק מהתוספים שצורך כל צמחוני/טבעוני וכל אדם שממעט באכילת דגים (אוכלי הדגים באופן סדיר מקבלים כאמור יוד מדגים).

    לאחר חקירת כל עולם היוד ותוספי היוד, המוצר הישראלי של אצת אולווה שלמה, כמזון שלם, המכילה יוד בריכוזים המומלצים על ידי רשויות הבריאות, הינו לדעתי תוסף היוד הטבעי ביותר והאיכותי ביותר שיש היום, לא רק בארץ, אלא בעולם.

    את תוסף התזונה של אצת האולווה ניתן לרכוש בחנויות הטבע השונות
    וכן במחיר מוזל
    בחנות של המרכז לרפואת הרמב"ם. 

    ועכשיו אתם שואלים, מה לגבי הסושי? 
    מאמר נפרד שיתמקד רק בסושי יתפרסם באתרנו בהמשך.
     
    שלכם,
    גיל יוסף שחר MD
      
    התחקיר העשיר אתכם וסיפק לכם מידע בעל ערך?
    שתפו אותו עם הקרובים אליכם.
       
     










  • מעוניינים לקבל עדכונים על מאמרים ותחקירים חדשים שעולים לאתר?
    הירשמו לניוזלטר שלנו. זה חינם.
 
הרשמה לניוזלטר - חינם!
הרשמו וקבלו מידע בעל ערך רב לבריאותכם ועדכונים על הפעילות שלנו ברחבי הארץ.
דואר אלקטרוני *              

  
 
92,122
 איש מנויים לניוזלטר! ואתם?


מתנה חינם!
 
 








 







 



  



 


 

 

 
 
 
 
 
אהבתם את האתר?
נודה ללייק קטן.
הנה ההזדמנות בקליק אחד!