חיסון פוליו – האם הוא באמת יעיל ובטוח?

ניתוח המחקר עליו מסתמך משרד הבריאות בישראל לחיסון הפוליו

ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
חיסון פוליו - האם הוא באמת יעיל ובטוח? - בתמונה מבחנות במעבדה וטיפה צהובה שמטפטפים לאחת מהן

הבהרה: אין לראות בכתוב כאן, המלצה כלשהי בנוגע לחיסון בפועל.
כל אדם המחליט להתחסן או לא להתחסן, עושה זאת על אחריותו הבלעדית.
אין המטרה בכתוב כאן לגרום לאנשים להימנע מהחיסון. יתכן והחיסון חיוני. המטרה בכתוב כאן, היא לספק מידע ועובדות שלא תמיד מוצגים לציבור.
לדעתי, ראוי שהציבור יקבל את התמונה השלמה, מכיוון שבכל זאת יש כנראה סיכונים בכל אחת מהאפשרויות.
המידע מעורר שאלות רבות. תשובות חד משמעיות אין לי.
אני חושב שמי שהחליט על מבצע החיסון, צריך לספק את התשובות.

חשוב להדגיש שהרופאים בישראל התומכים בחיסונים, פועלים מתוך מניעים טהורים של טובת הציבור. השתלחות בהם, כפי שעושים מידי פעם מתנגדי החיסונים, אינה ראויה ואינה מוצדקת.
יתכן ומקבלי ההחלטות פועלים מתוך גישה של "מה אגיד בבית משפט אם מישהו יחלה בשיתוק", אך אפשר להבין גם גישה זו. אנחנו לא יודעים איך היינו נוהגים אם היינו במקומם.
חז"ל כבר אמרו "אל תדין את חברך, עד שתגיע למקומו" (מסכת אבות, פרק ב).
אני מאמין שיש מקום לדיון סובלני ופורה מתוך מטרה משותפת של הגנה על הציבור ומניעת נזקים.


בחודש אוגוסט 2013 פתח משרד הבריאות במבצע חיסון ארצי לילדים באמצעות חיסון הפוליו המוחלש, ה OPV.
החיסון הינו של חברת GSK והוא מכיל 2 זנים שונים של וירוס הפוליו – זן 1 וזן 3.

משרד הבריאות טוען שהחיסון עבר מחקרי בטיחות ושהוא נמצא בטוח ויעיל.
האמנם?

בחיפוש במאגרי המידע, לא מצאנו לעת עתה מחקרי בטיחות על חיסון הפוליו של חברת GSK.
כאשר משרד הבריאות נשאל על כך, הוא הפנה את האצבע למחקר גדול שנעשה בהודו ע"י אנשי ארגון הבריאות העולמי, ה WHO, ופורסם ב – 2010 באחד העיתונים היוקרתיים בעולם הרפואה, ה – lancet.
אז חיפשנו את המחקר הנ"ל כדי לראות האם באמת החיסון בטוח ויעיל.
לא התעצלנו, חיפשנו לא רק את האבסטרקט (תמצית המאמר של חצי עמוד), אלא את המאמר השלם וקראנו אותו בעיון. המאמר המלא אינו זמין בחינם לציבור, אלא לחוקרים באקדמיה בלבד.

הנה מה שמצאנו:

  1. החיסון שנבדק במחקר הוא אכן חיסון המכיל את אותם שני זנים, אך הוא לא יוצר ע"י חברת GSK האירופאית, אלא ע"י חברה הודית (חברת pancea biotec).
    לכאורה, זה אותו החיסון בדיוק. אך לא כך הדבר. החיסונים יוצרו במעבדות שונות, יתכן והשתמשו בהם בחומרי שימור שונים, מעוררים שונים למערכת החיסון וכו'.
    זהות כימית בין החומר הפעיל של תרופה כלשהי, לא מבטיחה ששתי תרופות יפעלו באותו אופן.
    כולנו ראינו את ההשפעה של התרופה החדשה לחולי תת פעילות בלוטת התריס, שבאה להחליף את האלטרוקסין המוכר. החומר הפעיל היה זהה, אבל ייצור שונה, גרם לתופעות שונות, ספיגה שונה ויעילות שונה לחלוטין.
    כלומר, נראה שהחיסון הניתן כיום לילדי ישראל, לא נבדק אף פעם במחקר קליני גדול לבחון את יעילותו ובטיחותו (מן הסתם בדיקה כלשהי לבטיחות המוצר נעשתה, אך לא פורסמה).
    בכל מקרה, נראה שהמחקר אליו הפנה משרד הבריאות, אינו רלוונטי בצורה מספקת לחיסון הניתן בישראל.
    אבל כעת, לצורך הדיון, נניח שהמחקר רלוונטי ונבחן כיצד נעשה המחקר ומה היו תוצאותיו.
  2. החיסון אמנם נערך על 900 ילדים כפי שמשרד הבריאות טען, אך מהסתכלות מדוקדקת, התברר שרק 159 מהם קיבלו את החיסון הביוולנטי, זה המכיל שני זני וירוס שונים.
    זהו מספר קטן מאוד! אם לחיסון יש תופעות לוואי הבאות לידי ביטוי באחד לכמה אלפי מתחסנים, הרי יתכן שהמחקר הזה כלל לא יעלה על כך! חיסון המיועד למיליוני בני אדם, ראוי לבדוק על עשרות אלפי אנשים, או לפחות כמה אלפים.
    עשיית מחקר על 159 איש, כדי לבחון את בטיחות החיסון, לא משכנעת במיוחד.
    מצד שני ראוי לומר, שהחיסון המכיל שני זני וירוס, זהה לחלוטין לחיסון המכיל שלושה זני וירוס, שבטיחותו נבדקה על מספר אנשים רב יותר ויש כבר ניסיון מרובה איתו. כל ההבדל הינו, שבחיסון זה הוצא זן 2 שנעלם מהשטח.
    כל שאר מרכיבי החיסון זהים עד כדי כך, שאין אפילו פטנט על החיסון בעל שני הזנים.
    כלומר, נראה שמבחינת הבטיחות, אפשר בהחלט להסתמך על פרופיל הבטיחות של החיסון המוחלש הידוע והמוכר, בעל שלושת הזנים.
    זו תשובה טובה וגם רצינית, אך יש איתה שתי בעיות:
    * אנחנו יודעים שהסיכון לחלות בשיתוק כתוצאה מהחיסון המוחלש לאחר שמחוסנים בחיסון המומת, היא נמוכה מאוד וקרובה לאפס. למעשה לא תואר מקרה של אדם שחלה בשיתוק כתוצאה מהחיסון המוחלש לאחר שחוסן בחיסון המומת בלפחות שתי מנות חיסון. אבל אנחנו לא יודעים האם יש השפעות ארוכות טווח לחיסון על מערכת החיסון ומערכת העצבים.
    נכון שלפעמים אין זמן לחכות ולראות השפעות ארוכות טווח, אבל השאלה עודה נשארת.
    * גם אם אפשר להסתמך על בטיחותו של החיסון בעל שלושת הזנים, אי אפשר להסתמך על בטיחותו של חיסון שיוצר במעבדות אחרות, ע"י חברה אחרת. חברת GSK מן הסתם ערכה מחקר בטיחות. מדוע הוא לא פורסם? מה היה אחוז הילדים שסבלו מתופעות לוואי של החיסון? אי פרסומו של מחקר הבטיחות לחיסון הספציפי הזה מעורר תהיות.
    אבל נניח כעת שהחיסון אכן בטוח לשימוש, לכל פלחי האוכלוסיה ונבדוק האם הוא באמת יעיל למטרה לה הוא ניתן.
  3. בדיקת יעילות של חיסון היא לא פשוטה. הרי אי אפשר להזריק את הוירוס האלים לילדים, רק כדי לבדוק האם החיסון באמת עובד ומגן מפני המחלה. הצורה בה משתמשים לבדיקת יעילות חיסון נקראת sero-conversion ומשמעותה היא האם נוצרו נוגדנים כנגד חלבוני מעטפת הוירוס (נוגדנים שלא היו קודם).
    יצירת נוגדנים אלו עדיין לא מבטיחה הגנה מלאה, אך זוהי השיטה הבטוחה הטובה ביותר כדי לבחון את השפעתו האימונולוגית של החיסון.
    במחקר שלנו, לאחר מנה אחת של חיסון (2 טיפות), רק 20% מהילדים פיתחו נוגדנים שנמצאו בבדיקת דם כנגד זן סוג 1 ורק 7% מהילדים פיתחו נוגדנים כנגד זן מספר 3. כלומר, כ – 80% מהילדים לא ייצרו כלל נוגדנים כנגד הפוליו מסוג 1 ו – 93% לא ייצרו נוגדנים כנגד זן מספר 3! האם אפשר לקרוא לזה חיסון יעיל? תלוי את מי שואלים.
    לאחר מתן מנה שניה של חיסון, 30 יום לאחר המנה הראשונה, אחוז הילדים בהם נמצאו נוגדנים כנגד וירוס הפוליו, זן 1, עלה ל – 86%. אחוז הילדים בהם נמצאו נוגדנים כנגד זן 3, לאחר המנה השניה היה 74%.
    שיפור משמעותי. אך האם זה מספק? שוב, תלוי את מי שואלים (ההורים, משרד הבריאות, חברת GSK, בעלי המניות, אנשי ה – WHO המקבלים לא פעם תרומות גדולות מחברת GSK וכו'…).
    נציין, שנכון להיום, משרד הבריאות לא הודיע על תוכנית לחיסון נוסף. כלומר, משרד הבריאות מודע לכך שרק 20% מהילדים המתחסנים יהיו באמת מחוסנים!
  4. גם אם משרד הבריאות יחליט לחסן את כל הילדים במנה שניה, הרי שעדיין אחוז משמעותי מהילדים (14%) לא יהיו מחוסנים, גם לאחר המנה השניה. (בהנחה שהוירוס האלים הינו מזן 1. אם הוא מזן 3, הרי שאחוז הילדים המחוסנים יהיה קטן אף יותר).
  5. נציין, שגם הילדים בהם נמצאו נוגדנים, כלומר ילדים בהם החיסון נמצא כיעיל, הייתה התפלגות גדולה על פי כמות הנוגדנים. רק לחלק מהילדים הייתה כמות נוגדנים גדולה. נציין שאי אפשר לדעת בוודאות איזו כמות נוגדנים באמת מספקת חיסון פעיל. כך שגם בקרב אלו בהם נמצאו נוגדנים, איננו יודעים בוודאות האם החיסון באמת מבטיח הגנה מהמחלה.
  6. במחקר הנ"ל, המעקב אחר הילדים נעשה לתקופה קצרה של חודשיים בלבד. לא נבדקה השפעת החיסון בטווח הארוך. למשל, האם הוא מגדיל סיכון למחלות אוטאימוניות או בעיות המשפיעות על יכולת קוגניטיבית, המופיעות ובאות לידי ביטוי בגיל מבוגר יותר (החיסון נבדק על תינוקות לאחר הלידה).

אלו העובדות. כעת אתם יודעים מה באמת בדקו ומצאו החוקרים באותו מחקר, עליו מסתמך משרד הבריאות.


נספח לכתבה שהוסף מאוחר יותר

ראשית ברצוני להדגיש, שאינני יודע האם החיסון נחוץ או מיותר. כנראה שאף אחד לא באמת יודע. יש צדדים לכאן ולכאן. המציאות לא תמיד ברורה וחד משמעית. אפשר בהחלט להבין את המניעים של משרד הבריאות. יש הגיון גם בדבריהם.
אני משתדל להביא את הצד שלא מוצג לציבור, לא כדי לגרום לאנשים להימנע מהחיסון, אלא כדי לתת להם מידע נוסף, שהרשויות לא מציגות. ההחלטה לא פשוטה ויש כנראה סיכונים בכל החלטה.
אני לא מגיע עם אג'נדה סדורה לגבי החיסון הזה, האם הוא ראוי או לא. אני מגיע ממקום נקי של לבחון את העובדות כפי שהן.

בעקבות פרסום הכתבה, ד"ר צבי בן ישי (M.D), מומחה לוירולוגיה (תורת הוירוסים) מבית החולים רמב"ם, כתב כאן תגובה.
השבתי לתגובתו. תגובתי מתפרסת על פני 4 תגובות (עקב מגבלת המילים שהמערכת מאפשרת לכתוב בכל תגובה).
יש בהחלט הרבה בדבריו והוא מביא טיעונים למה ראוי להתחסן.
אך יש גם תשובות וטיעוני נגד למה לא בטוח שכדאי לרוץ ולהתחסן.


ראיתי לנכון להביא כאן, בגוף הכתבה תשובה לטיעון המרכזי שלו:
ד"ר צבי בן ישי טוען שהמטרה הראשית בביצוע מבצע החיסון, איננה יצירת נוגדנים בדם (מסוג IgG), מכיוון שגם כך רוב האוכלוסיה מחוסנת בחיסון המומת שמספיק למטרה זו.
לדבריו, המטרה המרכזית היא הפרשה של הוירוס המוחלש בצואה, וע"י כך לספק חיסוניות כללית לאוכלוסיה.
מטרה נוספת שמציין ד"ר בן ישי, היא יצירת קו ההגנה הראשון – נוגדני IgA במעיים, אותם החיסון המומת לא מייצר וכך למנוע מהוירוס האלים להתפשט (מכיוון שהנוגדנים במעיים ישמידו אותו).
ד"ר בן ישי צודק בכך שהמטרה במבצע החיסון הנוכחי אינה יצירת נוגדנים בדם, מכיוון שאלו אכן קיימים אצל רוב רובה של האוכלוסייה, בזכות החיסון המומת. בהודו מקבלים רוב הילדים רק את החיסון המוחלש, ללא המומת ולכן אצלם השאלה האם נוצרו נוגדנים בדם בעקבות מתן החיסון האורלי, היא חיונית.
עבורנו היא פחות מהותית. זה נכון ואני מודה לו על ההערה. אבל גם מטרות אלו מעוררות שאלות.
השאלות הרלוונטיות עבורנו (וגם עבור ההודים) שצריך לשאול הן:

  1. האם הוירוס המוחלש המופרש בצואה ממקבלי החיסון, באמת עובר מאחד לשני ומחסן גם את הלא מחוסנים?
  2. האם הוא לא עלול לפגוע במדוכאי חיסון?
  3. היעילות של החיסון המומת היא כ – 99% לאחר שתי מנות חיסון שמקבלים ילדי ישראל בתוכנית החיסונים. כלומר, ל – 1:100 ילדים, אין נוגדנים כנגד וירוס הפוליו, למרות שקיבל את תוכנית החיסונים כנדרש.
    האם הוירוס המוחלש הניתן כרגע לכל הילדים, לא מסכן את ה – 1:100 שלהם אין נוגדנים, למרות שחוסנו בחיסון המומת?
    (מן הראוי לציין שיש תשובה טובה וראויה לשאלה זו.
    א. הסיכון לחלות בשיתוק פוליו מהחיסון המוחלש הינו קטן מאוד, בערך 1 למיליון (כלומר צריך לחסן מאה מיליון אנשים כדי לפגוש מיליון אנשים שהחיסון המומת לא עבד עבורם, כדי שאולי לאחד מהם יגרם שיתוק בפועל.
    מכיוון שאין בישראל מאה מיליון אנשים, הסיכון שהתרחיש הזה יתממש קטן מאוד .
    ב. מהחיסון הנוכחי הוצא וירוס זן 2 שהוא הזן שהיה אחראי על רוב מקרי הפוליו מנגרמו מהחיסון המוחלש, כך שהסיכון לשיתוק בפועל מהחיסון הנוכחי קטן אף יותר ואולי לא קיים).
  4. לכמה זמן הנוגדנים הנוצרים במעיים מספקים הגנה? האם זה לכל החיים או רק לכמה חודשים או שנים ספורות?
  5. מה בדיוק המטרה בהפרשת הוירוס המוחלש לביוב, האם המטרה היא שאנשים יגעו בצואה אחד של השני (ואז יכניסו יד לפה) כדי להדבק בוירוס המוחלש וכך להגדיל את החיסוניות הכללית באוכלוסיה? (אם כך, מדוע אמרו לנו להקפיד על שטיפת ידיים? נהפוך הוא, צריך להקפיד על אי שטיפת ידיים!) או אולי המטרה שהוירוס המוחלש יאבק בוירוס האלים במעמקי הביוב ויכריע אותו?
  6. ואם המטרה המרכזית איננה הפרשת הוירוס בצואה, אלא ייצור הנוגדנים האישיים במעיים מסוג IgA, מדוע טורחים לבדוק האם הוירוס מופרש בצואה? זה הרי לא רלוונטי.

אבל לא בשאלות אלו נעסוק כרגע.
השאלה הרלוונטית מאוד בה נעסוק, היא האם החיסון באמת יעיל למטרות שציין ד"ר בן ישי (הפרשת הוירוס בצואה וייצור נוגדנים במעיים)?
כאמור בתחילת הכתבה, החיסון הניתן לילדי ישראל לא נבדק במחקר קליני כדי לתת תשובות לשאלות אלו (או אולי נבדק אך לא פורסם). נבדק חיסון דומה, אך שאינו זהה, של יצרן חיסונים אחר.
אבל בכל זאת, יש הגיון לבחון מה היו התוצאות של המחקר הזה, מכיון שסביר להניח שהתוצאות יהיו זהות גם לגבי החיסון הניתן לילדי ישראל.


אז הנה התוצאות כפי שמובאות ע"י החוקרים במחקר המלא: (כאמור, מחקר שאינו זמין לציבור בחינם)

  1. פחות מ 25% מהילדים המחוסנים הפרישו את הוירוס המוחלש סוג 1 בצואה במהלך 30 הימים לאחר החיסון. כאשר מסתכלים על הגרפים המתארים את הפרשת הוירוס מזן 3 בצואה, רואים שפחות מ – 10% מהילדים שקיבלו את החיסון, הפרישו אותו בצואה!
  2. לאחר מנת החיסון השניה, שלושים יום לאחר המנה הראשונה, אחוז הילדים שהפרישו את הוירוס המוחלש מסוג 1 בצואה עלה משמעותית, אך עדיין היה מתחת ל – 70%! כאשר מדובר בוירוס מזן 3, פחות מ – 50% מהילדים הפרישו את הוירוס לאחר מנת החיסון השניה.

בישראל, כאמור, מקבלים הילדים רק מנה אחת של החיסון (2 טיפות).
אם כך, מה המשמעות של תוצאות אלו?
האם זה אומר ש – 75% מהילדים המקבלים את החיסון, מקבלים אותו לחינם?
האם זה אומר שהם גם לא ייצרו נוגדני IgA במעיים?
האם בעצם מחסנים את כולם, כדי שרק חלק קטן (כ – 1/4 מהילדים בלבד) יפריש את הוירוס בצואה ויספק הגנה כוללת? האם לשם כך ראוי לסכן (וגם אם זה סיכון קטן) את כל שאר האוכלוסיה ולפגוע בשגרת החיים של מדוכאי החיסון שצריכים להישאר בבידוד?


בהחלט יתכן שהתשובה היא חיובית ושבאמת אין פתרון טוב יותר למצב, אבל מן הראוי שמקבלי ההחלטות במשרד הבריאות יתנו תשובות לשאלות אלו.
נראה מתוצאות המחקר, בוודאי לאחר מנת החיסון הראשונה, שיעילותו של החיסון הביוולנטי (המכיל שני זני וירוס) אינה מרשימה במיוחד (בלשון המעטה), בכל הנוגע להפרשת הוירוסים המוחלשים בצואה.
אין לנו גם שום מידע אצל כמה מהילדים נוצרו נוגדני IgA במעיים – קו ההגנה הראשון – ולכמה זמן הם מספקים הגנה.
במחקר הזה, לא טרחו לקחת דגימות צואה ולבדוק האם נוצרו נוגדני IgA במעיים.
מדוע? האם לחברות התרופות ולייצרני החיסונים, או להבדיל לארגון הבריאות העולמי, אין תקציבים לבדוק עניין מהותי כגון זה?
הרי בשביל זה נותנים כרגע את החיסון!

ישנה שאלה נוספת עקרונית שמתעוררת באופן כללי בנוגע לבטיחות החיסון:
הרי גם לחיסון המומת אין 100% יעילות. כלומר, לא כל המתחסנים בו ייצרו נוגדנים בדם כנגד וירוס הפוליו.
כעת, כאשר מחסנים את כל ילדי ישראל בוירוס המוחלש, יתכן והוא יגיע לאנשים עם מערכת חיסון חלשה (קשישים, מושתלי מח עצם, אנשים העוברים טיפולים כימותרפיים, בעלי פגם חיסוני גנטי ועוד) שלמרות שקיבלו את החיסון המומת, לא פיתחו נוגדנים, כלומר הם לא מחוסנים בפועל!

הוירוס המוחלש עלול להתגבר על אנשים חלשים אלו ולגרום למחלת הפוליו המסוכנת, או להשתקע בתאי המעי שלהם, להתרבות וחלילה לעבור מוטציה לוירוס האלים.
אנחנו יודעים שהוירוס המוחלש עלול לגרום לשיתוק לאנשים שאינם מחוסנים כלל ויש להם מערכת חיסון חלשה. הסיכון אמנם נמוך, אך הוא קיים.
האם משרד הבריאות יכול לומר בוודאות שהסיכון לתרחיש הזה קטן מהתרחיש של שיתוק מהוירוס שנמצא בביוב (ושעד היום לא גרם למקרה פוליו אחד)?

שאלות רבות (ויש עוד). תשובות ברורות לציבור – כרגע אין.
בעידן הנוכחי, הנגישות של הציבור למידע גדולה מאוד (מה שלא היה בעבר), והוא שואל שאלות, במיוחד לאחר שנוכח לדעת שמשרד הבריאות לא תמיד עושה את עבודתו נאמנה בשמירת בריאות הציבור (ראו ניתוח מעמיק שפרסמתי לגבי תחקיר הטחינה בכלבוטק, תחקיר שמן הזית של כלבוטק, נושא הפלרת המים בישראל ועוד ועוד). הציבור התחיל להבין שאם הוא לא ידאג לעצמו, אין מי שיעשה זאת.
זו הסיבה להענות הנמוכה של הציבור במקרה הנוכחי. משרד הבריאות צריך להבין שיש משבר אמון בינו לבין הציבור.
בהחלט יתכן שהפעם משרד הבריאות נוהג כשורה ובשיקול דעת, אבל הציבור כבר לא מאמין. הוא נכווה בעבר וכעת הוא הרבה יותר ספקן.
טוב יעשה משרד הבריאות אם יפנים שזה המצב ויפעל לתקנו.
הדרך לתקן זאת היא באמת להתחיל לשמור על בריאות הציבור.
זו דרך ארוכה שתקח זמן. לא קל להחזיר אמון לאחר שנפגע.
מה משרד הבריאות צריך לעשות כדי להחזיר את אמון הציבור? מאוד פשוט:

  1. פיקוח הדוק על יצרני המזון, וידוא שכל מה שרשום על התווית אכן נכון והטלת קנסות גבוהים מאוד ליצרן שיתפס במרמה.
  2. פיקוח הדוק (בדיקות פתע תקופתיות) על המסעדות ובדיקת חומרי הגלם שלהם.
  3. פיקוח על כמות האנטיביוטיקה וזרזי הגדילה שנותנים בתעשיית הבשר והחלב. לא פעם יש חריגות משמעותיות!
  4. וידוא שאין שאריות חומרי ההדברה על פירות וירקות.
  5. הפסקת ההפלרה של מי השתיה.
  6. איסור על שימוש בשומן מוקשה (שומן טרנס) בישראל והוצאתו מחוץ לחוק!
    השומן המוקשה גובה בשנה אחת יותר קורבנות, ממה שגבה וירוס הפוליו מאז קום המדינה! ולמרות זאת, כנגד וירוס הפוליו הכריזו על מלחמת שמד ואילו השומן המוקשה מופץ במחוזותינו באין מפריע. מדוע? (האם יתכן והסיבה היא שמלחמה בוירוס הפוליו מכניסה רווחים גדולים לתאגידים וחברות תרופות ואילו מלחמה בשומן המוקשה לא תכניס רווח לאף חברה או תאגיד?)
  7. סבסוד של הקמח המלא ולא של הקמח הלבן!
  8. פיקוח על המאפיות וטחנות הקמח ווידוא שאם רשום על הלחם קמח מלא, זה אכן קמח המכיל את כל חלקי הזרע, כולל הנבט! (לצערנו, כמעט לא קורה, גם בלחמים המלאים).
  9. השקעת תקציבים גדולים בחינוך לבריאות ולתזונה נכונה (אבל תזונה נכונה באמת, לא כזו המונעת מאינטרסים של יצרני המזון הגדולים). זה המפתח האמיתי לשיפור בריאות הציבור – חינוך האוכלוסיה ומתן ידע בצורה בהירה ומובנת כחלק ממערכת החינוך.

תהליך בניית האמון בין הציבור למשרד הבריאות יכול לקחת שנים רבות, אבל כדאי להתחיל בכך ויפה שעה אחת קודם.

שלכם,

גיל יוסף שחר MD

אהבתם את המאמר?