!
 
סל הקניות שלי
   
קרינה-אלקטרומגנטית-1
  • קרינה אלקטרו מגנטית בילדים - תגלית מדעית חדשה!

    מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)

    קרינה אלקטרו-מגנטית בתדרי הסלולר הוגדרה מזה זמן רב כקרצינוגן בדרגה 2B ( קרצינוגן = חומר הגורם או מאיץ התפתחות גידולים סרטניים). המשמעות של הכללת גורם מסויים כרצינוגן בדרגה 2B הינה שיש סבירות שאוביקט זה הינו מסרטן, אבל עוד אין וודאות או הוכחה חד משמעית. כלומר, יש ראיות ועדויות לכך שהאוביקט (במקרה זה קרינה סלולרית) גרם או האיץ התפתחות גידולים סרטניים, אבל הרשויות עדין לא שמו את החותמת הסופית (לא פעם הגדרת אוביקט או חומר כרצינוגן מושפעת גם משיקולים זרים לצערנו). בשפת המדענים - חומר שהנמצא בדרגה 2B הינו possible carcinogen .

    אינטואיטיבית גם ברור שעוברים במעי אמם וילדים, רגישים הרבה יותר לקרינה. הם הרי בשלבי התפתחות וגדילה וקרינה עלולה לשבש תהליכים אלו. המח נמצא בתהליכי התפתחות ויצירת קשרים בין הנוירונים, איברים מתמיינים ומשתנים (בזמן ההריון במיוחד) ועוד ועוד. את זה אנחנו מבינים אינטואיטיבית גם ללא מחקר מדעי.

    אבל מחקר שפורסם ביולי 2014 מצא שיש צורך בזהירות מוגברת בילדים בכל הקשור לחשיפה לקרינה, לא רק בגלל שהם בתקופה רגישה וקריטית להתפתחות שלהם, אלא גם כי המח של ילדים ועוברים סופג קרינה הרבה יותר מאשר מח של מבוגר!

    המאמר המדעי שפורסם סוקר עשרות מחקרים בנושא השפעת הקרינה, מדווח על ממצאי מחקר חדש שמצא שילדים ובמידה רבה יותר עוברים, סופגים מנות קרינה למוחם הרבה יותר מאשר מבוגרים שחשופים גם הם לאותו מקור קרינה בדיוק!
    החוקרים מצאו כמה סיבות לכך:

    1. רקמת המוח של עוברים וילדים שונה מזו של מבוגרים בדחיסות שלה ולכן סופגת טוב יותר את הקרינה.
    2. הגולגולת של עוברים וילדים דקה הרבה יותר מזו של מבוגרים.

      
    החוקרים המדווחים על תגלית זו מקדימים ואומרים שהדרך היחידה לבדוק את כמות הקרינה הנספגת בררקמה כלשהי היא באמצות הדמייה ממוחשבת באמצעות בדיקת הדמייה בתהודה מגנטית - MRI . כלומר, שילוב של הדמיית MRI + אלגוריתם מתמטי שמנתח את צפיפות הרקמה, המחסומים בדרכה (כגון עובי הגולגולת) ומחשב את כמות הקרינה שנספגת בכל רקמה.

    החוקרים מדגישים שלעיתים תקופת החביון, התקופה מרגע החשיפה ועד שמתגלה גידול, יכולה להגיע גם לעשרות שנים ולא פעם גידולים שנובעים מחשיפה בזמן ההריון או בילדות, מתגלים רק בבגרות.

    הכותבים מביאים כראיה תומכת, גם מחקרים קודמים שמצאו שקרינה בתדרי הסלולר עשויה להביא לניוון שכבת המיאלין המגנה על העצבים במח (המיאלין הינו חומר הבידוד שעוטף את כל העצבים בגוף) וכן מחקרים שמצאו שקרינה בתדרי הסלולר גורמת לחדירות במחסום הדם המוחי - ה  blood brain barrier . מחסום הדם המוחי הינו שכבה מיוחדת שמצפה אך ורק את כלי הדם במח. כלומר לכלי הדם במח יש שכבה נוספת, שאין על כלי דם אחרים בגוף ומטרתה למנוע חדירת רעלים, מתוך מחזור הדם אל רקמת המח. משמעות הדברים של החוקרים היא, שמנגנון הנזק האפשרי של הקרינה, הינו לא רק נזקי הקרינה הישירה והשפעתה על ה DNA , אלא גם נזקים עקיפים שנגרמים מפגיעה בשכבת ההגנה של כלי הדם במח.

    החוקרים גם מדווחים על דימנציה דיגיטלית שתועדה בילדים בגילאי בית ספר שהיו חשופים למכשירים פולטי קרינה.
    כמו כן, הם מצטטים מחקר אחר שמצא שהמנהג של הנחת טלפונים סלולארים בחזיות של נערות ומתבגרות גרם לגידולי שד מתחת למקומות בהם הונחו מכשירי הסלולאר.



    אז מה עושים?

    1. נמנעים מלתת לילדים לשחק במכשיר הסלולר. אפשר ללמד אותם שזה מסוכן בדיוק כמו שמלמדים אותם שסכין חדה היא אובייקט מסוכן.
    2. במידה וכבר נותנים להם לצפות בסרטונים על מכשיר הסלולר (כאמור, לא מומלץ כלל), יש להעביר לפני כן את המכשיר למצב טיסה.
    3. בשלב כלשהו, הם כנראה ירצו טלפון נייד משלהם. נסו לדחות את גיל התחלת השימוש ככל האפשר.
    4. נסו ליזום שיחה עם ההורים של שאר הילדים בכיתה ביום ההורים הקרוב, כדי לסכם נורמה משותפת בנושא זה. אם לכל הילדים האחרים בכיתה יהיה מכשיר סלולרי, יהיה לכם מאוד קשה לעמוד בלחץ. לחץ חברתי הוא אחד הלחצים החזקים ביותר והמניעים ביותר לפעולה. אם כל ההורים בכיתה יהיו תמימי דעים ויחליטו שלא קונים מכשיר סלולר לילדים, אז לכולם לא יהיה. זו תהיה הנורמה. (בהערת אגב, מכשירים ניידים גם מנוונים כישורים חברתיים ומעודדים בילוי שעות רבות מול המסך, במשחקים, סרטונים ועוד)
    5. נשים בהריון צריכות לנקוט אמצעי זהירות מוגברים. לדבר ולהתשמש במכשיר הסלולר כמה שפחות (תמיד לחפש טלפון קווי ולקצר מאוד בשיחות בנייד) ולהרחיק את המכשיר מהגוף ככל האפשר.
    6. לא מטעינים את הטלפון כאשר הוא קרוב אליכם או בחדר השינה (אלא אם כן הוא במצב טיסה).
    7. מקפידים מאוד על תזונה בריאה - אוכל בייתי בלבד שהוכן מחומרי גלם בסיסיים. כמות רבה מאוד של ירקות, נבטים ירוקים (כגון נבטי חמניה), מיצים ירוקים ופירות. תזונה כזו מספקת כמות רבה של נוגדי חימצון שעוזרים בין היתר לתקן נזקים שנגרמים ל DNA .

      

    ניתן להוריד את המאמר המדעי המלא מיולי 2014 שסוקר את נושא הקרינה בילדים ועוברים בקישור הזה. (המאמר באנגלית)

    שלכם,
    גיל יוסף שחר MD

  • נהניתם מהמאמר?
    הירשמו לניוזלטר וקבלו עדכונים על מאמרים חדשים שעולים לאתר. זה חינם.
    אנחנו שולחים לכל היותר מייל אחד בשבוע.
 
הרשמה לניוזלטר - חינם!
הרשמו וקבלו מידע בעל ערך רב לבריאותכם ועדכונים על הפעילות שלנו ברחבי הארץ.
דואר אלקטרוני *              

  
 
79,465
 איש מנויים לניוזלטר! ואתם?


מתנה חינם!
 
 





 





  



 
 


 

 

 
 
 
 
 
אהבתם את האתר?
נודה ללייק קטן.
הנה ההזדמנות בקליק אחד!