!
 
סל הקניות שלי
   
מים-מינרלים
  •  
    האם בקבוקי מים מינרלים

    באמת בטוחים לשתיה?

    מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)

    עקב מודעות לרעלים הרבים הנמצאים במי השתיה המגיעים לבתים, עלתה צריכת המים המינרלים באלפי אחוזים בעשורים האחרונים.
    אך האם שתיית מים מינרלים המגיעים בבקבוקי פלסטיק אכן בטוחה?
    האם אין זליגה של מרכיבי הפלסטיק אל המים עצמם?
    מחקר שנעשה בגרמניה ופורסם ב 2009 בדק את העניין [1]. 
    הנה מה שהם מצאו.

    מטרת המחקר:
    מזה שנים רבות ידוע שלמרכיבי הפלסטיק יש תכונות של קסנו-הורמונים (xenohormones) . קסנו-הורמונים אלו מולקולות, להן יש פעילות דומה לפעילות ההורמונים הטבעיים הנמצאים בגוף האדם (hormones like activity). הפעילות הדומה נובעת מכך שמבנה מרכיבי הפלסטיק דומה מאוד למבנה ההורמונים בגוף האדם. 
    כדי להבין מה בדיוק בדקו החוקרים ומה משמעות הממצאים שלהם, צריך להבין מעט על הורמונים וכיצד הם פועלים.
     

    אז הנה הסבר קצרצר על הורמונים:
    הורמונים הם בעצם שליחים או מתווכים הנעים בזרם הדם. הם מיוצרים ע"י בלוטות או תאים מסויימים, משוחררים לזרם הדם וגורמים לפעולה באיבר הנמצא במקום אחר בגוף. הורמונים הם בעצם השליחים המעבירים מסר מתא גוף אחד לתאי גוף אחרים, על מנת לגרום להם להתחיל ולפעול באופן מסויים. במילים אחרות, הורמונים הם בעצם רשת התקשורת של איברים בגוף זה עם זה. 
     
    כיצד ההורמונים פועלים בגוף האדם? 
    ההורמונים מגיעים לתא המטרה, התא אותו הם אמורים להפעיל ושם הם נקשרים לרצפטור שנמצא על המעטפת של התא (הממברנה). הרצפטור בעצם חוצה את המעטפת לכל רוחבה. יש לו חלק חיצוני אליו נקשר ההורמון וחלק פנימי שמניע תהליכים בתוך התא. לכל הורמון יש רצפטור מיוחד אליו הוא יודע להקשר. לאחר שההורמון נקשר אל הרצפטור, מרכיב הרצפטור שנמצא בתוך התא, משנה את המבנה המרחבי שלו ומתחיל תהליך שרשרת של פעולות כימיות בתוך התא שמוביל לתוצאה הרצויה.

    עכשיו, לאחר שהבנו מהם הורמונים וכיצד הם פועלים בגוף האדם, אפשר להבין מה בדקו במחקר ומה המשמעות של התוצאות.
      
    אז מה בדיוק בדקו במחקר הגרמני?
    החוקרים לקחו 20 מותגים של מים מינרלים המשווקים בגרמניה.
    9 מהדוגמיות היו בקבוקי מים מינרלים מזכוכית ו 9 דוגמיות היו של בקבוקי מים מינרלים מפלסטיק. 2 דוגמיות היו מים מינרלים הנמכרים בקרטונים המצופים מבפנים בשכבת פלסטיק, בדומה לקרטוני מיצים טבעיים שנמכרים לא פעם בקרטונים (כמו גם קרטוני חלב). 
    ראוי לציין ש 20 המותגים של מים מינרלים שנבדקו, בעצם מופקים מ 4 מעיינות שונים בלבד. כלומר אותם מים, נארזים במספר חברות ונקראים בשם מותג שונה, למרות שמדובר באותו מקור של מים. אותם מים גם נארזו פעם אחת בבקבוקי פלסטיק ופעם שניה (אצל יצרן אחר לעיתים) בבקבוקי זכוכית. עובדות אלו איפשרו לחוקרים לקבוע האם המקור לחומרים הבעייתים שנמצאו הינו במים עצמם, או על פי סוג האריזה.
    החוקרים שפכו את המים על מצע המכיל את הרצפטור להורמון האסטרוגן ובדקו האם היה קישור לרצפטור, כלומר, האם יש במים חומרים המתנהגים ופועלים כמו הורמון האסטרוגן (הורמון המין הנשי).
      
    מה היו תוצאות המחקר?

    •  ב 7 מתוך 9 מדוגמיות המים שהיו בבקבוקי פלסטיק נמצאה פעילות אסטרוגנית מוגברת.
    • לעומת זאת רק ב 3 מתוך 9 דגימות המים בבקבוקי הזכוכית נמצאה פעילות אסטרוגנית מוגברת.
    • כל דוגמיות המים שהיו בקרטונים (מצופים מבפנים בשכבת פלסטיק) הראו פעילות אסטרוגנית מוגברת מאוד.
    • תגלית מפתיעה - מתוך 4 המעינות מהם נלקחו הדגימות, ב 2 מעיינות, המים הראו פעילות אסטרוגנית ללא קשר לסוג האריזה (פלסטיק או זכוכית).

    מה המשמעות של תוצאות המחקר?

    • מכיוון שהיו מעיינות בהן רק המים שנארזו בבקבוקי הפלסטיק הראו פעילות אסטרוגנית, ניתן לקבוע חד משמעית שבקבוקי פלסטיק (לפחות חלקם, יש סוגים רבים של פלסטיק) פולטים מולקולות מדפנות הבקבוקים, להן פעילות המחקה את פעילות האסטרוגן. 
    • מכיוון שהמים מ- 2 מעיינות, הראו פעילות אסטרוגנית משמעותית ללא קשר לשאלה האם הם שווקו בבקבוקי פלסטיק או זכוכית, המסקנה היא שהמים עצמם של אותם מעיינות מכילים חומרים דמויי אסטרוגן ואין להאשים במקרה זה את בקבוקי הפלסטיק. 

    מהיכן הגיעו מולקולות דמויות אסטרוגן למים במעיינות בהם נמצא פעילות אסטרוגנית, ללא קשר לסוג האריזה?

    החוקרים מעלים מספר אפשרויות:

    1. דמויי האסטרוגן נמצאים במי המעיין עצמו והם הגיעו לשם מזיהום של מי ביוב שהכילו אסטרוגנים (או מנשים שמפרישות באופן נורמלי אסטרוגנים בשתן או משיירי סבונים בהם השתמשה האוכלוסיה שגם הם מכילים חומרים אלו).
    2. בתהליך השינוע של המים, במפעל עצמו, עוד לפני האריזה, הם באים במגע עם צינורות פלסטיק הפולטים חומרים אלו.
    3. שיירי חומרי ניקוי וסבונים בהם משתמשים במתקן הייצור והאריזה נשארים בכמות קטנה על הצנרת וזולגים אל המים עצמם.

    החוקרים סבורים שאפשרויות 2 ו 3 הן הסבירות ביותר, מכיוון שכבר התגלה בעבר במספר מזונות, מולקולות דמויות אסטרוגן והתברר שהן הגיעו משיירי חומרי ניקוי סינטטים בהם השתמשו במפעל הייצור.

    האם יש סכנה בחשיפה למולקולות דמויות אסטרוגן?

    נראה שכן. הקישור של המולקולות במים שנדדו מהפלסטיק לרצפטור לאסטטרוגן, בעצם מראות לנו שהגוף לא מבדיל בין האסטרוגן האמיתי לבין המולקולות להן מבנה דומה לאסטרוגן. אלו ואלו נקשרות לרצפטור לאסטרוגן. במחקר מ 2005 נמצא שחשיפה לפלסטיקים בזמן ההריון גרמה לכך שהבנים שנולדו היו עם איבר מין קרוב יותר לפי הטבעת מאשר הממוצע [2]. אצל בנות המרחק בין איבר המין לפי הטבעת הינו קרוב יותר לעומת בנים. כלומר, חשיפה למרכיבי פלסטיק בזמן ההריון, הקטינה את זכריות הבנים שנולדו. 
    מחקר אחר על בנות, שפורסם בשנת 2000 מצא שלבנות שנחשפו למרכיבי פלסטיק - phthalate plasticizers - הייתה התבגרות מינית מוקדמת יותר בהשוואה לבנות שלא נמצאו שיירי פלסטיק בדמן [3]. ככל שגיל התחלת המחזור החודשי מוקדם יותר, כך הסיכון לסרטן השד גדול יותר, כך שבהחלט יש סבירות לסכנה בחשיפה לחומרים שפועלים בגוף כאילו היו אסטרוגנים.

    אך כאן לא מסתיים הסיפור. החוקרים הגדילו לעשות.

    הם ידעו שהעובדה שהם הוכיחו שבמים מינרלים המגיעים ממפעלים ובמיוחד אם הם נארזו בבקבוקי פלסטיק, יש חומרים בעלי פעילות אסטרוגנית, לא מספיקה מבחינת איכות מדעית של המחקר.
    הקישור לרצפטור לאסטרוגן במבחנה, עדיין לא מוכיח שהחומר מפעיל גם את חלק הרצפטור שבתוך התא וגורם באמת לפעילות אסטרוגנית בגוף. מבחינה כימית בהחלט יתכן שהחומר דמויי האסטרוגן מספיק דומה לאסטרוגן כדי להיקשר לרצפטור, אך הקישור שלו לרצפטור בעצם "נועל" את הרצפטור ולא מפעיל את שרשרת התהליכים הכימיים בתוך התא.  
    כדי לבדוק  זאת, החוקרים הכניסו חלזונות מים מתוקים מזן Potamopyrgus antipodarum - הנקראים גם New Zealand mudsnail (בתמונה משמאל)- אל הבקבוקים השונים. 
    הם רצו לראות האם יש השפעה של הקסנו- אסטרוגנים שמקורם בפלסטיק, על קצב ההתרבות של אותם חלזונות מים מתוקים.
    באופן מובהק, חלזונות המים שגודלו במים שנארזו בבקבוקי הפלסטיק התרבו בקצב מהיר יותר ולנקבות היו הרבה יותר ולדות (עשרות אחוזים יותר!) בהשוואה לחלזונות המים ששהו במים שנארזו בבקבוקי הזכוכית.
    כלומר, החוקרים הוכיחו, שהקסנו-הורמונים הנפלטים מפלסטיק פעילים כאסטרוגן לכל דבר גם בבעלי חיים ולא רק במעבדה.

    מה המשמעות של המחקר עבורינו בישראל?

    1. ברוב דגימות המים המינרלים שנבדקו נמצאה פעילות אסטרוגנית מוגברת. כך שנראה שעקרון הזהירות מחייב אותנו להשתדל ולהימנע מצריכה של מים מינרלים. אם שותים מים מינרלים, יש להעדיף מים שארוזים בבקבוקי זכוכית. כך קטן הסיכוי להיחשף לחלקיקי פלסטיק שנדדו אל המים. אך גם שתיה של מים מינרלים בבקבוקי זכוכית אינה מבטיחה בהכרח מים נקיים משיירי פלסטיק. במחקר התברר שבחלק ממותגי המים המינרלים שנבדקו, יש נוכחות של מולקולות ממשפחת הפלסטיק, להן פעילות ביולוגית של אסטרוגן, ללא קשר לסוג האריזה. הקסנו- הורמונים הללו נפלטים ככל הנראה מצנרת המפעלים או משיירי חומרי ניקוי סינטטים בהם משתמשים במפעלים. אין לנו מידע מה המצב אצל יצרני המים המינרלים בישראל. הנתונים הללו מעולם לא נבדקו בישראל (ואם נבדקו מעולם לא פורסמו). גרמניה ידועה באיכות מפעלי הייצור שלה, בהקפדה על נהלים, בסדר ובארגון. אם בגרמניה התגלו בעיות חמורות באיכות המים המינרלים, הדבר בהחלט מעורר חשש לגבי המצב בישראל.
    2. במחקר התברר שיש אריזות פלסטיק הפולטות יותר חלקיקי פלסטיק מאריזות אחרות. עד שמשרד הבריאות האמון על בריאותינו (או תוכנית כלבוטק שמנסה למלא את החסר) יבדוק איזה מותגי מים מינרלים מכילים שיירי פלסטיק ואיזה לא, אין לנו את האפשרות לדעת איזה מותג מים מינרלים בטוח לשימוש.
    3. המחקר נעשה על בקבוקי פלסטיק שנשמרו במקרר ולא היו חשופים לשמש ולטמפ' גבוהות. הדבר מראה שחלקיקי פלסטיק נפלטים אל המים ואל המזון גם בטמפ' נמוכות ולא רק אם בקבוקי המים עמדו בשמש!
    4. נראה שהמסקנה הפרקטית של כל מי שרוצה לשמור על בריאותו, היא להשתדל להימנע מכל מוצר מזון או משקה שמגיע באריזת פלסטיק, כולל צריכת מים מינרלים שנחשבים אצל רבים לבטוחים. 
    5. אנו ממליצים להשתדל ולהימנע משימוש בכלי אחסון מפלסטיק, קערות פלסטיק, צלחות פלסטיק וכדומה, הבאים במגע עם מזון. לילדים קטנים שעלולים לשבור צלחות זכוכית, מומלץ לרכוש צלחות מעץ.
    6. המלצה נוספת היא להימנע משימוש בסבון כלים סינטטי (המכיל מולקולות דמויות פלסטיק) ולעבור להשתמש בסבון כלים המבוסס על צמחים בלבד, כך שגם אם ישארו שאריות סבון על הכלים, לא יהיה שם פלסטיק שעלול לנדוד למזון. 
    7. המאמר הזה מעלה שאלה גדולה. בישראל, מדינה בה המים הם משאב יקר, חלק משמעותי מהתוצרת החקלאית מושקה במי קולחין, שהם בעצם מי ביוב שעברו טיהור כלשהו. האם במים הללו נשארו אסטרוגנים או מולקולות דמויות אסטרוגן שמקורם בסבונים ומוצרי ההגיינה של אזרחי ישראל?  במידה וכן, האם אותם אסטרוגנים או מולקולות פלסטיק למינהן נספגים בפירות ובירקות? האם ירקות שהושקו במי קולחין מכילים יותר קסנו-הורמונים לעומת ירקות שהושקו במים טהורים? 

      
    מה ניתן לעשות כדי לשנות את המצב בישראל?  

    1. לשלוח קישור לכתבה זו למשרד הבריאות האמון על בריאות הציבור. אולי מישהו שם יתעורר ויתחיל באמת לבדוק מה אוכל ושותה הציבור בישראל ולאיזה רעלים הוא נחשף שלא בידיעתו.
    2. לשלוח קישור לכתבה לתחקירני כלבוטק. אולי הם יחליטו להרים את הכפפה ולממן את בדיקות המעבדה היקרות שיגלו לנו האם המים המינרלים בישראל באמת בטוחים לצריכה והאם מי הקולחין המיועדים לחקלאות אכן נקיים מאותם מולקולות פלסטיק (שהגיעו מהסבונים למינהם). 
    3. לשלוח קישור לכתבה זו לרשימת הנמענים שלכם באי מייל ולשתף את הכתבה בפייסבוק. לא רק כדי להעלות את המודעות לסכנה לחשיפה למזון ומים שבאים במגע עם פלסטיק, אלא כי יש סיכוי שהפצה ויראלית של הסקירה הזו, תגיע בסופו של דבר לאדם המתאים באחד ממשרדי הממשלה או לאחד מחברי הכנסת, או לפקיד הרלוונטי במשרד הבריאות או אפילו לרפי גינת בעצמו בתקווה שלפחות אחד מהם יזום בדיקה מעמיקה של מצב המים המינרלים ואולי גם בדיקה של תכולת מי הקולחין בישראל.
        

      שלכם,
      גיל יוסף שחר MD


    המאמר העשיר אתכם?
    שתפו אותו עם הקרובים אליכם.

  • המאמר העשיר אתכם?
    הירשמו לניוזלטר וקבלו עדכונים על מאמרים חדשים שעולים לאתר. זה חינם.
    אנחנו שולחים לכל היותר מייל אחד בשבוע.
     
  • מקורות:

    1. Environ Sci Pollut Res Int. 2009 May;16(3):278-86. Epub 2009 Mar 10.Endocrine disruptors in bottled mineral water: total estrogenic burden and migration from plastic bottles. Wagner M, Oehlmann J.

    2. Swan SH, Main KM,  (2005) Decrease in anogenital distance among male infants with prenatal phthalate exposure. Environ Health Perspect 113:1056–1061

    3. Colón I, Caro D,  (2000) Identification of phthalate esters in the serum of young Puerto Rican girls with premature breast development. Environ Health Perspect 108:895–900

 
הרשמה לניוזלטר - חינם!
הרשמו וקבלו מידע על חידושים בתחום הבריאות, המלצות פשוטות לחיים בריאים ועדכונים על הפעילות שלנו ברחבי הארץ.
דואר אלקטרוני *              

  
 
69,531
 איש מנויים לניוזלטר! ואתם?


מתנה חינם!
 
 .




  

  

 

 

 
 
 
 
 
אהבתם את האתר?
נודה ללייק קטן.
הנה ההזדמנות בקליק אחד!