!
 
סל הקניות שלי
   
אנדומטריוזיס-אפשר-גם
קליניקה
 
  • בעיות פריון  – לא גזרת גורל!

    אנדומטריוזיס: סיפור הריפוי הטבעי שלי – חני איזנשטט כרמי

    החשיפה לא קלה, אבל יש לה פירות. אני עושה זאת באהבה לטובת נשים במצבי שלא יודעות שאפשר אחרת.

    אובחנתי עם אנדומטריוזיס ב- 2011 וכנגד כל הסיכויים שנתנו לי הרופאים הצלחתי להביא את עצמי לבריאות טובה ופוריות בדרכים טבעיות. לכבוד סיום חודש המודעות הבינ"ל לאנדומטריוזיס (מרץ) אני שמחה לספר את הסיפור שלי – כדי להעלות למודעות הכלל את המחלה, כדי שנשים שמאובחנות לא נכון יוכלו למצוא כאן רמזים, וכדי שנשים שכבר יודעות שיש להן אותה ידעו שאפשר גם אחרת.

    אנדומטריוזיס היא מחלה חמקמקה ומסתורית (נו לא פלא, מחלה נשית...). סטטיסטית כל אשה עשירית (!) לוקה בה אך לא כל אשה יודעת כלל על קיומה. היא קשה ביותר לאבחון, במיוחד בשנים הראשונות. מה זה בכלל אנדומטריוזיס? על קצה המזלג זהו מצב שבו חלקי רקמת רירית רחם מתפתחים במקומות אחרים בחלל הבטן והאגן, מסיבה שהיא עדיין בגדר תעלומה רפואית. חלקי רירית הרחם המפוזרים בחלל הבטן מגיבים למחזור ההורמונלי החודשי בדומה לרירית הרחם: מתמלאים דם, מפרישים ומפריעים לתפקוד האיברים עליהם הם נמצאים (כגון המעיים, שלפוחית השתן, ועוד) ויוצרות שלל רב של בעיות (הידבקויות, ציסטות, מוקדי דלקת, דלקות כרוניות באיבר המארח ועוד).
    עדיין אין בדיקת דם או סמן ביוכימי או גנטי ברור לזיהוי המחלה, אלא אוסף רב של סימפטומים מקשת רחבה ביותר שצריך לחבר ביניהם את הנקודות. לרוב, הרופא היחיד (גם גניקולוג!) לא ידע לעשות זאת.
    אבחון חד משמעי קורה לאחר ממוצע של 15 שנות סימפטומים, כשהסימפטומים כבר סוערים ויש צורך בניתוח טיפולי או אבחוני או כשניתן לראות ממצאים באולטרסאונד בעל רגישות גבוהה. זה צריך להתבצע על ידי מומחים ולא כל גניקולוג יודע לעשות זאת. (ולצערנו למרבה האבסורד - בארץ ניתן לספור את מספר המומחים למחלה הכה נפוצה הזו ממש על כף יד אחת).
     
    כך גם היה אצלי. מגיל מאד צעיר אני אוספת סימפטומים ואבחנות לקויות (זה החלק בו אתן צריכות טו פיי אטנצ'ן): מילדות חוויתי כאבי בטן שהחמירו בסביבות הצבא עד שלא היה יום שבו לא כאבה לי הבטן (" מעי רגיז"). וסת כאובה ושופעת ("תסמונת קדם וסתית"), ציסטות בשחלה ("שחלה פוליציסטית"), המיגרנות שפרצו בצבא ורק החמירו עם השנים, יחסי אישות מאתגרים, והכאב הכרוני הזה שהלך והתעצם בצד הבטן החתונה אשר לא פוענח למרות עשרות הבדיקות המוזרות והמשונות שעשיתי, שהגיע במקביל לכאבים כרוניים במפרק הירך שגם הם לא אובחנו.
    תמיד הכל יצא תקין. לא אשכח אורטופד פרטי מפורסם אחד שאמר לי בנונשלאנט בתום הבדיקה ש"אולי הכאב בראש שלך". גם גסטרולוג בכיר אחד שיצא לו להכיר את מעיי מקרוב אמר במילים אלו שיש לי "מחלת פנטהאוז" – שהכאב מגיע מהראש.


    רוב חיי הבוגרים התרגלתי לחיות עם כאב תמידי, ממש ברמה יומיומית. בתור מישהי שבאה מבית ידוע חולי סרבתי לחיות על תרופות ומשככי כאבים, לכן פשוט למדתי לחיות עם העניין וכבר לא שמתי לב לכאב. התרגלתי לימי מחלה פעם בחודש בשל חוסר תפקוד, ולעייפות כרונית שבכלל לא קישרתי לשאר העניין כי חשבתי שאני פשוט "בטטה עם עלים".

    עד ליום מכונן שבו המציאות התפוצצה לי בפרצוף – או יותר נכון: בבטן. יום שלאחריו חיי התהפכו על פיהם.

    בוקר אחד בפברואר 2011, בהמבורג גרמניה, התעוררתי מכאבי בטן קשים בצד ימין של הבטן. הבנתי שעומד לפני "יום מחלה חודשי " קשה במיוחד, וחזרתי לישון. חצי שעה אחר כך התעוררתי מכאב פתאומי מפלח ובלתי נסבל, תחושת בעירה נוראה שכמותה לא חשתי מעולם התפשטה בבטני. הייתי משוכנעת שזהו - סוף סוף יש לי התקף אפנדיציט! כמו שמרפי אוהב, אף אחד משכניי לא היה זמין, וארז בעלי היה בצד השני של העיר. הייתי לגמרי ל-ב-ד (עם כלבה שצריכה טיול בוקר...) בלי יכולת לזוז. חייגתי את מספר החירום הגרמני (שיננתי אותו מהרגע שעברנו לשם...) ותוך כמה דקות כבר הייתי באמבולנס, בדרך לבית החולים הקרוב.

    במיון הגיניקולוגי הרופאה הצעירה שאלה אותי באנגלית גרועה אם תמיד יש לי דימום מאסיבי (אני?! מה, זה מאסיבי?!) וזרקה לאוויר מילה מוזרה שמעולם לא שמעתי קודם (אנדומטריוזה?!). לא הספקתי לומר עשירית ממה שאני בדרך כלל אומרת לרופאים שמטיחים בי מילים מוזרות וכבר הייתי בהכנה לניתוח חירום – כי הרופאה ראתה באולטרסאונד ציסטה דמית ענקית שהתפוצצה לי בחלל הבטן. (מה זה עושה שם לכל הרוחות?! הרי רק לפני חודשיים הייתי בבדיקה גניקולוגית והכל היה... לא בסדר?) ארז הספיק להגיע בדיוק כדי לתת לי נשיקה ונכנסתי לניתוח הראשון בחיי, אחוזת אימה, מתפללת לאלוהים וגם מתכוננת לגרוע מכל.
    כשהתאוששתי מהניתוח והגעתי לביקורת עם מגילת שאלות שהכנתי, קיבלתי את הרושם (או בחרתי להאמין) שאנדומטריוזיס יכולה להיות גם אפיזודה חולפת ושזה בדיוק מה שהיה לי – ציסטה אחת שהתפוצצה, נוקתה וזהו, עכשיו הכל מסודר.
     
    שנה לאחר מכן בארץ, עדיין לא הצלחתי להרות (שנה שלישית) וחיפשתי מומחה פריון שגם מבין משהו באנדומטריוזיס. 
    לא הבנתי אז שכ-ל מי שמתעסק עם פריון גם מבין באנדומטריוזיס (זוהי אחת מהסיבות הנפוצות לאי פריון אצל נשים). לכן פניתי למרפאת אנדומטריוזיס, למומחה מוביל מאחד מבתי החולים בארץ. 
    הוא שוב איבחן שיש לי אנדומטריוזיס (יש לי?!
    לא! אתה לא מתכוון: היה לי?!). הפעם הסטירה היתה יותר מצלצלת מהסטירה דאשתקד – הוא מנה בפני בקרירות את שלל הסימפטומים היומיומיים שלי שמעידים על אנדומטריוזיס חי ובועט (ותסלחו לי על הפירוט אבל זה חשוב: "יש לך הפרעות בעיכול בזמן מחזור? יש לך כאבים בזמן קיום יחסים? יש לך קרישי דם ודימום מסיבי? ויש לך את הדבר הזה שראיתי עכשיו בבדיקה? מה את רוצה גברת – יש לך אנדומטריוזיס!"). קיבלתי ממנו כותרת ססגונית של "פצצת זמן" (זו מחלה כרונית שמחמירה עם הזמן) והפתרונות שהוצעו לי היו אטרקטיביים כמו להב לורידים: או טיפול הורמונלי לדכוי המחלה תוך דיכוי מערכת הרביה שלי, או טיפול הורמונלי להגברת הפוריות תוך החמרת האנדומטריוזיס. קיבלתי 4 חודשים להחליט. "בואי כשתרצי טיפול או כשתהיי בהריון".

    כמו שדרור אלוני חברי הטוב כתב בספרו: אסימון גדול וחלוד נחת לי על הראש. קיטונות של כעס ותסכול שלא הכרתי מילאו אותי – למה רק עכשיו זה התגלה? איך אף אחד מעשרות הרופאים שראיתי בחיי לא חיבר את כל הנקודות? ולמה אם זה כל כך נפוץ לא שמעתי את המילה הזו קודם? אולי כבר הייתי מחברת בעצמי את הנקודות... ומה עושים עכשיו? הרגשתי לבד בעולם.
     
    אחרי כמה ימי אבל שהקציתי לעיכול המציאות שיכולתי לעכל שנה קודם, פצחתי במחקר חיי למציאת דרכים טבעיות לטיפול באנדומטריוזיס שלי. כמעט מיד התחילו התשובות להגיע אליי.
    גיליתי את היעילות המופלאה והמיידית של תזונה מדויקת ואורח חיים בריא. גיליתי טכניקת עיסוי ייחודית סופר יעילה לעיסוי האגן הניתנת גם לעיסוי עצמי ומעצים. בהשראת הספר "המסע" ובעזרת טכניקת הנשימה המעגלית שאני לומדת כבר שנים רבות, פרמתי פלונטרים נפשיים עמוקים שהיו קשורים ואחוזים באנדומטריוזיס שלי ושעם פרימתם נפרמה גם חסימה גדולה בגוף.
    הריתי בתוך 4 חודשים בלבד של הקונצרט המופלא הזה ולאחר יותר משלוש שנים של נסיונות, כשבריאותי משתפרת פלאים. חזרתי אל אותו רופא כמצוותו כשאני בשבוע ה-8 להריון, מפצירה בו לנסות עם נשים אחרות את מה שניסיתי אני. זה עדיין לא קרה אבל אני אופטימית.

    היום, חמש שנים מאז האבחון וכמעט 20 שנה מפרוץ הסימפטומים הראשונים, אני אם לילד מופלא מתת אל, חזקה מתמיד, חיה כמעט ללא כאבים, ללא מגרנות, ללא עייפות כרונית, ללא תשישות וכאבים קדם וסתיים, וממשיכה ללמוד ולנסות עוד דרכים לחיזוק הבריאות. יש בגופי מחלה כרונית שנמצאת בשיפור מתמיד (טפו, טפו, טפו) ולא עוד פוגמת בחיי. יש לי עוד מה לשפר ולדייק אך אני מרגישה מועצמת גופנית ונפשית ואחראית לחיי ובריאותי.
    תודה לאל על המתנות האלה של החיים שמגיעות באריזה מכוערת.
     

    לסיכום
    הדרך לריפוי והחלמה היא מסע ארוך ולעיתים מייגע, אך לכל אורכו טמונים אוצרות ופירות מתוקים. אני מאמינה שניתן לרפא את רוב המחלות (או לפחות להביאן למצב יציב או שקט) בגישה משולבת, ובכללן מחלות המוגדרות על ידי הרפואה המערבית ככרוניות, אוטואימוניות, כמו האנדומטריוזיס.
    אם את סובלת מהסמפטומים שתארתי כאן או נוספים, אם יש לך בעיות פוריות, חשוב שתדעי שיש מה לעשות. הגוף שלך מסוגל לרפא את עצמו או לפחות להגיע למצב יציב ומאוזן, וצריך לעזור לו.
    כבר כמה שנים שאני מייעצת לנשים שפונות אליי בעקבות הסיפור שלי, ומהן אני גם לומדת רבות. עוד טיפים, עוד טכניקות, אפילו ענייני פריון גבריים, ועוד.
    השיתוף הזה כל כך חשוב, אחוות הנשים הזו שאבדה לנו עם המודרניזציה חייבת להתעורר ולשחק כאן תפקיד. נשים צריכות לתמוך בנשים, לרפא נשים, להחיות ידע עתיק, להעביר ידע חדיש. לא להיות לבד. זה מה שמניע אותי מאז – לגלות לנשים את שאני גיליתי, ללמוד וללמד את סודות הריפוי הטבעי והטיפול העצמי.
     

    חני איזנשטט כרמי היא מטפלת בכירה ב"בריאה" - היחידה לרפואת נשים הוליסטית במרכז לרפואת הרמב"ם. יחידה זו הוקמה כדי לטפל בבעיות בריאות נשיות כגון תסמונת קדם ויסתית, חוסר פוריות, שחלות פוליצסטיות, מחזור לא סדיר, דימום מוגבר במחזור, אנדומטריוזיס ובעיות נשיות אחרות.
    לפרטים על היחידה ועל אפשרויות הטיפול לחצו כאן.