פיסטוק חלבי – האם הוא הנשק החדש למלחמה בסכרת?

ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
פיסטוק חלבי - הנשק החדש למלחמה בסכרת?

ישראל היא צרכנית הפיסטוק הגדולה בעולם ביחס למספר הנפשות.
אירן היא הספקית הגדולה בעולם של פיסטוק.
הוא עתיר שומן, מקושר לנישנוש במשחקי כדורגל, אבל מחקרים מדעיים מגלים שיש לו השפעות בריאותיות מיוחדות ועוצמתיות.
מחקר מדעי שפורסם באוגוסט 2014 ניסה לבדוק את הקשר בין הוספת פיסטוקים לתזונה לבין שיפור מדדים אוביקטיבים המעידים על סיכון לסכרת, מחלות לב ושבץ מוחי.
החוקרים חילקו 54 משתתפים שהוגדרו כטרום סכרתיים באופן אקראי לשתי קבוצות.
שתי הקבוצות קיבלו תזונה בעלת ערך קלורי זהה, אחוז חלבון זהה וכמות סיבים תזונתיים זהה.
כל ההבדל הוא שהדיאטה של קבוצה א' כללה 57 גרם של פיסטוקים ביום לעומת הקבוצה השניה שלא כללה פיסטוקים כלל.

מכיון שפיסטוקים הם עתירי שומן (פיסטוקים מכילים כ 46% שומן) היה הבדל קטן בחלוקה הקלורית בין שתי הקבוצות. התפריט של קבוצה א' (קבוצת הפיסטוקים) הכיל 35% שומן מסך הקלוריות ו – 50% פחמימות, בעוד בקבוצת הביקורת התפריט הכיל כ – 30% קלוריות שהגיעו משומן ו – 55% מסך הקלוריות שהגיעו מפחמימות.
כדי לוודא שההשפעות שניצפו אכן נגרמו בעקבות הוספת הפיסטוקים לתפריט ולא מסיבה אחרת, לאחר ארבעה חודשים, החליפו החוקרים את התזונה בין שתי הקבוצות ושוב בדקו מה היו ההשפעות על בדיקות הדם.

הנה התוצאות:

  1. רמת הסוכר בצום ירדה משמעותית בקבוצת הפיסטוקים בהשוואה לקבוצת הביקורת.
  2. בקבוצת הפיסטוקים גם רמת האינסולין ירדה באופן משמעותי בהשווואה לקבוצת הביקורת.
    אינסולין הינו ההורמון שאחראי על החדרת סוכר מהדם אל תאי הגוף. ככל שרמת האינסולין נמוכה יותר, הדבר עשוי להעיד שרגישות התאים לאינסולין גבוהה יותר ושהם מסוגלים להטמיע סוכר בתוכם בקלות רבה יותר וכך למנוע את עליית רמת הסוכר בדם (סכרת).
  3. גם מדד לקרישיות, רמת הפיברינוגן, ירדה בקבוצת הפסיטוקים. משמעות הדבר היא שהסיכון להווצרות קרישי דם שעלולים לחסום את העורקים, קטן משמעותית.
  4. רמת הכולסטרול הרע המחומצן (LDL מחומצן) ירדה באופן משמעותי בקבוצת הפיסטוקים.
    כולסטרול רע מחומצן הינו הסיבה העיקרית בחברה המערבית למחלות לב ושבץ מוחי.
    לא רמת הכולסטרול הרע הכללית היא הבעיה, אלא אחוז הכולסטרול הרע המחומצן.
    הנטייה של כולסטרול רע מחומצן לשקוע בדפנות העורקים, להצר אותם וחלילה לחסום אותם, גדולה במאות אחוזים בהשוואה ל – LDL שאינו מחומצן.
    המשמעות של תוצאה זו, היא שהסיכון למחלות לב ושבץ מוחי פחת משמעותית בקבוצת אוכלי הפיסטוקים.
  5. החוקרים בדקו גם את תפקודם של מספר תאים הנעים בזרם הדם.
    בתאים שנבדקו (לימפוציטים – סוג של תאי דם לבנים) התברר שהביטוי של גן מסויים, שאחראי על ייצור משאבות גלוקוז, עלה ב – 69% בקבוצת אוכלי הפיסטוקים בהשוואה לקבוצת הביקורת.
    המשמעות היא שלתאים יש כעת יכולת גבוהה יותר להטמיע סוכר בתוכם והם יכולים לעשות זאת מהר יותר וכך למנוע את עליית רמת הסוכר בדם שתוביל לעליה ברמות אינסולין שבסופו של דבר עלולה להוביל למחלת הסכרת.
    זוהי תוצאה מרשימה במיוחד.

החוקרים מסכמים שאכילת פיסטוקים יכולה להיות אסטרטגיה טובה כדי למנוע את מחלת הסכרת ולהקטין את הסיכון למחלות לב ושבץ מוחי.

מחקרים ישנים יותר מצאו שאכילת פיסטוקים מורידה רמות LDL (כולסטרול רע) באופן כללי ומעלה רמות נוגדי חימצון בדם.
על חולדות נמצא שצריכת פיסטוקים מעלה רמות של כולסטרול טוב (HDL).
מחקר נוסף מ – 2010 מצא שפיסטוקים מעלים בבני אדם רמות של לוטאין, אלפא קרוטן, בתא קרוטן ועוד נוגדי חימצון חשובים.
מחקר מ – 2013 מצא שלפיסטוקים יש תכונות אנטי בקטריאליות, במיוחד כנגד חיידקי E coli וחיידק הליסטריה.

אבל לפני שאתם רצים לפיצוחיה הקרובה לקנות פיסטוקים, הנה כמה דגשים חשובים:

  1. רצוי מאוד לרכוש פיסטוקים טבעיים ולא כאלו שעברו קליה. קליה בחום של מעל 200 מעלות, ככל הנראה גורמת לחימצון חומצות השומן בפיסטוקים.
  2. שלבו פיסטוקים בתזונה שלכם באופן מתון. המלצתי היא 30-60 גרם ליום.
    כמו כל דבר, הפרזה גם כאן עלולה להביא לתוצאות הפוכות.
  3. עשו רוטציה. גוונו את התזונה שלכם.
    אל תאכלו פיסטוקים כל יום. עשו מידי פעם הפסקות של מספר ימים ואף של שבועות במהלך השנה.
    פיסטוקים מכילים גם כ – 21% חלבון. אכילה של פיסטוקים על בסיס יומיומי, לתקופות ארוכות עלולה לגרום להתפתחות רגישות לחלבון הפיסטוק.
  4. פיסטוקים שלא נשמרו בצורה טובה, שלא הובלו בתנאים נאותים ושאוחסנו זמן רב מידי, עלולים להכיל רעל מסוכן בשם אפלאטוקסין. זה רעל שמופרש מפטריה שאוהבת לגדול בין היתר על פיסטוקים.
    משרד הבריאות אמור לבצע בדיקות תדירות בנמלים לפיסטוקים שמגיעים לישראל, כדי למנוע כניסת סחורה נגועה באפלאטוקסין.
    מבחינתנו, חשוב להקפיד לרכוש פיסטוקים במקום בו יש תחלופה גבוהה וכך להקטין את הסיכון שהפטריה תצמח במחסנים החמים וכדומה.

לבריאות!
גיל יוסף שחר MD

אהבתם את המאמר?