האם המזון האורגני באמת אורגני?

הכתבה מבוססת על סקירת מחקרים בנושא, עיון בדוחות סקר שבדקו שאריות חומרי הדברה וכן עדותו של פקח מזיקים שמפקח הן על חקלאים קונבנציונליים והן על חקלאים אורגניים והסכים להתראיין בלעדית למרכז לרפואת הרמב"ם.

החקלאות האורגנית היא צורת חקלאות המנסה להקטין או למנוע את השימוש בכימיקלים סינתטיים ואורגניזמים מהונדסים גנטית.
החוק להסדרת תוצרת אורגנית בישראל מטיל הגבלות על החומרים המותרים לשימוש כחומרי הדברה ודישון, אך אינו אוסר על השימוש בחומרי הדברה ודישון כליל [1].
ע"פ החוק הטיפול בנגעי צמחים ייעשה רק ב"אמצעים טבעיים" (מצוינות 12 אפשרויות), אך אם קיימת סכנה מיידית לתוצרת אורגנית ניתן להשתמש גם בתכשירים נוספים.
תקנה זו מאפשרת לחקלאים להדביר בקנה מידה גדול בתכשירים מאושרים, ואף להשתמש במטוס ריסוס‏.
אם כך בניגוד לסברה כי ירקות אורגניים הינם נקיים מהדברה, מותר בחקלאות האורגנית להשתמש בחומרי הדברה רבים כגון: נחושת, גופרית ,שמנים צמחיים ומינרלים וסוגים שונים של סבונים.

האם הירקות האורגניים אכן נקיים יותר ובעלי ערך תזונתי רב יותר?

האמונה הרווחת בציבור היא שתוצרת אורגנית היא בטוחה יותר, בעלת ערך תזונתי רב יותר ויש הטוענים שגם בעלת טעם טוב יותר מאשר תוצרת קונבנציונלית. האם זה אכן כך?

ערך תזונתי

הספרות המדעית חלוקה בדעתה לגבי השאלה האם ישנו הבדל משמעותי בערך התזונתי בין מזון אורגני לבין מזון קונבנציונלי.
במחקר משנת 2014 בבריטניה נערך ניתוח מקיף (מטא אנליזה) של 343 מחקרים קודמים על חקלאות אורגנית וקונבנציונלית.
מסקנות החוקרים היו כי תוצרת אורגנית מכילה באופן משמעותי יותר נוגדי חימצון כמו פוליפנולים מאשר תוצרת קונבנציונלית.
ע"פ מחקר זה מעבר לצריכת תוצרת אורגנית יכול להגדיל ב – 20%-40% את כמות נוגדי החימצון שאדם יכול לקבל מצריכת כמות זהה של ירקות ופירות [2].
לעומת זאת, מחקר מ – 2012 שערך גם הוא ניתוח של מחקרים קיימים, לא מצא הבדלים משמעותיים בתכולת הויטמינים בין תוצרת אורגנית לקונבנציונלית (ויטמין C ,E, ובטא קרוטן) [3].
שאריות חומרי הדברה – הממצאים של המחקרים שבדקו נושא זה היו עקביים, תוצרת אורגנית הינה רעילה פחות מאשר תוצרת קונבנציונלית.
המחקר מ – 2012 שערך סקירה של מחקרים קודמים מצא שרק ב – 7% מהדגימות של מוצרים אורגניים נמצאו חריגות בחומרי הדברה לעומת 38% בקונבנציונלי [3].
המחקר מ – 2014 מצא בתוצרת קונבנציונלית פי ארבע שאריות חומרי הדברה מאשר בתוצרת אורגנית. בפירות קונבנציונליים נמצא אחוז גבוה בהרבה של ממצאים (75%) לעומת ירקות קונבנציונליים (32%) [2].
עודף חנקן ומתכות כבדות – באותו מחקר מ – 2014 נמצא כי בתוצרת קונבנציונלית יש ריכוז גבוה משמעותי של קדמיום [2].
בירקות קונבנציונליים נמצאה כמות גבוהה יותר של חנקן דו חמצני (NO2) וחנקה (NO3).
הסיבה לכך היא ככל הנראה שימוש בכמות גבוהה של חנקן בחומרי הדישון.
צריכת חנקן דו חמצני (NO2) נחשבת כגורם סיכון למחלות שונות כמו סרטן הקיבה [4].
טעם – גם בעניין זה הדעות חלוקות אם כי ישנן עדויות כי כמה מהפירות האורגניים הם יבשים יותר מפירות קונבנציונלים. פרי מעט יבש יותר עשוי להיות בעל טעם חזק יותר הודות לריכוז גבוה יותר של חומרי טעם [5].

הערה של ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)

מעבר למחקרים שמצויינים בכתבה זו, ישנם מחקרים נוספים שלא מצאו הבדל בערכים התזונתיים בין תוצרת קונבנציונלית לתוצרת אורגנית, כמו גם מחקרים נוספים שכן מצאו הבדל בערכים התזונתיים לטובת התוצרת האורגנית.
להלן הסיבות האפשריות לממצאים הסותרים:
1. מה בדיוק בדקו – חלק מהמחקרים בדקו הבדלים בויטימנים בודדים בלבד כגון ויטמין C, ויטמין E ובטא קרוטן. בהחלט יתכן שויטמינים אלו לא משתנים בתלות צורת הגידול, אבל חומרים אחרים בירק גדלים בתוצרת האורגנית. כלומר, כאשר מחקר טוען שאין הבדלים בין תוצרת אורגנית לקונבנציונלית, חשוב לבדוק האם הוא בדק רק ויטמינים נקודתיים או ספקטרום שלם של חומרים, (מחקר יקר הרבה יותר ולרוב לא נעשה…).

2. מספר הימים מרגע הקטיף ועד לבדיקה – כמות הויטמינים ונוגדי החימצון יורדת לאחר הקטיף עם כל יום שעובר. יש לוודא שהמחקרים השוו בין תוצרת אורגנית לקונבנציונלית שנקטפה באותו היום בדיוק, אחרת לממצאים של המחקר אין כל משמעות. במחקרים רבים, החוקרים אספו סחורה אורגנית וקונבנציונלית מהשוק ללא שימת לב למספר הימים שהסחורה נמצאת על המדפים.
יתכן למשל שהסחורה הקונבנציונלית הגיעה לשוק באותו היום או יום קודם, ואילו הסחורה האורגנית כבר נמצאת על המדף שלושה ימים. במקרה כזה, תוצאות המחקר לא ישקפו את ההבדלים האמיתיים בין צורות הגידול השונות.

3. המחקרים שנכללו בסקירה – חלק מהמחקרים הם מה שמכונה בשפה המדעית מטא אנליזה, כלומר, סקירה וסיכום של ממצאים ממחקרים קודמים. מטא אנליזות הם רגישות ומהוות כר פורה להטעייה מכיוון שהחוקרים יכולים לכלול במטא אנלזיה שלהם רק מחקרים שמראים תוצאות כלבבם.
בכל מטא אנליזה יש קריטרונים האם להכליל מחקר כלשהו בניתוח הכולל או לא.
כל מטא אנליזה קובעת לעצמה את הקריטריונים הללו להכללת מחקר כזה או אחר. יש לשים לב האם המחקר נעשה במימון כלשהו שאולי הטה את דעת החוקרים לבחירת קריטריונים שיראו את התוצאה הרצויה לממן. המממן יכול להיות הן ארגון המגדלים הקונבנציונלים והן ארגון המגדלים האורגניים.

4. סוג האדמה – כמות הויטמינים ונגודי החימצון תלויה מאוד באדמה עליה מגדלים את התוצרת החקלאית. בהחלט יתכן שעגבניה שגדלה באיזור א', תכיל כמות נוגדי חימצון שונה מעגבניה שגדלה באיזור ב'.
כדי לבדוק באמת את ההשפעה של צורת הגידול, יש לקחת תוצרת מאיזורים קרובים, שגדלה על אותו סוג של אדמה. דבר זה לרוב לא נבדק ולא נלקח בחשבון במחקרים שנעשו.

5. מועד הקטיף – כמות הויטמינים ונוגדי החימצון בירק או בפרי משתנה מאוד בתלות מועד הקטיף.
המתנה של עוד מספר ימים על העץ או על הצמח, יכולה להביא לערכים תזונתיים שונים מאוד.
כדי להשוות בין צורות הגידול השונות, יש לוודא שהעגבניה האורגנית נקטפה מספר ימים זהה לאחר שתילתה, לעגבניה הקונבנציונלית.

לאור נקודות אלו, קשה מאוד להסיק מסקנות מהמחקרים בנושא. רובם ככולם לא נעשו תוך הקפדה על נקודות אלו. לכן קשה לנו היום לתת מסקנות חד משמעיות בשאלה האם תוצרת אורגנית מכילה יותר ויטמינים ונוגדי חימצון.
בכל מקרה, הסיבה העיקרית להעדפת תוצרת אורגנית, היא לא מה שיש בו, אלא בעיקר מה שאין בו (שאריות חומרי הדברה שחלקם רעילים מאוד). ראו בהמשך הכתבה.

שלכם,

גיל יוסף שחר (M.D)

הדברה בחקלאות האורגנית

הדברה פרוטקטנטית (מגנה) – כל חומרי ההדברה המשמשים בחקלאות האורגנית הינם פרוטקטנטיים, כלומר פעילותם היא רק במקום יישומם והם אינם חודרים לרקמות הצמח והפרי.
סביר שבשטיפה של הפרי שאריות החומר יוסרו.
בחקלאות הקונבנציונלית קיים שמוש גם בחומרי הדברה פרוטקטנטים וגם בחומרי הדברה סיסטמיים.
חומרי הדברה סיסטמיים הינם חומרים שמיישמים אותם על העלים, השורשים או על הקרקע והם עוברים לכל חלקי הצמח האחרים, גם לתוך הפרי והירק ולא נשארים על המעטפת החיצונית.
כלומר, שטיפה של הפרי או הירק איננה מועילה במקרה זה.
זמן פירוק החומר – לחומרי ההדברה המיושמים בחקלאות האורגנית זמן פירוק קצר יחסית ולרובם נדרשים ימי המתנה ספורים בלבד מהריסוס ועד הקטיף. לרבים מחומרי ההדברה המרוססים המשמשים בחקלאות הקונבנציונלית נדרש זמן רב עד שהחומר מתפרק ולכן נדרשים ימי המתנה ארוכים מזמן הריסוס ועד הקטיף. כאן נשאלת שאלה האם כל החקלאים בחקלאות הקונבנציונלית אכן ממתינים?
אופן ההדברה – בדרך כלל חומרי ההדברה המשמשים בחקלאות האורגנית מיושמים באמצעות ריסוס פיזי של כל צמח וצמח, לצורך כך החקלאי נדרש להשקיע זמן וכוח אדם.
לעומת זאת, רבים מחומרי ההדברה המשמשים בחקלאות הקונבנציונלית ניתנים לצמח בהגמעה כלומר, מוספים למיכל ההשקייה ומגיעים לצמח דרך צינורות ההשקייה, תהליך המתבצע בקלות ובמהירות ללא השקעה רבה של זמן וכוח אדם.
כמו כן בחקלאות קונבנציונלית מתבצעים לעיתים גם ריסוסים ידניים (בעיקר בחממות) או על ידי מטוסי ריסוס המרססים כמויות עצומות מעל שדות (שלהם יש כבר השלכות רעילותיות על איכות האויר בסביבה הקרובה).
המשמעות בפועל היא שבהיעדר פיקוח בשטח ובשל קלות הביצוע, עלולים להתווסף חומרי הדברה בחקלאות הקונבנציונלית גם כשאין בהם צורך חיוני.

חומרי הדברה המשמשים בחקלאות האורגנית והמותרים על פי התקן האורגני

גופרית – משמשת כנגד מחלות וסוג מסויים של מזיקים, הריסוס נעשה על כל חלקי הצמח.
ע"פ מדד 50LD גופרית אינה רעילה לבני אדם ויונקים אחרים בבליעה (מדד 50LD הינו מדד לקטלניותו של חומר – כמות של רעלן או חומר טוקסי הדרושים על מנת להרוג 50% מאוכלוסיית הנבדקים).
נחושת – משמשת נגד חיידקים ופטריות, מכסה טווח רחב של מחלות.
הריסוס של הנחושת נעשה על כל חלקי הצמח. הנחושת משמשת גם בחקלאות הקונבנציונלית.
ע"פ מדד 50LD מידת הרעילות של נחושת נמוכה. הנחושת מוגבלת מבחינת מסיסות והיספגות, דבר התורם לרמת רעילות נמוכה.
שמנים – השמנים משמשים כנגד מזיקים ומחלות. השמנים עוטפים את המזיקים במעטה של שמן ומקשים עליהם את הנשימה והתנועה. השמנים משמשים גם בחקלאות הקונבנציונלית.
שמן נים – מופק מפירות וזרעי עץ האיזדרכת ההודית. פעיל נגד טווח רחב של מזיקים, לא נמצא כמזיק ליונקים. החומר הפעיל העיקרי נקרא – AZADIRACHTIN.
שמן הנים משמש בהודו בתעשיית הקוסמטיקה וכן ברפואת האיורוודה לטיפול במחלות עור, דלקת, חום ועוד.
שמנים צמחיים – שמן סויה, שמן תירס.
שמן פאראפין – שמן חסר טעם וריח. השימוש בו נפוץ במקרה של בעיות עיכול.
שמנים מינרליים – שמן וירול, שמן EOS ,ושמן JMS.
טרייסר – החומר הפעיל נקרא SPINSAD – מופק מתסיסה של חיידק בשם SPINOSA.S, פועל על מערכת העצבים של המזיק. יעיל ובעל טווח פעולה רחב נגד חרקים ובעל רעילות נמוכה ליונקים.
החומר הפעיל נמצא גם בתכשירים לטיפול בפשפשים בחיות מחמד וכן בכינים בבני אדם.
BT – בצילוס תורגיניזיס – קוטל מזיקים ביולוגי המבוסס על רעלן החיידק בצילוס תורינגיאנזיס.
פותח מחיידקים שפיתחו עמידות נגד זחלים של יתושים.
פירטרום – חומר פעיל – PYRETHRINS – מופק מצמח החרצית, פוגע במערכת העצבים של החרקים, מתפרק במהירות ונחשב לחומר בטוח ולא רעיל לבני אדם.
סבונים – משמשים נגד מחלות ומזיקים. הסבונים עושים דה נטורציה לחיידקים ופוגעים למזיקים ברקמות הגוף. הריסוס נעשה על כל חלקי הצמח.
מיצוי מצמחים שפיתחו עמידות נגד מזיק מסויים כמו כף האווז והאזדרכת.

דרכים נוספות להתמודדות עם מזיקים

1. גידול בחממות – שיטה טובה להתמודד עם מזיקים היא לגדל את הירק בחממות עם רשתות אטומות שמונעות את רוב כניסת המזיקים. על האזור המקיף את החממות להיות נקי מעשבייה שכן עשבייה זו מהווה מקור למזיקים שעלולים לפלוש לחממה.
2. גידול הירק בעונתו – ירק שגדל בעונה שלא מתאימה לו, יהיה פחות עמיד ויפגע יותר ממזיקים ופגעי מזג אויר. ישנם ירקות שפחות מתאימים לגידול בקיץ כמו הירקות המצליבים.
   מצליבים שיגודלו באופן קונבנציונלי בקיץ יקבלו כמות גדולה מאוד של חומרי הדברה.
3. הדברה ביולוגית של מזיקים באמצעות אוייבים טבעיים – BIO BEE פיזור של חרקים בשטח שתוקפים את החרקים המזיקים, מתחרים עימם וגורמים להפחתת אוכלוסיית החרקים המזיקים.
   החיסרון הוא שלא כל החרקים המזיקים מושמדים ולרוב נוצר איזון בין אוכלוסיית המזיקים לאוכלוסיית המועילים.

חקלאות בת קיימא – פה לא מדבירים בכלל!

בנוסף לחקלאות אורגנית קיימת בארץ גם חקלאות בת קיימא, חקלאות ללא חומרי הדברה.
בשיטה זו הרעיון הוא לעבוד עם הטבע ולא כנגדו, לעבוד ביחד עם המזיקים ולא נגדם.
תפיסת העולם היא שכולנו מהווים חלק ממכלול שלם.
מתחילים מהבסיס שזו האדמה. על האדמה להיות נקייה מרעלים כמו: כימיקלים ודשנים כימיים.

התמודדות עם מזיקים בחקלאות ברת קיימא

1. סבלנות – בחקלאות זו אין שימוש כלל בחומרי הדברה. הרעיון הוא שהחקלאי לא פוגע במזיקים וכך נוצר איזון ביניהם. נדרשת סבלנות והאיזון קורה מאליו ללא התערבות של החקלאי.
2. החלפה בין גידולים – כל צמח לוקח מהקרקע משהו אחר וגם תורם משהו לקרקע ולכן נוהגים לגדל על חלקה מסויימת כל פעם גידול אחר. לדוגמא: המצליבים עוזרים לחיטוי הקרקע ולכן לאחר גידול של קולורבי נגדל על אותה הקרקע עגבניה ואז יש סיכוי שיהיו פחות נמטודות.
3. גיוון בגידולים על אותה יחידת שטח עוזר להגיע לאיזון באוכלוסיית החרקים – כאשר מגדלים על שטח גדול רק סוג אחד של גידול כמו חסה נוצר מעין סוג של מדבר, זה מצב שלא קיים בטבע. בשטחי בור תמיד ימצאו על יחידת שטח מסויימת כמה מינים של צמחים.
   בשיטה זו שותלים ביחידת שטח אחת מיגוון של גידולים ולא רק גידול מסוג מסויים, דבר שעוזר להגיע לאיזון בין המזיקים השונים.
4. הדברה ביולוגית – BIO BEE – מכיוון שאנו לא חיים בעולם מאוזן ובשל ההשפעות הסביבתיות, יש צורך לעיתים להיעזר בהדברה ביולוגית כדי להגיע לאיזון באוכלוסיית החרקים.
5. אהבה – בחקלאות ברת קיימא מאמינים שאם העשייה נעשית מאהבה ומכל הלב אזי האדמה, הירקות והחרקים מרגישים זאת.

דשנים בחקלאות האורגנית

אחד הקשיים המשמעותיים בחקלאות האורגנית הינו הדישון.
בחקלאות הקונבנציונלית הצמח מקבל חומרי דישון כימיים המכילים מינרלים שונים בכמות ספיציפית ע"פ דרישת הצמח – חנקן זרחן אשלגן ברזל מנגן וסידן.
החקלאי האורגני משתמש בלשלשת ציפורים, זבל עופות, זבל פרות, חומצות הומיות (לרוב על בסיס קומפוסט), שתן עגלים, אשלגן כלורי.
הדשנים האורגניים אינם מסיסים ולכן עלולים לסתום את הצינורות במערכת ההשקייה ולכן החקלאי שמעוניין לשמור על מערכת ההשקייה נאלץ לדשן באופן ידני.
זוהי אחת הסיבות למחיר הגבוה יותר של תוצרת אורגנית.
ישנן עדויות שהיעדר השימוש של חנקן וזרחן בדשן, הוא זה שתורם לריכוז הגבוה יותר של נוגדי חימצון ולריכוז הנמוך יותר של קדמיום וחנקן בתוצרת האורגנית [2] .

אילו גידולים כדאי במיוחד לצרוך ממקור אורגני?

כמות ההדברה של גידולים יכולה להיות מושפעת מכמה גורמים:

1. כמות המזיקים והמחלות שמאיימים על הגידול הספציפי – לכל גידול ישנם מזיקים ומחלות שאופייניים לו. ישנם גידולים שזקוקים לרמת הדברה מועטה שכן הם לא חשופים לכמות מזיקים רבה.
2. עונות השנה ואזור הגידול – כמות וסוג המזיקים והמחלות יכולים להשתנות בין עונות השנה וכן בהתאם לאזור הגידול.
3. צורת הגידול – בחממות או בשטח הפתוח.
4. שיקול הדעת של החקלאי – ההחלטה על כמות וסוג ההדברה נתונה למעשה בידי החקלאי בשטח, רמת הפיקוח על נושא זה מאוד נמוכה.

אז אילו ירקות חשוב לצרוך ממקור אורגני?

עלים ירוקים – ציטוט מדו"ח מבקר המדינה לשנת 2011 [7] – "בצמחי התבלין (פטרוזיליה, נענע, שמיר וכו') נמצאו חריגות גבוהות במשך שנים…עד לתיקון המצב בצמחי התבלין על משרד החקלאות לייחד מאמץ להדרכת החקלאים המגדלים אותם להפחית בריסוסים ולאכיפה מוגברת כדי לצמצם את החריגות".
ירקות מצליבים – ירקות אילו מודברים ברמה גבוהה במיוחד בעונת הקיץ מכיוון שזו לא העונה הטבעית שלהם. כדי לשקול להימנע מירקות אלו בעונת הקיץ.

רמת חומרי ההדברה בירקות

בטבלה הבאה מוצגת רמת חומרי ההדברה הנדרשת בגידול ירקות שונים וזאת על פי נסיונו של פקח מזיקים שעובד עם מגדלים במרכז הארץ.
כמובן שרמת חומרי ההדברה יכולה להשתנות בין מגדלים שונים, בין אזורי גידול שונים ובין עונות השנה.

שם הירק	רמת ריסוס
ברוקולי	גבוהה
כרובית	גבוהה
כרוב	גבוהה
קולורבי	גבוהה
תרד	גבוהה
בצל	גבוהה
סלרי	בינונית
חסה	בינונית
מלפפון	בינונית
קישוא	בינונית
פטרוזילה	נמוכה
כוסברה	נמוכה
עלי בייבי	נמוכה
דלעת	נמוכה
צנון	נמוכה
פלפל ירוק	נמוכה
פלפל אדום	נמוכה
גזר	נמוכה
עגבניה	נמוכה
תפוח אדמה	נמוכה
בטטה	נמוכה
שעועית ירוקה	נמוכה
תירס	נמוכה
חציל	נמוכה
אספרגוס	נמוכה
אפונה	נמוכה
אבוקדו	נמוכה

מה המצב בישראל?

ע"פ דו"ח מבקר המדינה לשנת 2011 השימוש בחומרי הדברה בעשרות השנים האחרונות התרחב מאוד על מנת לצמצם את הצורך בהגדלת השטח המעובד כמענה לביקושי המזון. עם זאת חומרי ההדברה הם רעלים הפוגעים באדם, בבעלי חיים, בצמחים, במקורות המים, בקרקע ובאוויר.
ע"פ דו"ח זה בישראל קיים שימוש יתר בחומרי הדברה שמקורו בהיעדר הכשרה מקצועית של החקלאים וחולשה של הרשויות שאמורות לפקח עליהם.
ציטוטים מדוח מבקר המדינה:
"חומרי ההדברה הם רעלים, ואלפי חקלאים המשתמשים בהם בתדירות גבוהה בכמויות גדולות עושים זאת ללא היתרי רעלים או הכשרות והסמכות כלשהן, והם יכולים לרכוש אותם, לאחסנם ולהשתמש בהם ללא ידע כלשהו.
"בפועל יחידת השירותים להגנת הצומח הגבילה את עצמה לבדיקת הימצאות של שאריות חומרי הדברה בתוצרת החקלאית לאחר הקטיף, והיא אינה מפקחת בשטח על השימוש בתכשירי ההדברה…עקב כך ועקב מיעוט הפקחים שמעסיק המשרד, כמעט אין פיקוח ואכיפה בתחום ההדברה החקלאית".
"אין בדיקה בשטח של ההיערכות לריסוס ושל הריסוס עצמו על פי התקנות.
היעדר ניהול הידע וההכשרות והיעדר הפיקוח תרמו לכשלים, לעתים מסוכנים מאוד, לרבות אי-מניעת פעולות לא חוקיות של חקלאים בשימוש בחומרי ההדברה".

הפיקוח על החקלאות האורגנית בישראל

הפיקוח על החקלאות האורגנית בישראל נעשה על ידי גוף במשרד החקלאות הנקרא "השירותים להגנת הצומח ולביקורת".
משרד החקלאות הסמיך שלושה גופי אישור ובקרה לשם פיקוח על החקלאים האורגניים: אגריאור, סקאל ישראל והמכון לבקרה ואיכות – IQC .
גופים אילו בודקים כי אופן הגידול, צורת העיבוד, הייצור, האריזה והאחסון עומדים בקריטריונים ומתאימים להגדרה של מוצר אורגני.
מוצר הנושא את הסמל האורגני האחיד של משרד החקלאות מעיד על כך שהוא גודל ויוצר על פי הסטנדרט האורגני ומפוקח ע"י אחד משלושת הגופים הללו.

משרד החקלאות מפרסם סקר שנתי שבודק את "כשרות" התוצרת האורגנית בישראל [6].
תוצאות סקר שאריות חומרי הדברה בשנת 2013 מראות ירידה ניכרת של 56% באחוז החריגה. על פי תוצאות הסקר, בשנה שחלפה נמצאו חריגות ב – 3.8% בלבד מהדגימות, לעומת 6.8% בשנת 2012.

סיכום

הסיכום מבוסס על עדותו של פקח מזיקים, על דוחות הסקר של שאריות חומרי הדברה ועל המחקרים בנושא:

1. בשל חולשת מנגנוני הפיקוח והאכיפה של הרשויות בישראל ובשל שימוש בלתי מבוקר בחומרי הדברה על ידי חלק מהחקלאים, נראה שבטוח יותר יהיה לצרוך תוצרת אורגנית.
   הספרות המדעית אף היא תומכת בכך שתוצרת אורגנית הינה בטוחה יותר והסיכון לשאריות של חומרי הדברה הינו נמוך בהרבה בתוצרת האורגנית.
2. חשוב לוודא שהתוצרת האורגנית נושאת את תו התקן של משרד החקלאות ושל אחד משלושת גופי הפיקוח.
3. מומלץ לצרכן לבדוק את מקור התוצרת האורגנית ולבחור בחווה שממעיטה ככל האפשר בשימוש בחומרי הדברה או דוגלת בחקלאות ברת קיימא ללא חומרי הדברה.
4. כמו כן, מומלץ לשקול צריכה של פירות או ירקות מסויימים בעונתם בלבד.
5. על פי עדותו של פקח מזיקים, לא פעם בחקלאות הקונבנצינלית החקלאים לא ממתינים את ימי ההמתנה הנדרשים בין הריסוס לקטיף ולכן שאריות חומרי ההדברה גבוהים מהתקן.
6. החומרים המותרים לריסוס בתקן האורגני, הינם מהירי התפרקות ואינם סיסטמיים. זהו שיקול נוסף מדוע כדאי להעדיף תוצרת אורגנית.
7. ברוב המקרים, אם קורה שחקלאי אורגני מרסס בחומר אסור באורגני כדי להציל גידולים, הוא יעשה זאת במינון מתון מאוד, ימתין מעבר לימי ההמתנה הנדרשים וישלח את הירק לבדיקות כדי לוודא שלא נותרו שאריות חומר.
8. ניתן לתת יותר אמון במגדלים אורגניים שמייעדים חלק מתוצרתם ליצוא שכן כל משלוח המיועד ליצוא נבדק בצורה קפדנית גם על ידי המדינות המיבאות וכל סטייה מהנדרש עלולה לגרום לפסילת הרישיון כמגדל אורגני.
9. ניתן לתת יותר אמון דווקא בסופרים הגדולים שעורכים בדיקות מדגמיות לתוצרת הנרכשת.
10. שאלת הערך התזונתי עדיין במחלוקת בעולם המדע. כאמור, יש מחקרים שמצאו יתרון לתוצרת האורגנית מבחינת כמות ויטמינים ונוגדי חימצון ויש מחקרים שלא מצאו תועלת כזו.
    בכל מקרה, השיקול העיקרי להעדפת התוצרת האורגנית, היא לא בזכות מה שיש בה, אלא בזכות מה שאין בה (שאריות חומרי הדברה).