כיצד נגרום לילדים לאהוב מזון בריא?

לקט כללים המיועדים לחבב את המזון הבריא על ילדים

ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
כיצד לגרום לילדים לאהוב מזון בריא? - בתמונה ילדה אוכלת ירקות בשמחה

ריכזנו לפניכם בתמציתיות לקט כללים המיועדים לחבב את המזון הבריא על ילדים.
תודה לשחר סמיט, נטורופתית ויועצת לאורח חיים בריא, על תרומת רעיונות וטיפים לכתבה זו.

אז הנה ההמלצות שלנו:

  1. סור מרע לעומת עשה טוב – הגישה הכללית היא התמקדות בעשה טוב.
    כדאי להרבות בדיבור על המאכלים הטובים והבריאים ולא בדיבור על המאכלים המזיקים.
  2. דוגמא אישית – הכלל הבסיסי ביותר בחינוך ילדים בכלל ובחינוך לתזונה בריאה בפרט הוא לתת דוגמא אישית. אי אפשר לחנך ילדים לאכול בריא כאשר ההורים ממשיכים לאכול מזון המזיק לבריאות.
    חינוך הילדים מתחיל קודם כל מהחינוך של עצמנו.
    ילדים, כמו שכולנו רואים, סופגים ומושפעים הרבה יותר ממה שהם רואים, מאשר ממה שאומרים להם. לכן הדבר הראשון שעליכם לעשות הוא לעבור לתזונה בריאה.
    חשוב שהילדים יראו את ההורים אוכלים מזון בריא.
    התחילו משינוי הרגלי התזונה שלכם והראו לילדים עד כמה אתם אוהבים מזון בריא.
  3. משחקים – ילדים אוהבים משחקים וגם נקשרים למשחקים שלהם. את זה כל הורה יודע.
    אז בואו ננצל זאת כדי לקשר את הילדים למזון בריא.
    שחקו עם ילדכם משחק להכרת השמות של הפירות והירקות השונים.
    כשם שמלמדים אותם לזהות בעלי חיים, כלי תחבורה וכו' למדו אותם לזהות פירות וירקות.
    כדאי לשחק את משחק הזיהוי עם פירות וירקות אמיתיים, לא רק תמונות.
    כך הילד יתקשר לפירות והירקות יותר מאשר באמצעות ראיה של תמונה.
    בגיל מבוגר יותר אפשר להתקדם למשחק זיהוי של פירות והירקות על פי הטעם.
    קושרים את העיניים בסרט, הילד וההורה טועם כל אחד בתורו וצריך לזהות על פי הטעם והמרקם מהו כרגע אכל.
    זהו משחק משעשע מאוד שגם חושף את ילדכם למזונות חדשים בדרך של משחק.
    כך אתם גם מרוויחים אכילה נוספת של פירות וירקות ע"י הילד.
    אפשר לנסות ולהקשות את המשחק ע"י זיהוי על פי ריח.
    אפשר לנסות לזהות על פי מישוש ורק אם לא מצליחים אז טועמים וכו'.
  4. שיתוף בקניית המזון – קחו את הילדים לקנית האוכל. שתפו אותם בבחירת הפירות והירקות ותנו להם משימות, כגון: תביא לי קופסא של ענבים, בחר כמה בננות צהובות, שים בבקשה את שקית העגבניות בתוך העגלה וכו', כמובן לפי גיל הילד.
    כאשר הילד שותף פעיל בבחירת האוכל שמגיע הביתה, גדלים הסיכויים שהוא ירצה לאכול את המזונות הללו.
  5. שיתוף בהכנת המזון – הכינו את האוכל יחד עם הילדים. כאשר הילד שותף בעשייה ובהכנת הארוחה, רבים הסיכויים שהוא ירצה לאכול מהסלט שהוא לקח חלק בהכנתו.
    אפשר לשתף את הילד בהוצאת הירקות מהמקרר, סידור הצלחות על השולחן, לומר לו לשים קצת מלח בסלט (בהשגחת ההורה…) או לתת לו לשפוך כמות קטנה של שמן זית וכו'.
  6. שתפו את בני המשפחה האחרים במאכלים שהכינו הילדים – משפטים כגון: "אתם יודעים מי עזר לאמא להכין את הסלט הטעים ומי תיבל את הסלט בצורה כל כך טובה?", גורמים לילד להרגיש גאווה ווודאי שהוא ירצה לאכול מהסלט המשובח שהוא נטל חלק "מרכזי" בהכנתו.
  7. לאכול יחד עם הילדים – הורים רבים מכינים ארוחת ערב לילדים בעוד הם אינם אוכלים איתם.
    חשוב מאוד שהילד יראה את ההורה אוכל את אותו האוכל שגם הוא אוכל.
    טוב שההורה גם יאמר משפטים כגון: "איזה סלט טעים", "הרוטב של סלט החסה מעולה", "איזה כיף שיש לנו כזו ארוחה טעימה!" וכו'.
  8. התחילו את הארוחה עם סלט ירקות עשיר – כאשר כבר מלאים, אין רצון לאכול סלט.
    אם הילדים יתרגלו שהארוחה נפתחת בסלט ירקות והם יראו את ההורים לוקחים ראשית מהסלט, הם יסתגלו למנהג החדש.
    חשוב שכאשר הילד רעב ויש לו תאבון בריא, המנה שתוגש לשולחן תהיה סלט הירקות. רצוי לא להגיש את שאר מרכיבי הארוחה עד לאחר שמסיימים לאכול את הסלט.
  9. צאו עם הילדים לקטיף עצמאי של פירות וירקות – במטעים רבים בארץ, יש אפשרות להגיע עם המשפחה ולקטוף פירות ולעיתים גם ירקות, שאח"כ תשלמו עליהם.
    חווית הקטיף תגרום לילד להתחבר לפירות והירקות ותגדיל את הסיכוי שהוא יאכל אותם.
    הוא יראה ויבין שהפרי לא מגיע מהסופר. הבנה של מה הוא אוכל ומהיכן זה הגיע עשויה בהחלט לתרום לרצון שלו לאכול.
  10. התעקשות על טעימה – לא פעם, לוקח לחיישני הטעם של הלשון מספר רב של טעימות של מזון מסויים, עד שהמזון נהפך לטעים לאדם האוכל אותו, לכן מומלץ לא לוותר לילדים וגם אם הם לא אוהבים סלט ירקות, להתעקש איתם על טעימה. רק כפית אחת וכו'.
    אם בכל ארוחה, או לפחות פעם ביום, הם יאכלו כפית אחת של סלט, סביר להניח שלאחר כמה עשרות פעמים, הם כבר יהיו מסוגלים לאכול בקלות גם 2 כפיות סלט ולאט לאט כמות הסלט הנאכלת על ידם תגדל בהדרגה. בסופו של דבר הסלט יהיה להם טעים.
    לא להכריח לסיים את הצלחת! פעולה זו תיצור שנאה של הילד למאכל.
    להתעקש על טעימה, לא על סיום הצלחת.
  11. התחילו מוקדם – ככל שמכניסים מזון מסויים בגיל צעיר יותר, כך גדל הסיכוי שהילד יאהב את המזון. אל תחכו עם נבטי הברוקולי או הסלק לגיל 10. התחילו כבר בגיל שנתיים ואף קודם.
  12. תנו להם לבחור – ילדים (כמו מבוגרים…), אוהבים להרגיש שהם בשליטה.
    שהם אלו שבוחרים מה לאכול.
    אל תשאלו אותם האם הם רוצים אגס, אלא "מה אתה מעדיף, אגס או אפרסק?"
    גם לשאול את הילד שאלה פתוחה כגון: מה הוא רוצה לאכול, זו לא תמיד השיטה הנכונה להתחלה (אין לנו שליטה מה הילד יענה ויתכן שיענה שהוא רוצה מזון שאינו בריא).
    תמיד לתת לילדים לבחור בין שתיים עד שלוש אפשרויות (יותר מזה עלול לבלבל אותם).
    תנו להם לבחור מה לאכול (מבין האפשרויות הבריאות שהצגתם להם) וכמה לאכול.
  13. כאמור, לעולם אל תכריחו ילד לסיים את הצלחת – לילדים יש מנגנון טבעי ובריא המשדר להם איזו כמות הם צריכים לאכול. הכרחה לסיים את הצלחת, תשבש עם הזמן מנגנון חשוב זה, דבר שיוביל לאכילה מופרזת בעתיד ועליה במשקל.
    תנו לילד שליטה על הכמות הנאכלת.
    אל דאגה – ילד רעב מבקש אוכל. בנוסף, הכרחת הילד לאכול משניאה עליו את המאכל.
    הרבה אנשים מבוגרים לא אוהבים לאכול מאכלים שהכריחו אותם לאכול בילדותם.
    להתעקש על טעימה קטנה – כן. להכריח לסיים את המנה – לא. גם התעקשות על טעימה לא חייבת להיות בהכרח כל יום. אל תכנסו למלחמה עם הילד.
    הפגינו אסרטביות אך היו קשובים ופעלו ברגישות. השתמשו בטכניקת מתן אפשרות הבחירה לילד גם בהצעה לטעימות כגון: "כבר שלושה ימים לא טעמת שום מזון חדש. מה אתה מעדיף לטעום עכשיו, את הקישואים או את הסלק?"
  14. זמינות – שימו בבית סלסלה עם פירות כך שהילד יראה אותם.
    גם בזמן הארוחה, על השולחן שימו מגוון של ירקות, עלים, נבטים וכדומה.
    גם אם הילד טעם בעבר ולא היה לו טעים, כאשר יראה שוב ושוב את המאכלים, יגדל הסיכוי שהוא יסכים וירצה לטעום שוב.
    אפשר גם לסדר את המזון בצלחת של הילד כך שהוא יכול לבחור לו את הירק שנפשו חפצה.
    שימו לו בצלחת גם מזון שטעם בעבר ואמר שאינו טעים. עצם הראיה כאמור, תשפיע.
  15. אל תציעו פרס או תגמול כלשהו בתמורה לאכילת מזון בריא – הילד צריך להבין שאוכלים כדי להיות חזקים ובריאים ולא כדי לקבל פרס. מחקרים שנעשו מצאו שמתן פרס לילדים כדי שיאכלו מזון בריא, לא הביאה להגדלת המזון הבריא הנאכל על ידם בטווח הארוך, בהשוואה לקבוצת ביקורת.
  16. האנשה של הירקות ומתן כינויים – אפשר לתת שמות לירקות כגון: "האם אתה רוצה לאכול את הגזר הכתום שטוב לעיניים?" או "היום אוכלים ברוקולי של אלופים" / "נבטים קופצניים וחמודים" וכו' וכו' כיד הדמיון הטוב עליכם.
    שמות וכינויים לירקות יכולים לגרום לילד להתחבר אליהם.
  17. חיבור המזון הבריא עם ההשפעה שלו הרלוונטית לילד – משפטים כמו "יש לך עכשיו הרבה כח לשחק כי אכלת סלט עם הרבה נבטים" או "אתה רץ עכשיו מהר כי העדשים והירקות שאכלת קודם נתנו לך כח", יכולים לגרום לילד להבין שלמה שהוא אוכל, יש השפעה על היכולות שלו.
  18. אסתטיקה בהגשת המזון – ילדים (כמו מבוגרים) מושפעים מאופן הגשת המזון. סדרו את הירקות בצורה מעניינת, חתכו אותם בצורות שונות.
    מחקרים הראו שהעניין שיש לילד בתצוגה של המזון, מגדילה את הנכונות שלו לאכול מאותו מזון.
  19. התלהבות – התלהבו ממזון טבעי ובריא! התלהבות היא דבר מדבק. כאשר הילדים יראו שאתם מתלהבים ממזון בריא, הם יבינו שיש כאן באמת משהו טוב. לאט, לאט גם הם יתלהבו ממזון זה. בעזרת השם.
  20. עיתוי האכילה – לפעמים יש מצב שהילד מבקש לאכול דבר מה (כי הוא רעב) וההורים אומרים לו, לא עכשיו, כי עוד שעה אוכלים צהריים. אז אם מדובר במזון לא בריא, זו תשובה טובה. עדיף באמת לחכות למזון הבריא בארוחת הצהרים.
    אבל אם הוא מבקש מזון בריא, פרי, שקד או כל מזון טבעי ובריא אחר, לא צריך בהכרח להתעקש איתו שיחכה עוד שעה לשעת הארוחה.
    זה בסדר גמור אם הוא אוכל מזון בריא במהלך היום, גם אם זה בא על חשבון הארוחות.
    כמובן, שלגבי ארוחת הערב הכללים קצת שונים.
    כדאי להרגיל ילדים שארוחת ערב לא אוכלים מתי שרוצים, אלא אוכלים בשעה מסויימת ואחר כך לא אוכלים יותר.
  21. הנגשה לילד – הצמידו למקרר את רשימת המזונות שנמצאים בתוכו וכן איזה פירות וירקות נמצאים בתוכו. כך הילד (בגיל שבו הוא כבר יודע לקרוא) ידע מייד מה יש במקרר.
    כיתבו את המלצת היום! (ענבים, אבטיח, אבוקדו…) כאמור, התלהבות עובדת!
  22. סבלנות – הנטייה לאכול מגוון של מזונות היא כנראה גנטית. יש ילדים רגישים יותר מאחרים לטעמים ומרקמים. ילדים אלו בסבירות גבוהה לא יאהבו לאכול את מרבית הירקות החיים.
    יתכן, אף באותה משפחה, שבעקבות אימוץ הכללים הללו, ילד אחד יעשיר את תזונתו מהר מאוד ולשני תהיה התקדמות קטנה ביותר.
    אל תייאשו. המשיכו, באסרטיביות אך בעדינות והתוצאות יגיעו, גם אם לאט יותר.
  23. להיות בשמחה! בבית שבו יש אווירה שמחה, הרבה יותר קל להשפיע על הילדים מאשר בית מתוח, לחוץ ועצבני.
    ילדים לא יקבלו השפעה לאורך זמן מאדם עצבני וחסר סבלנות.

שלכם,
גיל יוסף שחר MD

אהבתם את המאמר?