אזהרה: אין להסיק מסקנות ממאמר זה, אלא אם כן קראתם אותו במלואו ועד סופו.
מספר מחקרים מצאו קשר ישיר בין מספר החלקיקים באוויר (עקב זיהום אוויר) לבין סיכון מוגבר למחלות לב [1].
יתרה מזאת, לאחר הצלבת נתונים על מדדי זיהום אוויר והארעות של מקרי שבץ מוחי והתקפי לב, איגוד הלב האמריקאי יצא בהצהרה, שאפילו עליה זמנית וקצרת מועד בכמות החלקיקים באוויר, גורמת לעליה במספר התקפי הלב ומקרי השבץ מוחי, סיכון מוגבר להפרעות קצב והחמרה באי ספיקת לב [2].
האם לשמנים שאנחנו בוחרים לאכול, יש השפעה על הנזק שנגרם לכלי הדם עקב החלקיקים הרעילים שאנו שואפים?
חוקרים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת צפון קרולינה רצו לבדוק האם שמן זית או שמן דגים מסוגלים למנוע את הנזקים שנגרמים לכלי הדם בעקבות חשיפה לזיהום אוויר.
הם לקחו אנשים בריאים וחילקו אותם אקראית לשלוש קבוצות:
- קבוצה שקיבלה 3 גרם ליום של שמן זית, במשך 4 שבועות לפני חשיפה לאוויר עם רמת חלקיקים גבוהה.
- קבוצה שקיבלה 3 גרם ליום של שמן דגים, במשך 4 שבועות לפני חשיפה לאוויר עם רמת חלקיקים גבוהה.
- קבוצת ביקורת שלא קיבלה שום תוסף של שמן, לפני החשיפה לאוויר עם רמת החלקיקים הגבוהה.
קבוצות שמן הזית ושמן הדגים קיבלו את השמנים כתוסף תזונה (בקפסולות).
גם הנבדקים וגם החוקרים לא ידעו מי מהנבדקים קיבל איזה תוסף – double blind study.
הקפסולות היו זהות ולא ניתן היה לדעת האם יש בהן שמן דגים או שמן זית.
רמת החלקיקים שהוכנסה לאוויר של הנבדקים, הייתה זהה לרמה הנמדדת לא פעם בערים הגדולות, כלומר המחקר דימה מצב אמיתי ומציאותי.
בתום ארבעת השבועות, הנבדקים נחשפו במשך שעתיים לאוויר המזוהם (אוויר מסונן שעבר פילטרציה גבוהה והוסיפו לו חלקיקים בכמות הרצויה למחקר וזאת כדי ליצור אחידות בין כל הנבדקים).
פרמטרים של יכולת ההתרחבות של כלי דם, נטייה להיווצרות קרישי דם ומדדים של דלקתיות בכלי הדם נמדדו ממש לפני החשיפה לאוויר המזוהם, מייד לאחר מכן ו – 20 שעות לאחר מכן.
כדי למנוע מצב שבו הנבדקים משלושת הקבוצות אוכלים שמן זית או צורכים שמן דגים / דגים, בנוסף לקפסולות שניתנו להם כתוסף תזונה וכך משבשים את המסקנות של המחקר, הנבדקים קיבלו הנחיה להימנע מצריכה של דגים, שמני דגים, שמן זית וגם להימנע במהלך ארבעת השבועות הללו, ממקורות שומניים שמכילים כמות רבה של חומצה אולאית (חומצת השומן העיקרית בשמן הזית), כגון אבוקדו ושקדים.
מה היו תוצאות המחקר?
ראשית, נסתכל מה קרה לקבוצת הביקורת, הקבוצה שלא קיבלה שום תוסף בשבועות שלפני המבדק.
התברר שהנזק שנגרם לכלי הדם בעקבות חשיפה של שעתיים בלבד לאוויר המזוהם, התבטא בהפרעה ביכולת של כלי הם להתרחב ובעליה במרקרים שמעידים על קרישיות יתר (דהיינו, סיכון מוגבר להתקפי לב ושבץ מוחי).
יתרה מזאת, התברר שהנזק מחשיפה של שעתיים בלבד לזיהום אוויר (שכאמור נפוץ מאוד בערים הגדולות), נמצא גם לאחר 20 שעות מסיום החשיפה!
אבל כעת נעבור לממצאים המעניינים:
התברר שהנזקים של זיהום האוויר היו קטנים בהרבה בקרב קבוצת צרכני שמן הזית, לעומת קבוצת צרכני שמן הדגים!
שמן הזית נתן הגנה משמעותית מהנזקים של זיהום אוויר, בעוד שמן הדגים לא הראה כל פעילות כזו! (או פעילות מעטה מאוד).
דווקא שמן הדגים, שמכיל כמות רבה של אומגה 3, חומצת שומן שידועה כבעלת פעילות אנטי דלקתית, לא הראה הגנה משמעותית כלל וכלל מנזקי זיהום האוויר.
לעומתו, שמן הזית, שלא מכיל אומגה 3, הוא זה שהראה הגנה כנגד נזקי זיהום האוויר.
יש לציין שהתוצאות היו מובהקות סטטיסטית ובעלות משמעות.
החוקרים מסכמים שתוספת של שמן זית לתזונה היא בעלת יכולת להגן ולצמצם את נזקי זיהום האוויר, בעוד לשמן דגים אין יכולת כזו.
מה בשמן הזית גרם להגנה כנגד זיהום האוויר?
החוקרים לא יודעים בוודאות. הם העלו שלושה הסברים אפשריים:
- שמן זית מגדיל את הזמינות של ניטריטים (מולקולות שמומרות לחומרים בעלי השפעה של הרחבת כלי דם). תיאוריה זו התבססה על מחקר קודם שמצא השפעה כזו של שמן זית [3].
- לשמן זית יש יכולת לעכב תגובה דלקתית בכלי הדם, למרות שאין בו אומגה 3 [4].
- לשמן זית יש יכולת למנוע את חימצון הכולסטרול (כולסטרול מחומצן הוא זה ששוקע בדפנות העורקים, יוצר בהם מצב דלקתי ומגדיל סיכון לחסימה מלאה של העורק) [5].
ידוע שהתזונה שנקראת "תזונה ים תיכונית" היא תזונה שמקטינה סיכון למחלות לב ושבץ מוחי.
תזונה זו עשירה בשמן זית.
האם יתכן והיכולת של שמן הזית לצמצם משמעותית את נזקי זיהום האוויר, היא זו שאחראית לשכיחות הנמוכה יותר של מחלות לב ושבץ מוחי בקרב תושבי אגן הים התיכון (בעיקר תושבי האיים של איטליה ויוון)?
יתכן מאוד שזה ההסבר.
האם יש מגבלות ובעיות במחקר זה שמחלישות את המסקנות שלו?
כן.
המגבלה העיקרית היא גודל קבוצת המחקר.
42 נבדקים בסך הכל.
זו קבוצה קטנה וראוי לבדוק זאת על מאות אנשים כדי להגיע למסקנות חזקות.
החוקרים מצייניים זאת, אך כותבים שהתוצאות היו עקביות ובעלות משמעות סטטיסטית ולכן ככל הנראה מעידות על מסקנות נכונות.
הם כמובן מעודדים מחקרים גדולים יותר שיאששו ממצאים אלו בקנה מידה גדול יותר.
מסקנות פרקטיות ממחקר זה והמלצות לחיים:
- לשמן דגים אין פעילות שמגנה מנזקי זיהום האוויר, בעוד לשמן זית יש יכולת הגנה משמעותית מנזקים אלו.
- הצורה הטובה ביותר לצרוך שמן זית היא בסלט!
אנשים רבים לא אוכלים קערת סלט כל יום.
הסלט לכשעצמו מכיל כמות רבה של נוגדי חימצון וצריכה רבה של ירקות הראתה במחקרים רבים הגנה כנגד כל מחלות החברה המערבית.
שמן בסלט גם משפר ספיגה של מינרלים וויטמינים מסויימים שיש בירקות. - שימו לב שהכמות שהראתה הגנה היא של 3 גרם שמן זית ליום.
זו כמות ששקולה בערך לכפית ורבע ביום של שמן זית. כמות קטנה.
לא צריך לשפוך שמן זית בתנועה סיבובית מעל הסלט. 1-2 כפות לכל הקערה יספיקו בהחלט.
כשמדובר בשמנים – לא תמיד "כל המרבה הרי זה משובח". - הקפידו לקנות שמן זית שיש עליו את חותמת האיכות של מועצת הזיתים.
תו זה מקטין את הסיכון שהשמן מהול עם שמנים אחרים, כגון, שמן סויה וכו'. - השתדלו לרכוש שמן זית עם דרגת חומציות נמוכה ככל האפשר (ובכל מקרה שלא תהיה יותר מ – 0.8 ומה טוב עד 0.5).
אז האם זו באמת המסקנה? האם באמת שמן זית הוא זה שמקנה הגנה כנגד זיהום אוויר ושמן דגים לא?
המציאות לא כל כך פשוטה.
מחקר נוסף (שונה), בדק גם הוא האם לשמן זית ולשמן דגים יש יכולת להגן כנגד הנזקים שנגרמים מזיהום האוויר.
גם כאן קבוצה אחת את קיבלה שמן דגים וקבוצה שניה קיבלה שמן זית למשך ארבעה שבועות לפני המבדק (מבדק זהה לחלוטין – חשיפה לשעתיים לאוויר מזוהם כמו בערים הגדולות), וגם כאן הם קיבלו הנחיות תזונתיות זהות למחקר הקודם.
ממש תכנון מחקר דומה כשתי טיפות מים למחקר הראשון שראינו.
ההבדל היה, שכאן נבדקו פרמטרים אחרים הקשורים לנזקים שנגרמים מזיהום אוויר.
במחקר הקודם נבדקה השפעה על הנזק של זיהום אוויר הנגרם לכלי הדם ועל היכולת שלהם להתרחב.
במחקר זה נבדקה היכולת להגן כנגד הנזק שנגרם מזיהום אוויר לקצב הלב ולרמת השומנים בדם.
מה היו תוצאות המחקר השני?
בקבוצה שקיבלה שמן זית היו שיבושים בקצב הלב (שינויים לא תקינים ב – א.ק.ג. שינויים מגדילים סיכון להפרעות קצב ולדום לב), בעוד בקבוצת שמן הדגים, לא היו שיבושים כאלו.
שמן הדגים הוא זה שהגן כנגד נזקי זיהום האוויר!
יתרה מזאת, בקבוצת שמן הזית נצפתה לאחר החשיפה לזיהום אוויר, עליה ברמת הטרי-גליצרידים וברמת ה – VLDL (חומר המוצא ל"כולסטרול הרע"), בעוד בקבוצת שמן הדגים לא נצפתה עליה כזו.
כלומר לשמן הדגים הייתה הגנה כפולה במספר מישורים!
מבולבלים?
בצדק!
המחקר הראשון הראה ששמן זית ולא שמן דגים הוא זה שמגן כנגד נזקי זיהום אוויר ואילו המחקר השני הראה בדיוק את ההיפך – לשמן זית אין פעילות מגנה כנגד נזקי זיהום האוויר ורק לשמן דגים יש פעילות כזו.
הנה הקישור למחקר הראשון.
והנה הקישור למחקר השני.
אתם מזומנים לקרוא אותם ולראות זאת במו עיניכם.
תכנון מחקר זהה לחלוטין אך מסקנות הפוכות!
תשאלו בצדק, אולי המחקר השני ממומן על ידי תעשיית שמני הדגים והשני עצמאי או ממומן על ידי מועצת הזיתים של ארה"ב?
אז זהו – שלא.
החוקרים מצהירים שאין להם כל ניגוד אינטרסים, או רווח כלכלי ישיר או עקיף, כתוצאה ממסקנות המחקרים שלהם.
במקרה הזה, אפשר באמת להאמין להם.
אותם חוקרים ביצעו את שני המחקרים!
אז מי באמת מגן מנזקי זיהום האוויר? שמן דגים או שמן זית?
התשובה היא ששניהם.
כל אחד מהם מגן כנגד נזקים אחרים.
לאור מחקרים אלו, נראה שצריכה של שניהם תיתן הגנה מערכתית מקיפה יותר ומלאה יותר במספר מנגנונים שונים.
זה המקום לציין, שאני לא ממליץ כלל על צריכה של שמני דגים.
על פי מחקרים רבים שנעשו בארה"ב, באירופה ועוד, נמצא שמעל 85% מתוספי שמני הדגים, היו מחומצנים מעל התקן של יצרני שמני הדגים עצמם (תקן מקל מאוד של התעשייה ולא של גופי הפיקוח).
אם רוצים להנות מהיתרונות של שמן דגים, כדאי לאכול דגים קטנים, כגון, סרדינים ולא לצרוך שמן דגים.
כאשר השמן נמצא בתוך הדג – הוא מוגן מחימצון.
בהחלט יתכן שהיתרונות הרבים שנצפים לתזונה הים תיכונית, שכוללת כמות רבה של שמן זית וגם צריכה סדירה וקבועה של דגי ים, היא היכולת של מאכלים אלו לצמצם משמעותית את הסיכון למחלות לב ושבץ מוחי שנגרמים עקב נזקי זיהום האוויר.
ועכשיו לנקודה החשובה באמת – מה מוסר ההשכל האמיתי מכל הסיפור הזה?
שימו לב לקלות הרבה שבה יכולתי לשכנע אתכם שרק אחד השמנים מגן כנגד זיהום אוויר והשני לא.
אם הייתי רוצה לקדם תזונה טבעונית, יכולתי להראות לכם רק את המחקר הראשון, שמצא שלשמן דגים לא הייתה שום תועלת בהגנה מזיהום האוויר ולמעשה לגרום לכם לחשוב שאין יתרון באכילת דגים.
ואם הייתי רוצה לקדם למשל תזונת פליאו שתומכת ומעודדת צריכת דגים על בסיס יומיומי, יכולתי להראות לכם רק את המחקר השני, שמראה שרק אם תאכלו דגים, תקבלו הגנה כנגד זיהום האוויר ושלשמן זית אין כל הגנה כזו.
אם לא הייתי מספר לכם עליו, לא הייתם יודעים שיש מחקר עם מסקנות הפוכות לחלוטין שדווקא מראה תועלת לתזונה שמכילה דגים.
כאשר אתם קוראים מאמר או ספר על תזונה ובריאות, אתם בוחרים לסמוך על היושרה המדעית של המחבר.
כמעט על כל מחקר מדעי או רפואי, אפשר למצוא בקלות, מחקר שמראה את המסקנה ההפוכה.
אם אתם קוראים ספרי בריאות שמעודדים תזונה כזו או אחרת, שימו לב האם המחבר מראה לכם גם את המחקרים שמראים תוצאות נגד השיטה שלו.
אם הוא מראה לכם רק את המחקרים שתומכים בגישה שלו – הזהרו!
יש כאן ככל הנראה מחבר שרוצה לקדם אג'נדה כלשהי ויש לו אידיאולוגיה כלשהי ולא האמת היא נר לרגליו.
למעשה, כל ספרי הבריאות והתזונה הפופלאריים שקראתי בשנים האחרונות (וקראתי הרבה) היו ספרים מגמתיים שבחרו להראות לקוראים רק את המחקרים שהתאימו לשיטה אותה הם רצו לקדם.
זה נכון לספרים משני קצות הקשת.
גם ספרים שעודדו טבעונות דלת שומן, גם ספרים שעודדו טבעונות בשיטת 80/10/10, גם ספרים שעודדו את "תזונת האדם הקדמון" (פליאו), גם ספרים שתומכים בתזונה ללא גלוטן ולעומתם ספרים שמהללים את הלחם והגלוטן, ספרים שתומכים בתזונה קטוגנית והמתנגדים לה – בכולם, ללא יוצא מן הכלל, המחברים הביאו רק את המחקרים שהמסקנות שלהם מתאימות לגישה התזונתית אותה הם רוצים לקדם.
על שאר המחקרים, הם בכלל לא סיפרו לכם.
רוב המחברים של ספרים אלו הם רופאים, המתיימרים להיות אנשי מדע, אבל האידיאולוגיה שלהם, שאיננה מדעית, גרמה להם להציג בפניכם מצג שווא של מדע.
הם מראים מאות מחקרים התומכים בשיטתם, אבל "שוכחים" לספר לכם על מאות מחקרים, גדולים ואיכותיים לא פחות, שהגיעו למסקנות הפוכות לחלוטין.
הספרים מראים מצג של תמיכה מדעית ומחקרית לגישתם, אבל בכל המקרים, ללא יוצא מן הכלל, זה מצג שווא.
כאשר אתה מראה רק את המחקרים שתומכים בשיטתך, קשה להגיד שאתה משקר, אבל גם אי אפשר להגיד שאתה אומר את האמת…
אם אתם לא קוראים מאות ואלפי מחקרים בשנה, היכולת שלכם לדעת האם מסתירים מכם מידע רלוונטי, מוגבלת מאוד.
קל מאוד יהיה לשכנע אתכם בכמעט כל שיטה תזונתית.
תלוי ביכולת הכתיבה של המחבר ובכמות המחקרים שהוא יביא, כדי לעשות עליכם רושם של מדע מגובה וחד משמעי.
גם לא יטרחו לציין בפניכם את המגבלות של המחקר ואת העובדה שהוא לא תמיד בודד משתנים בצורה מלאה (לא פעם זה ממש פוסל את כל מסקנות המחקר) וגם לא יטרחו לציין בפניכם האם הביאו לכם את כל תוצאות המחקר, או רק את החלק שמתאים לאג'נדה של המחבר.
לפחות תדעו את המגבלות שלכם, כאשר אתם קוראים ספרי בריאות ותזונה או שומעים הרצאות בנושאים אלו.
ידיעת המגבלות היא השלב הראשון כדי לצאת מהם.
שלכם,
גיל יוסף שחר MD
אם אתם רוצים ללמוד תזונה בצורה מדעית, הוליסטית וללא שיקולים זרים, של אידיאולוגיה כזו או אחרת, אתם מזומנים ללמוד רפואה תזונתית במרכז לרפואת הרמב"ם.
אצלנו – המניע היחידי הוא הרצון למצוא את האמת.
אצלנו לומדים בצורה מאוזנת על היתרונות של מזון מן החי ועל הבעיות שבו, על היתרונות באכילת תזונה raw food ועל הסכנות שבאכילת תזונת raw food.
אצלנו לומדים על היתרונות של תזונה טבעונית ועל השימושים הרבים שלה למצבי חולי שונים ומאידך על האתגרים והבעיות שיש בתזונה טבעונית.
אצלנו לומדים על כל הגישות המרכזיות הנפוצות בעולם הבריאות, החל משיטת שלטון, טבעונות דלת שומן, 80/10/10, שיטת אן ויגמור ועוד וכלה בשיטת קינגסטון, תזונה מקרוביוטית, תזונת הפליאו ואפילו על התזונה הקטוגנית לומדים בהרחבה. לומדים על הרציונל הביוכימי בכל שיטה, על היתרונות ועל החסרונות.
אם אתם רוצים להכיר את עולם התזונה, בצורה מלאה ומאוזנת, ללא אידיאולוגיה שאיננה מדעית, אתם מוזמנים ללמוד רפואה תזונתית במרכז לרפואת הרמב"ם.
אם אתם רוצים לחבר בין עתיק לחדש, בין תורתו הרפואית של הרמב"ם לבין ממצאי המדע המודרני, אתם מוזמנים לבוא אלינו.
אם אתם רוצים ללמוד תזונה טבעית והוליסטית, אבל להיות מחוברים למדע ולמחקרים, אתם מוזמנים לבוא אלינו.
אנחנו לא מנסים לקדם אידיאולוגיה תזונתית כזו או אחרת, אלא מראים לכם את העושר והרבגוניות שיש בעולם התזונה והבריאות, תוך לימוד ביקורתי המבוסס על הבנה של הכימיה של המזון והפיזילוגיה של גוף האדם.
אם אתם רוצים לקבל עשרות כלים פרקטיים לעבודה עם מטופלים, כלים שמסייעים ליצירת שינוי בהרגלי התזונה והחיים, אתם מוזמנים ללמוד אצלנו.
אם אתם רוצים לעבור תהליך משמעותי בהרגלי החיים שלכם, אתם מוזמנים לבוא ללמוד אצלנו.
הלימוד, חוויתי, כולל משימות שבועיות, אתגרים, חידונים, תרגילים לגוף ולנפש ועוד ועוד.
ההרשמה למחזור הבא בעיצומה. עשרות אנשים כבר נרשמו. מספר המקומות מוגבל.
