כל האמת על מטהר אוויר לשירותים

כל האמת על מטהר אוויר לשירותים

מטהרי אוויר – (או: משהו מסריח פה…)

אפשר לקבוע בקלות שרובנו משתמשים באחד משני המבשמים הנפוצים ביותר (אם לא בשניהם) – בשמים ומטהרי אוויר.
דעו לכם שאין יותר פרדוקסלי מאשר הכינוי "מטהר אוויר" בהקשר של אותם מוצרים שרובנו מחזיקים בחדר השירותים. אבל לפני שנגיע לחלק המטריד הזה, בואו נבין על מה אנחנו מדברים כאן.
"מטהרי אוויר" היא קבוצה של מוצרים שתפקידם העיקרי הוא למסך ריחות לא נעימים ולטשטשם על ידי העמסה של מערכת חישת הריחות שלנו (the olfactory system) בגירוי יתר.
ישנם כל מיני צורות וסוגים של "מטהרי" אוויר: תרסיסים מבוססי גז דחוס, תרסיסים מבוססי משאבה, נרות ריחניים, גרגירי סיליקה ג'ל ספוגים בחומרי ריח, ג'לים מוקשים למחצה אשר פולטים בהדרגה את חומרי הריח הספוגים בהם ועוד. בכל המוצרים האלה יש אסופת חומרים סינתטיים (אלא אם מצויין אחרת) בעלי תפקידים רבים מלבד חומרי הריח עצמם אשר ממש בעוד כמה שורות נבין עליהם קצת יותר.

נתיבי החשיפה

האם מוכרת לכם התחושה הזו שנייה אחרי שריססתם משהו אחריכם של אלפי טיפונות קרירות וריחניות מדיי שנוחתות לכם על הפנים והעור? והשאיפה הראשונה המחניקה הזו מיד אחרי כן שלעיתים מלווה בהשתנקות או שיעול? נחשפתם!
אלו הן אכן שתי דרכי החשיפה העיקריות לחומרים המצויים בתור מטהרי האוויר: חשיפה נשימתית – חדירה אל הריאות ובאחוז מסוים משם אל הדם, וחשיפה במגע – חשיפה של העור לחומרים שנשארים עליו ובהינתן החומרים המתאימים אף חדירה דרך שכבות ההגנה של העור ומשם אל הדם.
לעיתים ובמידה מועטה ישנה גם חשיפה לעיניים (חשיפה אוקולרית).

אבל למה אנחנו נחשפים כאן בעצם?

(והאם באמת יש כאן עניין שמצדיק כתבה שלמה? – הביאו מטפחות, זה עלול להסתיים באפצ'י).
רובכם לא מודעים למידת הסכנה שאתם מכניסים לביתכם, או שאתם, ילדיכם ונשותיכן ההרות נחשפים אליה בחשיפה ל"מטהרי" אוויר.
"מטהרי" אוויר מכילים אוסף מסוכן ביותר של חומרים! החל ב"קלים" שביניהם – חומרי ריח סינתטיים מרוכזים אשר יכולים לגרום לתופעות כגון אלרגיות, עירור והחרפה של אסתמה, דרמטיטיס (דלקת עור על רקע חשיפה לחומר מגרה או אלרגן) ועוד [1], דרך חומרים נוספים כגון, תרכובות אורגניות נדיפות החשודות כמסרטנות [2], וכלה בקשים – חומרים ממסים מסוג פטאלאטים המתנהגים כמשבשים הורמונליים (Endocrine Disruptors) בעלי פעילות ארוכת טווח היכולים לשבש פעילות הורמונליות כבר בחשיפה לריכוזים מינוריים ביותר ולגרום לשלל בעיות בריאותיות [2].

עכשיו לנשום עמוק: למה בדיוק אנחנו חושפים את עצמנו?

קצת יותר בהרחבה על החומרים הנפוצים ב"מטהרי" אוויר, מה תפקידם במוצר וכיצד הם יכולים להזיק לבריאותנו (ואחר כך נעבור לחלק המשמח, מבטיחה).
לשימת ליבכם – רשימת החומרים הבעייתים המצויינים כאן היא חלקית ביותר.
לא רצינו להפוך את הכתבה הזו לארוכה כאורך הגלות.
נתחיל מהחומרים הכי פחות בעייתים ונתקדם בהדרגה:

חומרים אורגניים נדיפים (Volatile Organic Compounds, VOC’s)
1. חומרי הריח – חומרים בעלי יכולת התנדפות אשר בהגיעם למערכת חישת הריחות שלנו (the olfactory system) (הנמצאת באף ובלוע וכוללת גם את חישת הטעם) מעבירים סיגנל חשמלי למוח המתפרש כריח [3]. חומרים בעלי ריח יכולים להיות חומרים טבעיים – כמו השמנים הארומתיים (essential oils) המצויים בכל צמח, ויכולים להיות מלאכותיים מעשה ידי אדם.
ברוב המוחלט של "מטהרי" האוויר משתמשים בתרכובות מלאכותיות לבישום (אלא אם מצוין אחרת), מאחר שהפקתם זולה ביותר מחומרי גלם זולים מאד (שמקורם מתוצרי זיקוק מהנפט), לעומת אחיהם הצמחיים.
ההשפעה של חומרי הריח על הבריאות בחשיפה נשימתית יכולה להיות התפתחות של אלרגיה בחשיפה ממושכת, עירור של אלרגיה קיימת והחרפה של אסטמה, ובחשיפת מגע התפתחות של דרמטיטיס (תגובה דלקתית חריפה לחומרים חריפים או אלרגניים) [1,2].

2. VOC’s נוספים – במחקר שנעשה בשנת 2005 ע"י תאגיד הצרכנים האירופאי (European Consumers Union) נמצאו VOC’s מסרטנים כגון: בנזן (המקושר ללוקמיה), ופורמלדהיד (המקושר לסרטן בדרכי הנשימה העליונות[2]) וכן טולואן (רעלן עצבי חזק בחשיפה ארוכת טווח[3]), סטירן (חשוד כמסרטן [4]) ועוד.
ברוב רובם של "מטהרי" האוויר, תמצאו לפחות את אחד החומרים הללו.
ממסים אורגניים – תפקידם לשמור על חומרי הריח במצב נוזלי ובפיזור אחיד במוצר.
ממסים נפוצים בשימוש יכולים להיות:
1. שמן מינרלי (המוגדר לפי ארגון הבריאות העולמי בדרגה 3 – לא הוכח שאיננו מזיק[3]).
שימו לב כמה השם מטעה – שמן מינרלי נשמע כמו שמן צמחי והוליסטי אך לא כך.
שמן מינרלי מופק מנפט גולמי וכלל לא בטוח שהוא בטוח לשימוש. כבדהו וחשדהו.
2. חומרים ממשפחת הגליקול – אתרים המוגדרים לפי הארגון להגנת הסביבה האמריקאי (EPA) בחשיפה ממושכת כגורמי נזק למערכת העצבים ולמערכת הדם כגון: חולשה, תשישות, רעד, בחילות, אנמיה [5].
3. פטאלאטים – ממסים בעלי שימוש נרחב בתעשייה, בעיקר בתעשיית הפלסטיק, המתנהגים כמשבשים הורמונליים ואשר אליהם ולתוצרי הפירוק שלהם בגוף מיוחסות הפרעות הורמונליות קשות כגון: השפעה על רמות הורמונים בגוף, פגיעה באיכות הזרע, פגיעה בהתפתחות איברי המין ועוד.
כמו כן, התפתחות של אלרגיות ואסטמה [2].
החשיפה לפטאלאטים היא בעלת השפעה מצטברת, והשפעתם ההורמונלית ניכרת כבר מהמינונים המינוריים של חלקיקים בודדים לטריליון!
פרופלנטים – גזים דחוסים שתפקידם לשחרר את התערובת בצורת תרסיס של טיפונות (אירוסולים) מהמיכל אל האוויר, כגון בוטאן ופרופאן (גזי בישול), או פריאון (שאיננו רעיל אך מתחרה עם חמצן בדם ופוגע בשכבת האוזון).

איך אדע לזהות אם "מטהר" האוויר שלי מכיל את כל הרעלים האלו?

ראשית, כמו תמיד בודקים ברשימת הרכיבים.
לצערנו החוק לא מחייב פירוט של כל הרכיבים, מה גם שחלק מהרכיבים הנ"ל הם תוצרי פירוק של רכיבים אחרים שנוצרים בתוך המוצר ולא הוכנסו לשם מלכתחילה כך שלא באמת ניתן לדעת בוודאות, ללא בדיקה אנליטית, מה מכיל "מטהר" האוויר.

החלק המשמח או: מה עושים עם המידע הזה?

לנוכח המציאות, מתבקש שתסלקו לאלתר את מטהרי האוויר למיניהם מסביבת המחייה שלכם, הדבר חשוב בפרט לילדים ונשים הרות אך לא רק.
למה זה החלק המשמח? כי לשמחתנו לא מדובר במוצרים שיש לנו היקשרות רגשית רבה אליהם, או שידרשו שינויי הרגלים נרחבים על מנת להוציא אותם מחיינו, והחלופות יכולות להיות ממש מרנינות.

אז להלן כמה רעיונות לחלופות:

  1. ויתור מרצון – ותרו על "מטהרי" האוויר באומץ רב. הדבר החשוב ביותר לשמירה על איכות אוויר טובה הוא אוורור הולם (או במילים אחרות – פתחו חלון!).
    מתכננים בית חדש? תכננו חלון גדול לחדר השירותים.
  2. עציצים – הוספת עציצים בעלי תכונות של טיהור אוויר וספיגת מזהמים לכל חדר בבית ובפרט החדרים המועדים לפורענות היא מבורכת וגם נעימה לעין וללב.
  3. ניחוחות צמחיים – אם ממש חייבים אז העדיפו ניחוחות ממקור צמחי אך במידה מועטה בלבד (שגם כאן יש חשש להתפתחות גירויים בחשיפת יתר, אך משמעותית הם מועדפים על האופציה האחרת): הדליקו קטורת צמחית, נר (משעווה טבעית) עם טיפת שמן אתרי או מבער שמנים (אך במקרה זה הקפידו תמיד שיישאר חלון פתוח בנוסף), עלי כותרת יבשים עם טיפת שמן אתרי, ועוד.
    בחרו שמנים אתריים שעושים לכם הרגשה טובה.
  4. שמענו על אנשים שמשתמשים בשפריצר הממולא בחומץ ומים. אין ספק שזהו מטהר אוויר בטוח לשימוש בהשוואה למוצרים המקובלים.
    אפשר לנסות להשתמש בחומץ תפוחים (רצוי מאוד אורגני).
  5. התקינו ונטה בחדר השירותים שמוציאה אוויר ישן ומכניסה אוויר חדש לחדר השירותים.
  6. עוד רעיונות? שתפו את כולנו כאן למטה בתגובות.

לפני סיכום, הערה של ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)

"מטהר" אוויר לשירותים בעייתי לא רק עבור אנשים עם נטייה לאלרגיה, לדרמטיטיס או לאסטמה.
ראשית, יש "במטהרים" אלו חומרים שחלקם חשודים כמסרטנים וחלקם הוכחו כמשבשים את המערכת ההורמונלית ומהבחינה הזו, אף אחד איננו מוגן.
שנית, חשוב להבין שגם אם נראה לכם, שעליכם "מטהר" האוויר לא משפיע כלל לרעה ואין לכם כל תופעה אלרגית לאחר חשיפה אליו, אין זה אומר שהמוצר לא מזיק לכם.
במקרים רבים, הרעלים מצטברים ברקמות ורק לאחר הצטברות מעל סף מסויים, מתחילות להופיע בעיות הבריאות, לפעמים שנים רבות לאחר התחלת החשיפה.
נשים הרות וילדים צריכים להיזהר במיוחד. כאשר הם נמצאים בחדר השירותים, הם נחשפים לאותה כמות רעל כמו אדם מבוגר, אך ביחס למשקל גופם, מדובר בחשיפה גדולה הרבה יותר.
בתקופה הקריטית של התפתחות המח, אנחנו רוצים למנוע מהעובר ומהילדים הקטנים כל חשיפה לרעלים שעלולים לגרום לנזק לאיברים מתפתחים.
אמנם, אי אפשר לומר על מחלה ספציפית שהיא נגרמה רק עקב חשיפה ל"מטהרי" אוויר, אבל מחלה היא לא פעם כישלון של מערכות הגוף להתמודד עם עודף הרעלים השונים שמקיפים אותנו ושאנחנו מכניסים לגופנו. לגוף האדם יש יכולת מופלאה להתמודד על רעלים, אבל עד סף מסויים (שמשתנה מאדם לאדם).
כל חשיפה לרעלן כזה או אחר, מגדילה את העמודה של 'רעלים בגוף' וכאשר עמודה זו תעקוף את העמודה של 'יכולת הגוף לסלק ולנטרל רעלים'- מחלות שונות ומשונות עלולות "להתפרץ" (זה לא באמת התפרצות – אלא התפתחות איטית ועקבית שרק לעיננו נראית כמשהו פתאומי).
איננו יודעים מהי הגנטיקה הספציפית שלנו ועד כמה אנחנו קרובים לסף שבו גופנו לא יוכל יותר להתמודד עם כמות הרעלים שחדרה לתוכנו. לאור זאת, כדאי לעשות כל מאמץ כדי לצמצם את החשיפה לרעלים ככל האפשר, במיוחד אם הצעד הנדרש לצמצום החשיפה, הוא כל כך פשוט כמו במקרה הזה.
חשוב במיוחד להוציא את "מטהרי" האוויר ממקומות בהם מסתובבים ילדים קטנים ונשים הרות, כגון: קופות חולים, מחלקת יולדות, מעונות וגני ילדים, בתי ספר, תחנות טיפת חלב, מרפאות להתפתחות הילד ועוד.
זה אולי נראה כמו צעד קטן ולא משמעותי, אבל זכרו שאנחנו אף פעם לא יודעים מהו הקש שעלול לשבור את גב הגמל.
גם מסע ארוך לפסגת הר, מתחיל תמיד בצעד אחד קטן. הפיצו את הבשורה.
נתקלתם "במטהר" אוויר? ספרו לבעל הבית על הסכנות שבו ועל כך שזה מוצר שלא באמת נחוץ. שילחו לו את הכתבה הזו. ככה נחולל שינוי.

גיל יוסף שחר (MD)

לסיכום

"מטהרי" האוויר הנפוצים מכילים חומרים מסוכנים כגון: משבשים הורמונליים, חומרים מסרטנים, אלרגנים, חומרים מגרים לעור ודרכי הנשימה, והם מאד מאד לא מומלצים לשימוש.
במקומם, העדיפו אוורור הולם, בישום בצמחים או שמנים צמחיים (במידה מועטה בלבד).

עוד על הכותבת – חני איזנשטט כרמי היא יועצת "מעריסה לעריסה" (Cradle to Cradle ®) מוסמכת עם ניסיון ארוך במחקר טוקסיקולוגי ואקו-טוקסיקולוגי של מוצרים וחומרים בתעשייה, סביבתנית מגיל צעיר, ביולוגית ומדענית סביבה (B.Sc) עם ניסיון עשיר במחקר בתעשייה (אגרו-טק, ביוטכנולוגיה).
לומדת שיטות מגוונות של ריפוי טבעי ומלווה בעיקר נשים עם אנדומטריוזיס ובעיות בריאות נשיות. מייעצת בהרצאות וסדנאות לאורח חיים בריא ונקי מרעלים. חני סיימה את לימודי הרפואה התזונתית במרכז לרפואת הרמב"ם.

  1. National Dutch Institute for Public Health and The Environment – Inhalation exposure to  ragrance allergens Are consumers at risk for respiratory allergies? RIVM Report 340301004/2011 J. Ezendam | W. ter Burg | S.W.P. Wijnhoven
  2. The Natural Resources Defense Council (NRDC) – Clearing the Air – Hidden Hazards of Air Fresheners, September 2007 NRDC Issue Paper
  3. Wikipedia, various values about fragrances, and olfaction
  4. ATDCR – Agency for Toxic Substances and Disease Registry
  5. EPA – Glycol Ethers

אהבתם את המאמר?