!
 
סל הקניות שלי
 
 
  •  
    צורכים תוסף סידן? המאמר הזה

    בשבילכם

    מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)

    באפריל 2015 התפרסם מחקר שבדק את ההשפעה של צריכת תוספי סידן במינון של מעל 800 מ"ג ומעלה ליום על ניוון מקולרי תלוי גיל-  Age-related Macular Degeneration – מחלה שמובילה לפגיעה קשה בראיה עד לעיוורון. זו אחת הסיבות השכיחות לירידה באיכות הראיה בגיל מבוגר. זהו המחקר הגדול הראשון שבדק קשר זה בין תוספי סידן לניוון מקולרי.

    החוקרים מאוניברסיטת קליפורניה ומאוניברסיטת סטנפורד בדקו את קרקעית העין של 3191 אנשים מעל גיל 40 כדי לאבחן ניוון מקולרי.
    ל- 248 מתוכם נמצא ניוון מקולרי בשלב כזה או אחר.
    משתתפי המחקר התבקשו טרם הבדיקה, למלא שאלונים. במסגרת השאלונים הם נשאלו האם הם צרכו לאחרונה תוסף סידן שמכיל יותר מ 800 מ"ג סידן על בסיס יומיומי.
    לאחר ניתוח הנתונים מהשאלונים והתאמתם לממצאי הבדיקה, התברר שלאנשים שצרכו על בסיס יומיומי תוסף תזונה שהכיל מעל 800 מ"ג סידן,  היה סיכון גדול ב 85% לפתח ניוון מקולרי לעומת אלו שלא צרכו תוסף סידן.

    בעבר כבר נמצא שגם עישון והשמנה הם גורמי סיכון לפתח ניוון מקולרי.
    תוצאה זו – עליה של 85% בסיכון לניוון מקולרי, נמצאה לאחר תקנון הנתונים על מנת לנטרל משתנים כגון השמנה, הרגלי עישון, גיל, מין, צריכת אלכוהול, הכנסה למשק בית, אוסטיאופורוזיס, קטרקט, גלאוקומה, יתר לחץ דם, מחלות לב, רמות כולסטרול גבוהות ואירוע מוחי.

    אבל זו הייתה התוצאה על קבוצת אנשים גדולה שחלקם הגדול בגילאי 40-60  - גיל שבו השכיחות של ניוון מקולרי נמוכה בלאו הכי. כאשר החוקרים בדקו את הקשר בין צריכת תוספי סידן לניוון מקולרי על המשתתפים שהיו מעל גיל 68, התברר שהסיכון לניוון מקולרי היה גבוה ב 163% בקרב אלו שצרכו תוסף סידן שהכיל לפחות 800 מ"ג סידן. (הווה אומר סיכון של יותר מאשר פי 2.5 לעומת אלו שלא צרכו תוסף סידן!)

    חשוב לציין שהחוקרים לא בדקו כמה סידן המשתתפים צרכו מהמזון. כלומר- המחקר לא מוכיח שסידן במזון הוא בעייתי, אלא אך ורק סידן כתוסף תזונה.

    נקודת תורפה משמעותית במחקר היא שהנשאלים לא התבקשו לציין את סוג הסידן שהם צורכים. יש הרבה מאוד סוגי סידן: סידן ציטראט, סידן קרובנט, סידן גלוקונאט, סידן אמורפי ועוד. לכל אחד מהם יש ספיגה שונה מרעהו והספיגה תלויה גם בגורמים נוספים כגון רמת החומצה בקיבה, שימוש בתרופות כנגד צרבת (שמפריעים לספיגת הסידן ועוד).
    כלומר, יתכן ורק סוג סידן אחד הוא הבעייתי ומצד שני יתכן שכולם בעייתים. מכיוון שהחוקרים לא בדקו בנפרד כל סוג תוסף סידן, אין לנו מידע על כך.

    מחקר זה מראה לנו פעם נוספת שכאשר מבודדים חומר אחד (במקרה הזה מינרל אחד) מתוך מזון שלם, התוצאה וההשפעה על מערכות הגוף הינה בלתי צפויה. כאשר החומר מגיע בהרכב מאוזן עם מאות ואלפי חומרים נוספים, הדינמיקה שלו בגוף כנראה שונה לחלוטין בהשוואה למצב שבו הוא מוכנס לגוף בצורה מלאכותית ומבודדת מהמזון השלם.

    בסיום המאמר, החוקרים ממליצים לרופאים לא לבצע שינוי במדיניות הטיפול בתוספי סידן לאור התוצאות של מחקר זה בלבד, אלא לחכות למחקרים אחרים שיתמכו בממצאים אלו ויאשרו אותם.

    זו גישה נכונה בסך הכל. ברוב המקרים באמת לא ראוי להסתמך על מחקר אחד, אבל במקרה זה אני סבור שכבר על סמך מחקר זה ראוי להיות הרבה יותר זהירים במתן תוספי סידן למטופלים.

    אני סבור כך ממספר סיבות:

    1. הקשר בין צריכת תוספי סידן וניוון מקולרי, לא רק שהיה מובהק סטטיסטית, אלא היה משמעותי מאוד. הפער בין שכיחות המחלה בקרב צורכי תוספי הסידן לעומת אלו שלא צרכו תוספי סידן הינו פער עצום. לא מדובר פה על עליה קטנה בסיכון, על כמה אחוזים בודדים. מדובר על הכפלה של הסיכון ואף יותר מזה. כלומר, גם אם יש טעויות באופן ביצוע המחקר, הסיכוי שיתגלה שאין קשר כלל בין תוספי סידן לניוון מקולרי הינו אפסי. גם אם יתברר שהחוקרים טעו ב 50% , הרי שהסיכון לניוון מקולרי הינו גבוה "רק" ב 80% לעומת אלו שלא צרכו תוסף סידן.
    2. אפשר באמצעות תזונה המתוכננת כראוי להגיע לרמות סידן גבוהות מאוד באמצעות תזונה. במקרים רבים אין באמת צורך בתוסף הסידן. כיום, לרופאים אין את הידע ואת הזמן לבנות למטופלים תפריט מאוזן שיכיל כמות ראויה ומספקת של סידן. הרבה יותר קל לרשום מרשם של תוסף סידן, אבל ממחקר זה מתברר שאין ארוחות חינם ושלכל דבר יש מחיר...
    3. הסיבה העיקרית למתן תוספי סידן היא מחלת האוסטיאופורוזיס. חוסר סידן בתזונה הינו הסיבה למיעוט קטן של מקרי האוסטיאופורוזיס.  ברוב המקרים של אוסטיאופורוזיס אין כלל בעיה של סידן (ולכן ברוב רובם של המקרים, תוספי הסידן לא פותרים את הבעיה שנקראת אוסטיאופורוזיס...). הסיבות העיקריות למחלה הן חוסר פעילות גופנית, התנוונות של השרירים ותזונה מתועשת, חומצית ועשירה בזרחן (שמתחרה עם הסידן). כלומר, במקרים רבים,  מתן תוסף סידן היה מיותר מלכתחילה. לא היה בו כלל צורך. טוב הייתה עושה מערכת הבריאות אם הייתה מתמקדת בחינוך לפעילות גופנית סדירה, לתזונה בריאה ואם הייתה גומלת אנשים מתרופות לצרבת (שמעכבות מאוד ספיגת סידן) ולא רושמת אותם כמו לחמניות טריות לכל אדם שמתלונן על צרבת...
    4. לאור תוצאות כה דרמטיות ופער כה גדול בין האנשים שצרכו תוספי סידן לאלו שלא צרכו תוספים אלו, האם ראוי לחכות למחקרים נוספים בנושא? כן, ראוי, אבל מה אם יעברו עוד שנים רבות עד שגוף כלשהו יואיל לממן מחקר גדול נוסף בנושא זה? מה יהיה עד אז? שהחולים ימשיכו לצרוך סידן ולהעלות את הסיכון לניוון מקולרי?  בעולם הרפואה, לאחר מחקר עם תוצאות כה דרמטיות על תוסף תזונה, התוסף אינו זכאי עד שמוכח אחרת, אלא אשם עד שמוכח אחרת. זו הגישה הזהירה והראויה במקרה זה, במיוחד שכאמור ברוב המקרים התוסף לא באמת נחוץ ויש טיפולים יעילים הרבה יותר.

     

    בכל מקרה, גם אם מחליטים לתת למטופל תוסף של סידן, מן הראוי ליידע אותו על מחקר זה ולתת לו לקבל את ההחלטה בעצמו. זה לגיטימי לומר למטופל מהן היתרונות ומהן החסרונות ולתת לו להכריע בשאלה הנוגעת לבריאותו. לצערנו, מרבית הרופאים (וגם מרבית המטפלים הטבעיים) אינם מעודכנים במחקרים על תוספי התזונה שהם רושמים למטופליהם.
    תוספי תזונה אינם משחק ילדים. הם מסוכנים לא פחות מתרופות.
    לתוספי תזונה רבים נמצאה תועלת רבה ולא ראוי לפסול אותם באופן גורף, אבל המצב בו כל אדם יכול לשלוח את ידו למדף בחנות הטבע או בית המרקחת ולרכוש תוסף תזונה כאוות נפשו, הינו מצב בעייתי הגורם לא רק נזק ממוני לציבור, אלא לא פעם גם לנזק בריאותי משמעותי.
    כאשר רופא / מטפל ממליץ לכם על תוסף תזונה כלשהו, אל תתביישו ותשאלו אותו האם הוא חיפש וקרא מחקרים קליניים שנעשו על תוסף התזונה הזה. יש לכם את הזכות המלאה לשאול זאת.

    שלכם,
    גיל יוסף שחר MD


    הערה חשובה: 
    מאמר זה הינו לצורך מתן מידע בלבד. אין לראות במאמר זה המלצה להפסקת נטילת תוספי סידן. בכל מקרה של רצון לבצע שינוי בפרוטוקול הטיפול, יש להיוועץ עם הרופא המטפל.

    אהבתם את המאמר?
    שתפו אותו עם הקרובים אליכם

  • המאמר העשיר אתכם?
    הירשמו לניוזלטר וקבלו עדכונים על מאמרים חדשים שעולים לאתר. זה חינם.
    אנחנו שולחים לכל היותר מייל אחד בשבוע.
     
  • מקורות:

    1. JAMA Ophthalmol. 2015 Apr 9. Self-reported Calcium Supplementation and Age-Related Macular Degeneration. Kakigi CL

 
הרשמה לניוזלטר - חינם!
הרשמו וקבלו מידע על חידושים בתחום הבריאות, המלצות פשוטות לחיים בריאים ועדכונים על הפעילות שלנו ברחבי הארץ.
דואר אלקטרוני *              

  
 
62,595
 איש מנויים לניוזלטר! ואתם?


מתנה חינם!
 

  
 
 

 

 

 


 
 
 
 
אהבתם את האתר?
נודה ללייק קטן.
הנה ההזדמנות בקליק אחד! 
 

 

 
 
_______________________________
רוצים לעקוב אחרי ד"ר גיל יוסף שחר (M.D) בפייסבוק? 
הנה ההזדמנות בלחיצת כפתור
 
 
__________________________